פסקי דין על סלע שפי | פסקי דין על הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

57006-06/17 עלח     14/05/2018




עלח 57006-06/17 סלע שפי נ' הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל








בית דין אזורי לעבודה בחיפה


על"ח 57006-06-17


14 מאי 2018

בפני
:

כב' השופטת
אילת שומרוני-ברנשטיין
נציגת ציבור (עובדים)
גב' חוה טרטקובסקי-שמש
נציג ציבור (מעסיקים)
מר עמירם אלון

ה
מערער
סלע שפי
ע"י ב"כ עו"ד אייל נון
-

ה
משיב
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
ע"י ב"כ עוה"ד שחר הופמן
ושי גלי




פסק דין



לפנינו ערעור על החלטת

ועדת

התעסוקה

לחיילים משוחררים
(
להלן
:"
הוועדה
")
לפי

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)

תש
י
"
ט
- 1949 (
להלן
:"חוק חיילים משוחררים
"), מיום 13.6.17. הוועדה דחתה את בקשת המערער לפסילת הרכב הוועדה.

ההליך בפני
הוועדה
1.
ביום 6.10.16 הגיש המערער בפני
הוועדה לחיילים משוחררים, תובענה כנגד הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל ( להלן:
"המשיב").
2.
בפני
הוועדה התקיימו שני דיונים, הראשון ביום 24.1.17 ודיון הוכחות ביום 26.2.17. במהלך הדיונים הופיע מטעם המערער ב"כ עו"ד דוד סלטון אשר הינו פרילנסר במשרד עו"ד אייל נון
.
בפרוטוקול הוועדה מיום 31.1.17 נרשם למעלה שמו של עו"ד יגאל דנינו כיו"ר הוועדה ( להלן:" יו"ר הוועדה/ עו"ד דנינו).
3.
ביום 16.5.17 הגיש המערער לוועדה את הסיכומים מטעמו.
4.
בטרם הגשת סיכומי המשיב, הגיש המערער ביום 30.5.17 לוועדה בקשה לפסילת ההרכב. בבקשה נטען כי יש להורות על פסילת ההרכב בשל חשש למשוא פנים, שכן יו"ר הוועדה ייצג ומייצג בעלי דין כנגד צדדים המיוצגים על ידי עו"ד אייל נון
ממשרד ב"כ המערער ( להלן- עו"ד נון).
יצוין, כי בבקשה שהוגשה לוועדה לא ניתן כל הסבר למועד הגשת הבקשה ומדוע לא הוגשה בהזדמנות הראשונה.
5.
ביום 13.6.17 החליטה
הוועדה לדחות את בקשת הפסלות (להלן: "ההחלטה"). הוועדה קבעה, בין היתר, כי הטענה לניגוד עניינים לא נטענה בהזדמנות הראשונה. לגופה של הבקשה, קבעה הוועדה כי לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים ואין מקום שיו"ר הוועדה יפסול את עצמו מלדון בעניינים בהם מופיע בפני
הועדה עו"ד שהיה או עודנו בר- פלוגתא בהליך משפטי חיצוני לוועדה.

על החלטת הוועדה הוגש הערעור שפנינו.

ההליך שבפני
נו:
6.
בהליך שבפני
נו התקיים דיון מוקדם ביום 30.1.18 ובהמשך
סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב
.
7.
במסגרת הדיון הסכימו הצדדים על העובדות כדלקמן:
המערער היה עובד של המשיבה מיום 16.8.15 ועד אוגוסט או ספטמבר 2016.
המערער היה במילואים כמה פעמים.
למערער היה שימוע לפני פיטורים ביום 28.6.16 כאשר הזימון לשימוע הוא מיום 21.6.16. לפני הזימון לשימוע הוא היה ב-8.5 ימי מילואים ב-5 מועדים שונים.
ביום 22.7.16 נמסר לו על פיטוריו. בין השימוע ביוני ועד למועד המסירה על הודעת הפיטורים הוא ביצע עוד 4 ימי מילואים.
לאחר שנמסר לו על פיטוריו, ביצע המערער עוד 5 ימי מילואים.
8.
במסגרת הדיון שהתקיים בפני
נו נטען על ידי ב"כ המערער כי יש לפסול את הוועדה לאור כך שיו"ר הועדה (עו"ד דנינו) ייצג לקוח בתיק בתחום לשון הרע כנגד נתבעת אשר יוצגה על ידי ראש משרד עורכי הדין אשר ייצג את התובע (עו"ד נון) כאשר במסגרת אותו תיק אף הועברו שיקים ממשרדו של עו"ד נון למשרדו של עו"ד דנינו.
9.
מנגד, נטען על ידי ב"כ המשיב, כי הסיבה להגשת הבקשה הינה שכבר בדיון הראשון עלתה שאלה משפטית שהמותב הביע בה עמדה עקרונית ועו"ד סלטון מטעם המבקש סבר שהעמדה מנוגדת לקביעות של וועדות אחרות.

