פסקי דין על צדוק יל | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון אור יהודה אזו

34479-03/18 בעח     09/05/2018




בעח 34479-03/18 צדוק יל נ' ועדה מקומית לתכנון אור יהודה אזו








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

בע"ח 34479-03-18 יל נ' ועדה מקומית לתכנון אור יהודה אזו
ר






לפני כבוד השופטת רונית אופיר

ה
מבקש:
צדוק יל
באמצעות עו"ד עידו ואראס


נגד

ה
משיבה:
ועדה מקומית לתכנון אור יהודה אזו
באמצעות עו"ד איריס יערי לייב






החלטה

בפני
בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "החוק") במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות למשיבה להעביר לידי המבקש חומרי חקירה. חומרי החקירה המבוקשים מפורטים במסגרת סעיף 28 לבקשה והינם:
א.
"
השלמת חומרי חקירה ביחס לפעולות האכיפה שננקטו, אם בכלל בכל אותם מיקרים הסמוכים לנכס נשוא כתב האישום בהם בוצעו לכאורה עברות בנייה, בהתאם לתמונות המפורטות שצורפו לבקשה יחד עם מספרי גושים/חלקות
".
ב.
תמצית עדותם של בת שבע ואפרים קטנוב וזאת בהתאם לסעיף 77(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.
רקע
1.
כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס למבקש עבירות של בנייה לא היתר ושימוש שלא כדין לפי סעיפים 145, 204 ו- 208 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 יחד עם תקנה 1 לתקנות התכנון והבנייה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז- 1967. כנטען בכתב האישום, המבקש (או מי מטעמו) בנה חדר למגורים ללא היתר ועשה שימוש שלא כדין בחצר הבניין המוגדרת כשטח משותף בבניין ובכך השתלט שלא כדין על שטח המוגדר כרכוש משותף בבניין.
2.
כתב האישום הוגש ביום 12.9.16. ביום 15.1.17 פנתה באת כוחו הקודמת של המבקש במכתב דרישת השלמת חומרי חקירה. למכתב צורפו עשרות רבות של תמונות אשר צולמו בסמוך לנכס מושא כתב האישום לגביהן התבקשה המשיבה לעדכן מהן פעולות האכיפה שננקטו כנגד המבנים המתועדים בתמונות (להלן: "הפנייה", מכתב הפנייה הוגש לעיוני במסגרת הדיון וסומן על ידי).
בנוסף, ביקשה באת כוחו של המבקש באותה עת להעביר לעיונה העתק מהתלונה המצוינת במסגרת סעיף 6 לכתב האישום.
3.
לטענת המבקש (אשר לא הוכחשה על ידי המשיבה) פנייה זו, כמו גם פניות נוספות לא נענו על ידי המשיבה. בינתיים, הוחלף ייצוג המבקש בהליך וביום 14.1.18 פנה בא כוחו הנוכחי של המבקש למשיבה בבקשה לקבל את חומר החקירה הנזכר בפני
יה. עוד ביקש המבקש לדעת האם ננקטו הליכים פליליים, מנהליים או מעין פליליים כנגד גב' קטנוב, שהינה עדת תביעה מטעם המשיבה, והעתקים מכל הליך שהתנהל כנגדה. המשיבה סירבה לבקשה וטענה כי חומר החקירה עבר לידי ההגנה, כי הנתונים המתבקשים בהתאם לפנייה הינם בבחינת מסע דיג ותו לא וכי אין המשיבה חושפת מידע על חקירות פליליות המתנהלות על ידי הפיקוח על הבנייה.
