פסקי דין על אור אל מ.ר חשמל ופיתוח בע"מ | פסקי דין על א.נפאפעה בע"מ

42294-04/14 תאמ     17/05/2018




תאמ 42294-04/14 אור אל מ.ר חשמל ופיתוח בע"מ נ' א.נפאפעה בע"מ








בית משפט השלום בקריית גת – בשבתו בבימ"ש באר שבע



תא"מ 42294-04-14 חשמל ופיתוח בע"מ
ואח' נ' א. נפאפעה בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: יש תיק נייר




בפני

כבוד השופט
משה הולצמן


התובעת:

הנתבעת שכנגד

אור אל מ.ר חשמל ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד דניאל טויטו



נגד


הנתבעת:

התובעת שכנגד

א. נפאפעה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עמיחי סגל




פסק דין

1.
בגדרו של הליך זה הוגשו תביעה כספית בסך של 17,297 ₪ לצורך השלמת התמורה הכספית בשל ביצוע עבודות קבלנות, במושבים בית חלקיה, יסודות, גני טל וביישוב נצר חזני.
הנתבעת הכחישה את הטענות בכתב התביעה, והגישה תביעה שכנגד בסך של 34,250 ₪ בשל חיובים כספיים שהתובעת (הנתבעת שכנגד) חבה כלפיה, ונזקים שונים שנגרמו על ידה, כך לפי הטענה.
גן ילדים במושב בית חלקיה
2.
התובעת טענה כי ביום 4.7.2012 התקשרה בהסכם עם הנתבעת לצורך ביצוע עבודות בגן ילדים במושב בית חלקיה. העבודות בוצעו והנתבעת נותרה חייבת לתובעת את הסכומים הבאים- 8,438 ₪ בגין ביצוע העבודה, וסך של 1,482 ₪ ו- 2,250 ₪ שקוזזו שלא כדין על ידי הנתבעת בגין בדיקות מעבדה ותכניות
as-made
, בהתאמה. סה"כ 12,170 ש"ח, ובצירוף מע"מ כדין, 2,190 ₪, בסך כולל של 14,360 ₪. התובעת טענה כי העלויות הנוגעות לבדיקות המעבדה ותכניות
as-made
לא נכללו בכתב הכמויות של ההסכם המקורי, אך נכללו בחשבון הסופי (נספח 8א' לכתב התביעה המתוקן) ואושרו מחמת הטעות על ידי רחמים מועלם, מנהל התובעת.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי בגין העבודות במושב בית חלקיה הנתבעת נותרה חייבת לתובעת סך של 7,901.17 ₪ כולל מע"מ (סעיף 27 לכתב ההגנה). באשר לעלויות של בדיקת המעבדה ותכניות
as-made
נטען כי אלה חלות על התובעת ומכיוון שהנתבעת נשאה בעלותן הרי שהיה מקום לקזז את העלות משכר העבודה, מה גם שהתובעת אישרה את קיזוז העלויות בעניינים אלה.
בתצהירו של אסעד נפאפעה, מנהל הנתבעת, נטען כי בגין העבודות במושב בית חלקיה הנתבעת נותרה חייבת לתובעת סך של 7,883.70 ₪ (לאחר תיקון המע"מ), וזאת לאחר תיקונים שונים וקיזוז העלויות בגין בדיקת מעבדה ותכניות
as-made
(נספח
a
לתצהיר מנהל הנתבעת).
נראה שאין מחלוקת בין הצדדים לגבי העלויות שצוינו בפרק 99 בחשבון הסופי שצורף לתצהיר מנהל הנתבעת, והכוונה לנספח
a
, והמחלוקת הינה לגבי הפחתת העלויות של שתי בדיקות מעבדה ובדיקת
as-made
, בסעיפים 99.1.180 ו- 99.1.190, בסך כולל של
5,214 ש"ח ₪ (עדות מנהל התובעת, ע' 17, ש' 15-17).
מנהל התובעת טען כי אישר את הפחתת העלויות בגין הבדיקות הנ"ל מהחשבון הסופי (נספח 8א' לתצהירו), אלא שבהמשך התברר לו כי הדבר היה מחמת טעות מכיוון שהבדיקות לא נכללו בכתב הכמויות של הסכם ההתקשרות לביצוע העבודות במושב בית חלקיה (נספח 1 לתצהירו), והנתבעת הפחיתה פעמיים מהחשבון הסופי את העלויות הנוגעות לבדיקות האמורות.
הנתבעת טענה בסיכומיה כי מנהל התובעת הסכים להפחתת העלויות הנוגעות לבדיקות האמורות ולא העלה טעם של ממש לגבי הנסיבות שבהן התברר לו כי הסכמתו בעניין זה הייתה נגועה בטעות.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הנוגעות להפחתת העלויות של הבדיקות האמורות מהחשבון הסופי מצאתי לנכון לקבל את טענת התובעת בחלקה.
