פסקי דין על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ | פסקי דין על טטיאנה ריבקין

55124-06/16 תאק     13/05/2018




תאק 55124-06/16 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' טטיאנה ריבקין








בית משפט השלום באשקלון



תא"ק 55124-06-16 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
- סניף ראשי נ' ריבקין


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
עידו כפכפי

תובע
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גלית מיכאלי


נגד

נתבעת
טטיאנה ריבקין
ע"י ב"כ עו"ד רעות שקורי



פסק דין


האם יש לתת לנתבעת רשות להתגונן כנגד תביעה בגין ערבותה לחוב של בתה כלפי התובע?

רקע וטענות הצדדים
1.
התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר בסך של 81,349 ₪ בגין ערבות הנתבעת לחובה של יאנה אקבשב ריבקין, בתה של הנתבעת (להלן: החייבת). כתב התביעה נסמך על בקשה לפתיחת חשבון מיום 18.2.13 של החייבת ועל כתב ערבות מיום 22.2.13 בו נרשם כי החייבת ביקשה לקבל הלוואה ביום 22.2.13 בסך 100,000 ₪. בכתב הערבות שני ערבים, הנתבעת ובעלה אולג ריבקין. בנוסף צורפו מסמכים נפרדים של הודעה לערב יחיד והצהרת ערב ובמסמכים אלו יש פירוט של מהות ההלוואה והעובדה כי הנתבעת היא ערבה יחידה, כמשמעות העניין בחוק הערבות. כמו כן צורף העתק בקשת ההלוואה שקיבלה החייבת ביום חתימת הערבות.

להשלמת הרקע העובדתי יובהר כי במקביל לתביעה זו הגיש התובע שתי תביעות נוספות כנגד הנתבעת ובני משפחתה, כאשר בקשות הרשות להתגונן בשלוש התביעות נדונו בפני
במועד אחד. כך בתא"ק
55074-06-16 הוגשה תביעה כנגד הנתבעת בגין חוב משותף לה ולבעלה בחשבון הבנק שלהם ובתביעה זו נתבע גם קרוב משפחה בשם אולג פיימן. בתא"ק 32808-05-16 הוגשה תביעה בגין ערבות הנתבעת לבנה סטניסלב ריבקין ובאותה תביעה נתבעה גם אשתו של הבן, שגם שמה יאנה ריבקין (אינה החייבת בתיק זה).
בשלוש התביעות העלו הנתבעים טענות הגנה דומות, המבוססות על טענות להטעיה מצד הבנק, אי גילוי והעדר הסבר בנוגע למהות המסמכים עליהם חתמו.

2.
בבקשת הרשות להתגונן טענה הנתבעת כי ביום בו הוחתמה על מסמכי הערבות להלוואת החייבת, חתמה גם על מסמכי פתיחת חשבון בחשבונה הפרטי המשותף לה ולבעלה ולטענתה הוחתמה על מסמכי הערבות ללא ידיעתה, תוך שבטוחה שאלו מסמכים לצורך פתיחת חשבונה הפרטי.
נטען כי לא ניתנו לה הסברים על משמעות המסמכים.

עוד טענה כי נאמר לחייבת העיקרית כי לא זקוקה כלל לערבים, נוכח הכנסותיה. לחיזוק טענה זו, הוגש גם תצהיר של החייבת
אשר טענה כי לא הייתה זקוקה לערבים, והוסיפה כי לא קיבלה כל הודעה מהבנק ביחס להעמדת ההלוואה על פירעון מידי. לטענת החייבת, הוריה חתמו על מסמכי הערבות ללא ידיעתה, בניגוד להצהרת הבנק כי אין צורך בערבים.

דיון והכרעה
3.
בחקירתה של החייבת אישרה כי שולטת בשפה העברית והיא לקחה הלוואה לאחר ששוכנעה לטענתה לעבור מניהול חשבונה בבנק הפועלים אל התובע. בעדותה טענה שפקידה בשם ליאת
אמרה לה שאין צורך בערבים. עוד טענה כי חתמו על מסמכים מאחר וסמכו על פקידי הבנק, וזאת מבלי שבדקו את תוכן המסמכים.

