פסקי דין על גואד עודה | פסקי דין על מחמוד עודה |

8225/05 בשפ     31/08/2005




בשפ 8225/05 גואד עודה,מחמוד עודה נ' מדינת ישראל





בבית המשפט העליון בירושלים

בש"פ 8225/05

בפני
:
כבוד השופטת ד' ביניש
העוררים:
1. גואד עודה
2. מחמוד עודה



נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל


ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.8.05 בב"ש 2532/05 שניתנה על ידי כבוד השופט י' גריל

תאריך הישיבה:
כ"ה באב התשס"ה (30.8.2005)

בשם העוררים:
בשם המשיבה:
עו"ד זיו אריאל
החלטה

בבית משפט השלום בחדרה נתבקש מעצרם של העוררים לחקירה בגין חשד לתיגרה במקום ציבורי וחבלה חמורה על רקע סכסוך שהתפתח בעת נהיגה בכביש בין העוררים לשלושה מתלוננים שנסעו ברכב אחר. על-פי החשד, אחד העוררים חתך בסכין יפנית את פניו של אחד המתלוננים באופן שהנפגע נזקק לטיפול רפואי בבית-החולים.

שופטת בית-משפט השלום נעתרה לבקשה בחלקה בלבד, והורתה על מעצרם של החשודים עד יום 31.8.05 בשעה 10:00 "...כדי לאפשר למשטרה להתקדם בחקירתה ללא חשש לשיבוש הליכי משפט". נימוקי בית-משפט השלום למעצר הושתתו על הקביעה כי קיים חשד סביר הקושר את העוררים למעשים המיוחסים להם, ועל כך שהמשטרה מבקשת לקדם את החקירה ולחקור את הנפגע ללא חשש לשיבוש הליכי חקירה. כמו כן ציינה כי קיים חשש לביטחון המתלוננים אם ישוחררו החשודים.

בית-המשפט המחוזי אישר את נימוקיו של בית-המשפט קמא למעצר, לאחר שנתן דעתו לטענת בא-כוח העוררים כי מרשיו הינם אנשים ללא עבר פלילי אשר לטענתו ניתן להסתפק ביחס אליהם בחלופת מעצר. בית-המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי אכן צדקה השופטת בקביעתה כי קיימת עילת מעצר, והביא בחשבון כי אמנם נגבתה בינתיים ההודעה מן הנפגע אולם ציין כי השיקול הנוסף בדבר החשש לביטחון המתלוננים עומד בעינו. כמו כן עיין במסמך שהוגש על-ידי המשטרה אשר לא היה בפני
בית-המשפט קמא ושוכנע כי נותרו פעולות חקירה שיש לבצען, בעת שהעותרים במעצר.

בערר שבפני
י טען בא-כוח העוררים כי יש מקום לשחרר את מרשיו בחלופת מעצר. טענתו המשפטית הופנתה כנגד העובדה שבבית-המשפט המחוזי לא אופשר לו לחקור את איש המשטרה על בקשת המעצר. זאת, על-אף הוראת סעיף 15(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 הקובעת כי: "השופט רשאי לחקור את השוטר על בקשתו; היה הדיון בפני
החשוד, רשאי אף הוא או סניגורו לחקור את השוטר". דין טענה זו להידחות. בבית-משפט השלום אופשר לבא-כוח העוררים לחקור את השוטר שביקש את המעצר. בהליך שהתקיים בפני
בית-המשפט המחוזי בערר הוגש לשופט חומר חסוי בקשר להמשך החקירה הנובע ככל הנראה מהתפתחויות בה. אמנם, יתכן כי מיטיב היה בית-המשפט המחוזי לעשות לו איפשר לבא-כוח העוררים להציג שאלותיו לשוטר מבקש המעצר על-אף שמדובר בערר ולא בבקשת מעצר. עם זאת, אין בכך כדי לפסול את ההחלטה שניתנה בעניינם של העוררים. על-פי הוראת סעיף 15(ה) לחוק הנ"ל רשאי שופט לעיין בחומר חסוי ולהסתמך על החומר בכתב המוגש לו על-ידי השוטר מבקש המעצר, מבלי לאפשר לנאשם ולסנגורו לחייב את השוטר להשיב על שאלותיהם לעניין זה. בנסיבות אלה, אף לו אופשר לסנגור להציג שאלות לשוטר כמבוקש על-ידו, הרי לא היה בכך כדי להועיל לו שכן תשובותיו של השוטר הנוגעות לפעולות חקירה צפויות היו מן הסוג שהוא על-פי טיבו חסוי. הנה כי כן, על אף שההליך לא התנהל על-פי כללי הפרוצדורה הקבועים בסעיף 15(ה) לחוק לדקדוקיהם, הרי לא נפל בהחלטת המעצר פגם מן הסוג שיש בו כדי להביא לביטולה.

כפי שנמסר על-ידי בא-כוח התביעה, צפוי מחר בבוקר דיון בשאלה אם יש מקום להארכת מעצרם של העוררים על-פי הצהרת תובע. שאלת הארכת המעצר הינה שאלה נפרדת ואינני רואה להתייחס אליה בהליך שבפני
י.

אשר על כן, הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ו באב התשס"ה (31.8.2005).

ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05082250_n02.docלח
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il









בשפ בית המשפט העליון 8225/05 גואד עודה,מחמוד עודה נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 31/08/2005)