פסקי דין על רונאל פישר | פסקי דין על המחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש

27466-05/18 בעח     22/05/2018




בעח 27466-05/18 רונאל פישר נ' המחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש








בית המשפט המחוזי בירושלים



בע"ח 27466-05-18 פישר נ' מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש










בפני

כבוד השופטת
חגית מאק-קלמנוביץ


המבקש

רונאל פישר
ע"י ב"כ עוה"ד עמית בר
ואלי פרי


נגד

המשיבה
המחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש
ע"י ב"כ עו"ד קרן אלטמן




החלטה

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1.
זוהי בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, בה מתבקש בית המשפט להורות למשיבה להעביר למבקש מסמכים או פרטים הנוגעים לאישום 4 בכתב האישום שהוגש נגדו.
בכתב האישום שהוגש נגד המבקש ואחרים נטען כי נאשם 1 בתיק, קצין המשטרה ערן מלכה, הדליף למבקש פרטים על חקירות משטרה שבהן היה מעורב, כולל חקירות בעניינו של מר אלון חסן, שהיה מיוצג בעבר ע"י המבקש. הבקשה שבפני
מתמקדת בחלק מכתב האישום בו נטען כי מלכה מסר למשיב כי שתי פרשיות המכונות "פרשת מישוק" ו"פרשת הבוררות" שלגביהן "אמור היה חסן להיחקר צפויות להיגנז מבלי שחסן יועמד לדין בעניינן, וזאת בהתאם להמלצתו בפני
גורמי הפרקליטות המוסמכים, בין היתר על יסוד מעמדו כראש צוות החקירה". עוד נאמר בכתב האישום כי בפגישה שנערכה במשרדו ביום 15.6.14 הציע המבקש לחסן שיעביר לו סכום של 150,000 דולר, בתמורה לכך שהמבקש ידאג לכך ששתי הפרשיות הללו ייגנזו מבלי שחסן יעמוד לדין בעניינן.

2.
בבקשה שבפני
טוענים ב"כ המבקש כי על מנת להוכיח את טענתה, היה על התביעה להציג במסגרת ראיותיה את המלצתו של מלכה בפני
הפרקליטות לגניזת הפרשיות. דא עקא, שבכל חומר החקירה שנמסר למבקש לא נמצא ולו מסמך אחד המהווה תיעוד או רמז לתיעוד של המלצה כזו מצד מלכה בפני
הפרקליטות.
בבקשה מתוארת בפירוט השתלשלות העניינים, כולל התכתבות בין המבקש לבין המשיבה בנושא זה,
כאשר בשלב הראשון המשיבה הכחישה שעליה להעביר חומר חקירה כלשהו, וטענה כי השיח בין מח"ש לבין פרקליטות מחוז דרום, בין אם הועלה על הכתב ובין אם לאו, הוא תרשומת פנימית קלאסית ואינו בגדר חומר חקירה. בהמשך השתנתה עמדה זו, בעקבות בירורים שונים שערכה ב"כ המשיבה.
בסופו של דבר, עובר להגשת הבקשה שבפני
נמסרה לב"כ המבקש "פרפראזה" מפורטת הכוללת תיאור של הבירורים והדיונים שנערכו בנושא זה במח"ש ובפרקליטויות האזרחית והפלילית במחוז דרום. אולם ב"כ המבקש אינם מסתפקים בפרפראזה ודורשים לעיין בחומר המקורי. לטענתם מדובר בחומר חקירה ועל המשיבה להעמיד לעיון את החומר המקורי וכן להעביר להם רשימה ממוספרת של כל המסמכים וחומרי החקירה, שלגביה ניתן יהיה לטעון לחסיון של מסמכים מסויימים.

3.
המשיבה מבקשת להגן על חסיון התרשומות הפנימיות, על חופש הפעולה של הפרקליטים והשיח החופשי בנוגע לעבודתם, שהם "אויר לנשימה לצורך ביצוע עבודת הפרקליטות".
בטיעוניה הבהירה ב"כ המשיבה כי אין בידיה מסמכים המתארים במדוייק ישיבות ודיונים שהתקיימו ואת הדברים שנאמרו ע"י ערן מלכה, וכי תוכן
המסמכים המעטים הקיימים בידיה קיים בפרפראזה שנמסרה להגנה. היא מיקדה את האמור בכתב האישום, והבהירה כי הטענות בדבר המלצתו של המבקש והשפעתו על החלטות הפרקליטות בנוגע לשתי הפרשות, מתייחסות לשיחות שפורטו בפרפראזה שנמסרה להגנה ולישיבה שהתקיימה ביום 23.6.14.
תוכן השיחות נמסר, כאמור, לב"כ המבקש במסגרת הפרפראזה, ובאשר לישיבה מיום 23.6.14, זו תועדה במסמך קצר ותמציתי שאינו כולל אמירות מפיו של ערן מלכה, ועל כן סבורה המשיבה כי אין חובה להעבירו לעיון המבקש.