4.
בהתאם להחלטת המותב שדן בתיק מיום 25.1.2018, הועברה הבקשה לדיון בפני
.
טענות הצדדים
תמצית עדותה של גב' קטנוב
5.
במסגרת הדיון שהתקיים בפני
, ביום 7.5.2018, הצהירה באת כוח המשיבה כי עדת התביעה הינה גב' קטנוב (מר קטנוב אינו מנוי כעד בהתאם לכתב האישום) ותוכן עדותה הינו האמור במכתב התלונה שנשלח על ידה למשיבה אשר הועבר לידי המבקש. נוכח הצהרה זו, אני מוצאת כי בקשת המבקש בכל הנוגע לתמצית עדותה של גב' קטנוב נענתה ואין צורך לדון בה.
נתונים בנוגע לפעולות האכיפה שננקטו על ידי המשיבה ביחס למבנים המתועדים בפני
יה
6.
לטענת המבקש, כתב האישום שהוגש כנגדו מהווה אכיפה בררנית מטעמים פסולים. לטענתו, בעוד עבירות בנייה הנעברות חדשות לבקרים באור יהודה אינן נאכפות על ידי המשיבה הרי שנגדו הוגש כתב אישום וזאת בשל סכסוך פוליטי. לטענתו יש בפני
יה תיעוד ליותר ממאה מבנים אשר נבנו תוך ביצוע עבירות בנייה ובהתאם התבקשה המשיבה לפרט האם ננקטו הליכים או שהוצאו צווים מנהליים כנגד המבנים המתועדים בפני
יה.
7.
מנגד טוענת המשיבה, כי אין מדובר בבקשה לחומר חקירה בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי ולפסיקה החלה בעניין. לטענת המשיבה, אין מדובר בחומר חקירה אשר נאסף בתיק הנוגע לאישומים המופיעים בכתב האישום, המייחסים לבניה טרייה בהיקף נרחב בשטח של בניין משותף, אלא בדרישה לביצוע השלמת חקירה שהינה בבחינת "מסע דיג". לטענת המשיבה הפיקוח על הבנייה פועל לאכיפת עבירות בנייה בהתאם לסדר עדיפות המתייחס לחומרת העבירות, מועד ביצוען, מיקום הבנייה האסורה, ובוחן האם נפגעו זכויות קנייניות והאם
נשללה זכות הציבור להשתמש במקרקעין. המבקש לא הצביע בבקשתו כי המבנים המתועדים בפני
יתו מתייחסים לאותה קבוצת שוויון ובהתאם לטענת המשיבה, המבקש לא הציג ולו ראשית ראייה לטענת האכיפה הבררנית.
8.
במסגרת הדיון, הסכים המבקש לצמצם את הנתונים שהתבקשו על ידו ל-15 מקרים הנוגעים לבנייה בשטח משותף בסמוך לביתו של המבקש, במועדים הקרובים למועד הגשת כתב האישום. אולם באת כוח המשיבה טענה כי עדיין אין מדובר בבקשה בהתאם לסעיף 74 לחוק, אלא בבקשה הצריכה להיות נדונה בהתאם להוראות סעיף 108 לחוק ובהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה בעניין זה, ובכלל זאת יש לשקול את חסיון המידע המבוקש לגבי צדדים שלישיים. המשיבה שבה והלינה על התמשכות ההליכים אשר נגרם כתוצאה מהתנהלות המבקש, אשר לטענתה מבקש לעכב את ההליך.
דיון והכרעה
9.
כאמור הבקשה הוגשה מכוח סעיף 74 לחוק. כך גם נטען על ידי בא כוח המבקש בדיון שלפני (עמ' 4 ש' 29). בהתאם, יש לבחון האם אכן עומדת הבקשה בגדרי סעיף 74 לחוק והאם
