פסקי דין על גדי נדלר | פסקי דין על ויקטוריה נדלר | פסקי דין על ליובוב ניאזוב | פסקי דין על מוטי מרדכי ניאזוב | פסקי דין על מרים מזרחי ואח' |

69091-09/16 תאמ     30/04/2018




תאמ 69091-09/16 גדי נדלר, ויקטוריה נדלר נ' ליובוב ניאזוב, מוטי מרדכי ניאזוב, מרים מזרחי ואח'








בית משפט השלום בירושלים


תא"מ 69091-09-16 נדלר ואח'
נ' ניאזוב ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כבוד השופט
אוהד גורדון


תובעים

1
.
גדי נדלר

2
.
ויקטוריה נדלר


נגד

נתבעים

1. ליובוב ניאזוב
2. מוטי מרדכי ניאזוב
3. מרים מזרחי
4. יורם מזרחי
5. אינסה לכטיק
6. אלכסנדר לכטיק
7. אורה בסטיקר
8. בנימין בסטיקר
9. ילנה שטרן
10. ולדימיר שטרן




החלטה

ההליך הועבר לטיפולי. לפני בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף. לאחר עיון בעמדות הצדדים, אני קובע כי יש להעביר את התובענה לדיון בפני
המפקח על הבתים המשותפים בירושלים. אנמק:

1.
תמצית המחלוקת היא כדלקמן: הנתבעים טוענים כי התובענה מצויה בסמכותו הייחודית של המפקח. התובעים, מנגד, הגישו ביום 31.12.17 תגובה לבקשה לסילוק על הסף בה טענו כי הסמכות נתונה לבית משפט השלום היות שמדובר בתביעה נזיקית בגין "
תרמית או מצג שווא רשלני
". לחלופין טענו כי קיימת סמכות לחייב את הנתבע 6 "
בתור קבלן שביצע כביכול את העבודה הבלתי תקינה
". עוד לחילופין נטען כי טענות בדבר השגת גבול מצד הנתבעים "
בכל הקשור לחסימת המחסן שלהם וחדירה לארון התאורה של הבניין
" מצויות בסמכות בית המשפט. עם זאת ביקשו התובעים, כי אם יוחלט שהעילה שהם סבורים שהיא נזיקית מצויה בסמכות המפקח, יועבר הסכסוך כולו להכרעת האחרון.
2.
סמכות המפקח הוגדרה בסעיף 72(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן "חוק המקרקעין") וזאת בהפניה לסוגיות הנדונות בסעיפים שונים של חוק המקרקעין, ובהם סעיף 58. האחרון עוסק בחובתו של בעל דירה להשתתף "
בהוצאות

