פסקי דין על אסתר לפידות | פסקי דין על ישי לפידות | פסקי דין על מ.נ.ש.ר מלונאות בע"מ

31386-01/18 תק     14/05/2018




תק 31386-01/18 אסתר לפידות, ישי לפידות נ' מ.נ.ש.ר מלונאות בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע



ת"ק 31386-01-18 לפידות נ' אואזיס




תיק חיצוני:
מספר זיהוי צד ב'




בפני

כב' הרשם הבכיר אורי הדר


התובעים

1. אסתר לפידות
ת.ז.
,
050894849

2. ישי לפידות
ת.ז, 03728706
3. ענת לפידות ת.ז, 037216652
4. לירון לפידות ת.ז, 065972259


נגד


הנתבעת

מ.נ.ש.ר מלונאות בע"מ
ח.פ,


511314858




פסק דין


לפניי תביעתם של התובעים להשבת הסכום ששילמו בגין חופשה בה שהו במלון פרימה אואזיס ים המלח (להלן: ”המלון“) המופעל ע“י הנתבעת ולפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם.
דין התובענה להתקבל בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה
1.
התובעים שהו במלון מיום 02.11.2017 ועד ליום 04.11.2017, שני לילות ושלושה ימים. התובעים שכרו שני חדרים. בחדר 207 שהו התובעים 1 ו- 2 ובחדר 209 שהו התובעות 3 ו- 4 וכן נכדתם הקטינה של התובעים 1 ו- 2.
2.
הנתבעת הינה מי שמפעילה את המלון.
3.
כתב התביעה הוגש ע“י התובעת 1 בלבד אולם בדיון הסכימו הצדדים על תיקון כתב התביעה כך שהוא יכלול את ארבעת התובעים ששהו במלון במועדים הרלוונטיים כך שכתב התביעה יתייחס לנזקים של כלל התובעים ולא יהא עוד צורך בהכרעות נוספות בהמשך במסגרת תובענות חדשות. נתייחס אפוא לאמור בכתב התביעה כמי שנטען מפי התובעים כולם.
4.
בכתב התביעה נטען כי בחדר 207 היו ליקויים שונים כפי שפורט בכתב התביעה וכי בחדר 209 לא ניתנו שירותי ניקיון ולא סופקו מגבות ותכשירי רחצה. התובעים טענו כי הליקויים והיעדר שירותי הניקיון ואי אספקת המגבות ותכשירי הרחצה פגמו בחופשתם עד כדי שהנופש שתוכנן לכבוד יום ההולדת של בתם של התובעים 1 ו- 2 ”הפך להיות סבל“.
5.
אין מחלוקת בין הצדדים כי עבור החופשה שולם סך כולל של 5,250 ש“ח. מאחר ולא סופקו נתונים ביחס לעלותו של כל חדר בנפרד ובהתחשב בכך כי בכל חדר שהו שני בגירים נניח כי העלות הכוללת התחלקה באופן שווה בין שני החדרים. אין גם מחלוקת כי התובעת 1 היא ששילמה עבור החופשה.
6.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי האמור בכתב התביעה הינו ניסיון שקוף להתעשרות
שלא כדין מצד התובעת. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי אין כל היגיון כי לא תספק לאורחיה תכשירי רחצה ומגבות שערכם הכלכלי נמוך אך הם בעלי ערך חווייתי (ס‘ 4 לכתב ההגנה) וטענה כי כל פניות התובעים טופלו במהירות וביעילות כפי שעולה מהתיעוד שמקיימת הנתבעת ביחס לפניות של אורחיה. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה תיעוד ממערכת המחשב שלה ביחס לשני החדרים נושא התובענה. עוד טענה הנתבעת כי טענת התובעים ביחס לאי ניקיון חדר 209 ”חסרת כל היגיון ואינה מגובה בראיה“.
7.
בכתבי הטענות התייחסו הצדדים שניהם להצעותיה של הנתבעת לתובעים קודם להגשת כתב התביעה אולם עניין זה אינו נדרש להכרעה.
8.
המחלוקת בין הצדדים נוגעת אפוא לקיומם של הליקויים הנטענים ונתייחס לכל חדר בנפרד. פועל יוצא של מחלוקת הינו כמובן דיון בשאלת הנזק שנגרם לתובעים כטענתם ובשאלת זכותם להשבה מלאה או חלקית של ערך החופשה ובזכותם לפיצוי בגין עגמת הנפש.
דיון והכרעה
חדר 207
9.
בכתב התביעה ובדיון טענו התובעים לליקויים הבאים: ריח של צחנה וביוב בחדר האמבטיה, סתימה באמבטיה, ידית לקויה בחלון אשר גרמה לקושי על פתיחת החלון, מנורה אשר חוטי החשמל שבה חשופים ורמת ניקיון נמוכה.
