פסקי דין על סבג דניאל סבג אסתר | פסקי דין על כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון

909-10/17 פשר     02/05/2018




פשר 909-10/17 סבג דניאל סבג אסתר נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון








בית המשפט המחוזי בחיפה

פש"ר 909-10-17
סבג נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון
פש"ר 1592-10-17 סבג נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון




תיק חיצוני: 58154






בפני

כבוד השופט
איל באומגרט


החייבים

1. סבג דניאל

2. סבג אסתר



נגד

המשיב
כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון

החלטה



1.
לפניי בקשת החייבים ליתן צו כינוס בעניינם.

2.
הכונ"ר מתנגד לבקשה שכן, לשיטתו, יצירת החובות נגועה בחוסר תום לב. בתשובתו המפורטת לבקשת החייבים לצו הכינוס, מפנה ב"כ הכונ"ר לכך כי החייבים ניהלו, עובר לבקשה דנן מספר הליכים במסגרת פשיטת רגל וכולם בוטלו מהטעם לפיו החובות נוצרו בחוסר תום לב. הכנ"ר מפנה לפש"ר 54500/02, פש"ר 14244-09-11 וכן פש"ר 31878-04-16 אשר נפתח לבקשת
החייבים, מכוח סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").
ההליך מכוח סעיף 19א לפקודה בוטל מהטעם שהחייבים לא עמדו בתנאיו.

עוד מפנה ב"כ הכונ"ר לפש"ר 544/02, פש"ר 402/08 ולפש"ר 14279-09-11, אשר אף הם בוטלו בשל חוסר תום לב ביצירת החובות. פש"ר 31870-04-16 החל אף מכוח סעיף 19א' לפקודה, לבקשת החייבת. אולם, ההליך בוטל עקב אי עמידה בתנאי הפקודה.

3.
עוד טוענת ב"כ הכונ"ר, כי מרבית החובות נוצרו בין השנים 2013-2002 ובמהלך השנים, תוך כדי בקשות לצווי כינוס, המשיכו החייבים ליצור חובות חדשים ולהתנהל באופן לא ראוי. לשיטת ב"כ הכונ"ר, הסתבכות החייבים לא נבעה רק מכישלון עסקי, כפי שטוענים החייבים בבקשתם הנוכחית. טוענת ב"כ הכונ"ר, כי בהתאם לפסק הדין מיום 10.09.13 בפש"ר14244-09-11, (להלן: "פסק הדין"), נבעה קריסתם הכלכלית של החייבים מעסקאות לרכישת דירות תוך נטילת הלוואות בידיעה שאין בידם לפרוע ההלוואות.

4.
כדוגמא נוספת לחוסר תום הלב של החייבים, מפנה ב"כ הכונ"ר וטוענת כי החייב ויתר, שלא כדין, על דירה אותה ירש אשר ושוויה כ-12 מיליון ₪.

5.
ב"כ החייבים עותר לקבלת בקשת החייבים וליתן צו כינוס על נכסיהם. לטענתו, מרבית חובות החייבים נוצרו עד 2007 ולא עד 2013. בניגוד לעמדת ב"כ הכונ"ר, טוענים החייבים כי לא רק שלא יצרו חובות חדשים במהלך ניהול ההליכים הקודמים אלא אף הצליחו לסגור מספר תיקים שנוהלו נגדם בלשכות הוצאה לפועל.

ב"כ החייבים אינו מכחיש את העובדה כי החייבים רכשו דירות במהלך ניהול הליכי פשיטת רגל. אולם, לטענתו, כל דירה שרכשו הייתה זולה מקודמתה וההפרש יועד לפרוע חובות. כך או כך, כיום, לטענת ב"כ החייבים אין להם כל דירה.

עוד מפנה ב"כ החייבים לכך, שאמנם החייב ויתר על חלקו בירושת דירה, אולם שווי הדירה היה 1.2 מיליון ₪ ולא 12 מיליון ₪, כפי שטענה ב"כ הכונ"ר.

לסיום, מבקש ב"כ החייבים להפנות ולמקד בשני נושאים נוספים. הראשון- גילם המתקדם של החייבים המצויים כעת בשנות ה-60 לחייהם ובריאותה המתדרדרת של החייבת.
השני-החייבים הוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים וצו התשלומים שהושת עליהם הוא המרבי האפשרי. אולם, נוכח האפשרות לקבל, בסופו של יום, הפטר מוחלט מחובותיהם ולצאת ממעגל החובות, מוכנה המשפחה המורחבת לגייס משאבים נוספים וכך להיטיב בצוותא חדא עם הנושים ועם החייבים.

