פסקי דין על הרצל שמשון | פסקי דין על שומרה חב' לביטוח בע"מ

34889-12/17 תק     06/05/2018




תק 34889-12/17 הרצל שמשון נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע



ת"ק 34889-12-17 שמשון נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כב' הרשמת הבכירה מיטל חלפון - נזריאן


תובע

הרצל שמשון


נגד

נתבעת
שומרה חב' לביטוח בע"מ










פסק דין


בפני
י תביעה קטנה על סך של 26,220 ₪ אשר הגיש התובע כנגד הנתבעת בקשר לתאונה מיום 7.10.17 עת נפגע רכבו של התובע מאחור על ידי רכב אשר בוטח על ידי הנתבעת. התביעה הוגשה ונתבררה כתביעה קטנה. כמצוות התקנות, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.


אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לשאלת האחריות לתאונה והנתבעת הודתה באחריות הנהגת המבוטחת על ידי לתאונה ואף שילמה סכום שאינו שנוי במחלוקת בסך של 41,454 ש"ח. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת הנזק.

התובע
תמך את תביעתו בחוות דעת שמאי ולפיה זה העריך את הנזק שנגרם לרכב בסך של 60,372 ₪ ואת שווי הרכב כמונית כסך של 79,560 ₪. עוד נכתב כי אחוז נזק גולמי כמונית הינו 75.88%. כמו כן, צורפה קבלה על תשלום שכר טרחת שמאי בסך של 700 ₪. השמאי לא התבקש להיחקר על חוות הדעת ולא הגיע לחקירה ועל כן זו לא נסתרה.

התובע טען כי על אף האמור בחוות הדעת, שילמה הנתבעת סך של 41,454 ₪ בלבד. עוד טען כי חברת הביטוח טענה כי סוחר רכב מטעמה מעוניין לרכוש הרכב במחיר של 50% מעלותו במצבו הנוכחי ואולם לטענת התובע מדובר בטענה מוזרה שכן הוא עצמו לא הצליח למצוא סוחר שמוכן לשלם מחיר כ בעבור הרכב. לטענת התובע, טענת הנתבעת בעניין זה תמוהה שכן לו הייתה הנתבעת מבקשת ממנו למכור הרכב לסוחר רכב בסכום הנטען, היה נאות למכרו בסכום זה. לטענת התובע הרכב תוקן ונמכר בסך של 18,000 ₪. עוד טען כי הקונה לו מכר את הרכב יאות לקבל הצעה לרכישת הרכב בחמישים אחוז משוויו הנוכחי. התובע טען כי נאלץ למכור את הרכב שכן לא היה יכול לתקנו מפאת חוסר זמן להשבתת הרכב לתיקון והיה חייב לעבוד. משכך טען כי נאלץ לרכוש רכב אחר. התובע ביקש לקבל פיצוי בגין הרכיבים הבאים: 2,000 ₪ בגין הלוואה שנטל לרכישת רכב אחר; 800 ₪ בגין שבועיים בהם שכר מספר למונית; 4,500 ₪ בגין שכר עבודה ואובדן הכנסות. התובע צירף לכתב התביעה שלוש חשבוניות עבור "אגד תעבורה בע"מ" לחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר על סך 8672 ₪, 6667 ₪ ו-10,428 ₪ בגין הסעות אשר ביצע.


הנתבעת על אף שביקשה וקיבלה ארכה להגשת כתב הגנה, לא הגישה כתב הגנה. במועד הדיון שנקבע בפני
י, התייצב נציגה של הנתבעת ובידו כתב הגנה (נ/2). לטענת הנתבעת, כתב ההגנה הוכן מזמן ואולם, עקב שגגה לא הוגש במועד. הצדדים הסכימו כי על אף שכתב ההגנה לא הוגש במועד, בית המשפט יכריע בתיק על סמך החומר שהובא בפני
ו ועל סמך עדויות התובע ונציג הנתבעת בלבד כאשר השמאי מטעם הנתבעת לא יעיד על אף שהתייצב לדיון.