הנתבעת נחקרה חקירה אחת ביחס לשלושת התיקים, במסגרת תא"ק 32808-05-16. בעדותה, אשר נוהלה בסיוע מתורגמנית, אישרה
כי בעלה מדבר עברית, אולם לא ברמה טובה. עוד אישרה שעברו מבנק הפועלים ולקחו הלוואה כדי לכסות שם את החוב וכי הם גרים בארץ 20 שנה והתגלגלו עם הלוואות שונות. הנתבעת אישרה כי הבת שלה, החייבת, המליצה לה לפתוח את חשבון הבנק אצל התובע וכאשר נשאלה אם חתמה על ערבות לחייבת, טענה כי הבת יאנה החליטה הכל לבד.

4.
לאחר בחינת טענות הצדדים, ולמרות שמדובר בשלב של בקשת רשות להתגונן, בו די להראות הגנה דחוקה, מצאתי כי אין לנתבעת הגנה אפשרית כנגד התביעה ויש לדחות את בקשת הרשות להתגונן ולתת

פסק דין
בהתאם למבוקש בכתב התביעה.

לטענת הנתבעת כאמור, הוחתמה על מסמכי הערבות ללא ידיעתה, תוך שהיא בטוחה שמדובר במסמכים לצורך פתיחת חשבונה האישי בבנק. נטען כי לא נמסרו פרטים מהותיים אודות ההתקשרות והופרו חובות הגילוי הרחבות המוטלות על בנק כלפי הערב וכן לא נמסרה הודעה בדבר העמדת ההלוואה לפירעון מידי.

התובע הדגיש כי הערבים לחייבת הם שני הוריה, כאשר החייבת ואביה פנו להליך פשיטת רגל ולכן התביעה הוגשה רק כנגד הנתבעת. עוד הדגיש התובע כי לפי המסמכים שצורפו לתביעה, עולה כי נחתמו בפני
פקידה בשם אירנה גלוזמן, אשר היא ממוצא רוסי לפי שמה. עוד הפנה התובע לפסיקה הנרחבת הקובעת כי מי שחתם על מסמך מבלי שקרא אותו, לא יישמע בטענה כי לא יודע מה כתוב בו ולא הבין את תוכנו, וכי טענות מסוג זה של "לא נעשה דבר" אין לקבלן גם בשלב הרשות להתגונן.

התובע הפנה לסתירות בטענת הנתבעת ולעובדה כי לא העלתה כל טענה כלפי הבנק עד להגשת התביעה כנגדה. הודגש כי את מסמכי הערבות להלוואה חתמו החייבת והערבים בפני
אותה פקידה, כאשר הנתבעת יכלה להתייעץ עם בעלה או בתה.
בנסיבות אלו טוען התובע כי אין יסוד לטענה כי סברה שחותמת על מסמכי פתיחת החשבון האישי שלה, וזאת לאור הפרטים הרבים על המסמך עליו חתמה. בכל הנוגע לטענה כי לא התקבלה הודעה על העמדת החוב לפירעון מידי, הודגש כי גם אם נכונה הטענה אין בה כדי להקים הגנה לנתבעת.

5.
בחינת מכלול טענות הנתבעים בשלושת התיקים מעלה תחושה של טענות שנתפרו לאחר מעשה, כדי ליצור יש מאין טענות הגנה אפשריות כנגד חוב בנקאי שאינו מוכחש. טענות מסוג: לא הבנתי, לא ידעתי, לא קראתי, לא ראיתי, מלמדות לכאורה על אדם חסר כשרות משפטית שצריך אפוטרופוס לניהול ענייניו. קשה לקבל טענות מעין אלו וממילא הפסיקה הציבה רף גבוה כדי להצליח בטענות מעין אלו. אומנם די בהגנה לכאורה, אולם על נתבע בסדר דין מקוצר להתכבד ולפרט את טענות הגנתו.


