פסקי דין על jnathan sebbag | פסקי דין על רחל אסף אלבז | פסקי דין על בן ימין פישמן

37224-12/16 תאמ     29/05/2018




תאמ 37224-12/16 jnathan sebbag, רחל אסף אלבז נ' בן ימין פישמן








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 37224-12-16 sebbag ואח' נ' פישמן





בפני

כב' השופטת
מרים ליפשיץ-פריבס

התובעים
1
.

jnathan sebbag

2
.
רחל אסף אלבז


ע"י ב"כ עו"ד לירון טרי



נגד


הנתבע

בן ימין פישמן
ע"י ב"כ עוה"ד אופיר כהן
ורמי פניר



פסק דין


1.
הזמנת כרטיסי טיסה לחו"ל שבוצעה על ידי הנתבע עבור התובעים, הגיעה לפתחו של בית המשפט בתביעה כספית בסך של 54,086 ₪ בעילה נזיקית בגין מניעת כניסה של התובע 1 לעיר מינסק בלארוס ושילוחו ממנה כבר בשדה התעופה על ידי הרשויות.
עיקר המחלוקת:
2.
טוענים התובעים להתרשלות של הנתבע בטיפול בהזמנת חבילת נופש שכללה כרטיסי טיסה למינסק ובית מלון עבורם מבלי שהנתבע הודיעם על הצורך באשרת כניסה (ויזה) לתובע בהיותו אזרח אוסטרלי. בכך, היה כדי להביא למעצרו ולסילוקו ממינסק מה שגרם לו נזק כספי ועגמת נפש. לתובעת, שנסעה עמו ונותרה בגפה במינסק, לא נותר אלא להקדים לשוב ארצה לאחר שעלה בידי התובע בדרך פתלתלה לשוב גם הוא ארצה.

3.
הנתבע , סוכן נסיעות , טען מנגד כי אינו אחראי כלפי התובעים משלא מכר להם חבילת נופש כי אם כרטיסים לטיסת שכר שהוזמנו ממנו באמצעות צד ג', עדי מזרחי (להלן-"עדי") , אשר פנה אליו לרכישת הכרטיסים וללא קשר ישיר בינו ובין התובעים. בנסבות אלו, אין לו כל חבות ואחריות לבדיקת הדרכונים של התובעים ובחינה של הצורך באשרת כניסה לתובע.
ככל שעדי היה מודיע לו כי התובע הוא אזרח אוסטרלי, הוא היה מודיע לעדי על הצורך באשרת כניסה. בנוסף, הכחיש הנתבע כי המניעה מכניסה למינסק היתה בהיעדר אשרת כניסה והוכחשו נזקי התובעים שאף לא דאגו להקטנת נזקם, ככל שנגרם נזק.

4.
המחלוקת היא אם כן אם היתה התרשלות מצד הנתבע בטיפול בהזמנת כרטיס טיסה עבור התובע 1 (להלן- "התובע") ובשאלת אחריותו לנזקי התובע ונזקי רעייתו, התובעת 2
(להלן-"התובעת") ושיעורם, ככל שיוכח כי נאסרה כניסת התובע למינסק בהיעדר אשרת כניסה.
דיון והכרעה:
5.

הפנייה לנתבע לצורך הזמנת כרטיסי טיסה לתובעים, נעשתה ע"י עדי שהעיד בפני
מטעם הנתבע, אליו פנו התובעים להזמנת חופשה במינסק בלארוס (עמ' 22 שורה 20) וללא פנייה ישירה שלהם לנתבע (עדות התובעת עמ' 7 שורות 6-9, עדות הנתבע עמ' 20 שורה 4). עדי , הוא מי שדאג להזמנת המלון כפי הודאת התובעת בעדותה (עמ' 6 שורה 34 ) ואילו כרטיסי הטיסה בלבד,
הוזמנו עבורם ע"י הנתבע כסוכן נסיעות שעדי, היה מצוי עמו בקשרי עבודה להזמנת כרטיסים (עמ' 10 שורות 3-5 ו – 20; עמ' 18 שורה 30 ; פסקה שנייה בתצהירו של עדי ).