6.
פסק הדין האחרון ניתן ב-
10.09.13. בפסק הדין, הסתמך על פסק דינו של כב' השופט סוקול, אשר קבע כי החייבים יצרו חובותיהם בחוסר
בתום לב. עוד הוסף בפסק הדין כי "נמצא על ידי כבוד השופט סוקול כי יצירת החובות לא נבעה רק מכשלון עסקי, אלא גם מעסקאות לרכישת דירות תוך נטילת הלוואות בידיעה שאין ידיהם של החייבים משגת פירעונם. נמצא כי החייבים הגדילו ללא הסדר הוצאות משך הבית, פתחו חשבון בנק והעבירו שיקים מחשבון לחשבון, כדי להגדיל אשראי. החייבים נטלו חלק פעיל בהעברת העסק או ביצירת עסק אחר כדי להמשיך פעילות של
עסק קודם הרשום על שם בתם".

7.
בסופו של יום קבע בית המשפט ב

פסק דין
כי מותבים קודמים מצאו שהחייבים יצרו חובותיהם בחוסר תום לב.

משכך,
בחן פסק הדין
האם מתקיימות בעניינם של החייבים נסיבות חדשות המצדיקות, חרף יצירת החובות בחוסר תום לב, מתן צו כינוס בעניינם וההגנות המוענקות מכוחו של ההליך.

במסגרת הבחינה שנערכה בפסק הדין, נלקחו בחשבון חלוף הזמן והעובדה שזה יכול לרפא פגמים שהתגלו בהליכים קודמים.

לאחר בחינת נתוני החייבים, נקבע בפסק הדין כי אין בחלוף הזמן לרפא הפגמים שנפלו בעניינם של החייבים, ולא הוכחו נסיבות חדשות המצדיקות את הגנת ההליך. לראיה, הפנה פסק הדין לכך כי טענות החייבים לפיהם פרעו חלק מהחובות הועלו בעלמא ללא ראיות, ולכך שהחייב, בעודו שקוע בחובות ותוך כדי ניהול הליך הסתלק מזכויותיו מעיזבון אמו. באשר למצבה הרפואי של החייבת, נקבע כי טיעונים אלה נשקלו בהליכים קודמים, ולא הוכח כי מצבה הרפואי של החייבת החמיר מאז ההליכים הקודמים.

משכך, נקבע כי חלוף הזמן לא ריפא את התנהלות החייבים ועל כן בוטל צו הכינוס שהוצא בעניין החייבים.

8.
סעיף 18ה' לפקודה קובע:


"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר
שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל
לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;..."

9.
מטרת דיני פשיטת הרגל היא כפולה. הראשונה, לייצר מנגנון אכיפה קולקטיבי ושוויוני במסגרתו פועלים לכינוס נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים.

השנייה.
להקים
מעין קרש הצלה לחייב, כך שבסופו של יום יקבל הפטר מחובותיו ויוכל לפתוח דף חדש. ראו לעניין זה, ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נ"ז(4) 197 (להלן: "עניין בנבנישתי").

חובת תום הלב מצדו של החייב, היא תנאי לכניסתו להליך פשיטת הרגל ואף מהווה תנאי ליציאתו ממנו בצוותא חדא עם הפטר מחובותיו. ראו לעניין זה 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים).

כלומר, המתח המובנה בין שתי מטרות הליך פשיטת רגל, מטרות שהינן מנוגדות, מיושב באמצעות עקרון תום הלב.

10.
הוסיף בית המשפט בע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין בלום"), כך:

"כאמור, בפסיקתו של בית משפט זה נקבע באופן עקבי כי חובתו של החייב לנהוג בתום לב מתפרסת על פני התקופה שקדמה להליכי פשיטת הרגל ועל פני התקופה המאוחרת יותר ממועד מתן צו הכינוס ועד להכרזת פשיטת הרגל עצמה".

ויודגש, נקבע בעניין בלום כי עקרון תום הלב מרחף מעל ראש החייב "לאורך כל הליך פשיטת הרגל עד לסיום ההליך בהסדר או הפטר".