התובעת נסמכה על הסכם שנערך בכתב יד, שנחתם בין הצדדים ביום 4.7.2012, לביצוע עבודות פיתוח בגן הילדים בבית חלקיה, על כתב הכמויות הרלבנטי (נספחים 1 ו- 7א' לתצהיר מנהל התובעת), ועל העובדה שלא ניתנה בהם התייחסות לתכניות האמורות, ולשיטתה אין מקום לחייבה בעלות ביצוע התכניות מקום שלא צוינו במפורש בהסכם ובכתב הכמויות.
הנתבעת צירפה הסכם נוסף (מודפס), שנחתם בין הצדדים ביום 3.4.2012, לגבי ביצוע עבודות אינסטלציה בגן הילדים (בתוך המבנה בלבד) במושב בית חלקיה (נספח 1 לרשימת המסמכים), ובמסגרתו צוין כי על יחסי הצדדים יחולו לפי הסדר הבא מסמכי ההתקשרות הבאים, בין אם צורפו ובין אם לא צורפו להסכם- "(1) חוזה עבודה קבלני זה; (2) החוזה הכללי; (3) המפרט הטכני המיוחד; (4) הספר הכחול; (5) כתב כמויות ומחירים; (6) תכניות ותיאורים טכניים, ובמסגרתו צוין לגבי בדיקת מעבדה (סעיף 13א'), אלא שההסכם מתייחס לביצוע עבודות אינסטלציה בלבד, בתוך המבנה, במחיר פאושלי של 15,000 ₪ (סעיף 12 להסכם), בעוד שההסכם, כתב הכמויות והחשבונות הסופיים שהוצגו על ידי הצדדים מתייחסים לעבודות הפיתוח מחוץ למבנה, מה גם שההסכם לעבודות האינסטלציה (בתוך המבנה) לא צורף לכתבי הטענות ולא מצאתי שמנהל הנתבעת התייחס אליו בתצהירו, וסבורני שאין ליחס לו רלבנטיות לגבי הפחתת העלויות הנוגעות לבדיקות האמורות במסגרת ההתחשבנות הסופית לגבי הסכם הפיתוח.
מעיון בכתב הכמויות הרלבנטי (נספח 7א' לתצהיר מנהל התובעת) עולה שפרק 99 (לרבות ביצוע הבדיקות האמורות) לא צוין במסגרתו, ויש בכך, על פני הדברים, כדי לתמוך בטענת התובעת כי מלכתחילה לא התחייבה בעלויות הנוגעות לבדיקות האמורות. עם זאת, סבורני כי בחינת מכלול הראיות מובילה למסקנה שאין מקום להיעתר לטענת התובעת במלואה בעניין זה. אין מחלוקת כי בעת עריכת החשבון הסופי ניתנה הסכמתו של מנהל התובעת להפחתת העלויות האמורות, ובמצב דברים זה רובץ עליו נטל הוכחה מוגבר על מנת להוכיח כי הסכמתו ניתנה מחמת טעות וסבורני שהתובעת לא הניחה תשתית ראייתית הולמת בעניין זה. ראוי לציין כי חרף העדרו של פרק 99 מכתב הכמויות הרלבנטי, הרי שהוא מופיע בחשבון הסופי (נספח 8א' לתצהיר מנהל התובעת), והצדדים קיימו דיון לגבי העלויות שיש לזקוף לזכותה ולחובתה של התובעת, ובסופו של דבר היא זוכתה בכספים בגין רכיבים שונים שפורטו בגדרו של הפרק הנ"ל, ובד בבד נערכו הפחתות בגין העלויות הנוגעות לבדיקות האמורות, והדעת נותנת שהסכמתו של מנהל התובעת להפחתת העלויות האמורות נעשתה לאחר שמלוא הנתונים הרלבנטיים לצורך ההתחשבנות הסופית עמדו בפני
ו.
חרף האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבל את הטענה בחלקה ולזכות את התובעת בסך של 1,482 ₪.
מעיון בחשבון הסופי, נספח 8א' לתצהיר מנהל התובעת, עולה כי התובעת חויבה בעלויות הבאות- 1,482 ₪ ו- 2,250 ₪ בגין בדיקת מעבדה ובדיקת
as-made
, בכמות אחת לכל בדיקה. מעיון בהתחשבנות הסופית שהוצגה על ידי הנתבעת, נספח
a
לתצהיר מנהלה, עולה שהתובעת חויבה בגין שתי בדיקות מעבדה בעלות כוללת של 2,964 ₪ (1,482 ₪
x
2), ולא מצאתי שהוצגה ראיה ברורה לגבי ביצוע התשלום הנוסף על ידי הנתבעת, או שניתנה לכך הסכמתו של מנהל התובעת בעת עריכת ההתחשבנות הסופית.
מהמקובץ לעיל עולה כי נותרה יתרת חוב כלפי התובעת בגין ביצוע עבודות הפיתוח במושב בית חלקיה בסך של 6,695.91 ₪, ולכך יש להוסיף את הסך של 1,482 ₪, בצירוף מע"מ כדין, סה"כ 9,650 ₪ (בעיגול הסכום).
גן ילדים במושב בית יסודות
3.
התובעת טענה כי בגין עבודות פיתוח בגן ילדים במושב יסודות נותרה יתרת חוב כלפי הנתבעת בסך של 6,002 ₪, ויש להפחית ממנה את העלויות שנזקפו לחובתה בגין בדיקת מעבדה ובדיקת