6.

בהתאם לכך ומשלא הוכיחו התובעים כי הזמינו מנתבע חבילת נופש, הם זנחו בסיכומיהם את טענתם לקיומה של עילת תביעה אחרת בהפרת חובה חקוקה באי קיום תקנה 3 (3) (ב) לתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג – 2003 (להלן – "התקנות") החלות על הזמנת חבילת נופש מסוכן נסיעות, משהוכח כי הנתבע טיפל עבורם רק ברכישת כרטיסי טיסה כאמור.

7.
אין חולק כי הנתבע, לא הודיע למי מהתובעים ואף לא לעדי כי על התובע בהיותו אזרח אוסטרלי, החובה להצטייד באשרת כניסה לבלארוס כפי דרישת הרשויות שם, בשונה מהתובעת, לגביה אין דרישה לאשרת כניסה בהיותה אזרחית ישראלית

(ת/1; עמ' 18 שורות 1-8).


8.
התובע, שעדותו עשתה עלי רושם מהימן העיד על מניעת כניסה ממנו למינסק בהיעדר אשרת כניסה כפי החובה להצגתה בהתאם לדרישות הרשויות בבלארוס (עמ' 13 שורות 32-34) . הנתבע לא סתר בראיותיו את החובה להצגת ויזה והודה בהגינותו כי אף שעשויות להיות מניעות אחרות מכניסה למדינה "אני לא אומר שהוא עשה את זה... אלף ואחת דברים שאני לא יודע אם הוא בצע או לא"(עמ' 17 שורות 3-5).
התרשלות:
9.
בנסבות אלו, משהוכח כי לתובע לא היתה אשרת כניסה ומשכך רשויות ההגירה מנעו את כניסתו למינסק, בחנתי את התנהלות הנתבע בהזמנת כרטיס טיסה עבורו, אם היה בה משום התרשלות.
המסגרת הנורמטיבית:
10.
הדין מכיר בחובת זהירות


מושגית

ביחסים

שבין

ניזוק

לבין

מזיק ובחובת זהירות קונקרטית לאירוע המסוים שצריך שיתקיימו על מנת שתקום אחריות בעוולת הרשלנות תוך בחינה של מבחן הצפיות: "השאלה

היא, אם

אדם

סביר

יכול

היה

לצפות
­
בנסיבותיו

המיוחדות

של

המקרה
-
את

התרחשות

הנזק, ואם

התשובה

על

כך

היא

בחיוב, אם

אדם

סביר

צריך היה
,
כעניין

שבמדיניות, לצפות

את

התרחשותו

של

אותו

נזק
" ( ע"א 145/80


‎
שלמה

ועקנין
‎

‎
נ' המועצה

המקומית,


בית

שמש
,

פ
''
ד

לז (1) 113, להלן- "פרשת ועקנין", פסקה 6 לפסק הדין מפי כב' השופט (כתוארו אז) ברק). עוד נקבע בפרשת ועקנין כי שאלת הצפייה להתרחשות הנזק, היא שאלה "נורמאטיבית

באופיה
,
וקשורה

בהכרעה

ערכית

באשר

למה

צריך

לצפות

בנסיבותיו

של

המקרה

הקונקרטי בקביעתה

של

חובת

הזהירות

הקונקרטית

יש

לזכור, כי

לא

כל

נזק

צפוי (מבחינה פיזית) הוא הוא

נזק

שיש

לצפותו (במישור

הנורמאטיב
י)".

11.
על מנת להכריע אם הנתבע התרשל בהזמנת הטיסות, נדרשתי לשאלת טיב היחסים בין בעלי הדין אם היה בהם כדי להקים אחריות שלו כלפי התובעים ו/או מי מהם.

הנתבע בעיסוקו כסוכן נסיעות מורשה, חב חובת זהירות מושגית ללקוחותיו. בנוסף, נוצרה חובת זהירות קונקרטית ביחסיו עם התובעים שעה שהוכח כי עדי, לא הזמין כרטיסי טיסה אנונימיים ללא שיוך לאדם זה או אחר, כי אם עבור התובעים שהכרטיסים הונפקו עבורם דווקא, לפי שמותיהם (עדות הנתבע עמ' 1 שורות 30-31 ; כרטיסי הטיסה - נספח 2 לכתב התביעה).