בכתב ההגנה נטען כי אין מחלוקת ביחס לאחריות ואולם ביחס לנזק נטען כי מכירת המונית במצבה הניזוק לסוחר מורשה בסכום של 41,454 ₪ המהווה
50% מעלות שווי המונית בסך של 82,909 ₪, היה בו כדי להקטין הנזק והיה על התובע לתבוע את הפרש הפיצוי. לטענת הנתבעת עלות התיקון וירידת הערך של המונית עומד על סך של 68,663 ₪. טענת ההגנה היא כי התובע לא פעל להקטנת נזקו. עוד נטען כי התובע לא הוכיח את נזקו ביחס להלוואה והריביות ששילם; לא הוכיח את נזקו ביחס לשכירות של מספר מונית וביחס לנזק בגין שכר עבודה ואובדן הכנסות נטען כי הנזק לא הוכח ולא נתמך בדוח רווח והפסד לשלוש שנים עובר לתאונה. אשר על כן, נטען כי יש לדחות את התביעה.

בעדותו בפני
י טען התובע כי הינו נהג מונית וכי הרכב נושא התובענה הינו מונית אשר שמשה לו לעבודתו. התאונה ארעה בחודש אוקטובר ואולם, התייחסות הנתבעת לאירוע הגיעה רק לאחר כחודשיים. לטענת התובע, לא יכול היה להמתין עד לקבלת תגובת הנתבעת ובמועד קרוב לתאונה חיפש רוכש למונית. לטענתו, נכון להיום לא ביצע העברת בעלות על אף שמכר את הרכב. עוד העיד כי שמאי מטעמו הגיע לשום את הרכב ביום למחרת התאונה בעוד ששמאי מטעם הנתבעת הגיע לאחר מספר ימים, ערך דוח והעבירו לידי הנתבעת. לטענת התובע חוות הדעת השמאיות היו דומות. לדברי התובע קיבל פיצוי כספי מאת הנתבעת רק כעבור שלושה חודשים כאשר באותו זמן נאלץ לשלם גם הלוואה על רכב אחר. לטענת התובע, שמאי הנתבעת טען כי יש לו לקוח אשר מוכן לרכוש את הרכב לפני תיקון ב-50% משוויו לאחר התאונה. לטענת התובע, הדברים האמורים לא נאמרו לו בזמן אמת אלא רק לאחר שאמר לשמאי כי מכר את הרכב לבן משפחה בסכום של 18,000 ₪ על מנת שיוכל לרכוש רכב אחר וימשיך לעבוד. התובע העיד כי אם היה נאמר לו שיש קונה בסכום האמור, היה שמח למכור. עוד טען כי מאמציו למצוא סוחר כלי רכב שירכוש אותו בסכום של 50% משוויו לאחר התאונה לא צלחו. התובע ביקש לקבל פיצוי נוסף בסך של 800 ₪ בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה משכירות של מספר מונית לשבועיים ועל אף שלא עבד באותם שבועיים מדובר בנזק שנגרם לו. התובע לא הציג כל חוזה שכירות של מספר מונית במעמד הדיון. לגבי רכיב הנזק בסך 4,500 ₪ טען כי צירף חשבוניות מחודשים קודמים לפיהם הרוויח כ-10,000 ₪ בחודש ויש לחלק זאת לשבועיים בהם לא עבד ועל כן תבע 4,500 ₪ בגין אובדן הכנסות. הוא העיד כי מדובר בסכום שאינו כולל הוצאות.

הנתבעת טענה כי התובע לא פעל להקטין את נזקו על אף חובתו לעשות כן. נטען כי העבודה שמכר את הרכב לקרוב משפחה מעמידה בספק את אמינותה של המכירה ולא ברור כיצד נקבעה התמורה. לטענת הנתבעת, התובע לא פנה אל חברת הביטוח וביקש אישורה למכירת שרידי הרכב אלא מכרו במחיר שמצא לנכון. הנתבעת ביקשה להציג מסמך (נ/1) אשר ביחס אליו טענה כי קיבלה הצעת מחיר מסוחר רכב לרכישת הרכב
ב-50% משוויו.


לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר שצורף להם ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוצגו באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.


אני סבורה כי התובע הוכיח באופן חלקי את נזקו.

ביחס לנזק הישיר למונית, אף לשיטת הנתבעת הנזק לרכב עומד על למעלה מ-60% משוויו ועל כן, לטענתה היה צריך להיות מורד מהכביש ולהימכר לשרידים. התובע מכר את הרכב לאחר תמורת 18,000 ₪ לטענתו. טענת הנתבעת כי ניתן היה למכרו בערך גבוה יותר לא נתמכה בכל ראיה. איני מקבלת את נ/1 כראיה לכך.

עיון בנ/1 מלמד כי מדובר במסמך שאיננו נושא כל תאריך עליו נכתב הצעת מחיר לרכישת המונית האמורה ובגוף המסמך נכתב "לאחר שחברתנו עיינה בתמונות של הרכב הנ"ל אנו מעוניינים לרכוש את הרכב בעלות של כ 50% מערכו על החתום ח.י סחר והשקעות". יש לציין כי בכל הכבוד איני מקבלת מסמך זה כראיה ביחס לאמיתות תוכן הדברים. החתום על המסמך לא התייצב לדיון ולא נחקר על האמור. כמו כן אין בידי לקבוע כי מדובר בהצעת מחיר שניתנה בזמן אמת על ידי החתום עליה. לא זו אף זו, התובע העיד בפני
י כי בזמן אמת לא הוצג בפני
ו מסמך זה או הצעה לרכישה בעלות של כ-50%. מדובר במסמך שאין בכוונתי לייחס לו כל משקל שכן איננו נושא כל תאריך ואינו חתום בחותמת כלשהי אלא בחתימה בכתב יד של חברה שאין לדעת מי עומד מאחוריה ולא ניתן לדעת האם עומדת מאחוריה כוונה אמתית לרכישת הרכב האמור.

יתרה מכך, אני מקבלת את טענת התובע ומעדיפה את גרסתו כי לו הייתה מוצגת לו אפשרות כזו בזמן אמת, סמוך למועד שארעה התאונה, היה ניאות להסכים להצעה שכן מדובר בהצעה גבוהה מזו שבפועל קיבל ומכר את הרכב. אני מקבלת כנכונה את גרסת התובע לפיה, לא מצא סוחר רכב שיאות לשלם לו את הסכום הנטען על ידי הנתבעת ואני מאמינה לדבריו בעניין זה כי הנתבעת לא הציגה לו האפשרות בזמן אמת סמוך לתאונה. לא זו אף זו, איני מקבלת את טענתה של הנתבעת כי אפשרות זו הייתה קיימת בזמן אמת. משכך טענת הנתבעת לפיה, התובע לא פעל כראוי להקטין את נזקו, נדחית.

אני קובעת כי התובע פעל להקטנת נזקו בכך שמכר את שרידי הרכב לאחר בשווי של 18,000 ₪ שכן התובע עצמו העיד כי לא תיקן את הרכב. העובדה שהרכב תוקן על ידי אחר אינה רלוונטית במקרה דנן שכן ניתן להשקיף על מכירת הרכב כמכירת שרידי הרכב בשווי האמור. על דרך האומדן ניתן לומר כי מדובר במחיר סביר. התובע אף ציין בכתב תביעתו למי נמכר הרכב וכי הדבר בוצע באמצעות העברה בנקאית והנתבעת לא חלקה על כך שהרכב נמכר בשווי האמור על אף טענותיה ביחס למכירה בזמן הדיון. יובהר כי היא לא ביקשה לחקור את האדם לו נמכר הרכב על אף ששמו נכתב בכתב התביעה. יתרה מכך, אני מאמינה לתובע כי מכר את הרכב בסכום האמור וכי פעל כך על מנת להקטין את נזקו בהתחשב בכך שהמונית מהווה מטה לחמו והוא נדרש לרכוש מונית אחרת ולשוב לעבודה.