as-made
, בסך של 1,482 ₪ ו-1,125 ₪, בהתאמה, כך שיתרת החוב עומדת על סך של 3,395 ₪ (לפני מע"מ), מכיוון שעלויות אלה לא נכללו בהסכם ובכתב הכמויות (נספחים 2 ו-7 לתצהיר מנהל התובעת).
הנתבעת טענה כי מנהל התובעת הסכים להתחשבנות הסופית במסגרת נספח 8ב' שצורפה לתצהירו, ועל פי החשבון הסופי נותרה יתרת חוב של התובעת כלפי הנתבעת בסך של 10,152 ₪, כולל מע"מ (נספח
b
לתצהיר מנהל הנתבעת).
בהסכם ובכתב הכמויות הרלבנטי (נספח 7ב' לתצהיר מנהל התובעת) עולה שפרק 99 (לרבות ביצוע הבדיקות האמורות) לא צוין במסגרתו, ויש בכך, על פני הדברים, כדי לתמוך בטענת התובעת כי מלכתחילה לא התחייבה בעלויות הנוגעות לבדיקות האמורות. עם זאת, סבורני כי בחינת מכלול הראיות מובילה למסקנה שאין מקום להיעתר לטענת התובעת בעניין זה. אין מחלוקת כי בעת עריכת החשבון הסופי ניתנה הסכמתו של מנהל התובעת להפחתת העלויות האמורות, ובמצב דברים זה רובץ עליה נטל ההוכחה מוגבר על מנת להוכיח כי הסכמתו ניתנה מחמת טעות וסבורני שהתובעת לא הניחה תשתית ראייתית הולמת בעניין זה. ראוי לציין כי חרף העדרו של פרק 99 מכתב הכמויות הרלבנטי, הרי שהוא מופיע בחשבון הסופי (נספח 8ב' לתצהיר מנהל התובעת), והצדדים קיימו דיון לגבי העלויות שיש לזקוף לזכותה ולחובתה של התובעת, ובסופו של דבר היא זוכתה בכספים בגין רכיבים שונים שפורטו בגדרו של הפרק הנ"ל, ובד בבד נערכו הפחתות בגין העלויות הנוגעות לבדיקות האמורות, והדעת נותנת שהסכמתו של מנהל התובעת להפחתת העלויות האמורות נעשתה לאחר שמלוא הנתונים הרלבנטיים לצורך ההתחשבנות הסופית עמדו בפני
ו.
חרף האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבל את הטענה בחלקה ולזכות את התובעת בסך של 1,482 ₪.
מעיון בחשבון הסופי, נספח 8א' לתצהיר מנהל התובעת, עולה כי התובעת חויבה בעלויות הבאות- 1,482 ₪ ו- 2,250 ₪ בגין בדיקת מעבדה ובדיקת
as-made
, בכמות אחת לכל בדיקה (סעיפים 99.1.230 ו-99.1.240 לכתב הכמויות). מעיון בהתחשבנות הסופית שהוצגה על ידי הנתבעת, נספח
b
לתצהיר מנהלה, עולה שהתובעת חויבה בגין שתי בדיקות מעבדה בעלות כוללת של 2,964 ₪ (1,482 ₪
x