האם מדובר בחומר חקירה שיש לגביו זכות עיון

4.
במישור העקרוני, אני מקבלת את עמדת המבקש לפיה החומר המבוקש מהווה אכן חומר חקירה. תרשומות פנימיות בין גורמי תביעה שונים הם מסמכים פנימיים אשר בדרך כלל אינם בגדר חומר חקירה ואין חובה לאפשר עיון בהם. אולם הגדרת המונח חומר חקירה משתנה על פי העניין, ולעיתים היא כוללת גם תרשומות פנימיות (ראו, לדוגמא, בש"פ 6856/16, יאיר ביטון נ' מדינת ישראל (15.11.16) פסקה 12; בש"פ 2270/06,
חאלד אל עילווי נ' מדינת ישראל, פ"ד ס"א(3) 74 (7.9.16), פסקאות 19, 21).


במקרה זה, ערן מלכה, שהואשם יחד עם המבקש בכתב האישום, היה קצין משטרה שעסק בחקירות הפרשות הרלוונטיות. המשיבה עצמה טוענת בכתב האישום שהגישה כי למלכה היה מעמד של מי שהמליץ כיצד לנהוג בפרשות אלו, וכי החקירה באותן פרשות אמורה היתה להיגנז, בין היתר בעקבות אותה המלצה. בנסיבות אלו המלצתו של מלכה בפרט, והקשר בינו לבין התביעה בכלל, מהוות חלק מעובדות כתב האישום, ולפיכך החומר הקשור אליהן הוא חומר חקירה מובהק.
כאמור, בעת הזאת גם המשיבה אינה חולקת על כך שמדובר בחומר חקירה, והיא העבירה לב"כ המבקש את החומר שברשותה. אלא שבשל העובדה שמדובר בתרשומות פנימיות לא הועברו מסמכי המקור אלא פרפראזה המתארת את תכנם, ובכך מתמקדת המחלוקת.

5.
בדומה לבקשות אחרות בנוגע לעיון בחומרי חקירה, גם במקרה זה יש לערוך איזון בין הצורך לאפשר הגנה ראויה ואפקטיבית, כאשר בפני
ההגנה פרושה התמונה הראייתית במלואה, לבין האינטרס הציבורי של ההגנה על חופש הפעולה ויכולת ההתבטאות החופשית של רשויות החקירה והתביעה.

חובת הגילוי - מסמכים מקוריים לעומת פרפראזה

6.
בתום הדיון עיינתי במסמכים הרלוונטיים – מסמך מיום 23.6.14 שנערך ע"י עו"ד טוני מרשי מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) שבו העלה על הכתב את השתלשלות העניינים בנוגע לחברת הופס, הודעת דוא"ל מיום 19.6.14 מפרקליטת מחוז דרום (אזרחי) עו"ד אורית קוטב לפרקליט מחוז דרום (פלילי) עו"ד שלמה למברגר וצוות הפרקליטים, אף הוא בעניין הופס, והפרפראזה שהועברה לסנגוריה בנוגע לשני מסמכים אלו. לאחר קריאה מדוקדקת התרשמתי כי הפרפראזה משקפת באופן מלא ומפורט את תוכנם של המסמכים, ולא מצאתי עובדות מהותיות כלשהן המופיעות במסמכים המקוריים שאינן מופיעות בפרפראזה.

השאלה המתעוררת היא, איפוא, האם על המשיבה להעביר למבקש את מסמכי המקור עצמם, או שניתן להסתפק בהעברת תוכן המסמכים באמצעות פרפראזה.

7.
ההגנה טוענת כי היא זכאית לעיין בראיות עצמן, ולא בעדות שמיעה לגבי תוכנן, וכי העיון עשוי להביא לגילוי פרטים
שיסייעו להגנת המבקש. המשיבה מתנגדת לעיון במסמכים המקוריים מטעמים עקרוניים, שכן לטענתה אין לאפשר עיון בהתכתבות פנימית של התביעה. במהלך הדיון הצעתי שיתאפשר עיון במסמכים המקוריים תוך השחרת כל העובדות שנטען לגביהן כי הן חסויות או שהן בגדר תכתובות פנימיות, אך לא הושגה הסכמה בעניין זה.