לאור האמור על הנתבעת לשלם לתובע בגין נזקו הישיר : שווי המונית בהתאם לחוות דעת שמאית בסך 82,909 ₪
(טענת הנתבעת בכתב הגנתה בסעיף 7 (ב)) בהפחתה של 18,000 ₪ בגין שרידי הרכב כפי שנמכרו על ידי התובע, בהפחתה של הסכום ששילמה 41,454 ₪ (בהתאם לגרסת התובע) ועל כן
על הנתבעת לשלם לתובע סך נוסף של 23,455 ₪. לאור האמור אני קובעת כי בעבור נזקו הישיר של התובע בגין התאונה יש לשלם לתובע סך נוסף של 23,455 ₪.

ביחס לנזקיו האחרים של התובע, הרי שאלה לא הוכחו בראיות על ידו למעט רכיב הנזק בגין אובדן הכנסות. ביחס לאובדן הכנסות של שבועיים, ניתן להעריך על דרך של אומדן כי מדובר בהפסד של אלפיים מאתיים וחמישים שקלים. זאת, לאחר שעיינתי בקבלות שהציג התובע אשר ממוצע של שלושה חודשי עבודה מעמיד שכרו על סך 8,589 ₪ ברוטו ובעדותו העיד כי שכרו החודשי עומד על סך של 4,500 ₪ נטו לאחר כל ההוצאות.

בעניין אומדן מקום שהוכח קיומו של נזק אשר אין אפשרות לחשב שיעורו במדויק ראו דברי כב' השופט א' רובינשטיין בע"א 153/04 חיותה רבינוביץ נ' יוסף רוזנבויים (פסקה 11 לפסק דינו מיום 6.2.06) ביחס להלכות הנוהגות: "באשר לאומדן גופו, אמנם הלכה היא "שעל התובע להוכיח לא רק את העובדה שנגרם לו נזק או שהוא זכאי להשבה, אלא להוכיח גם במידת ודאות סבירה את גובה הנזק" (
ע"א 7905/98
aerocon c.c
נ' הוק תעופה בע"מ, פ"ד נה

(4) 387, 395 (השופטת ביניש)), אך נקבע גם האמור מפי השופט ברק בפרשת
ע"א 355/80
אניסימוב הנזכרת. כלל הוא כי "מקום שהוכח קיומו של נזק, העובדה שאין אפשרות לחשב שיעורו במדוייק אין בה כשלעצמה כדי לשחרר את המעוול מתשלום פיצויים לניזוק" (

ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פזגז חברה לשווק בע"מ, פ"ד ל
(3) 281, 285, השופט מני; ראו גם
ע"א 7905/98

aerocon c.c
נ' הוק תעופה בע"מ הנזכר בעמ' 396). הזהרתי עצמי כי "תורת הפיצויים אינה תורה מדוייקת. אין היא דורשת דיוק מתמטי, ואין היא מבוססת על ודאות מוחלטת... עם זאת, אין להתחשב בספקולציות גרידא, שאין להן כל בסיס" (

ע"א 5/84 יחזקאל נ' אליהו חברה לבטוח בע"מ, פ"ד מה
(3) 374, 381, השופט – כתארו אז – ברק)
".


סוף דבר, התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 23,455 ₪ תוך שלושים יום מהיום. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (18.12.17) עד למועד התשלום בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע סך של 2,250 ₪ בגין אובדן הכנסות. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.


בנוסף לאמור תשלם הנתבעת לתובע סך של 1000 ₪ בגין הוצאות משפט (כולל אגרת בית משפט). סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.


ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ח, 06 מאי 2018, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 34889-12/17 הרצל שמשון נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/05/2018)