כך הובהרו הדברים בע"א 779/87
בליט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
, פ"ד מד(3) 304, 311 (1990):


"לכאורה, טענתן של מערערות אלו מופנית כנגד עצם יצירת ההתחייבות
.
הכלל הוא (
ע"א 413/79
[1], בעמ'
38
), שהטענה האמורה אינה עומדת
-
"...
למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה. רק מקום בו הונע החותם לחשוב כי המסמך הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר, יהיה בית המשפט נכון להסיק כי החתימה - והמסמך עליו היא מובאת - הם בטלים".
עיון במובאה יעלה, שהיא מגלמת בתוכה שני יסודות עיקריים: הטענה לא תעמוד למי שאינו טורח לקרוא ולהבין את תוכנו של המסמך שעליו הוא חותם; הטענה לא תעמוד למי שמודע לטיבו של הסמך שעליו הוא חותם
.
בענייננו, המערערות לא טרחו לקרוא ולא טרחו להבין, בעצמן, את תוכנו של כתב הערבות שעליו הן חתמו. הן גם היו מודעות לכך, שהמסמך יצר התחייבות כלפי המשיב. כיוון שכך, גם אם הן טעו בקשר להיקף התחייבותן - שיעבוד תכניות חסכון, שערכן אינו ידוע, לעומת ערבות לפרעון חובה של קלרין דירות - טענתן אינה נוגעת למהותה של ההתחייבות הגלומה במסמך, ועל-כן אינה יכולה להתקבל.
נמצא, שגם אם נראה את העובדות הנטענות בתצהירים כנכונות, אין הן מעמידות למערערות הגנה הראויה להתברר"
.

והבהיר כב' השופט נ' הנדל בע"א 8510/09
בנק הפועלים בע"מ נ' נויברג
, 24.11.11, פסקה 4:


"אף לפי ההנחה שהמשיבה לא קראה את התצהיר ולא ידעה על מה חתמה - תוקפו עומד בעינו. כלל מוכר הוא שחזקה על אדם החותם על מסמך כי הוא קרא והסכים לתוכנו (
ע"א 1513/99 חיים דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד
(3) 591;
ע"א 6645/00 שלמה ערד, עו"ד נ' ז'אק אבן, פ"ד נו
(5) 365;
ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' שרה רייז, פ"ד נח
(3) 934).
ראוי להבהיר את אופייה של החזקה שאדם החותם על מסמך קרא אותו (להלן: "חזקת ידיעת החותם"). חזקה זו הינה עובדתית אך לא רק. רוצה לומר, שהחזקה קובעת כי החותם קרא את המסמך בפועל. זהו מימד עובדתי אך לצידו קיים מימד משפטי. החותם נושא באחריות לחתימתו ואינו יכול ליהנות מעצימת עיניים".

בע"א 1548/96
בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו
, פ"ד נד(2) 559, 573 (2000), הובהר היחס בין טענת האפסות לטענות בחוק החוזים:




"
חוק החוזים
עצמו אינו מזכיר את עילת האפסות. הגם שתאורטית ניתן, גם על-פי עקרונותיו של חוק זה, לקבוע במקרים קיצוניים בטלות של חוזה מחמת אפסות, הרי שבמציאות החיים, לנוכח העילות הכלליות שב
חוק החוזים
, ובכללן טעות, הטעיה, כפייה ועושק, ככלל אין צורך להיזקק לעילת האפסות. ואכן, טענות אפסות שהועלו בפסיקה לאחר חקיקת
חוק החוזים
אמנם נדונו לגופן אך נדחו. חוזים בוטלו, כאשר הדבר התבקש, מכוח העילות הקבועות בחוק החוזים.
ראו, למשל:
ע"א 661/88
חיימוב נ' חמיד [11];
ע"א 551/89
מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' סדובניק [12].
לביקורת על הילכת האפסות ועל ע"א אדלר [10] ראו ג'
שלו "טעות בחתימה – האומנם

'לא נעשה דבר'" [27]. לדעה אחרת, בזכות ע"א אדלר [10],
ראו ד'
פרידמן, נ' כהן חוזים (כרך ב
) [25], בעמ' 685.
...
בע"א אדלר הנ"ל [10] נקבע מפי השופט שמגר, בעמ' 38:
"אין הטענה עומדת גם למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה... לא תעמוד טענת
non est factum
, גם כאשר החותם חתם בלי דעת וזאת כאשר האדם חותם על-פי עצת פרקליטו או יועץ אחר המהימן עליו, מבלי שהיתה טעות או הטעיה באשר למהותו של המסמך, אלא מתוך הסתמכות עיוורת על דעת היועץ האמור, ואמון בה, ותוך נכונות לחתום על כל מסמך על-פי שיקולו של הלה, יהיה המסמך אשר יהיה"
."

