פסקי דין על מזל בנימין | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2850/03 בל     15/08/2005




בל 2850/03 מזל בנימין נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 002850/03
בית דין א.לעבודה ת"א
15/08/05
תאריך:
כב' השופטת בן יוסף חנה

בפני
:

מזל בנימין

בעניין:
התובע
אלמגור יואב

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
הנתבעת
קריצמן

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
התביעה בתיק זה הוגשה בעקבות הודעת המל"ל מיום 6/1/03 כי לתובע לא ארעה ביום 20/9/01 פגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.
התובע טוען כי עבד כשכיר וכעצמאי בביצוע התקנת מערכות אזעקות ומכשירי בקרה במוסדות ובבתים פרטיים. התובע מתאר כי לשם ביצוע עבודתו היה חוצב בקירות ובתקרות כדי להשחיל את החיווט החשמלי לאורך עשרות מטרים בתוך קירות העשויים בטון, בלוקים או כל חומר אחר, כאשר לצורך ביצוע פעולת החציבה הוא נעזר בפטיש אויר ובמקדחות השוקלות משקל רב.
התובע טוען כי ביצע את עבודות החציבה בשיפועים קשים כשהוא עומד על סולם , שוכב על הרצפה או רכון מעל חלונות ופתחים וכי במהלך 40 שנות עבודה ביצע את העבודה לבדו תוך שימוש במכשירים רוטטים המזעזעים את כל גופו.
התובע החל לחוש בכאבים בידיו, רגליו וגבו אשר התגברו במיוחד בשנים האחרונות, אך למרות זאת המשיך בעבודתו. לאחר שמצב גבו הורע עד כדי כך שנאלץ להפסיק את העבודה ולמכור את העסק הגיש את תביעתו למל"ל להכיר בנכות שנגרמה לו כתוצאה מהעבודה.
במועד הדיון, בהוכחות,
העיד מר שבתאי נחמן, אשר יש לו עסק למערכות אזעקה. העד פרט את אופן ביצוע עבודת התקנת הגלאים ומערכות האזעקה.
התובע עצמו נחקר בחקירה נגדית וציין כי עבד כעצמאי כ-16 שנה. לטענתו מידי יום,ביצע כמעט אותה עבודה. התובע היה תחילה מסמן את הנקודות שבהן יקדח בקיר, לאחר מכן הוא מבצע את הקידוח, שם דיבל, מרכיב את הגלאי וכך הוא מתקדם עם הסולם וכלי העבודה שהם בד"כ מקדחה וגם פטישון לאורך הקירות. התובע ציין כי הוא מעריך שהוא קודח כ-100 חורים כולל הברגים בהתקנת מערכת. להערכתו במברגה ובמקדחה הוא מפעיל את אותו כוח בכל התקנה הוא מבצע כ- 4-5 חדירות קיר כהגרתו "דורך".התובע הוסיף עוד כי מידי חודש ביצע התקנות ב-15 עד 20 מפעלים וכי כ- 80% מיום העבודה הוא היה מצוי עם הידיים מורמות למעלה. בדרך כלל, ביצע את העבודה תוך קדיחת החורים צמוד לתקרה כאשר הוא החזיק בידו מקדחה השוקלת 3 ק"ג ואיתה חצב את כל סוגי הקירות אם מבטון ואם מבלוק.התובע הוסיף כי במשך יום העבודה הוא עולה ויורד מהסולם אין ספור פעמים, ועשה המון הברגות מסוגים שונים.
לאחר שנסתיימה חקירתו הנגדית של התובע, סיכמה ב"כ המל"ל את עמדת המל"ל בע"פ ואילו ב"כ התובע הגיש את סיכומיו בכתב.