הדרושות

להחזקתו

התקינה

ולניהולו

של

הרכוש

המשותף

ולהבטחת

השירותים

המחויבים

על

פי

דין

או

המקובלים

על

פי

הנוהג".
סעיף 72(ב) לחוק המקרקעין מוסיף וקובע סמכות שברשות, לפיה בעל דירה יכול לבחור האם להביא סכסוך בדבר השגת גבול בבית משותף להכרעת המפקח או להכרעת בית המשפט. מכאן, שהסמכות העניינית שהוקנתה למפקח בסעיף 72(א) היא סמכות ייחודית (ראו גם ת.א. (י-ם) 43832-05-12 הושיאר נ' רחמים, בפס' 6 (8.6.16)).
3.
שאלת הסמכות העניינית נבחנת ככלל בהתאם לסעד המבוקש בכתבי הטענות. במקרים מסוימים יושם מבחן שונה, העוסק במהות הסכסוך או העילה (שם, פס' 8). כל אלה מביאים, בעניין הנדון כאן, לתוצאה לפיה התביעה מצויה בסמכות המפקח. אנמק:
4.
עיון בכתב התביעה מעלה כי עיקרו עוסק בתביעה של התובעים לקבל מהנתבעים את תשלום חלקיהם בהוצאות תיקון הגג המשותף. עיקרו של כתב התביעה הוקדש לתיאור פעולותיהם של התובעים לתיקון הגג, כאשר בפסקאות 12-14 לכתב התביעה תוארה דרישת התובעים מהנתבעים לשלם את חלקם בהוצאות. מכאן, שבמהות מדובר בעילת תביעה לפי סעיף 58 לחוק המקרקעין, ובסכסוך הנוגע לתשלומי הוצאות לפי סעיף זה.
גם מבחן הסעד מראה זאת, ולעניין זה אפנה לנוסח המופיע בפסקה 14 לכתב התביעה "
מן הדין ומן הצדק לחייב כל נתבע בחלקו היחסי של התיקונים וכן עגמת הנפש...
", ולפסקה 21.
על רקע זה, לא ניתן לקבל את הטענות שהועלו בדיעבד, בתגובה לבקשה בה עוסקת החלטה זו, ואשר לא פורשו מלכתחילה בכתב התביעה, כי מדובר בעילה של תרמית או מצג שווא רשלני. עיקרו של הסכסוך ומהותו מצויים בהשתתפות בתשלומים, סוגיה המסורה לסמכותו הבלעדית של המפקח על הבתים המשותפים.
5.
למרות זאת, אין להורות על דחיית התביעה מקום בו ניתן להעביר את הדיון לערכאה המוסמכת בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לכן, יש להעביר את התביעה לדיון בפני
המפקח.
6.
אני ער לכך שהתובעים עתרו בכתב התביעה לסעדים נוספים:
ראשית, הם ביקשו צו מניעה המונע מהנתבעים שימוש בפתח ניקוז שבבניין עד להסדרת בעיית ניקוז, להניח חפצים בפרוזדור קומת המחסנים או להזיז את שעון החשמל (סעיפים 15-19). אלא, שבתגובתם מיום 31.12.17, בה כינו את עתירתם זו כעוסקת ב"השגת גבול", ביקשו להעביר גם אותה להכרעת המפקח "
כדי שהתביעה תידון בפורום אחד
" (סעיף 15). סעיף 72(ב) לחוק המקרקעין מאפשר לבעל דירה להעמיד סכסוך בגין השגת גבול ברכוש הפרטי או המשותף להכרעת המפקח. מכאן, שבקשה זו של התובעים היא בגדר סמכותו של המפקח ואין בה להצדיק הפרדה של עתירה זו של התובעים מיתר העתירות.
7.
שנית, התובעים עתרו לפיצוי בגין חלקם היחסי של הנתבעים בתיקון נזקי רטיבות שנגרמו לדירתם, לטענתם, בשל דליפה מהגג טרם תיקונו. המדובר אפוא בטענה לנזק שנגרם כתוצאה מהפרת החובה לפי סעיף 58, ומכאן המדובר בסעד שהוא טפל לסעד העיקרי והולך אחריו, ועל כן מצוי בסמכות המפקח. מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה שהתובעים תבעו לחייב את הנתבעים בחלק יחסי מן ההוצאה לתיקון הרטיבות, דבר המעיד כי הם נשענים על טענה להפרת ההסדר שבסעיף 58 לחוק המקרקעין כבסיס לעילת התביעה בנושא הנזקים.
8.
שלישית, התובעים עתרו בכתב התביעה לסעד נוסף בנוגע לנתבע 6, שהינו דייר בבניין. לעניין זה הוקדשה פסקה בודדת בכתב התביעה, פסקה 20 בה נטען כי הנתבע 6 ביצע "
במשך השנים עבודות שונות
" עבור התובעים, ולמרות ששילמו לו לא סיפק להם חשבוניות. הם עתרו לקבל חשבוניות או להחזר התשלומים. לכתב התביעה צורפו ספחי שיקים, אותם אני מתקשה לפענח.
הנתונים שהובאו בכתב התביעה אינם מאפשרים לדעת האם סוגיה זו נוגעת לסוגיה המרכזית בה עוסקת התביעה, באילו עבודות דובר, מתי בוצעו ומהי עילת התביעה. המדובר בתיאור כוללני שאינו עונה לדרישות תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן "התקנות") בדבר ניסוחו של כתב תביעה, ובכלל זה החובה לפרט את "
העובדות העיקרית המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה
". נתתי דעתי גם לרצונם של התובעים לדון בתביעה כולה בפני
ערכאה אחת.
על רקע זה ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 91(א), אני סבור כי יש להורות על מחיקת פסקה 20 לכתב התביעה. אם לא ינמקו התובעים בכתב מדוע לא לעשות כן, וזאת עד ליום 10.5.18, תימחק הפסקה מכתב התביעה.
9.
סוף דבר:
אני מורה על העברת התביעה לדיון בפני
המפקח על הבתים המשותפים.
10.
נוכח הטרחה שנגרמה לנתבעים מבחירת התובעים להגיש את התביעה לערכאה זו וההליך שנוהל עד כה, אני קובע כי התובעים יישאו בהוצאות כל אחד מן הנתבעים בסך 300 ₪ (ובסך הכל: 3,000 ₪).
11.
אני מורה על עיכוב ביצוע החלטתי עד ליום 17.5.18
, וזאת מהטעם המנוי בפסקה 8 לעיל.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ח, 30 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 69091-09/16 גדי נדלר, ויקטוריה נדלר נ' ליובוב ניאזוב, מוטי מרדכי ניאזוב, מרים מזרחי ואח' (פורסם ב-ֽ 30/04/2018)