טענות המערער
10.
לטענת המערער, יו"ר הוועדה ייצג ומייצג לקוחות פרטיים בהליכי לשון הרע כנגד המועצה המקומית קצרין המיוצגת על ידי משרד ב"כ המערער, עו"ד אייל נון
, המשמש גם כיועצה המשפטי של אותה מועצה מקומית. עוד נטען כי באחד מאותם הליכים (20975-03-14 סבג נ' אפרצב) ניתן

פסק דין
ביום 20.4.17
לטובת מרשו של יו"ר הוועדה ובעודו יושב לדיון בעניינו של המערער, קיבל לידיו ולפקודתו המחאה בגין שכר טרחתו בשל אותו הליך. המערער הוסיף כי לאחר מתן פסק-הדין באותו הליך, פנה יו"ר הוועדה במכתב התראה לפני הגשת תביעה נוספת כנגד אותה מועצה מקומית.
המערער טען כי יש בנסיבות אלה כדי לבסס חשש סביר ואף חשש ממשי למשוא פנים,
שכן ליו"ר הועדה עניין אישי מסחרי-פרטי בהליכים משפטיים המתנהלים אל מול עו"ד העומד בראש משרד עורכי הדין שבו מועסק ב"כ המערער.
11.


הוועדה שגתה כשבחנה את בקשת הפסלות בהתאם למבחן "האפשרות הממשית למשוא פנים", שכן היה עליה לבחון אם מתקיים "מבחן החשש הסביר למשוא פנים", שהוא מבחן מחמיר יותר המתאים לדרך פעולתו של גוף מעין- שיפוטי, בדומה לנדרש בסעיף 310 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.
12.
הוועדה שגתה כשקבעה כי טענת הפסלות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה. עוה"ד שייצג את המערער בפועל בפני
הוועדה, עו"ד דוד סלטון, אינו מכיר אישית את יו"ר הוועדה. רק כשעו"ד נון, שותף במשרד עוה"ד המייצג את המערער, בחן את טיוטת הסיכומים מטעם המערער טרם הגשתם, התגלתה לב"כ המערער זהותו של יו"ר הוועדה והתעוררה המודעות לעילת הפסלות.
המערער טען כי היה על יו"ר הוועדה לעורר ביוזמתו את שאלת הפסלות מיד עם קבלת התיק לטיפולו, מאחר ובכל כתבי הטענות מטעם המערער מתנוסס שמו של בעל המשרד, עו"ד אייל נון
.
13.
המערער טען כי היה על הוועדה לפסול את ההרכב כולו, שכן חברי הוועדה נחשפו לעמדתו של יו"ר הוועדה במהלך דיוניה.

טענות המשיב
14.
לטענת המשיב, לא מתקיימת עילת פסלות. בנסיבות העניין, אין כל ניגוד עניינים שכן הנגיעה, ככל שקיימת, בין יו"ר הוועדה לעו"ד ממשרד ב"כ המערער, שאינו ב"כ המערער. המשיב טען כי אין בסיס לטענה כי ליו"ר הוועדה עניין אישי-מסחרי בתוצאת ההליך הנדון בפני
הוועדה.
15.
עוד נטען כי הבקשה בעניין הפסלות הוגשה באיחור ניכר וללא כל הצדקה, ויש לדחותה מטעם זה בלבד. בבקשת הפסילה לא צוין מתי נודע לב"כ התובע אודות עילת הפסלות, וגם אם תתקבל גרסתו כי נודע לו על עילת הפסלות בסמוך לפני הגשת הסיכומים, הרי שהבקשה לא הוגשה מיד לאחר מכן אלא בחלוף שבועיים ממועד הגשת הסיכומים.
16.
המשיב טען כי אין לקבוע מבחן מחמיר בשאלת החשש למשוא פנים, אלא להתאים את דיני הפסלות לסוג הערכאה הנדונה. בנסיבות המקרה כאן, עולה מהוראות סעיפים 20(ג) וסעיף 26א(ב) לחוק חיילים משוחררים – המחוקק היה ער לאפשרות שכיו"ר הוועדה ישמש עו"ד בעל ניסיון, כך שאין למנוע מראש כל אפשרות שעו"ד שהוא עובד או שותף במשרד גדול לא יוכל לשמש בתפקידו זה כל אימת שמי מהצדדים ייוצג על-ידי עו"ד המייצג, בהליכים אחרים, כנגד המשרד בו מועסק יו"ר הוועדה. משמדובר במצבים בלתי נמנעים – אין לראות בהם בהכרח כמלמדים על ניגוד עניינים.
17.