6.
תביעה בסדר דין מקוצר נועדה לברר מקרים ברורים כאשר על הנתבע חובה להראות הגנה אפשרית, כדי להימנע מניהול הליך סרק שתוצאתו ידועה מראש. כפועל יוצא, אין די בהגנה אפשרית תיאורטית, אלא יש להציג ראשית ראינה להגנה שאם יוכחו עובדותיה תוכל להקים הגנה במישור העובדתי והמשפטי. הנתבעת לא צלחה רף זה.

בע"א (ת"א) 17365-02-17
לוריא נ' טלגם
, 13.3.18, בחוות דעתה של כב' השופטת ע' רביד, הובהרו המקרים בהם לא תינתן רשות להתגונן:
"אין מחלוקת כי בשלב של "בקשת הרשות להגן" בית המשפט אינו בודק כיצד יצליח הנתבע להוכיח את הגנתו, ולא מונעים ממנו להעלות טענה טובה רק מטעמים שבדרכי ההוכחה, כגון טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. אולם נדרש בית המשפט לתת דעתו "למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן." [אורי
גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי
(מהדורה 12, תשע"ו- 2015, עמ' 804). במקרה זה שבפני
נו, אין מנוס מלקבוע כי משקלן המהותי של טענות המערערים וביסוסן לוקה כה בחסר עד כי לא ניתן, למרות "ההקלות" בשלב זה שבאי בדיקת דרך ההוכחה וטיב הראיות, לתת להם רשות להתגונן.
בפסק הדין בע"א 469/87
בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות , פ"ד מג
(3) 113(1987), נאמר:

"אך יש להוסיף ולהדגיש, כי באומרנו "בהנחה שהעובדות נכונות" אין כוונתנו להנחה בעלמא. כך, למשל, יכול שההנחה העובדתית שטוענים לה תקרוס לחלוטין בעת החקירה הנגדית של המצהיר (ראה:
ע"א 102/83,
בעמ' 257; זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 619, ופסקי הדין בה"ש 111). כך גם יכול שההנחה העובדתית הנטענת תקרוס אל מול חומר הראיות כולו, כפי שהובא לפני בית המשפט, וזאת כאשר בחינתו של החומר אינה מצריכה לבחון שיקולי מהימנות, וכאשר אין אנו נדרשים להכריע בין גירסאות נוגדות. אלא עניין לנו בגירסה אחת, המופרכת מעצמה
."
...
כך גם בעניין שבפני
נו, גרסת המערערים אינה סבירה ואינה מתקבלת על הדעת, ולכן כמידת חוסר סבירותה כך נדרשת היא לתמיכה בראיות חיצוניות. אולם המערערים מתעקשים להציג את הגרסה ללא כל תמיכה ראייתית וללא כל עיגון, ולו מינימלי, בראיות".


לכאורה טענת הנתבעת שובת לב, חשבה כי חתמה על מסמך מסוג אחר, מסמכי פתיחת חשבונה, ולא ערבות.
אולם כמפורט לעיל, טענה מעין זו אינה עומדת למי שלא טרח לחתום או הסתמך על אדם אחר. שעה שאין יסוד ולו לכאורי לטענות של הטעיה, לא הוצגה כל הגנה אפשרית.

טענת הנתבעת נסמכת על העובדה כי ביום חתימת הערבות חתמה גם על מסמכי פתיחת החשבון, במסגרתו נתבעת בתא"ק 55074-06-16. אולם אין בנתון עובדתי זה בלבד כדי לבסס תשתית עובדתית לכאורית להטעיה מצד הבנק, אשר מאפשרת להעלות טענה כי הנתבעת הונעה לחשוב כי חותמת על מסמך בעל אופי אחר מהמסמך עליו חתמה.