לאחר שעיינתי בעדויות, בסיכומים ובאסמכתאות שבאי כח הצדדים הפנו אליהם, הגעתי למסקנות כדלקמן:
ב"כ המל"ל טענה בסיכומיה כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה, זאת מאחר ועלה מעדותו כי עסק במגוון רחב של פעולות. התובע עסק ימים מסוימים בחציבה תוך הרכבת צנרת, ימים אחרים ביצע פעולה מעורבת, סוג עבודתו השתנה גם לפי המקום בו צריך היה לבצע את ההתקנה. חלק מהעבודה בוצעה כשהתובע עומד על סולם וקודח או מבריג. ימים אחרים התקין את המערכות מחוץ לקירות, זאת כאשר עסק בהרכבת המערכת במפעלים אותם העריך כ- 80% מהקף העבודה. חלק מהעבודה בוצעה כשידיו מורמות למעלה ובמקומות אחרים היו ידיו של התובע במצב מאונך. גם כלי העבודה השתנו - מברגה, מקדחה ופטישון. הפעולות של התובע השתנו מחציבה דרך הקיר להברגה, להכנסת דיבלים. התובע ביצע חלק מהתנועות תוך עמידה על סולם, חלק כשהוא רכון וחלק אחר כשהוא שוכב על הארץ. מכאן, כי התובע ביצע תנועות מגוונות ולא תנועות שחוזרות על עצמן ולכן נוכח הפסיקה העדכנית של ביה"ד הארצי אין להכיר בפגיעות שנפגע כפגיעות על פי תורת המיקרוטראומה.
ב"כ התובע בסיכומיו טען כי התובע עבד כ-40 שנה בהתקנת מערכות חשמליות, כשעבודתו כללה חציבה וקדיחה בקירות עם כלי עבודה כמו פטישון ומקדחה, כאשר התובע נאלץ לבצע את עבודתו תוך שינוי תנוחות.התובע עבד 8 עד 12 שעות ביום והוא סובל מכאבי גב קשים המגבילים את תנועתו.
ב"כ התובע טוען כי פסיקת ביה"ד בשלב של טרם מינוי מומחה רפואי לשם הכרה בפגיעה עפ"י תורת המיקרוטראומה, הכירה בעבודות חציבה במהלך שעות רבות כתשתית למינוי מומחה רפואי. גם עבודה עם מכשירים חשמליים או מכשירים רוטטים או עבודת קדיחה עם מקדחה רוטטת, הוכרו כתשתית למינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר עפ"י תורת המיקרוטראומה.

סבורה אני כי בנסיבות המקרה יש לבדוק האם התקיימה הדרישה שנקבעה בפסיקה לענין הכרה בפגיעה עפ"י תורת המיקרוטראומה.
ב"כ התובע מציין בסיכומיו כי בפסיקה הוכרה פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה
"תנאי להכרה בפגיעה בעבודה מיקרוטראומית הינו קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. הדוגמא המובאת בד"כ להמחשת אופן קרות הנזק כאמור הינה של טיפות מים המחוררות במשך הזמן, חור באבן עליה ניתכות".
אכן זו ההלכה לעניין הכרה בתשתית לביסוס עילה על פי תורת המיקרוטראומה.
כב' הש' פליטמן חזר על הלכה זו בפסה"ד בענין ב"ל 215/03 קריידלר משה נ. המל"ל. באותו מקרה המדובר היה בטכנאי קרור שעבד בהתקנת מזגנים במשך שנים כ-10 שעות ביום.
בפסה"ד מצוין כי "עבודתו של המשיב היתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של הרכבה והחלפה של מזגנים ומדחסים. אולם כל פעולה שכזאת היתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכו', כאשר כלל תנועות אלה בוצעו עפ"י סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה... אין לומר כי עבודתו באלקטרה חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונישנת זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו. משכך הם הדברים היה מקום לדחיית הערעור ללא מינוי מומחה".
לאחר שציטטתי לעיל את ההלכות בענין הכרה בפגיעות עפ"י תורת המיקרוטראומה נבחן האם יש בתאור עבודתו של התובע כדי להצביע על עבודה תוך ביצוע תנועה חוזרת ונישנת זהה או דומה במהותה במהלך יום עבודתו.
נראה כי התובע עצמו פירט פעולות מגוונות שביצע במהלך 40 שנות עבודתו בהתקנת מערכות חשמליות של אזעקה ובטחון. גם ב"כ התובע אינו מצביע על תנועות חוזרות ונישנות אלא הוא מפרט עבודה מגוונת כמו חציבה וקדיחה בקירות בטון, בלוקים או כל חומר אחר. הברגה עם פטיש אויר ומקדחות שמשקלם משתנה. ב"כ התובע גם מפרט כי התנוחות שבהם היה מצוי התובע תוך כדי ביצוע עבודות החציבה, ההברגה והקדיחה תוך שהוא עצמו מציין כי קושי העבודה השתנה לפי עובי הקיר והחומר ממנו נבנה.
משכך, התובע וב"כ לא הצביעו על תשתית עובדתית המלמדת על ביצוע פעולות חוזרות ונישנות שניתן לדמותן לנפילת טיפות על סלע עד כדי חירור הסלע אלא על עבודה פיזית ממושכת שהתובע ביצע, אשר אין בה כדי להוות בסיס לקביעת תשתית של פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה.
משכך, אין מנוס מדחיית תביעת התובע.

ניתן היום י' באב, תשס"ה (15 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.

ח.בן-יוסף - שופטת
קלדנית: ג.ד.








בל בית דין אזורי לעבודה 2850/03 מזל בנימין נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 15/08/2005)