ועוד הוסיף בית המשפט בעניין בלום:

"מבלי לגרוע מחשיבותו של עיקרון תום הלב המתפרס על כל שלבי הליך פשיטת הרגל, סבורני כי יש מקום ליתן לו משקל מצומצם יותר בשלב הראשוני של ההליך, הוא שלב מתן צו כינוס, לעומת המשקל שיש ליתן לו בשלב הדיון בהכרזה ובשלב המאוחר יותר של בקשת ההפטר.

כאמור, מתן צו כינוס נכסים מהווה אך ורק השער דרכו פוסע החייב אל תוך הליך פשיטת הרגל".

11.
ככלל, קבע בית המשפט העליון בעניין בלום, כי מקום בו עמד החייב בתנאי סעיף 17 לפקודה, אין מקום להתעמק בשלב מתן צו כינוס הנכסים בשאלת תום לב החייב בעת יצירת החובות "וזאת מכיוון שספק בעיניי אם המידע שמונח בפני
בית המשפט בשלב זה מספיק, במרבית המקרים, על מנת לבסס קביעה בדבר חוסר תום לב של החייב אשר מצדיק לסרב להיעתר לבקשתו ליתן צו כינוס".

משכך, נקבע בעניין בלום, כי ככלל יינתן צו כינוס עם הגשת הבקשה העומדת בתנאי סעיף 17 לפקודה, ולאחר בדיקה מקיפה תיבחן שאלת תום הלב במסגרת הדיון בבקשת ההכרזה.

עם זאת, הוסיף בית המשפט בעניין בלום וקבע, כי מקום בו בית המשפט יכול להתרשם כבר בשלב הראשוני של הדיון "כי אין מקום לאפשר לחייב להיכנס בשער ההליך, מפאת חוסר תום לב קיצוני בדרך יצירת החובות או בהתנהלותו בהליכי ההוצאה לפועל".

12.
כן ראו לעניין זה, ת"א 2274/06 חימאווי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין חימאווי"). בעניין חימאווי, התברר עניינה של אחת אשר נטלה שלא כדין כספים מנושים שונים ובגין כך הוגש נגדה כתב אישום, היא הורשעה ונדונה למאסר בפועל.

בעניין חימאווי, מצא בית המשפט כי חל שינוי בגישת בית המשפט העליון "שלפיו בחינת תום לבו של החייב באשר לאי החוקיות שביצירת החובות תועבר מהשלב של ההכרזה לשלב הסופי של בקשת ההפטר. כיום הנטייה היא לאפשר את כניסת החייב להליך פשיטת הרגל, להכריז עליו פושט רגל, זאת גם אם קיימות טענות מבוססות לכאורה באשר לחוסר תום לבו של החייב ביצירת החובות, והותרת הסוגיה לבחינה בעת שיתבקש מתן הפטר לחייב".

לאור דברים אלה, פנה בית המשפט, בעניין חימאווי, ושאל את השאלה המתבקשת מה התועלת באם יתאפשר לחייב להיכנס להליך פשיטת הרגל, הוא יוכרז כפושט רגל לא יינתן לו הפטר שכן יצר חובותיו בחוסר תום לב.

בסופו של יום, הגיע בית המשפט לעניין חימאווי למסקנה כי "חרף האמור, סבר בית המשפט העליון שיש להעביר את בחינת השאלה לשלב ההפטר. בית המשפט העליון נימק את דעתו בין היתר בקיומה של אפשרות של שינוי נסיבות במצבו של החייב במהלך השנים, ובאופן שיהיה ביכולתו לפרוע את חובותיו".

עוד הוסיף בית המשפט בעניין חימאווי, כי בשלב ההפטר יחליט בית המשפט באם להחריג מההפטר חובות שנוצרו בחוסר תום לב. לחיזוק גישה זו, ראו ע"א 3376/11 רוזנברג נ' הכונ"ר (פורסם במאגרים), וכן ראו ע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן (פורסם במאגרים).

13.
בענייננו, נקבע לא אחת כי חובות החייבים נוצרו בחוסר תום לב. הקביעות הינן חלוטות ומשכך, אין ולא ניתן לסטות מהן.
על כן, נדרש עתה בית המשפט לבחון באם נוצרו נסיבות חדשות המצדיקות מתן צו כינוס חרף הקביעה שהחובות נוצרו בחוסר תום לב. ודוק, גם אם נקבל את תיקון החייב שהזכויות בעיזבון עליהן ויתר שלא כדין היו בשיעור של 1.2 מיליון ₪ ולא 12 מיליון ₪, כפי שסברה, בטעות, ב"כ הכונ"ר, עדיין הקביעות נותרות על מכונן.