10.
טענות התובעים בעניין רמת הניקיון הכללי בחדר 207 לא הוכחו ולא הובאה כל ראיה לעניין זה ודומני כי התובעים זנחו טענה זו במהלך הדיון. ביחס לשאר הליקויים הרי שטענות התובעים לא נסתרו והן מקובלות עליי לחלוטין ומעבר לכך הן נתמכות בתמונות שהוגשו במהלך הדיון. בתמונות נראית בבירור סתימה באמבטיה באופן שמים נקווים באמבטיה גם כאשר פתח הניקוז פתוח. לא התרשמתי ולא נטען כי התובעים הם שיצרו את המצב האמור לצורך צילום התמונה. התמונות שצורפו מצביעות בבירור על הליקויים האמורים, ליקויים שאין שום הצדקה כי יהיו קיימים בחדר מלון כדוגמת המלון נושא התובענה ומלון בכלל. טענת התובעים ביחס לריח רע בחדר מהימנה עליי לחלוטין ובעניין זה ברור כי לא ניתן לדרוש מהתובעים להציג ראיה קשיחה שתוכיח זאת ועניין זה מוכרע על פי ההתרשמות מהעדים בלבד. התובעים הותירו עליי רושם מהימן בכל הנוגע לליקויים האמורים וטענותיהם לא נסתרו. נציג הנתבעת לא ביקש לחקור את התובעים. עדותו של התובע 2 ביחס לחוטי החשמל החשופים ולקושי בפתיחת החלון מהימנה עליי לחלוטין והיא לא נסתרה.
11.
יתירה מזו, טענות הנתבעת כי הליקויים טופלו לא הוכחה. לא מצאתי לנכון לייחס משקל כלשהוא לאותו תיעוד שצירפה הנתבעת לכתב ההגנה. תיעוד זה, שהוא תיעוד שעורכת הנתבעת בעצמה, ואין כל ראיה כי הוא תיעוד מזמן אמת, אינו יכול לבוא במקום עדות של מי שטיפל באותה תקלה כנטען. משעה שנטען כי תלונת התובעים טופלה היה על הנתבעת להעיד את מי שטיפל באותה תקלה ועדותו היא זו שהייתה רלוונטית מבחינתה של הנתבעת. תיעוד שעורכת הנתבעת בעצמה אינה מהווה ראיה ביחס לעצם הטיפול בתקלה אלא לכל היותר ראיה ביחס לעצם התיעוד עצמו.
12.
זאת ועוד, התובעים טענו כי קודם שעזבו את המלון פנו לנציגת הנתבעת במלון עצמו והציעו לה לבוא ולהיווכח בליקויים וזו טענה כי היא מאמינה להם ובכל מקרה לא עלתה לחדר על מנת לראות את הליקויים. אין צורך לקבוע מסמרות ביחס לאותה אמירה שיוחסה לנציגת הנתבעת אודות האמון שהיא נתנה בטענת התובעים ודי בכך שהתובעים אכן הציעו לה לבוא לחדר על מנת להיווכח בליקויים כדי שיהא בכך חיזוק משמעותי לטענת התובעים אודות קיום הליקויים. בצדק טענו התובעים כי ”ברור שאם הכל היה תקין לא היינו מציעים לה לעלות עמנו לחדרים“.
13.
טענת התובעים 1 ו- 2 בכתב התביעה לפיה נוכח הסתימה באמבטיה נאלצו להתקלח בחדר השני, חדר 209, לא נסתרה והיא סבירה בנסיבות העניין. דומני כי מצב דברים כזה פוגע באופן מהותי באיכות החופשה. אף שהחופשה בוודאי כוללת שהות מחוץ לחדר המלון, ולא נטענה כל טענה ביחס לבעיה בעניין זה, הרי שהשהות בחדר המלון והאפשרות לעשות שימוש סביר בחדר הינה חלק מהחופשה. לעניין זה של אי היכולת לעשות שימוש סביר באמבטיה יש להוסיף את הריח הרע שהיה בחדר כפי שנטען ולא נסתר.
חדר 209
14.
ביחס לחדר זה טענו התובעים בכתב התביעה להיעדר שירותי ניקיון ואי אספקת מגבות ותכשירי רחצה. בדיון נטען כי לא בוצע כלל ניקיון של החדר וכי ”כל החופשה החדר לא נוקה. לא היו מגבות ולא נייר טואלט. נאמר לנו שחסר מגבות אך נייר טואלט קיבלנו למחרת. ירדנו בעצמנו להביא מגבות“.
15.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה שאין כל היגיון בכך כי לא תספק לאורחיה פריטים כאמור.
טענה זו מקובלת עליי לחלוטין ודומני כי היעדר ראיות ביחס לחוסר במגבות ותכשירי רחצה מצדיק את ההסתמכות על טענת חוסר ההיגיון. ניתן להניח במידה גבוהה של סבירות כי לא היה מחסור במגבות או בתכשירי רחצה ואם היו פועלים התובעים באופן סביר, לרבות באמצעות פנייה ישירה למי שמבצע את שירותי הניקיון באותה קומה היו מסופקים מגבות ותכשירי רחצה ללא כל בעיה. אף שאין על התובעים חובה לרדת לקבלה על מנת לדאוג למגבות ותכשירי רחצה סבורני כי התובעים יכלו לפעול לפתור את העניין בכוחות עצמם כפי שעשו בסופו של יום.