12.
לדברי הנתבע "עדי רצה כרטוס טיסה, ההנחיות היו לטפל בזה, אם יש בעיה אני אטפל בזה " (עמ' 19 שורות 12-13) וההזמנה, בוצעה 'און ליין' בשיחה טלפונית עם עדי שהיה הלקוח שלו ולא ישירות עם התובעים (עמ' 19 שורות 12 ו- 30-33). אף שהטיפול בהזמנה נעשה בין עדי לנתבע, לא היה בכך כדי לפטור את האחרון מבירור מלוא הפרטים הרלוונטיים בנוגע לנוסעים אשר הוא חב חובת זהירות קונקרטית כלפיהם . שכן, ההזמנה בוצעה עבורם ותכליתה, לאפשר את נסיעה וכניסה למינסק בלארוס.

13.
חיזוק לכך מצאתי בעדות של הנתבע לפיה הוא אחראי "כלפי ההזמנה, אני מקבל כסף עבור ההזמנה" והבהיר כי התמורה בגין שירותיו ניתנה לו בדרך של קבלת עמלה (עמ' 19 שורות 29-32). כפועל יוצא ובהתאם לצפוי ממנו כסוכן נסיעות בכלל וכמי שטיפל בהזמנה עבור התובעים בפרט (עמ' 18 שורה 30) היה עליו להבטיח כי לא יהיו תקלות בנוגע לכרטיסי הטיסה בכלל זה, תקלה שצפוי שתהיה במניעת כניסה למדינה, בהיעדר ויזה לתובע.


14.



הנתבע הודה כי לא ביקש מעדי צילום דרכונים של התובעים כי אם הסתפק בכך שעדי רצה ל"סגור כרטוס טיסה" תוך כדי השיחה הטלפונית עמו (עמ' 19 שורות 11-15). מעדותו של עדי עלה כי כל רצונו היה להשיג מחיר נמוך (עמ' 21 שורות 23-24) בעוד הנתבע, נענה לו מבלי שהעיר או עורר באזניו בעניין הצורך באשרת כניסה בהתעלמו משאלת מדינת האזרחות של הנוסעים בדרכוניהם שאף לא ביקש מעדי להציגם בפני
ו. לדברי הנתבע ככל שעדי היה מעביר אליו את צילום הדרכונים הוא אכן היה "בודק את המקרה לעומק. היום בדיקה מבחינתי פשוטה"(עמ' 19 שורות 24-25) והיה בידו לומר לתובע, כי עליו להצטייד באשרת כניסה.

הוכח בראיות התובעים כי הם העבירו לעדי
צילום של הדרכונים (עמ' 8 שורה
30 עד עמ' 9 שורה 7; עמ' 13 שורות 27-28, הודעות וואטסאופ עמ' ראשון בנספח 1 לכתב התביעה ) מבלי שהנתבע ביקש מעדי להעביר אליו צילום דרכונים. לא זו אף זו, ככל שהתובעים לא היו מעבירים לעדי את הצילומים, האחריות מוטלת על הנתבע ליידע את הנוסעים, לרבות באמצעות עדי, על החובה של בעלי אזרחות כזו או אחרת, להחזיק באשרת כניסה ליעד אליו הוזמנו הכרטיסים באמצעותו. ככל שהיה טורח הנתבע לבקש את דרכונים, היה מבחין בנקל כי התובע בעל דרכון אוסטרלי ומודיעו על חובת הצגת ויזה.

משלא עשה כן הנתבע, סוכלה תכלית הרכישה של כרטיס טיסה לתובע שכן עניינו היה להגיע לעיר מינסק ולא רק לשהות בשדה התעופה.