14.
בניגוד לטענת החייבים, לא נקבע בפסק הדין כי רכישת הדירות על ידם, במהלך הסתבכותם, הייתה באופן בו בכל פעם רכשו דירה זולה יותר ובהפרש שנותר בידם פרעו חובות.

לא זו אף זו, נסיבות בריאותה הלקויה של החייבת הועלו עובר למתן פסק הדין ודומה למקרא תצהיר החייבת שהוגש בתמיכה לבקשה הנוכחית, כי מאז לא חל שינוי משמעותי.

כמו כן, טענות החייבים כי הם סגרו שני תיקי הוצאה לפועל הועלו על דרך הסתם ללא פירוט וציון מספר תיקי ההוצל"פ.

החייבת אף לא מציינת מתי נקבעה לה הנכות הצמיתה ע"י המל"ל.

תמיהה נוספת עולה למקרא חוזה השכירות שכן שם המשפחה של המשכיר ושל החייבים השוכרים הינו זהה.

יתרה מזו, טיעון החייבים כי ככל שבקשתם תקובל יוכלו לגייס ממקורות משפחתיים כספים נוספים לצורך תשלום חובותיהם, הועלה על דרך הסתם, ללא פירוט ואינו נתמך בתצהיר.

דומה שהחייבים, מלומדי הניסיון בניהול הליכי הוצל"פ ידעו ולמצער היו צריכים לדעת, בנסיבותיהם, כי עליהם ליתן פירוט טוב יותר בבקשתם לצו כינוס. ויודגש- חלק מהקושיות העולות כעת אף הועלו בפסק הדין ועדיין החייבים לא השיבו.

15.
מנגד עומדים לזכות החייבים חלוף הזמן המשמעותי מאז בוטל ההליך האחרון (2013) והעובדה כי לכאורה לא יצרו חובות חדשים בתקופת הביניים.


כמו כן, אם נפנה עינינו לעניין חמאווי, רוזנברג ושיכמן דומה,
מבלי להקל ראש בכל הקשור לאופן יצירת החובות על ידי החייבים, כי התנהלות החייבים באותם עניינים לא נפלה בחומרתה ואולי אף עלתה על התנהלות החייבים כאן.
ודוק, בעניין חימאווי ניתן, נוכח חלוף הזמן צו הפטר לחייבת אשר כאמור הורשעה בפלילים עת נטלה שלא כדין כספים. בעניין רוזנברג החוב העיקרי המשמעותי נוצר כתוצאה מירי שביצע החייב כלפי הנושה שאחז ב

פסק דין
לפיצויים נגד החייב.

16.
נוכח התמיהות ואי הבהירות ביקש בית המשפט מהחייבים הבהרות לעניין זהות הבעלים של הדירה אותה הם שוכרים, מספר התיקים אשר נסגרו בהוצאה לפועל ופירוט טוב יותר לעניין הצעתם לפרוע חובותיהם.


כעולה מתצהיר החייב תיק ההוצל"פ האחרון נפתח בעניינם בשנת 2011 ובגין תיקי האיחוד, כנטען בתצהיר הם משלמים 1,500 ₪ לחודש. יצויין כי בבקשה לצו כינוס נטען כי בגין חובות משלמים החייבים 2,000 ₪ לחודש.


אולם, החייבים לא ידעו להשיב אלו תיקי הוצל"פ נסגרו במהלך השנים וכיצד. הם משערים כי התשלומים ששילמו במסגרת צו האיחוד הביאו לידי פירעון החוב. כלומר, בניגוד לטענת החייבים, בבקשתם לצו כינוס, הם לא סגרו תיקי הוצל"פ באופן יזום.


כיום מציעים החייבים לשלם 3,000 ₪ לחודש במסגרת צו הכינוס, עד למועד יציאת החייבת לגמלאות ביולי 2021.


מתצהיר החייבים עולה כי הבעלים של הדירה הוא בנם אשר לטענתם רכש את הדירה בכרמיאל בעודו מתגורר בתל אביב. לטענת החייבים, הדירה נרכשה באמצעות משכנתא כאשר שכה"ד אותו הם משלמים
אינו מכסה אף את תשלום המשכנתא החודשי.

17.
הלכה למעשה החייבים לא רק שאינם מסירים את העננה מעל דרך יצירת החובות, אלא שגם התנהלותם כאן לוקה בחוסר תום לב.


כזכור טענו החייבים בתצהיר כי הם משלמים במסגרת תיק האיחוד 1,500 ₪ לחודש, אולם בבקשה טענו כי הם מחזירים בגין חובות 2,000 ₪ לחודש. כמו כן, עולה תמיהה למקרא האמור בתצהיר החייבים בכל הנוגע לטענה כי בנם רכש דירה בכרמיאל לצורך השקעה, במימון משכנתא כאשר שכה"ד אותו הם משלמים אף אינו מכסה את תשלום המשכנתא.


יתרה מזו, בתשובתם להתנגדות הכנ"ר טענו החייבים כי צו התשלומים שהוצא בעניינם בתיק ההוצל"פ מגלם את יכולת ההחזר שלהם במלואה. אולם, ככל ובקשתם לצו כינוס תתקבל הם יגייסו ממקורות משפחתיים סכומים נוספים, על מנת להיטיב עם הנושים ובד בבד להיחלץ ממעגל החובות.

דא עקא, החייבים, בתצהיר, סותרים אמירה זו, שכן בתצהיר נטען כי התשלום החודשי בסך 3,000 ₪, המוצע על ידם, מגלם את יכולתם מהכנסתם וכאשר החייבת תצא לגמלאות יש לכל הפחות להפחית את צו התשלומים אם לא ליתן להם הפטר שכן הכנסתם תפחת.

כלומר, החייבים, בבקשתם לצו כינוס, אינם מצהירים אמת. בבקשה הם טענו שצו התשלומים בהוצל"פ מגלם את מלוא יכולתם. עתה הם טוענים כי מלוא יכולתם היא 3,000 ₪ וראה – הבטחתם לגיוס הון ממקורות שונים נעלמה.

הינה כי כן רואים אנו כי החייבים זורים חול בעיני בית המשפט כאשר לכאורה הציעו הצעה המיטיבה עם הנושים וכאשר התבקשו לפרטה נסוגו מהצעתם.

בענייננו, כאמור, הקביעות כי החובות נוצרו בחוסר תום לב הינן חלוטות. הדבר היחיד אשר יכול היה לעמוד לטובת החייבים הוא חלוף הזמן ואופן הגשת הבקשה אשר יש לצפות כי נוכח הקביעות הקודמות, תוגש בניקיון כפיים, תוך גילוי מלא ונאות של כל הפרטים.

אולם, כפי שפורט לעיל החייבים מגלים, אולי, טפח ובוודאות מכסים שניים תוך שהם מטעים בכוונת מכוון. הדירה אותה הם שוכרים היא דירת הבן ותמיהה עולה לעניין טיב השכירות. בניגוד לנטען על ידי החייבים בתגובותיהם להתנגדות הכנ"ר הם לא יודעים החייבים כיצד נסגרו תיקי הוצל"פ שנפתחו בעניינם ומכל מקום הם לא פעלו לפירעון חובות.

בבקשה לצו כינוס טענו החייבים כי בגין חובות הם משלמים 2,000 ₪ לחודש ואילו בתצהיר עדכני טענו לתשלום של 1,500 ₪ לחודש.

בבקשה טענו החייבים כי יש בידם לגייס סכומי כסף משמעותיים ממשפחתם על מנת להיטיב עם הנושים. אולם, בתצהיר, במשתמע, חזרו מכך תוך שהם מדגישים כי הצעתם לתשלום 3,000 ₪ היא ממקורותיהם ולתקופה מוגבלת בלבד.

כמו כן, דומה, מבלי להקל ראש במצבה הרפואי של החייבת, שאין בו שינוי מאז פסק הדין.

מצופה היה מהחייבים שזו להם בקשתם הרביעית כי יפנימו את חובת תום הלב.

18.
נוכח הקביעות בעבר כי החובות נוצרו בחוסר תום לב ונוכח העובדה שגם כיום, כבר עתה ניתן לקבוע כי הם פועלים בחוסר תום לב, בקשתם נדחית.



ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ח, 02 מאי 2018, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 909-10/17 סבג דניאל סבג אסתר נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון (פורסם ב-ֽ 02/05/2018)