פסקי דין על מרגלית לוין | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

30619-06/14 בל     03/05/2018




בל 30619-06/14 מרגלית לוין נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ב"ל 30619-06-14

לפני:
כב' השופטת הדס יהלום
, סגנית נשיאה

התובע
ת
:

מרגלית לוין




-

הנתבע
:


המוסד לביטוח לאומי



החלטה

1.
התובעת הגישה בקשה למינוי מומחה רפואי אחר, במקום דר' אדוארד כליף.

2.
להלן יפורט הרקע לבקשה:
א.
בתיק מונה מומחה רפואי ד"ר דוד יפה, אשר מסר חוות דעת ותשובות לשאלות הבהרה.
ב.
התובעת ביקשה למנות מומחה רפואי
אחר. בהחלטתי מיום 26/7/17 נקבע כי יש למנות מומחה רפואי נוסף.
ג.
בית הדין מינה כמומחה את ד"ר אדוארד כליף.

המומחה מסר חוות דעת וכן השיב לשאלות הבהרה.
ד.
לאחר מתן התשובות לשאלות הבהרה, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי אחר.
ה.
הנתבע הגיש תגובה לבקשה.

3.
אלה טענות התובעת:
א.
המומחה ד"ר כליף התעלם מהעובדות המוסכמות, בקובעו כי תנאי העבודה של התובעת עד 2001 אינם מאופיינים בפעילות חוזרנית בתדירות גבוהה, זאת בניגוד לעובדות המוסכמות.
ב.
ד"ר כליף אינו מכיר באסכולה הקיימת, אשר מכירה בקשר בין
cts
לבין עבודה מאומצת בהקלדה.
ג.
מומחים רפואיים בשורה של פסקי דין קבעו קשר סיבתי בין עבודת הקלדה לבין
cts
.

4.
בתגובת הנתבע נטען כי אין למנות מומחה אחר או נוסף.

נטען כי בנסיבות תיק זה, אין הצדקה לפסול את המומחה או למנות מומחה רפואי נוסף.

5.
לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן החלטה בבקשה.

6.
בסעיף 16 להנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, נקבע:


"מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מתבססת פסיקת בית הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

7.
עסקינן בבקשה שניה של התובעת, להחלפת מומחה שמונה על ידי בית הדין.

8.
עיון בחוות דעת המומחה מעלה כי הוא מתייחס לשתי תקופות עבודה מובחנות, כמתואר בפרק העובדות.

לגבי העבודה עד 2001, מציין כי לטעמו אין מדובר בפעילות חוזרנית בתדירות גבוהה וכן קבע כי התלונות התעוררו לראשונה בשנת 2010, בחלוף 9 שנים מסיום עבודתה.

עוד ציין כי גם תנאי העבודה משנת 2001 לא גרמו להופעת המחלה. בעניין זה פירט כי התובעת עברה ניתוח בשנת 2007 וכי התגלתה מחלת הסכרת בשנת 2008, וכי יש באלה כדי להשפיע על מחלתה בידיים.

9.
בתשובות לשאלות הבהרה התייחס המומחה לשאלה לגבי הספרות המקצועית התומכת בקשר סיבתי בין עבודת הקלדה במחשב לבין
cts
.

על פי חוות הדעת, מדובר בעניין השנוי במחלוקת בספרות המקצועית.


המומחה השיב בעניין זה:

"ע"פ הגישה השלטת בספרות המקצועית העדכנית, הנסמכת על מאזן הראיות המצטברות, אין קשר בעל חשיבות בין עבודה עם מחשב ומקלדת לבין התפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. כך למשל בסיכום מאמרו של
zakia mediouni
בכתב העת
occupational and environmental medicine journal of
משנת 2014 נרשם "לא ניתן היה להציג זיקה בין מחשב לתסמונת התעלה הקפרלית". חשיבותו של מאמר זה בכך ששימש כמטא-אנליזה בה נסקרו מאמי מחקר אפידמיולגיים קודמים אשר דנו בנושא זה. כך גם גורסת פרופ' קיית' פלמר (פרופ' לרפואה תעסוקתית, אוניברסיטת סאות'המפטון) בסקירותיה הנשנות, מהשנים 2007 ו- 2011. בהקשר זה, התייחסות דו"ח הוועדה המייעצת בעניין ההפרעות בגף העליון הקשורות לעבודה שהוגש ביולי 2006 למשרד העבודה והגמלאות באנגליה, הנה ברוח דומה.


ראוי לציין שהתדריך לרופא בתחום נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי
– הלשכה הרפואית מינואר 2010 הדן בקשר הסיבתי בין עבודת הקלדנות לבין תסמונת התעלה הקרפלית מתווה ש"לעניין קלדניות או פקידים העוסקים בהקלדה במשרה מלאה או כחלק דומיננטי מאד של עבודתם ולא נמצאו גורמי סיכון ידועים של המחלה (השמנת יתר, סוכרת, שברים מקומיים, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, הריונות מרובים ועוד) אנו מכירים בקשר הסיבתי".


על יסוד התשתית העובדתית המפורטת בהחלטת בית הדין, לרבות דפוס העבודה שכלל מגוון פעולות מלבד פעולות ההקלדה, ומאחר ועניין הכמות הינו גורם מכריע בכללי יישום תורת המיקרוטראומה, אין זה סביר שעבודתה גרמה להתפתחות מחלתה. קיומם של גורמים תחלואיים כמפורט בתשובתי לשאלה ב' בחוות הדעת תומכים אף הם בהעדר קשר סיבתי".
10.
מדובר בסוגיה רפואית הנתונה לשיקול דעתו של המומחה.

בית הדין אינו רופא ואינו יכול לשים עצמו במקום המומחה הרפואי.

המומחה נימק את מסקנתו והפנה לספרות רפואית.
העובדה שחוות דעתו אינה תואמת חוות דעת שניתנו בתיקים אחרים, כל אחד על פי עובדותיו, אינה כשלעצמה סיבה לפסילת המומחה או למינוי מומחה אחר.

11.
עוד אוסיף כי לא הוכח קיומה של אסכולה, כפי שנקבע בעניין עב"ל (ארצי) 44291-05-15 צבי לאור נ' המוסד לביטוח לאומי
(מיום 14/11/17).



12.
לאור האמור, אין הצדקה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף.

13.
משמדובר בתיק ישן, אני קובעת כי סיכומים בכתב מטעם התובעת יוגשו עד 15/5/18.

סיכומי הנתבע יוגשו תוך 10 ימים מקבלת סיכומי התובעת.

התיק יובא לעיוני ביום 16/5/18.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ח,
(
03 מאי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

חתימה








בל בית דין אזורי לעבודה 30619-06/14 מרגלית לוין נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 03/05/2018)