2
), ולא מצאתי שהוצגה ראיה ברורה לגבי ביצוע התשלום הנוסף על ידי הנתבעת, או שניתנה הסכמה לתשלום הנוסף על ידי מנהל התובעת בעת עריכת ההתחשבנות הסופית.
הנתבעת טענה כי התובעת נותרה חייבת לה בגין העבודות בגן הילדים במושב יסודות סך של 10,152.72 ₪, ונסמכה על החשבון הסופי, כך לטענתה, שצורף כנספח
b
לתצהירו של מנהלה.
עיון בפרטי ההתחשבנות הסופית שהוגשו מטעם הצדדים, נספחים 8ב' מטעם התובעת, ונספח
b
מטעם הנתבעת, מעלה כי אין מחלוקת בין הצדדים לגבי עלויות העבודה לפי כתב הכמויות, למעט לגבי פרק 99 "עבודות נוספות" (ע' 9 למסמכים הנ"ל), כאשר התובעת טענה ליתרה בסך של 6,100 ₪, ואילו הנתבעת טענה ליתרה בסך של 3,994.50 ₪.
לאחר שבחנתי את הנתונים שפורטו על ידי הצדדים בפרק 99 לכתב הכמויות מצאתי לנכון לקבל את הנתונים שפורטו בנספח
b
,
שהוצג מטעם הנתבעת, מכיוון שנראה כי חלק מהנתונים שפורטו בכתב יד על ידי מנהל התובעת בנספח 8ב' נכללו בנספח
b
הנ"ל וניתן לראות בהם שינויים מוסכמים. לגבי סעיף 99.1.90, "עבור משאבת בטון", נרשמו בנספח 8ב' 580- ש"ח (שנמחק) ו- 400- ₪ בכתב יד, ובנספח