באשר לטענה המשתמעת של משוא פנים – נטען כי המערער הלכה למעשה ויתר על הטענה משהסתפק בהעלאת טענה כללית ולקונית בסיכומים מטעמו, וממילא אין בסיס לטענה כי יו"ר הוועדה גיבש את עמדתו ביחס לסיכויי ההליך.


דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
18.
סעיף 26א(א) לחוק חיילים משוחררים אוסר על חבר ועדה להימצא במצב של ניגוד עניינים בדונו בבקשה מסוימת, והוא קובע כלהלן:

"
26

א.
(א)
חבר ועדת תעסוקה לא ידון בבקשה מסוימת, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר ועדת התעסוקה לבין ענין אחר שלו; לענין זה –
"ענין אחר" – לרבות ענין של קרוב של חבר ועדת התעסוקה או ענין של גוף שחבר ועדת התעסוקה, או קרובו, הם מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק – בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה;
"קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת תעסוקה.


כפי שניתן לראות, בהגדרת המחוקק ל"ענין אחר שלו" אין כל התייחסות למצב הדומה לענייננו ומקרה דנן אינו נופל בגדר "עניין אחר" על פי הוראות החוק.
19.
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בהתאם לפסיקה, אסור לעובד ציבור להיות במצב של ניגוד עניינים בין האינטרס עליו הוא מופקד לבין אינטרס אחר כלשהו.
20.
הלכה היא כי על עובד ציבור לפעול במילוי תפקידו
""כאשר לנגד עיניו עומד האינטרס עליו הוא מופקד ואינטרס זה בלבד. מכוחו של כלל זה נגזר העיקרון כי עובד ציבור אסור לו להעמיד עצמו במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים בין האינטרס עליו הוא מופקד לבין אינטרס אחר כלשהו - רכושי או אישי שלו עצמו או אינטרס אחר שעליו הוא מופקד. אפשרת ממשית של ניגוד עניינים אינה עולה בקנה אחד עם חובת האמון, שכן חובה זו גורסת הינתקות מכל אינטרס נוגד....האיסור אינו רק על שיקול הדעת עצמו בביצוע הפעולה או התפקיד. האיסור הוא על הימצאות במצב בו עלול להיות ניגוד עניינים. מטרת הכלל היא למנוע את הרע בטרם יארע. הכלל צופה פני עתיד...

(
בג"צ 531/79
סיעת הליכוד בעיריית פתח תקוה
נ' מועצת עיריית פתח תקוה ואח' (פד"ע לד (2)

566 (1980)).



עוד נפסק כי "המבחן לקיום מצב של ניגוד עניינים הינו אובייקטיבי. די
בהמצאות נושא התפקיד במצב של חשש ממשי בדבר ניגוד עניינים, ללא צורך שיוכח ניגוד עניינים בפועל. המבחן הוא של אדם סביר היודע את כל פרטי העניין, והשאלה

תוכרע בכל מקרה על-פי כלל נסיבות המקרה, כשהשאלה היא, אם נורמאטיבית נמצא נושא התפקיד במצב של ניגוד עניינים, אם לאו "
.