הנתבעת והחייבת אישרו כי למעשה המשפחה העתיקה את פעילותה עתירת החובות בבנק הפועלים וניסתה לפתוח דף חדש אצל התובע. משלושת התיקים עולה כי נעשו ערבויות צולבות בין בעלי החשבון השונים. השאלה אם מדובר בנוהל בנקאי תקין חורגת מגדרי טענות הנתבעים, וממילא הסיכון שבאי פירעון האשראי מכוח ערבויות מעין אלו, מוטל לפתחו של הבנק ועצם החתמת ערבויות צולבות לא פוגע בהגנות של הערב.

קשה לקבל את הטענה של בני משפחה כי הוטעו על ידי קרובי משפחתם לחשוב כי חותמים על מסמך אחר. הנתבעת אישרה כי בתה, החייבת, היא זו ששכנעה אותה לעבור לבנק ואף אישרה כי הייתה צריכה הלוואה כדי לכסות את החובות שלה.

בכתב הערבות עליו חתמה הנתבעת רשום במפורש את שמה של החייבת וזאת בעמוד הראשון מתחת ומעל לפרטי הערבים, אשר חתימתם מתנוססת סמוך לפרטיהם. כך גם בהצהרת הערב והודעה לערב יחיד, שם הובהר כי מדובר בערבות להבטחת חובותיה של החייבת, הבת יאנה. המסמכים הבנקאיים הברורים מחייבים תשתית עובדתית נרחבת מצד הנתבעת כדי להעלות אפשרות לסתור האמור בהם, ואין די בטענה כי לא ידעה שחותמת על ערבות. מסקנה זו הינה אף ללא צורך להכריע האם הפקידה אכן דברה בשפה הרוסית או לברר את מידת שליטת הנתבעת בשפה העברית, בהתחשב בכך שנתנה לבנק הוראה בכתב בעברים להעביר קיצבה לסניף הנדון.
מכלול נסיבות אלו, בהן חתמה הנתבעת יחד עם בעלה, המבין עברית, ובמועד שבו חתמה גם הבת החייבת, מוביל למסקנה כי אין כל אפשרות כי טענות ההגנה יוכחו.

7.
אשר לטענת החייבת כי לא נדרשה כלל לערבים, טענה זו מנוגדת אף היא למסמכים והחייבת טענה כי ההבטחה הייתה מפקידה בשם ליאת, בעוד שהמסמכים מעידים כי חתמה בפני
פקידה אחרת. הטענות בנוגע לאי מתן הודעה על העמדת החוב לפירעון מידי, גם אם מקימות עילה לחיוב הבנק במישור הפעלת הוראות סעיף 10 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), אינן קשורות להגנות הנתבעת ולעובדה כי עליה לפרוע את החוב. מדובר בעיצומים במישור המפקח על הבנקים והוראות עונשיות שאין להן קשר לחובה של הערב או החייב לפרוע את החוב. לא נטען ולא הוצגה ראשית ראיה לכך שנגרם לנתבעת נזק עקב כך שלא נמסרה הודעה על העמדת החוב לפירעון מידי.
ממילא, איש מהחייבים או הערב האחר לא יכלו לעשות דבר או לצמצם את החוב, לו קיבלו הודעה מראש.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי לנתבעת הגנה אפשרית כנגד התביעה ואני מורה על דחיית בקשת הרשות להתגונן.

8.
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 81,349 ₪ בצירוף ריבית בנקאית, כמפורט בסעיף 10.1 לכתב התביעה.
בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין בסך 9,500 ₪.
התובע יגיש פסיקתא לחתימה תוך 10 ימים.

ניתן היום,
כ"ח אייר תשע"ח, 13 מאי 2018, בהעדר הצדדים.











תאק בית משפט שלום 55124-06/16 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' טטיאנה ריבקין (פורסם ב-ֽ 13/05/2018)