b
נרשם הנתון של 625- ₪. מנהל התובעת טען בתצהירו (סעיף 19) כי החיוב בגין משאבת בטון עמד על 625 ₪ במקום 400 ₪, והפנה לחשבונית בעניין זה, אלא שמעיון במסמכים שצורפו לתצהירו (נספח
e
), לא מצאתי אסמכתא ברורה לטענה זו, ובשים לב למחלוקת בין הצדדים, ונטלי ההוכחה, מצאתי לנכון להעמיד את העלות בעניין זה לפי
הסכום המקורי שנרשם בסך של 580- ₪. יוצא אפוא שהעלות הכוללת לפרק 99 הינה בסך של 4,039.50 ₪.
עלות העבודות הכוללת בגין גן הילדים במושב בית יסודות, בשים לב לאמור לעיל, עומדת על סך של 71,944.30 ₪.
מכיוון שאין מחלוקת בין הצדדים שבגין העבודות במושב יסודות שולם סך של 80,000 ₪, הרי ששולם לתובעת ביתר סך של 8,005.70- ₪ (80,000 ₪- 71,994.30 ₪). מיתרה זו יש להפחית את עלות בדיקת המעבדה בסך של 1,482 ₪, כפי שצוין לעיל. היתרה המעודכנת הינה בסך של 6,523.70- ₪, ובתוספת מע"מ כדין- 7,698- ₪ (בעיגול הסכום).
עבודות ביישוב נצר חזני- בית יוחנן (חשבונית מס' 1258)
4.
התובעת טענה כי ביצעה לפי הזמנת הנתבעת, וללא הסכם בכתב, עבודות טרקטור ופינוי פסולת ביישוב נצר חזני, כאשר התמורה המוסכמת עמדה על 11,115 ₪, שבגינה הוצאה חשבונית מס' 1258, ובפועל שולם סך של 9,173 ₪, ונותרה יתרה לתשלום בסך של 1,942 ₪.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי הוסכם בין הצדדים על ביצוע העבודה של פינוי פסולת ביישוב נצר סירני במחיר פאושלי, אלא שהתובעת לא פינתה את מלוא הפסולת והנתבעת נדרשה לשירותיו של קבלן אחר להשלמת העבודה. בהמשך לשיחת טלפון בין הצדדים הוסכם על תשלום בסך של 9,173 ₪, לאחר ניכוי עבודה יומית של מחפרון בסך של 1,755 ₪ כולל מע"מ וניכוי אישור מס במקור בסך של 187 ₪, ועל יסוד הסכמת הצדדים באותה שיחת טלפון לגבי עלות העבודה בוצעה העברה בנקאית (סע' 10-13 לכתב ההגנה).
התובעת הפנתה לרישומים ביומן לגבי ביצוע חפירות ביום 27.8.2012, עבודת מחפרון ביום 28.8.2012, ועבודת מחפרון ופינוי שני "פולים" של פסולת ביום 29.11.2012 (בסמוך לרישום העבודות הנ"ל מופיעה חתימה של עלי שהיה עובד של התובעת; ע' 16, ש' 9), וכן לחשבונית מס' 1258 לגבי "1 יו"ע מחפר נקיונות בין כלונסאות" בסך של 1,500 ₪, "2 ימי עבודה מחפר נקיונות ..." בסך של 3,000 ₪, ו-"פינוי פסולת" בסך של 5,000 ₪ (לפני מע"מ).
הנתבעת טענה בסיכומיה כי התובעת לא הניחה תשתית ראייתית הולמת לצורך הוכחת טענותיה לגבי היקף העבודות הנטענות על ידה, ובכלל זה לא הציגה תעודת משלוח לגבי הובלת הפסולת ולא הביאה לעדות עדים שהנם רלבנטיים לביצוע העבודה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון לקבל את טענת התובעת בחלקה.
מעיון בטענות שהועלו בכתב הטענות עולה שאין מחלוקת בין הצדדים כי הוסכם על ביצוע העבודות הנ"ל במחיר פאושלי, שמשמעותו מחיר כולל לביצוע העבודה, בסך של 11,115 ₪, אלא שלטענת הנתבעת הוסכם בין הצדדים על הפחתת סך של 1,755 ₪ בגין יום עבודת מחפרון, וניכוי אישור מס במקור בסך של 187 ₪, ולכן שולם ההפרש בסך של 9,173 ₪.
ביומן העבודה (נספח 4 לתצהיר מנהל התובעת) נרשם כי ביום 27.8.2012 בוצעה עבודת מחפרון, "נצר חזני מועדון יוחנן חפירות", ובימים 28-29.8.2012 בוצעה עבודה יומית של מחפרון בפרויקט הנ"ל. ביומן העבודה לא צוין כי ביום 27.8.2012 בוצעה עבודת מחפרון יומית, כפי שנרשם ביומן בימים 28-29.8.2012, והתובעת לא מצאה לנכון להביא לעדות את העובד עלי, או עדים אחרים, לגבי היקף עבודת המחפרון באותו המועד. הנתבעת טענה בסיכומיה (סעיף 13) כי המחפרון עבד רק שעות ספורות באותו המועד. במצב דברים זה סבורני שיש לפסוק לתובעת, על דרך האומדנה, מחצית מעלות יום עבודה של המחפרון בסכום כולל של 885 ₪ (כולל מע"מ).
מנהל הנתבעת טען בתצהירו (סעיף 16) כי לאחר שבחן את האישורים לפיי הפסולת שצורפו לתצהיר מנהל התובעת התברר לו
שהמדובר בשתי משאיות רגילות ולא "פול" כפי שנדרש לשלם, אלא שטענה זו לא נטענה בכתב ההגנה והינה בבחינת הרחבת חזית המריבה.
מעבר לכך, וגם אם אניח שיש מקום לדון בטענה, למרות שלא עלתה כלל בכתב ההגנה, לא מצאתי לנכון לקבלה. מנהל התובעת העיד כי המדובר על משאיות "פול- טריילר" (ע' 15, ש'

22-32; ע'
16, ש' 2-4), ומנהל הנתבעת העיד שלטעמו המדובר במשאיות רגילות ולא "פול- טריילר" (עמ' 26-27). גרסתו של מנהל התובעת לגבי היקף פינוי
הפסולת נתמכת באישורים שהוצגו (נספח 9 לתצהירו), ולא מצאתי שהועלתה התנגדות להגשתם כחלק מחומר הראיות בהליך זה, בעוד שלא מצאתי תימוכין של ממש בחומר הראיות לגרסתו הנ"ל של מנהל הנתבעת ואין בידי לקבלה.
הנתבעת טענה שנאלצה לפנות חלק מהפסולת מהפרויקט בנצר חזני, ולטעמה יש להשית את העלויות הכרוכות בכך על התובעת, אך לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות לא מצאתי לנכון לקבל את הטענה.
לרשימת המסמכים שהוגשו מטעם הנתבעת ביום 13.10.2015 צורפה חשבונית של הובלת פסולת מנצר חזני בסך של 2,000 ₪ (כולל מע"מ), שהוצאה ביום 2.2.2014 (נספח 6). מנהל התובעת טען כי החשבונית הוצאה כשנה ושלושה חודשים לאחר פינוי הפסולת על ידי התובעת, וגרסתו נתמכת באישורי פינוי הפסולת מיום 29.11.2012 שצורפו לתצהירו (נספח 9). לא מצאתי שהנתבעת סיפקה הסבר של ממש לגבי פרק הזמן הניכר שחלף בין פינוי הפסולת על ידי התובעת, לבין פינוי הפסולת מטעמה, כך לפי הטענה. לא מצאתי שהוצגו פניות מטעמה של הנתבעת לתובעת לצורך פינוי פסולת שנותרה בפרויקט בנצר חזני, ולא ניתן לשלול את האפשרות שלפיה התובעת פינתה את כל הפסולת שהיה עליה לפנות במועד הרלבנטי כשנה ושלושה חודשים לפני כן. מעבר לכך, הדעת נותנת שפינוי הפסולת הנוספת על ידי התובעת, ככל שהייתה נדרשת לכך, היה כרוך בתשלום נוסף, ומכאן שלא נגרם בהכרח לנתבעת חיסרון כיס.
מנהל הנתבעת טען בתצהירו (סעיף 13) לתשלום ביתר בסך של 4,504 ₪, מתוך הסכום ששולם בגין העבודות הנ"ל בנצר סירני, מכיוון שהתובעת לא זכאית לתשלום עבור עבודת מחפרון בהיותה כלולה בתשלום עבור פינוי הפסולת, המחפרון לא עבד יום שלם, והתובעת לא פינתה את הפסולת במשאיות "פול- טריילר", אלא שטענה זו, שהינה בבחינת טענת קיזוז, לא עלתה בכתב ההגנה, יש לראותה כהרחבת חזית המריבה, ולא מצאתי לנכון לקבלה.
5.
מהמקובץ לעיל מצאתי לנכון לקבל את טענת התובעת בחלקה ויש לזכותה בסכום של 885 ש"ח.


עבודות בגן ילדים בגני טל
6.
התובעת טענה כי הנתבעת הזמינה ממנה ביצוע עבודות חשמל נוספות ביישוב גני טל, והתובעת הוציאה מכיסה סך של 5,001 ₪ בגין עבודתה ועבור קבלן משנה וחומרים שטרם שולמו לה. החומרים הוצאו ממחסן של התובעת ממלאי קיים ולכן לא ניתן היה להוציא לגביהם חשבונית מפורטת. התובעת הציגה חשבונית שהוצאה ביום 30.11.2013 על ידי א.ש. עפר ופיתוח בסך של 2,360 ₪ (כולל מע"מ), וכן רשימת חומרים בסכום כולל של 2,641 ₪ (נספח 5 לתצהיר מנהל התובעת).
הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את טענות התובעת וטענה כי שלחה פועל לא מיומן לביצוע העבודות שעבד זמן קצר ועזב את העבודה, תוך שנגרם נזק, ובנסיבות העניין העלות הנטענת על ידי התובעת בגין עבודה וחומרים אינה מתיישבת עם כלל עלות עבודות החשמל בפרויקט על פי הסכם שעליו לא חתמה התובעת. הנתבעת נאלצה לשכור את שירותיו של קבלן משנה אחר לצורך ביצוע העבודה (סע' 17-21 לכתב ההגנה).
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות סבורני שהתובעת לא הניחה תשתית ראייתית הולמת לצורך הוכחת טענותיה.
התובעת הציגה חשבונית מס על תשלום בסך של 2,360 ₪ לקבלן משנה, אך בשים לב לגדרי המחלוקת בין הצדדים באשר לביצוע העבודה, סבורני שהיה מקום להביאו למתן עדות לגבי היקף העבודה שבוצעה על ידו בפרויקט, כך לפי הטענה, וזאת לא נעשה.
כל שהוצג על ידי התובעת לגבי החומרים הינה רשימת החומרים והעלות המיוחסת להם, שנערכה, יש להניח, על ידי מנהל התובעת, וסבורני כי בנסיבות העניין אין בכך די לצורך הוכחת הטענה.
סבורני כי עדותו של מנהל התובעת בעניין זה הינה בגדר עדות יחידה במשפט אזרחי ולא מצאתי שהיא נתמכת כיאות בחומר הראיות.
מהמקובץ לעיל מצאתי לנכון לדחות את טענותיה של התובעת בעניין הנדון.
עבודות פיתוח נוספות במושבים בית חלקיה ויסודות
7.
התובעת טענה כי ביצעה עבודות פיתוח נוספות בגני הילדים ביישובים גני טל ויסודות לפי הזמנת הנתבעת כנגד תמורה שהוסכמה עם בנו של מנהל הנתבעת, בסך של 2,877 ₪, שטרם שולמה למרות שהתובעת ביצעה את
העבודות. מנהל התובעת צירף לתצהירו חשבונית מס' 1372 על הסכום האמור (נספח 6 לתצהירו).
הנתבעת הכחישה את הטענה הנ"ל וגרסה כי שילמה עבור העבודות הנוספות כפי שפורט בחשבונות הסופיים שהוצגו ביחס לפרויקטים הנ"ל.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וחומר הראיות סבורני שהתובעת לא הניחה בפני
י תשתית ראייתית של ממש לצורך הוכחת הטענות הנ"ל. לא ניתן פירוט- ולו מינימלי- של העבודות הנוספות שבוצעו ולא ברור האם נכללו בחשבונות הסופיים שהוצגו בנוגע לפרויקטים הנ"ל, ונציג הנתבעת שלפי הטענה הוסכם עמו על ביצוע העבודות הנוספות לא הובא לעדות על ידי התובעת, בשים לב לנטל ההוכחה הרובץ עליה להוכיח את טענותיה.
מעבר לכך, מעיון בפרק הסיכום בכתב התביעה עולה כי החיוב הנטען הנ"ל לא נכלל בגדרו של סכום התביעה (סעיף 19 לכתב התביעה), ומטעם זה אין מקום להידרש אליו.
מהמקובץ לעיל מצאתי לנכון לדחות את טענתה של התובעת בעניין זה.
התביעה שכנגד
8.