16.
לעומת זאת, טענת התובעים ביחס להיעדר שירותי ניקיון לא נסתרה והיא מהימנה בעיניי. שירותי ניקיון על בסיס יומי הם חלק מחוויית החופשה והם חלק מהשירותים שמלון סביר מעניק לאורחיו. לא שוכנעתי כי אכן ניתנו שירותי ניקיון. מסקנה זו נתמכת
בכך כי אין בכתב ההגנה הכחשה מפורשת של הטענה ביחס להיעדר שירותי ניקיון בחדר במהלך החופשה ועניין זה פועל לחובת הנתבעת. זאת ועוד, סבורני כי אם רצתה הנתבעת להוכיח כי ניתנו שירותי ניקיון היא יכולה הייתה לעשות כן באמצעות הצגת תיעוד שבוודאי מתקיים ביחס לניקיונות המבוצעים בחדרי המלון. יש להניח כי מתקיים תיעוד כאמור ואי הצגתו פועלת לחובת הנתבעת. יובהר כי גם אם לא קיים תיעוד כאמור מלכתחילה אין הדבר משנה את המסקנה אליה הגעתי.
נזקי התובעים
17.
בצדק טענה הנתבעת כי במהלך החופשה (2 לילות ושלושה ימים) עשו התובעים שימוש בשאר מתקני המלון ונהנו משירותי ההסעדה במלון. ניתן להניח כי חוויית החופשה אכן נפגמה בשל הליקויים שתוארו לעיל אולם סבורני כי מכאן ועד הגדרת החופשה כמי שהפכה לסבל הדרך ארוכה. אכן יכול והייתה לתובעים חוויה לא טובה כפי שנטען בדיון אולם איני סבור כי מדובר במצב שבו אין כל ערך לחופשה.
18.
התובעים עתרו להשבה של הסכום ששילמו ולפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם. בנסיבות המקרה סבורני כי מדובר למעשה בהגדרות שונות של אותו פיצוי, בבחינת שני צדדים של אותו המטבע, שהרי עגמת הנפש וההשבה הנתבעים נובעים שניהם מהליקויים שתוארו לעיל. הליקויים מביאים לכך כי הנתבעת לא נתנה תמורה מלאה עבור החופשה עליה שולם.
19.
טענת התובעים כי החופשה נפגמה מקובלת עליי אך אין שום הצדקה להשבה מלאה של התמורה ששולמה או לפיצוי נוסף מעבר להשבה החלקית. אי מתן השירותים במלואם מביא למצב בו התמורה שהתקבלה נפגעה ועניין זה הוא שגורם גם לעגמת הנפש.
20.
הערכת השווי הנכון של התמורה שסופקה בגין התשלום ששולם עבור החופשה אינה מדע מדויק והיא תיעשה בדרך של אומדנה שכן לא ניתן לכמת את הזמן המדויק שבו שהו התובעים בכל אחד מהחדרים וממילא שיש להניח כי בהתחשב בכך כי מדובר בחופשה משפחתית הם שהו זה עם זה באחד החדרים לפחות חלק מהזמן ובכך צומצמה גם עגמת הנפש.
21.
לאחר ששקלתי את האמור והבחנתי בין היקף הליקויים בחדר 207 לבין היקף הליקויים בחדר 209 ומתוך שבעבור כל חדר שולם כאמור סך של 2,625 ש“ח סבורני כי יש להשיב לתובעים 1
ו- 2 סך 1,500 ש“ח ולהשיב לתובעות 3 ו- 4 סך של 800 ש“ח.
22.
כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים כולם יחד הוצאות המשפט בסך כולל של 1,000 ש“ח. הבאתי בחשבון לעניין זה את התייצבותם של כל התובעים לדיון, מחד ואת היעילות בה נהגו הצדדים שניהם בהסכמה לתקן את כתב התביעה ולהביא את כלל המחלוקות לידי סיום בהליך אחד, מאידך.
23.
סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך כולל של 3,300 ש“ח. הסכום ישולם לידי התובעת 1 עד ליום 15.06.2018 ויישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. נסמוך ידינו על התובעת 1 כי תחלק את הסכומים שיתקבלו לידיה באופן הוגן בין כ
לל התובעים.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ח, 14 מאי 2018, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 31386-01/18 אסתר לפידות, ישי לפידות נ' מ.נ.ש.ר מלונאות בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/05/2018)