15.
אני דוחה את טענת הנתבע לפיה אין זה מתפקידו לבדוק את פרטי הדרכון של הנוסע שעה שיש בכך כדי להשליך על אפשרות כניסה בשערי מדינת היעד של הטיסה (עמ' 18 שורות 6-8 ו-23; העדות של עדי עמ' 21 שורה 21 ). לדברי הנתבע, הוא בודק את פרטי הדרכונים של לקוחותיו שמזמינים ממנו ישירות כרטיסי טיסה, כולל: שם בעל הדרכון;
תוקף הדרכון וככל שקיים צורך,
הוא דואג לאשרת מעבר (עמ' 18 שורות 20-23) ובמדינות מסוימות הוא מבקש מהנוסע גם מספר דרכון (עמ' 18 שורות 17-33). לפיכך, משניתן השירות ע"י הנתבע כסוכן נסיעות עבור התובעים, גם אם בתיווך של עדי, היה עליו לנהוג כבעל מקצוע סביר להבטחת מימוש הנסיעה למינסק בהודעה על החובה להציג ויזה. לא מצאתי בסיס לאבחנה של הנתבע בין נוסע המזמין ישירות ממנו כרטיס טיסה ובין הזמנה באמצעות צד ג', ובשתי החלופות, עליו לנהוג בזהירות כלפי הנוסעים כאמור. בהתאמה לכך, גם לא נטען וכפועל יוצא לא הוכח, כי משולמת לנתבע עמלה בשיעור אחר בשתי החלופות ואחריותו לבירור האזרחות ויידוע על צורך בויזה, חלה בשני המקרים.

16.
אוסיף, כי אין בתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות) התשס"ג-2003 , כדי לאיין את החובות של סוכני נסיעות מכוח הדין הכללי ובעניינינו, דיני הנזיקין, בביצוע הזמנות עבור נוסעים גם אם הללו אינן בגדר חבילת נופש. תכלית התקנות, להוסיף על החבות מכוח הדין הכללי, נזיקי ו/או חוזי, היכן שמוזמנת חבילת נופש (רע"א 8213/13 מרגלית ד.נ.ל בע"מ ואח' נ' זמליאק בלה ואח', 16.1.14, פסקה 11) והאחריות של סוכן הנסיעות, אינו

שונה

מזו של

מתווך מה שמחייב אותו

לנהוג

בנאמנות, בהגינות

ובדרך

מקובלת

ולמסור

ללקוחותיו כל

מידע

שיש

בידו בעניין

מהותי

הנוגע

לעסקה (בר"ע (י-ם) 3278/01



בר
-
טוביה

נ
'
רג
'
ואן

נסיעות

בע
"
מ
,

13.1.02, חא (י-ם) 804/07 דיזנהויז

יוניתורס

נסיעות

ותיירות
(1979)
בע
"
מ

נ
'
היועץ

המשפטי

לממשלה
, 13.10.09).

17.


לאור כל האמור, אני קובעת כי הנתבע התרשל באי בירור האזרחות של התובע בדרכונו עובר לרכישת כרטיסי טיסה לתובעים, מה שהביא להגעה של התובע למינסק ללא אשרת כניסה ומנע את כניסתו לאותה מדינה.

בקביעה זו, איני נדרשת לשאלה ואיני מכריעה בשאלה על מי מוטלת האחריות להשגת אשרת הכניסה, על התובע או שמא על הנתבע. שכן, בנסבות שבפני
לא הגיעו הדברים לכלל טיפול בעניין האשרה מחמת ההתרשלות שקדמה לכך כמובא בהרחבה לעיל.



נזקי התובעים:

18.
התובע לא תמך את עדותו על מעצרו בשדה התעופה (עמ' 13 שורה 33) משלא הציג צו מעצר ואף לא כל מסמך אחר מרשויות ההגירה בבלארוס שיעידו על כך. עם זאת, מעדותו התרשמתי כי הוא אכן עוכב בשדה התעופה עד שעלה בידו למצוא לעצמו כרטיס טיסה לווינה בהמתינו שם שני לילות, עד להשגת כרטיס טיסה מוינה לישראל (עמ' 17 שורות 21-22).

