פסקי דין על אוריאל בשי | פסקי דין על נטליה לויטן

59806-12/15 תאמ     23/05/2018




תאמ 59806-12/15 אוריאל בשי נ' נטליה לויטן








בית משפט השלום בנתניה

תא"מ 59806-12-15 בשי נ' לויטן



בפני

כבוד השופט
אלי ברנד

תובע
אוריאל בשי


נגד

נתבעת
נטליה לויטן


ב"כ התובע: עו"ד אייל חריף
ב"כ הנתבעת: עו"ד גבריאל ברוך



פסק דין


לפני תביעת התובע לתשלום סך של 25,000 ₪ המהווה, לטענתו, את יתרת המגיע לו מן הנתבעת בגין התקנת בריכה וסאונה בחצר ביתה.
הנתבעת התגוננה בטענות על פיהן ביצע התובע עבודה רשלנית אשר הצריכה השלמתה על ידי בעל מקצוע נוסף וגרמה לה נזקים בסך 30,000 ₪ אותם יש לקזז מכל סכום שיפסק לזכות התובע.
בישיבת יום 19.2.17 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה אשר קבלה תוקף של החלטה כדלקמן (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 27-20, ההדגשה שלי – א.ב.) –
"אנו מסכימים כי ימונה מומחה מטעם ביהמ"ש. ...
המומחה
יקבל מן הצדדים את כל החומר שהוגש לתיק ביהמ"ש, יתאם עם הצדדים ביקור בבית הנתבעת על מנת לבחון את העבודה שבוצעה ולשמוע את טיעוניהם והסבריהם במקום והכרעתו העובדתית והמקצועית היא שתביא גם להכרעה סופית בתיק זה.
הצדדים יוכלו להעביר אל המומחה שאלות הבהרה לאחר קבלת חוות דעתו הראשונה, וחוות הדעת בצירוף התשובות לשאלות ההבהרה יהוו את ההכרעה הסופית בשאלה האם יש לקבל את טענת התובע כי הוא זכאי לתשלום נוסף של 25,000 ₪ או שמא יש לדחות את התביעה."
בסיכום חוות דעתו קבע המומחה מטעם בית המשפט כדלקמן –
"לתובע מגיעה תוספת תמורה, מעבר למה ששולם לו ... סה"כ 14,970 ₪. לסכום הנ"ל יווסף מע"מ כחוק."
קביעות אלה קבע המומחה לאחר שקבע כי ההתקנה בוצעה על ידי התובע בצורה מקצועית וכי הנתבעת כלל לא ידעה לומר לו אילו נזקים היא טוענת כי גרם לה.
על פי הסכמת הצדדים הועברו אל המומחה שאלות הבהרה מטעמם ולאחר קבלת תשובותיו לא השתנתה מסקנתו.
אעיר כי שאלה מס' 4 של ב"כ הנתבעת היתה אם משך התקנה של 4 חודשים אינו סביר בעיניו – כפי שאכן קבע בתשובתו לשאלה הקודמת – האם משך הזמן בו עמדה הבריכה בלתי מותקנת בחצר אינו גורם נזק של טרדה ועגמת נפש, ועליה השיב המומחה כי מדובר בסוגיה משפטית.
לאחר קבלת התשובות איפשרתי לצדדים להגיש סיכומים קצרים המתייחסים לתשובות לשאלות ההבהרה.
בסיכומיו טען ב"כ התובע כי יש להוסיף לקביעת המומחה סכום של 5,000 ₪ בגין התשלום עבור פיקוח על קבלני המשנה שלו, לאור העובדה שאין הגיון כי יבצע עבודתו חינם, זאת מאחר שהמומחה מטעם בית המשפט דחה דרישה זו שלו וקבע כי התובע לא הוכיח כי נעזר בגורם פיקוח חיצוני אלא פיקח על קבלני המשנה בעצמו, כי מדובר בחלק מעבודתו שאינו מזכה בחיוב נפרד וכי פיקוח המזכה בתשלום נפרד הוא רק פיקוח חיצוני מטעם מזמין העבודה.
ב"כ התובע טוען כי לא ייתכן שחלק זה של עבודת התובע יבוצע חינם אין כסף וכי הוכח כי פיקח על עובדיו בפועל.
אינני מקבל טענה זו מאחר שהמומחה, אשר נקבע כי חוות דעתו מכרעת, קבע כי אין מדובר בעבודה המצדיקה תשלום בהיותה חלק אינהרנטי מעבודת קבלן המפקח על צוות עובדיו.
ב"כ הנתבעת חרג מהיקף הסיכומים שהתרתי, ובמסגרת סיכומיו טען כנגד סעיפים שונים בכתב התביעה, אולם מדובר בטיעון בלתי רלוונטי לאור הסכמת הצדדים בדבר מנגנון ההכרעה.
עוד מלין ב"כ הנתבעת בסיכומים כי בהסכם בין הצדדים נקבע כי העבודה תסתיים תוך שבועיים וכי מדובר בקביעה הגיונית ואף אי הצגת ההסכם כראיה צריכה לפעול לחובת התובע, אלא שפרק זמן נטען זה לא הוכח בכל דרך שהיא והמומחה המכריע אף קבע כי פרק הזמן הראוי לביצוע העבודות הוא 60 יום, מה גם שנושא אי הגשת ההסכם אינו רלוונטי נוכח מנגנון ההכרעה המוסכם ובכל מקרה היה בו כדי לפעול לחובת שני הצדדים במידה דומה.
עוד טען ב"כ הנתבעת כי בשל עגמת הנפש שנגרמה לנתבעת עקב משך הזמן בו עמדה הבריכה בלתי מותקנת בחצרה יש לדחות את התביעה, ככל הנראה בשל טענת קיזוז.
אינני מקבל טענה זו שכן מדובר בנזק אשר הפסיקה אינה נוהגת לפסוק בגינו פיצויים בשל עגמת נפש בהתייחס לתובענות מסוג זה, מה גם שהנתבעת עצמה כשנשאלה על ידי המומחה לא ידעה להצביע על עגמת נפש כזו כנזק שנגרם לה.
לאור מכלול האמור לעיל ועל פי הסכמת הצדדים אני מאמץ את קביעת המומחה מטעם בית המשפט ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום (כולל מע"מ) של 17,515 ₪.
נוכח התוצאה האמורה תשא הנתבעת גם באגרת בית המשפט בסך 378 ₪, בחלקו של התובע בשכר המומחה מטעם בית המשפט וכן בשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

המזכירות תשלח עותק אל ב"כ הצדדים
.

ניתן היום,
ט' סיוון תשע"ח, 23 מאי 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 59806-12/15 אוריאל בשי נ' נטליה לויטן (פורסם ב-ֽ 23/05/2018)