פסקי דין על מרווה אבו ג'וליה | פסקי דין על אמנון שר | פסקי דין על ש. שלמה רכב |

01/18 תק 63-     30/05/2018




תק 63-01/18 מרווה אבו ג'וליה נ' אמנון שר, ש. שלמה רכב בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בנתניה



ת"ק 63-01-18 אבו ג'וליה נ' שר ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט בדימוס
הרווי גרובס


התובעת

מרווה אבו ג'וליה


נגד


הנתבעים

1.אמנון שר

2.ש. שלמה רכב בע"מ









פסק דין


1. זו תביעה להשלמת פיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 25.2.14 שבה היו מעורבים מספר כלי רכב כולל את רכב התובעת ואת רכב הנתבע 1 אשר היה מבוטח אצל נתבעת 2.

לטענת התובעת ערך רכבה בעת התאונה היה 37,350 ₪ וכך קבע השמאי שלה בדו"ח שלו מיום 18.3.14. היא שילמה שכ"ט שמאי בסכום 1450 ₪. כלומר, סה"כ הפסדיה היו 38,800 ₪. כמו-כן, היא עותרת להפרשי הצמדה וריבית על סכומים אלו מ2014 ועד היום בסכום של 500 ₪. יודגש, כי לא הייתה מחלוקת לגבי אחריות הנתבעים לנזק של התובעת והדיון בפני
י התמקד בעניין גובה הנזק. הנתבעים שילמו סכום של 34,055 ₪ וטוענים כי סכום זה מהווה את הפסדה האמתי של התובעת.

2. מוקדי הוויכוחים הינם:

א. שכ"ט השמאי: הנתבעת שילמה על חשבון ראש נזק זה 850 ₪ זאת מהטעם שהייתה בדיקה אחת ע"י השמאי ולא מוצדקת דרישתו ל1450 ₪.
ב. שווי הרכב: לטענת הנתבעים שווי הרכב האמתי הינו 33,200 ₪ ולא כטענת התובעת. בהקשר זה, התברר במהלך הדיון שהנתבעת הפחיתה 10% משווי הרכב עקב העדר גילוי נאות על עבר ביטוחי.
במהלך הדיון, התובעת טענה שהרכב היה ברשותה כ-4 שנים עד התאונה והיא לא הגישה בתקופה זו אף תביעה ושהרכב לא היה מעורב בתאונה כלשהי. כמו-כן, התובעת מסרה לביהמ"ש שהיא סבורה שעל כך היא עדכנה את השמאי שערך את הדו"ח שלה.

3. נציג חברת הביטוח מלין על כך, שהתובעת על אף שידעה, אודות מוקד המחלוקת, לא טרחה להציג בפני
בית משפט אישורים מתאימים על אי הגשת תביעות בעבר. כמו-כן, טען מר ליבמן שהתובעת הגישה תביעה בעבר בגין אירוע זה אשר נדחתה עקב אי התייצבותה והיא חויבה לשלם 250 ₪ שלא שילמה אותם עד כה. לכן במידה ובית המשפט יקבל תביעתה הוא יבקש לקזז את הסכום מסכום

פסק דין
זה.

4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה ולהלן נימוקי.

א. יתכן, שהייתה מידה מסוימת של הצדקה להפחתת הסכום של 10% עקב כך שלא היו בידי חברת הביטוח פרטים אודות עבר הביטוחי של הרכב. אולם, במהלך הדיון התובעת הסבירה לביהמ"ש שהרכב לא עבר תאונה כלשהי במהלך כל התקופה אשר היה ברשותה ושהיא לא הייתה צריכה להגיש אף תביעה לחברת הביטוח שלה. אין לי כל סיבה לפקפק בדבריה.
לכן, בנקודה זו אני מקבל את עמדת התובעת.

ב. בכל הנוגע לעניין, שכ"ט השמאי: הנכון הוא שבד"כ חברות ביטוח משלמות סכומים צנועים לשמאים שנעים בין 600-800 ₪.כמו-כן, נציג חברת הביטוח מפנה אותי לכך שעל פי הדו"ח דובר בבדיקה אחת בלבד והשמאי לא היה צריך ללוות את הרכב במהלך התיקון משום שהרכב הורד מהכביש. יחד עם זאת, השמאי שפעל מטעם התובעת הוזמן ע"י חברת הביטוח שלה והיא נאלצה לשלם את שכרו באופן מלא. כמו-כן, השמאי מסר דו"ח מפורט ביותר וכולל הערכה מפורטת של ירידת ערך וערך הרכב. בית המשפט לא ממהר להתערב בעסקה שנעשתה בתום לב בין התובעת לבין השמאי, רק מכיוון שחברות ביטוח היו משלמות פחות כסף.

ג. באשר לעתירה של הפרשי הצמדה וריבית הסכום הגלובלי של 500 ₪ נראה לי סביר היות ועברו 4 שנים מקרות התאונה.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סכום של 5245 ₪ ועוד 750 ₪ הוצאות הדיון בפני
י בהפחתת 250 ₪ אשר נפסקו לטובת הנתבעים בתביעה הקודמת. קרי, סה"כ 4995 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום ואם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.





ניתן היום,
ט"ז סיוון תשע"ח, 30 מאי 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 63-01/18 מרווה אבו ג'וליה נ' אמנון שר, ש. שלמה רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/05/2018)