לדברי התובע, נציג של חברת ארקיע שהיה בשדה התעופה
איתר עבורו טיסה לווינה למחרת מועד הגעתו לשדה התעופה (עמ' 14 שורה 4 ). הוא רכש אכן כרטיס טיסה לווינה אשר לגרסתו מחירו היה בסך של 674 אירו (סעיף 17 לתצהיר) .

התובע,
לא הציג קבלה על הוצאותיו לרכישת שני כרטיסי הטיסה , לווינה ולישראל ולא הביא לעדות את הנציג מארקיע ואף לא כל ראייה אחרת על מחירי הטיסות במועדים הרלוונטיים לרבות בפרסומים של חברת התעופה. משכך, לא הוכחו הוצאותיו של התובע בסכום האמור.


19.

עם זאת, משנאלץ התובע לטוס לישראל כולל טיסת מעבר בווינה מה שכרוך בהוצאה כספית מטבע הדברים וכל שהוכח הוא מחיר כרטיס טיסה מישראל למינסק שנרכש לריק יש לומר, מהנתבע, אני מחייבת את הנתבע בפיצוי לתובע עבור כלל הטיסות עבורו בסך של 3,500 ש"ח.

20.
בנוסף, נאלץ התובע ללון שני לילות בווינה עד למועד הטיסה לישראל כפי עדותו והוכחו הוצאותיו למלון בסך של 90 אירו (נספח לכתב התביעה) כהודאת הנתבע שזו עלות סבירה (עמ' 20 שורות 21-22). כך גם, היו לתובע הוצאות למוניות ולרכישת ציוד אישי בהיעדר כבודה בידיו, שנותרה אצל התובעת, אני מעמידה את הפיצוי בנדון על סך כולל של 1,000 ₪.


לכך יתווסף פיצוי לתובע על דרך האומדנא בסך של 3,000 ₪ בגין עגמת הנפש (בר"ע 2630/04 איברייה נ' בן עזר , 26.4.06 ) עקב מניעת הכניסה למינסק , העיכוב בשדה התעופה,
ההכבדה בטיסה חזרה לישראל כל זאת בעוד נמנע ממנו להינות מחופשה במינסק עם רעייתו שתוכננה למשך כשבוע ימים.

21.

התובעת, שהתה בבלארוס מספר ימים ולפיכך אין לפצות אותה בגין הוצאותיה לכרטיס הטיסה לבלארוס. עדותה על הוצאותיה בסך של 365 דולר לכרטיס טיסה לישראל במועד מוקדם מהטיסה שהוזמנה באמצעות הנתבע, לא נתמכה בראייה כלשהי ולפיכך, דינה להידחות.

עם זאת הוכח מחיר מטען עודף בסך של 52$ אותו נאלצה התובעת להביא לישראל בשל הכבודה של התובע שנותרה אצלה, שעה שנמנע מהתובע לקבלה לידיו בשדה התעופה קודם לסילוקו ממינסק. הנתבע גם הוא אישר כי חיוב בסכום זה , סביר (עמ' 20 שורות 12-13) ואני מחייבת אותו בפיצוי בסך של 180 ₪ בגין הכבודה.

22.

שמעתי את עדות התובעת (עמ' 5 ) על ההכבדה ועגמת הנפש שנגרמו לה בהישארה בגפה בבלארוס ובעוד היא מוטרדת ומודאגת ממצב בעלה שעוכב בשדה התעופה , מה שקטע גם את החופשה המשותפת המתוכננת.

בנסבות אלו, אני מעמידה את הפיצוי בגין רכיב נזק זה לתובעת בסך של 2,000 ₪.

23.
הנתבע ישלם לתובעים הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ₪.

24.
התשלומים ישולמו לתובעים, ביחד ולחוד , ויישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.

עותק יישלח לצדדים.
ניתן היום,
ט"ו סיוון תשע"ח, 29 מאי 2018, בהעדר הצדדים.

















תאמ בית משפט שלום 37224-12/16 jnathan sebbag, רחל אסף אלבז נ' בן ימין פישמן (פורסם ב-ֽ 29/05/2018)