Google

בן ציון בן נאים - יוסף עיסא

פסקי דין על בן ציון בן נאים | פסקי דין על יוסף עיסא

38130-04/18 רעא     27/05/2018




רעא 38130-04/18 בן ציון בן נאים נ' יוסף עיסא








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


רע"א 38130-04-18 בן נאים נ' עיסא




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
10

בפני

כבוד השופט
איל באומגרט


המבקש

בן ציון בן נאים


נגד

המשיב
יוסף עיסא



החלטה




1.
לפניי בקשה לפטור את המבקש מהפקדת עירבון בשיעור של 6,000 ₪, שהושת עליו על ידי המזכיר הראשי של בית משפט זה.

2.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה אשר ניתנה בתא"מ 35615-01-18 במסגרתה קבע בית משפט קמא כי הוא נעדר סמכות עניינית לברר את תביעת המבקש והעבירה למפקחת על רישום המקרקעין.

ראשיתם של ההליכים בין הצדדים היא בתביעה כספית לפיצוי בגין נזקים שלטענת המבקש נגרמו לדירתו עקב עבודות תיקונים שבוצעו על ידי המשיב, מכוח הוראת המפקחת על רישום המקרקעין אשר ניתנה ב

פסק דין
מיום 15.1.17 בתיק 199/16.

על פי כתב התביעה תבע המבקש מהמשיב 26,670 ₪ כאשר על פי הנטען הנזקים לדירה הגיעו לכדי 6,670 ₪ והסכום הנתבע בשיעור של 20,000 ₪ הוא בגין עוגמת נפש.

המבקש ממאן להשלים עם החלטת בית משפט קמא, הגיש בקשת רשות ערעור והבקשה דנן.

3.
בבקשה טוען המבקש כי מצבו הכלכלי בכי ראיה ולראיה הוא מפנה לעובדת ייצוגו על ידי הלשכה לסיוע משפטי. עוד טוען המבקש כי הוא ורעייתו מתקיימים מקצבת הכנסה בשיעור כולל של 2,660 ₪ והם בגילאים הנושקים לגיל הפרישה.

לא זו אף זו, המבקש טוען כי הוא סובל משורה של בעיות רפואיות אשר אינן מאפשרות לו לעבוד ובשל כך נקבעה לו על ידי המל"ל נכות בשיעור של 10%. מוסיף וטוען המבקש כי אף רעייתו לוקה בבריאותה.

משכך, טוען המבקש כי הוא ורעייתו נעדרי כושר השתכרות.

באשר לסיכויי הערעור, סבור המבקש כי אלה טובים שכן לשיטתו המפקחת על המקרקעין אינה מוסכמת לדון בעילה הנזיקית שהיא בסיס התביעה.

4.
המשיב מתנגד לבקשה ומפנה להעדר היחס בין רכיב התביעה בגין הנזקים הנטענים ובין הרכיב בגין עוגמת נפש.

באשר לחוסנו הכלכלי של המבקש, מפנה המשיב לכך שלהבנתו רב הנסתר על הנגלה שכן המבקש לא הוכיח שאין בידיו נכסים אשר באמצעותם הוא יכול לגייס את העירבון ועוד מפנה המשיב לכך כי לא צורפו תדפיסי חשבון בנק המלמדים על חסכונות ולא הוכח שהמבקש אינו יכול לעבוד.

בנוסף, עתר המבקש לצו המופנה כלפי המבקש ורעייתו ולהורות להמציא מסמכים מרשויות שונות כגון מחלקת מיסוי מקרקעין, משרד רישוי, מס הכנסה ועוד אשר יש בהם כדי ללמד על נכסי המבקש.

5.
המבקש, בתשובתו לתגובת המשיב, טוען שאין בידי רעייתו רכב וילדיו הבגירים שוכרים דירה בצוותא חדא בחיפה ואינם סמוכים על שולחנו.

לשיטת המבקש הוא אינו בעל כושר השתכרות וכך גם רעייתו.

באשר לצו המופנה לרשויות השונות, טוען המבקש כי המדובר במסע דייג שאין מאחוריו דבר.

עם זאת מוסיף וטוען המבקש כי ב- 2011 נפצע בגבו בתאונת עבודה, כל זכויותיו שולמו לו, ומשחלפו 7 שנים, הדבר אינו נדרש למצבו הכלכלי של המבקש היום.

6.
תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין גורנשטיין"), נקבע כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו. מאידך, נקבע בעניין גורנשטיין, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:
א. סיכויי הערעור טובים.

ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכויי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. באשר ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

7.
כאמור, על המבקש פטור מהפקדת עירבון, להתכבד ולהיכנס לפרטי הכנסותיו והוצאותיו ומצבת נכסיו.

המבקש מאשר בכתבי טענותיו כי יש לו שני ילדים בגירים. עם זאת, לא הצהיר המבקש כי פנה לעזרתם על מנת לגייס את העירבון הנדרש.

כמו כן, מאשר המבקש כי קיבל פיצויים בגין תאונת עבודה. גם אם הפיצויים שולמו לפני כ-7 שנים, הרי שאלה מגלמים ולכל הפחות אמורים לגלם הפסדי עבר ועתיד. החייב אינו מסביר דבר לעניין השאלה מה קרה עם אותם כספים ומה היה סכום הפיצויים.

לא זו אף זו, לחייב נקבעה נכות בשיעור של 10% על ידי המל"ל. ברי, כי נכות בשיעור כזה פוגמת במידת מה בכושר ההשתכרות אך אין בה כדי ללמד, כפי שמנסה המבקש לטעון להעדר כושר השתכרות.

יתרה מזו, המבקש לא צירף תדפיסי חשבון בנק המלמדים על חסכונות, קופות גמל וכדומה ואף לא פירט אודות ניסיונות לגייס את העירבון באמצעות הלוואות נוכח הדירה שנמצאת בבעלותו.

באשר לסיכויי הערעור, מבלי לקבוע מסמרות, ועם כל הזהירות המחייבת יש לזכור כי המותב הורה על קביעת הבקשה לדיון ומכאן שלא ניתן ללמוד על העדר סיכוי לבקשה, כפי שטוען המשיב.

8.
המורם מן המקובץ הוא, כי דין הבקשה לפטור מעירבון להידחות. עם זאת, נוכח גדר המחלוקת המצומצמת יועמד העירבון על סך של 4,000 ₪. לא יופקד העירבון עד 6.6.18 יירשם הערעור לדחייה.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ח, 27 מאי 2018, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 38130-04/18 בן ציון בן נאים נ' יוסף עיסא (פורסם ב-ֽ 27/05/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים