פסקי דין על מינהל מקרקעי ישראל | פסקי דין על ראיף יוסף גדבאן

4778/02 א     30/08/2005




א 4778/02 מינהל מקרקעי ישראל נ' ראיף יוסף גדבאן




1
בתי המשפט
א 004778/02
בית משפט השלום קריות
30/08/2005
תאריך:
כב' השופטת, ס. נשיא, בית - נר אביטל

בפני
:
מינהל מקרקעי ישראל

בעניין:
התובע
אבני יאיר

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
ראיף יוסף גדבאן
הנתבע
שנאן וליד

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
1. התובע הוא הבעלים ובעל הזכויות במקרקעין הידועים כחלקה 75 בגוש 19465 (להלן: "המקרקעין").

מר אריאל בלוך, ראש מדור במחוז הצפון במינהל הצהיר וצירף מסמכים על פיהם נתן התובע לנתבע הרשאות לחציבה בתקופה 1.7.77 - 31.10.96 בתנאים שנקבעו בהן מעת לעת.

ביום 3.12.96 נשלחה הודעה המבהירה לנתבע כי תקופת ההרשאה עפ"י החוזה תמה ביום 31.10.96 וכי אם הנתבע מעונין בחידוש ההרשאה עליו להגיש בקשה בכתב בתוך 30 ימים. הנתבע אמנם פנה ביום 25.11.97 בבקשה לחדש את ההרשאה אך לא המציא את שנתבקש ממנו במצורף לה, אלא ביום 18.6.98, שאז פג כבר תוקפן של תקנות פטור מחובת מכרזים והנתבע קיבל ביום 26.7.98 הודעה כי בקשתו נדחתה. לטענת התובעת, הנתבע ממשיך להחזיק במקרקעין שלא כדין ולבצע פעולות חציבה ופעולות מסחריות אחרות, זאת בלא שיהא בידיו היתר ועל אף דרישות התובע ממנו לפנות את האתר.

מר בלוך נחקר בביהמ"ש על תצהירו והבהיר כי ההרשאות לא ניתנו אוטומטית אלא עפ"י בקשות שהוגשו ונדונו בועדה, וכאשר לגבי כל הרשאה נערך גם חוזה. מר בלוך הוסיף כי הנתבע פנה גם אליו אישית בענין והנהלים היו ידועים וברורים לו.

2. הנתבע טוען כי נכנס למקרקעין ברשות התובעת וכי הוסכם עימו שהרשות ניתנת לכל זמן שידרש עד לגמר החומרים במקרקעין, זאת לאור ההוצאות הרבות שהיו כרוכות בהכשרתם. הנתבע הצהיר כי לולא הסכמה זו לא היה נכנס למקרקעין. הנתבע בתצהירו נ/1 לא מפרט עם מי סיכם את הדברים להם הוא טוען.

בביהמ"ש העיד הנתבע כי אף פעם לא חתם הסכמים עם המנהל וחידוש ההסכמים נעשה אוטומטית. משהוצג בפני
ו אחד ההסכמים השיב כי אף פעם לא הסתכל על התאריך ואף פעם לא הגיש בקשה לחידוש ההסכם. הנתבע מאשר גם כי מחודש אוקטובר 1996 לא שילם דמי שימוש לתובע.

3. אני נותנת אמון מלא במר בלוך שעדותו נסמכת הן על ידיעה אישית והן על מסמכים שהנתבע לא כופר בהם. עדות הנתבע היתה כללית וסתמית וניכר היה כי הוא יודע שאין כל בסיס לטענותיו. עדות הנתבעת גם הופרכה במסמכים שהוגשו.

עפ"י הראיות שהובאו בפני
, הסכם ההרשאה עם הנתבע פג ביום 31.10.96. בקשת הנתבע מיום 25.11.97 לחידוש ההרשאה נדחתה בסופו של דבר מאחר והנתבע לא המציא את שנדרש ממנו במועד, וכשכבר הגיש ביום 18.6.98 כבר חלה חובת מכרזים ולא ניתן היה לאשר את הבקשה. לנתבע הודע על כך ביום 26.7.98 אך למרות זאת הוא ממשיך להחזיק במקרקעין וזאת אף מבלי שישלם דמי שימוש מאז אוקטובר 1996.

4. לאור האמוכ אני קובעת כי הנתבע מחזיק במקרקעין, שלא כדין, מאז 1.11.96, ואני מורה לו לסלק ידו מהמקרקעין הידועים כחלקה 75 בגוש 19465. אני מורה לנתבע לפנות את המקרקעין הנ"ל ולהסיר את כל המחוברים ו/או הנטועים בהם עד 1.10.05. לאחר מועד זה נאסר על הנתבע להכנס למקרקעין ו/או לעשות בהם שימוש. היה והנתבע לא יסיר את המחוברים מהמקרקעין, כאמור לעיל, יהא המינהל רשאי לבצע בעצמו ולחייב את הנתבע בעלויות.

אני מתירה לתובע פיצול סעדים.

אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪ + מע"מ. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים
ניתן היום כה' באב תשס"ה (30/08/2005) בהעדר הצדדים.
_________________
בית- נר אביטל
, שופטת
ס. נשיא בימ"ש השלום
קלדנית: בטי ה.








א בית משפט שלום 4778/02 מינהל מקרקעי ישראל נ' ראיף יוסף גדבאן (פורסם ב-ֽ 30/08/2005)