"השלמת חומרי חקירה ביחס לפעולות האכיפה שננקטו, אם בכלל בכל אותם מיקרים הסמוכים לנכס נשוא כתב האישום בהם בוצעו לכאורה עברות בנייה, בהתאם לתמונות המפורטות שצורפו לבקשה יחד עם מספרי גושים/חלקות"
הינה בבחינת חומר חקירה.
10.
סעיף 74(א) לחוק מסדיר את זכות הנאשם לעיין בחומרי החקירה שהובילו להגשת כתב האישום נגדו. השאלה מה נכלל בגדרי המונח
חומר חקירה
נבחנה על ידי הפסיקה לא אחת תוך שנקבע כי כל מקרה נבחן לגופו, כאשר הכלל הוא שיש להעניק פירוש מרחיב להגדרת חומר חקירה ולכלול בו כל חומר שנאסף במהלך החקירה ושקשור באופן ישיר או עקיף לאישום. במקרה של ספק, כשלא ברור האם מדובר בחומר חקירה מובהק, יפעל הספק לטובת הנאשם והחומר יועבר לעיונו. יחד עם זאת, בית המשפט הזהיר לא אחת מפני הרחבה רבה מדי של גבולות המונח חומרי חקירה (בש"פ 7955/13
פלוני נ' מדינת ישרא
ל, פסקה 14, (10.4.2014)). כך נפסק, כי תנאי יסוד לסיווגו של חומר כ"
חומר חקירה
" הוא כי הוא נוגע לאישום שבידי התובע אשר מפניו צריך הנאשם להתגונן. כפי שהובהר בפסיקה, חומר חקירה הינו חומר אשר יש לו זיקה להליך הפלילי ולאישום שבמסגרתו הוא מבוקש כמו גם לחומר שהתביעה הסתמכה עליו, גם אם באופן עקיף, בבססה את האישומים הפרטניים שיוחסו לנאשם (בש"פ 8252/13
מדינת ישאל נ' שיינר
, פסקה 11 (23.1.2014) להלן עניין
שיינר
; בש"פ 2242/16
מדינת ישראל נ' מזרחי
, פסקה 5 (31.3.2016), להלן: עניין
מזרחי
).
11.
כפי שנפסק בעניין
מזרחי
, תיקי חקירה וכתבי אישום שהוגשו על ידי רשויות האכיפה אשר התבקשו על ידי הנאשם באותו עניין על מנת לבסס טענה לקיומה של הגנה מן הצדק נוכח אכיפה בררנית והתנהלות לא תקינה של הרשות, אינם בגדר חומר הנוגע לאישום גופו ובהתאם אין מדובר בחומר חקירה כאמור בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (וראו בפסקה 6 לפסק הדין בעניין
מזרחי
).
12.
כך גם נפסק בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעפא (ארצי) 16393-12-13
מדינת ישראל משרד הכלכלה נ' אלירן דואב ואח'
(9.9.2015) להלן: עניין
אלירן דואב
) לגבי נתונים שונים אודות הגשת כתבי אישום
ומדיניות אכיפה של הרשות. כפי שקבע בית הדין הנכבד בעניין
אלירן דואב
"
נתונים אודות הגשת כתבי אישום בעניינים כאלה או אחרים, ומדיניות אכיפה בנושא פלוני או אלמוני אינם בגדר "חומר חקירה" הבא בגדרו של סעיף 74 לחסד"פ. גילוי מידע ונתונים מעין אלה, לנאשם המבקש לבסס טענה בדבר אכיפה בררנית יערך לפני המותב הדן בטענתו לאכיפה בררנית, ובהתאם לכללים כפי שגובשו בפסיקה לבירורה של טענה זו
". עוד קבע בית הדין הנכבד כי "
סעיף 74 לחסד"פ אינו מתאים לשמש אכסניה לבקשת נאשם לקבלת נתונים לצורך ביסוס טענה לאכיפה בררנית
" וכי יש להשאיר את הדיון בבקשה להצגת נתונים מסוג זה בתוך מסגרת הדיון בו מתבררת טענה לאכיפה בררנית כהגנה מן הצדק, בהתאם לכללים כפי שגובשו בפסיקה לבירור הטענה, לרבות הדרישה בדבר הצגת תשתית ראייתית ראשונית לביסוס הטענה בדבר אכיפה בררנית מפי הטוען אותה (פסקה 40 לפסק הדין).