8.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר שבפני
, אני סבורה שיש לדחות את הבקשה. שכן בהתחשב בכך שבפרפראזה כלולות כל העובדות הרלוונטיות וכל תכנן של הראיות שבידי המשיבה, הגנת הנאשם אינה נפגעת מכך שלא התאפשר עיון במסמכים המקוריים. מאידך גיסא, יש ממש בטענת המשיבה בדבר הצורך להגן על חסיון התרשומות הפנימיות ושמירה על החופש הנדרש בעבודת הפרקליטות, כך שחריגה מעקרון זה תעשה בצמצום, ורק כמתחייב לצורך הגנת הנאשם. ניתן לערוך אנלוגיה, בשינויים המתבקשים, לעקרון ההגנה על "קדושת התחקיר", לאו דוקא משיקולים של סודיות החומר או החשש לבטחון המדינה אלא על מנת לאפשר קיום דיון חופשי והבעת עמדה מקצועית ללא חשש מפני חשיפתם (ראו בש"פ 6883/15, פלוני נ' מדינת ישראל (7.12.15); בג"ץ 9197/06

איריס

יחיא

נ' ראש

המטה

הכללי

צבא

הגנה

לישראל
10.12.2007)
)).

9.
זאת ועוד, במקרה זה גם המסמכים שעליהם מבוססת הפרפראזה אינם מסמכים בעלי ערך עצמאי. מסמכים כגון תרשומות שנערכו על ידי ערן מלכה, ציטוטים מפי מלכה בסיכום ישיבה בה היה נוכח, וכדו' אינם קיימים כלל בידי המשיבה, והמסמך העיקרי ששימש בסיס לפרפראזה אינו מסמך אותנטי בעל ערך בפני
עצמו, אלא מעין שחזור בדיעבד של פעולות שנעשו, כך שהשוני בין אותו מסמך סינתזה לבין הפרפראזה שנערכה לגביו אינו כה משמעותי.
לנוכח כל האמור אני סבורה כי מחד גיסא הגנת המבקש לא נפגעה, ומאידך גיסא אין לחייב את המשיבה לגלות תרשומות פנימיות שלה מעבר לנדרש, ועל כן יש לדחות את הבקשה.

10.
בהתייחס לחומרים הספציפיים שהתבקשו בבקשה, מדברי ב"כ המשיבה עולה כי לא התקיימה בפרקליטות מחוז דרום חקירה פנימית בנוגע לערן מלכה, וממילא אין חומר לגלות מחקירה זו. עוד נאמר כי אין בידי המשיבה תיק פ"א ספציפי בנוגע לפרשת מישוק, מעבר לחומרי חקירה שהועברו כבר לב"כ המבקש, ועל כן אין חומר נוסף להעביר לו. בנוגע להתכתבויות והודעות דוא"ל בין הפרקליטים, אני סבורה שדי בפרפראזה שהועברה המתארת התכתבויות אלו, ובאשר לסיכומי ישיבות, ב"כ המשיבה הבהירה כי מדובר בישיבה אחת בלבד, וכי סיכום ישיבה זו אינו מפורט ואינו כולל כל ציטוט מדבריו של ערן מלכה, כך שתוכן המסמך אינו כלול בגדר חומר החקירה בתיק.

11.
בקשה נוספת של ב"כ המבקש מתייחסת למכתב שהעביר עו"ד בני כץ אל היועמ"ש לממשלה בעניינו של אלון חסן המיוצג על ידו. מדובר, על פי הנטען, במכתב שהועבר ליועמ"ש ע"י סניגור המייצג נאשם בתיק אחר, בנוגע לאותו תיק (ולא לתיק שבפני
). לא התבקשה תגובתם של עורך הדין או הנאשם באותו תיק, והם לא צורפו כמשיבים לבקשה שבפני
. בנסיבות אלו לא ניתן להורות ליועמ"ש לאפשר למבקש לעיין בהתכתבות בינו לבין נאשם בתיק אחר.

לנוכח כל האמור, ובהתחשב בפרפראזה המפורטת שהועברה לב"כ המבקש עוד לפני הגשת הבקשה, אני דוחה את הבקשה לקבלת חומרי חקירה.


ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ח, 22 מאי 2018, בהעדר הצדדים.










בעח בית משפט מחוזי 27466-05/18 רונאל פישר נ' המחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש (פורסם ב-ֽ 22/05/2018)