הנתבעת (התובעת שכנגד) טענה בתביעה שכנגד, בעיקרי הדברים, כי התובעת (הנתבעת שכנגד) גרמה לה נזק של ממש בכך שלא המציאה אישור פינוי פסולת כמתחייב על פי הדין תוך גרימת נזק בלתי הפיך מול המזמין; הנתבעת שכנגד גרמה לתובעת שכנגד להפר חוזה מול המזמין, ולעיכוב בקבלת האישור הסופי לעבודה; הנתבעת שכנגד הטעתה את התובעת שכנגד באשר למיומנותה המקצועית לביצוע העבודה ועמידה בלוח הזמנים, תוך התרשלות בביצוע העבודה, גרימת אי נעימות מול המזמין, ולאובדן מקור הכנסה; הנתבעת שכנגד התעשרה שלא כדין על חשבונה; על הנתבעת שכנגד לשלם את הפרשי הכספים שהיא חייבת בתשלומם; התובעת שכנגד חזרה על האמור בכתב ההגנה.
הנתבעת שכנגד הכחישה את הטענות שהועלו בכתב התביעה שכנגד.
9.
אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת שכנגד לא הניחה תשתית ראייתית של ממש על מנת להוכיח את טענותיה, ודינה של התביעה שכנגד להידחות.
10.
מנהל התובעת שכנגד טען בתצהירו כי נגרם לה נזק כספי בשל אי המצאת אישורים לפינוי פסולת (סעיפים 17-18 לתצהירו), והדבר גרם לדחיית התשלום בגין העבודה על ידי המזמין. התובעת שכנגד הציגה פניות של "מירב הנדסה" לצורך המצאת אישור להטמנת הפסולת (נספח 7 למסמכים שהוגשו ביום 13.10.2015), אלא שלא צורפו ראיות של ממש לגבי גרימתו של הנזק הכספי הנטען.
11.
מנהל התובעת שכנגד טען בתצהירו כי נגרם לה נזק כספי בסך של 20,000 ₪ בגין עיכוב בביצוע עבודות חשמל בגני טל (סעיף 20 לתצהירו), אלא שגם בעניין זה לא הונחה תשתית ראייתית של ממש לצורך הוכחת הטענות.
לתצהירו של מנהל התובעת שכנגד צורפו מסמכים לגבי ביצוע עבודות חשמל בגני טל על ידי חשמל זועבי בע"מ
(נספח
d
), אלא שעיון בכתב הכמויות הרלבנטי מעלה שעלות כלל העבודות בגני טל עמדה על סך של 72,039 ₪, והחשבון שהוצא על ידי חשמל זועבי בע"מ
עמד על סכום זהה. נציג מטעמה של חשמל זועבי לא הובא לעדות באשר להיקף העבודות שבוצעו על ידה, ולא מצאתי שהונחו בפני
י ראיות לגבי עלויות נוספות שנגרמו לתובעת שכנגד או לגבי הנזק הכספי הנטען על ידה בגין העבודות האמורות.
12.
באשר ליתר הטענות שהועלו בתביעה שכנגד, שנסקרו לעיל, סבורני שלא הונחה תשתית ראייתית של ממש לצורך הוכחתן ודינן להידחות.
סיכום ביניים
13.
מהמקובץ לעיל עולה כי התובעת זכאית לקבלת הסכומים הבאים- סך של 9,650 ₪ בגין ביצוע העבודות בגן הילדים במושב בית חלקיה, וסך של 885 ₪ בגין ביצוע העבודות במושב נצר חזני. לתובעת שולם ביתר בגין ביצוע העבודות בגן הילדים במושב יסודות סך של 7,698 ₪.
יוצא אפוא שיש לזקוף לזכותה של התובעת סך של 2,837 ₪.
התוצאה
14.
התוצאה הינה שהתביעה העיקרית מתקבלת בחלקה והנתבעת תשלם לתובעת את החיובים הכספיים הבאים-

א.
סך של 2,837 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

ב.
אגרות בית המשפט בתוספת הפרשי הצמדה כדין ממועד ההוצאה ועד לתשלום בפועל.

ג.
שכר טרחתו של ב"כ התובעת בסכום כולל של 4,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
בקביעת שכר הטרחה הבאתי בחשבון את הפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק, וכן את דחייתה של התביעה שכנגד.
15.
התביעה שכנגד נדחית.
16.
ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים
.
17.
המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.
ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ח, 17 מאי 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 42294-04/14 אור אל מ.ר חשמל ופיתוח בע"מ נ' א.נפאפעה בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/05/2018)