13.
ומהתם להכא. כפי שנטען על ידי המבקש, הנתונים הנוגעים לפעולות אכיפה שננקטו (אם ננקטו) ביחס למבנים המתועדים בפני
יה, מטרתם לבסס טענה לאכיפה בררנית ופסולה המתקיימת לטענתו בענייננו. אין מדובר בחומר חקירה הנוגע לתשתית הראייתית שעליה מבוססים האישומים הכלולים בכתב האישום ואף לא בחומר השייך לפריפריה של האישומים. מדובר בנתונים הנדרשים לשם הוכחת הטענה בדבר אכיפה בררנית פסולה. אומנם מדובר בנתונים- ככל שקיימים- שיש בהם רלוונטיות לטענת ההגנה של המבקש, אך אין מדובר בחומר הנוגע לאישומים גופם.
14.
כמובן שבקביעה כי אין מדובר בחומר חקירה בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק אין בכדי לשלול את זכותו של המבקש לפנות בבקשה לקבלת נתונים לצורך ביסוס טענה בדבר אכיפה בררנית וזאת בהתאם לסעיף 108 לחוק.
אולם בקשה מעין זו צריכה להתברר בפני
המותב הדן בטענה בדבר אכיפה בררנית ובהתאם לכללים שהותוו בפסיקה לדיון בטענה זו, לרבות הצורך בהבאת תשתית ראייתית ראשונית- המתייחסת לאותה קבוצת שוויון- שיש בה כדי לכרסם בחזקת התקינות המנהלית העומדת למשיבה. ביחס לכך, כפי שצוין לא אחת בפסיקה (לרבות בעניין
אלירן דואב
) ייתכן ויש מקום להקלה עם נאשמים הטוענים לאכיפה בררנית ואין לדרוש רמת הוכחה גבוה מן המידה לצורך העברת הנטל לכתפי הרשות להוכחת תקינות פעולתה (וראו לעניין גם בעע"מ 2398/08
מדינת ישראל-משרד המשפטים נ' אליצור סגל
(19.6.2011) בפסקה 3 להערות כבוד השופט גרוניס (כתוארו אז); וע"פ 6328/12
מדינת ישראל נ' פולדי פרץ ואח'
(10.9.2013)). יחד עם זאת, כמובן שאין בהעלאת טענה לאכיפה בררנית כשלעצמה כדי להתיר "
"מסע דיג" בלתי ממוקד אחר חומר, מתוך תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא יימצא בו משום סיוע למבקש
" (ראו בעניין
שיינר
בפסקה 11).
15.
אשר על כן, ככל שתוגש בקשה מעין זו, יש לבחון אותה לגופה בהתאם לנתונים המתבקשים בה. למותר לציין כי חומר הנוגע לצדדים שלישיים עלול לערב בתוכו גם שאלות של חיסיון אשר אף הן צריכות להתברר במסגרת הדיון בהתאם לסעיף 108 לחוק. מכל מקום, מסירת החומר על פי צו לפי סעיף 108 לחוק היא עניין שבשיקול דעת שמפעיל בית המשפט הדן בהליך העיקרי, ואין בכך כדי להביע עמדה לגופה של בקשה לפי סעיף 108 לחוק אם וככל שתוגש.
16.
סיכומם של דברים, לא מצאתי כי השלמת חומרי חקירה ביחס לפעולות האכיפה שננקטו (אם ננקטו) לגבי המקרים אשר תועדו בתמונות שבפני
יה הינם בגדר חומר חקירה בהתאם לסעיף 74 לחוק, ובהתאם הבקשה נדחית.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ח, 09 מאי 2018, בהעדר הצדדים.










בעח בית משפט שלום 34479-03/18 צדוק יל נ' ועדה מקומית לתכנון אור יהודה אזו (פורסם ב-ֽ 09/05/2018)