פסקי דין על מוריס דהן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

22207-05/16 בל     30/04/2018




בל 22207-05/16 מוריס דהן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ב"ל 22207-05-16


30 אפריל 2018
לפני:
כב' השופטת כרמית פלד

נציג
ציבור (עובדים)
מר יונה טילמן
נציג ציבור (מעסיקים)
מר שלמה לס
התובע
:



מוריס דהן
ע"י ב"כ: עו"ד אריאל בשארי



-

הנתבע
:



המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד אירית רייכנברג

החלטה

לפנינו תביעת התובע, מכונאי רכב במקצועו, להכיר ב-
cts
דו צדדי בכפות ידיו וכן בתסמונת השרוול המסובב בכתפיו כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן - החוק), על בסיס תורת המיקרוטראומה.
מבוא
1.
התובע, יליד 1958, עבד שנים רבות כמכונאי רכב. משנת 1981 ועד 31/5/16 עבד התובע כמכונאי רכב עצמאי במוסך.
2.
התובע הגיש לנתבע (להלן - הנתבע או המוסד) תביעה לדמי פגיעה בשל
cts
בשתי כפות הידיים ותסמונת השרוול המסובב בשתי כתפיו. תביעת התובע נדחתה בהחלטות מיום 26/7/15 ומיום 15/12/15.
3.
ביום 2/1/18 התקיים דיון הוכחות במהלכו נחקר התובע על תצהירו. [1]
טענות הצדדים
תמצית טענות התובע
4.
התובע תיאר בתצהיר עדות ראשית מטעמו, את עבודתו כמכונאי במוסך, באופן הבא:

א.
התובע עבד שישה ימים בשבוע. בימים א'-ה' 9 שעות ביום ובימי ו' 6 שעות ביום.

ב.
התובע עבד בעזרת כלים רוטטים, דוגמת ראצ'טים ופטישי אויר, במשך שעות עבודה ארוכות ברציפות (כ 4.5 שעות בממוצע) לשם פירוק והרכבת חלקים. בעזרת כלים אלה פתח ברגים של גלגלים, מנועים, גירים, סרנים. גם בהרכבה של גלגלים, מנועים וסרנים היה התובע עושה שימוש בכלים האמורים.

ג.
עוצמת הרטט משתנה בהתאם לעבודה, אולם במכוניות ישנות לעיתים הברגים תפוסים חזק ויש צורך בזמן עבודה ארוך יותר עם כלים רוטטים.

ד.
בנוסף, התובע נדרש לביצוע עבודה מעל גובה הכתפיים, בעת שהמכוניות היו מוגבהות על "ליפט". מאחר וחלקים רבים במכונית ממוקמים בגחון המכונית הרי שרוב העבודה מבוצעת באמצעות "ליפט" שמרים את המכונית, כך שנדרשת הרמת ידיים לצורך ביצוע העבודה.
5.
לטענת התובע יש להכיר בפגיעותיו בכפות הידיים ובכתפיים כתאונת עבודה, על דרך תורת המיקרוטראומה, שכן הפגיעות אירעו כתוצאה מעבודת רבת שנים הדורשת ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של הרמת ידיים מעל גובה כתפיים ועבודה עם כלים רוטטים.
עיקר טענות המוסד
6.
עבודת התובע היתה מגוונת וכללה פעולות שונות ורבות, שאינן מתמצות בעבודה עם כלים רוטטים ועבודה עם ידיים מורמות. התובע ביצע פעולות רבות, בתנוחות שונים ועם כלים שונים, בפרקי זמן משתנים.
7.
התובע העסיק במוסך אותו הוא מנהל מספר עובדים והוא עצמו נדרש, בין היתר, לבצע גם פעולות הנוגעות לניהול המוסך, לרבות רישומי מכוניות שמתקבלות, גביית כספים, הזמנת חלקים וכיוצ"ב.
8.
הטיפולים בוצעו למכוניות שונות, באופנים שונים, כאשר חלק מהמכוניות כלל אינן יכולות להיות מורמות באמצעות "ליפט". התובע עבד עם מגוון כלים.
9.
העבודה עם כלים רוטטים ממילא אינה עבודה רציפה שנעשתה על פני זמן ממושך ולא ברור כלל מה היתה התנועה החוזרת ונשנית. פעולה עם מכשירים רוטטים אורכת ככלל שניות בודדות, למעט במקרים חריגים.
התובע מנה שני סוגי מכשירים רוטטים בלבד.
10.
לא הוכחה כל תשתית עובדתית לפגיעה על דרך תורת המיקרוטראומה. התובע עבד בעבודה מגוונת ביותר, שאינה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות, רצופות ודומות במהותן.
דיון והכרעה
11.
לאחר ששקלנו את מלוא טענות הצדדים ואת העדות שנשמעה לפנינו ולאחר שעיינו במלוא המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין מצאנו כי יש מקום להורות על מינוי מומחה לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע עם כלים רוטטים לבין מצבו הרפואי של התובע בכפות ידיו ובכתפיו. להלן נפרט טעמינו.
מסגרת נורמטיבית
12.
תורת המיקרוטרואמה הינה יצירה פסיקה אשר נועד ליתן מענה למבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, אשר אינה מחלת מקצוע ואף אינה תאונת עבודה במובנה השגור. בהתאם להלכה הפסוקה יש לפרש תורה זו בצמצום (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי
נגד אסתר נוח (22/12/14)).
13.
תנאי ראשוני
להכרה
בפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה הוא

"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-
כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה....."

(עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי
נגד אשר יניב (2/11/99)).
14.
על מנת שתקום תשתית עובדתית למיקרוטראומה יש להוכיח ראשית שני יסודות. האחד - אירוע חיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והשני - הנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת. משכך יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותהו

(עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח נגד המוסד לביטוח לאומי
(28/7/02)).
15.
במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח, עשויה לקום תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש נגד המוסד לביטוח לאומי
(17/8/06)).
מן הכלל אל הפרט
16.
התובע הצהיר בסעיף 6 לתצהירו כי עבד בעזרת כלים רוטטים במשך שעות ארוכות בכל יום ברציפות, כ- 4.5 שעות בממוצע ביום, לצורך פירוק והרכבת חלקים. עוד הצהיר כי הכלים הרוטטים איתם עבד הם פטישי אויר וראצ'טים. בכלים אלה עשה שימוש גם לצורך פתיחת ברגים של חלקי מכוניות שונים (גלגלים, מנוע, גירים, סרנים) וגם לצורך הרכבה של אותם חלקים.
17.
בחקירתו הנגדית לא נסתרה גרסתו זו של התובע בדבר עבודה במשך כ- 4.5 שעות ביום במצטבר עם כלים רוטטים.
18.
התובע העיד כי מרבית עבודתו התבצעה עם כלים רוטטים [עמ' 3 ש' 17 וש' 25]. בהתאם להחלטת בית הדין מיום 21/1/18, התובע הגיש הודעת הבהרה במסגרתה נטען כי ראצ'ט הינו כלי רוטט. הנתבע לא חלק על טענה זו.
19.
עדותו זו של התובע התיישבה עם עדותו לפיה מרבית העבודה שבוצעה על ידו היתה עבודה של פירוק והרכבה, להבדיל מתיקון החלקים עצמם. התובע העיד כי "בתקופה האחרונה לא שיפצנו כי לשפץ עולה יותר יקר מלקנות חלק חדש" [עמ' 3 ש' 23] וכן "היום כבר כל החלקים את מזמינה חדש ומרכיבה. ואז שמזמינים חדש ומרכיבים בשביל להרכיב חלקים חדשים צריך להוריד את הגיר..." [עמ' 4 ש' 23-25 ור' גם עמ' 4 ש' 28-31]. "אם היה צריך לפרק את הרכב לחלקים והרכיב [צ"ל: להרכיב – כ.פ] אותו היינו עושים זאת" [עמ' 5 ש' 13-14].
20.
עוד העיד התובע כי עבודה של פירוק ברגים באמצעות כלים רוטטים בוצעה לעיתים במהירות ולעיתים באיטיות. התובע הסביר בעדותו כי מאחר והמוסך אשר בבעלותו לא היה מוסך מורשה, טופלו בו בעיקר רכבים ישנים, ביחס אליהם העיד כי "רכבים ישנים הברגים יותר תפוסים" [ר' גם סעיף 8 לתצהירו].
21.
התובע הצהיר בסעיף 7 לתצהירו, אשר לא נסתר, כי עוצמת הרטט השתנתה, בהתאם לטיב העבודה שבוצעה.
22.
התובע העיד כי יד ימין היא ידו הדומיננטית, אולם הסביר כי היה עובד עם הכלים הרוטטים "לעיתים בימין ולעיתים בשמאל" [עמ' 3 ש' 29], מאחר ובמקרים בהם "הזווית לא נוחה" הוא נדרש לעבוד עם ידו השמאלית [ר' הסבר התובע בעמ' 3 ש' 31-32].
23.
לא נעלמה מעיננו העובדה שהתובע העיד שבכל רכב נדרשת עבודה שונה, בהתאם לסוג הרכב ומהות התקלה וכי העבודה משתנה מיום ליום ומתקלה לתקלה [עמ' 3 ש' 21-24, עמ' 4 ש' 7-20, עמ' 5 ש' 28-29]. יחד עם זאת, התרשמנו כי למרות שהתובע לא נדרש לבצע בכל יום עבודה זהה וכי תיקון מכונית שונה ממקרה למקרה, בהתאם לסוג הרכב ומהות הטיפול, הרי שמרבית הפעולות שנדרש לבצע כללו עבודה עם מכשירים רוטטים ברציפות ובמשך זמן רב בכל יום. בנסיבות אלה עצם העבודה עם המכשירים הרוטטים כשלעצמה עשויה להקים תשתית עובדתית למיקרוטאומה ו/או מחלת מקצוע.
24.
נזכיר בהקשר זה כי מחלת מקצוע המפורטת בפריט 14 לחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד 1954 שעניינה "מחלת עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים, הנגרמות ע"י עבודה במכשירים רוטטים" עשויה להתקיים בנסיבות של "עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים".
25.
עוד ערים אנו לכך שהתובע העיד כי עבודתו בוצעה גם עם כלים שאינם רוטטים, מפתחות ומברגים, אלא שהתובע חזר בעדותו וחידד כי מרבית העבודה בוצעה עם כלים רוטטים [עמ' 3 ש' 25-27, ש' 17] ואנו מקבלים עדות זו כמהימנה.
26.
באשר לטענה כי התובע גם ניהל את המוסך, מצאנו לקבל את הסברו של התובע לפיו מדובר במוסך קטן, שלא דרש ניהול בהיקף נרחב ובלשון התובע "...לא הייתי יושב במשרד ומנהל את המוסך. עבדתי כל הזמן כפועל מן המנין. בין היתר הייתי עוסק בניהול העסק. אני חייב לנהל אותו. זה לא עסק כזה גדול שצריך לנהל" [עמ' 2 ש' 24-26].
27.
עוד מצאנו כמהימנה את תשובת התובע לפיה "יש טלפון אלחוטי שנמצא לידי. שיש צלצול אני עונה ולא ניגש למשרד אפילו. אם אני צריך להזמין חלק הטל' על ידי" [עמ' 3 ש' 1-2].
28.
באשר לטענת התובע
בדבר עבודה עם ידיים מורמות -
אכן עלה מעדות התובע כי הוא נדרש לעבוד, בין היתר, בעבודה מעל גובה הכתפיים, קרי עבודה הדורשת הרמת ידיים. יחד עם זאת, התובע כלל לא טען וממילא לא הוכיח את היקף העבודה המבוצעת באופן זה ואת מספר השעות היומיות שבמהלכן הוא נדרש לעבוד עם ידיים מורמות. התובע אישר כי יש רכבים, דוגמת משאיות, שלא מתוקנות באמצעות "ליפט" [עמ' 5 ש' 4-8]. עוד עולה מהעדות כי לא כל התיקונים דורשים הרמת הרכב על "ליפט" וביצוע עבודות עם הידיים מורמות [עמ' 4 ש' 9-12].
29.
לפיכך, למעט עבודה עם מכשירים רוטטים לא הוכיח התובע עבודה המחייבת תנועה אחידה וחד גונית כלשהי, חוזרת ונשנית ברציפות.
30.
מהטעמים האמורים מצאנו לנכון לקבוע כי יש מקום למנות מומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורטופדי, לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התובע בכתפיים ובכפות הידיים לבין עבודתו של התובע כמכונאי במוסך. זאת על יסוד התשתית העובדתית שלהלן:

א.
התובע עבד כמכונאי עצמאי במוסך משנת 1981 ועד 31/5/16.

ב.
התובע עבד 6 ימים בשבוע. ימים א'-ה' משעה 08:00-17:00 וביום ו' משעה 08:00-14:00.

ג.
במהלך יום עבודה עבד התובע במצטבר כ- 4.5 שעות בממוצע עם כלים רוטטים – פטישי אויר וראצ'טים. עבודה זו בוצעה לסירוגין ובהתאם לצרכי העבודה.

ד.
באמצעות אותם כלים ביצע התובע, בין היתר, עבודות של פירוק חלקי מכוניות והרכבה.

ה.
ידו הדומיננטית של התובע הינה יד ימין, אולם התובע עשה שימוש גם בידו השמאלית במהלך עבודתו.
31.
הנתבע יגיש בתוך 7 ימים בקשה להזמנת חומר רפואי.
32.
ככל שמי מהצדדים מעוניין להעביר למומחה הרפואי חומר נוסף, מעבר לחומר אשר יוזמן, הוא רשאי לעשות כן בתוך 15 ימים ממועד הזמנת החומר הרפואי כאמור לעיל, וזאת עם העתק לצד שכנגד.
33.
החלטה בדבר מינוי מומחה תינתן במסמך נפרד, לאחר המועד שנקצב להשלמת החומר הרפואי.
34.
התיק יועבר לעיוני ביום 9/2/18.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ח,
(
30 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.







מר יונה טילמן, נ.צ. עובדים

כרמית פלד
, שופטת

מר שלמה לס, נ.צ. עסיקים

















[1]

כל ההפניות בהחלטה הן לפרוטוקול דיון ההוכחות מיום 2/1/18, למעט אם צויין אחרת.







בל בית דין אזורי לעבודה 22207-05/16 מוריס דהן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 30/04/2018)