בג"ץ 5575/94 מהדרין בע"מ ו- 5אח' נ' ממשלת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, מט(3)
133 (1995)

מן הכלל אל הפרט:
21.
נקדים אחרית לראשית ונציין כי לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגענו למסקנה, כי דין הערעור להידחות וזאת הן בשל העדר קיומו של ניגוד עניינים והן בשל השיהוי בהגשת הבקשה לפסילה.
22.
כמפורט לעיל, המערער טוען כי מתקיים ניגוד עניינים מקום בו ליו"ר הוועדה כבעל משרד עורכי דין אינטרס אישי- מסחרי שאינו עולה בקנה אחד עם
תפקידו בוועדה בנסיבות המקרה כאן.
23.
נציין, כי על-פי
הפסיקה
, על הטוען לקיומו ניגוד עניינים
להראות כי קיימות נסיבות אובייקטיביות היוצרות חשש ממשי או לכל הפחות חשש סביר לניגוד עניינים או משוא פנים בניהול ההליך
.
לא שוכנענו שעניין זה מתקיים במקרה דנן – לא כאפשרות ממשית לניגוד עניינים ולא כחשש סביר. לא שוכנענו שיש ליו"ר הוועדה איזשהו אינטרס חיצוני בתיק זה אשר עלול לגרום לו להכריע לכאן או לכאן. יתרה מכך, לא ברור לנו כיצד יכולה הכרעת הוועדה בתיק זה להשפיע על תביעות שמנהל יו"ר הוועדה כבא כוחם של לקוחות אחרים בתיקים שהם מנהלים כנגד לקוחותיו של עו"ד נון או מי ממשרדו, וכיצד תשפיע הכרעה לטובת או לרעת המערער על אותם תיקים אחרים.
24.
נציין, כי מבין השורות אנו מבינים, שב"כ המערער סבור, כי לאור היכרותו הקודמת עם יו"ר הוועדה, יכול יו"ר הוועדה לנטור לו ובשל כך הוא יפסוק נגד מרשו. ואולם, חשש זה אינו מהווה לדעתנו "חשש סביר" ובוודאי שלא "אפשרות ממשית" לניגוד עניינים, קל וחומר כשלא הובאה בפני
נו כל ראיה בעניין זה. נציין, כי איננו רואים גם כל הבדל בין תיק בתחום לשון הרע לבין תיקים בתחומים אחרים.
בהקשר זה ראוי לציין, את דבריו של יו"ר הוועדה בהחלטת הדחייה של בקשת הפסילה:
25.
לשון
אחר – משרדו של יו"ר הוועדה ייצג בהליכים הן כנגד משרד ב"כ המערער והן כנגד משרד ב"כ המשיב. לאור המבחן שמבקש ב"כ המערער שניישם בתיק זה – יהיו ככל הנראה מעט מאוד משרדי עורכי דין שיכולים להופיע לפני יו"ר הוועדה, או בפני
כל חבר ועדה אשר עובד במשרד עו"ד גדול, וזאת בוודאי לא היתה כוונת המחוקק.
אנו סבורים, כי אין בכך שיו"ר הוועדה או מי ממשרדו ייצג לקוחות בתביעות נגד לקוחות המיוצגים על ידי עורכי דין ממשרדים המופיעים בפני
ו בכובעו כיו"ר ועדת תעסוקה לחיילים משוחררים כדי להוות כשלעצמו ניגוד עניינים מובנה או עילת פסלות אוטומטית. אין המדובר בסכסוך אישי של יו"ר הוועדה או של ב"כ המערער או מי ממשרד ב"כ המערער אלא בהליך משפטי נפרד, בו מייצגים יו"ר הוועדה ומי ממשרד ב"כ המערער לקוחות פרטיים. אין כל קשר בין אותם הליכים לבין ההליך הנדון בפני
הוועדה, ולא נטען כי ניהול אותם הליכים קשורים בדרך כלשהיא למערער עצמו או שהיה בהם כדי להביא לסכסוך אישי בין ב"כ הצדדים.
26.
מעבר לטענה הכללית בדבר ייצוג צדדים מנוגדים על ידי עורכי הדין, המערער לא הצביע על קיומו של חשש כלשהו למשוא פנים בענייננו,
ולא פירט אף אמירה או התנהגות של יו"ר במהלך הדיונים בעניינו המצביעה לכאורה על קיומו של חשש למשוא פנים.
27.
סעיף 20(ג) לחוק חיילים משוחררים קובע כי כיו"ר הוועדה ימונה אדם "הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום". מכאן, שעל-פי הוראות הדין ימונה יו"ר הוועדה מקרב ציבור עורכי הדין. מכאן שהיכרות מקצועית קודמת בין יו"ר הוועדה למי מעורכי הדין המופיעים היא אפשרית, ואין די בה בלבד כדי להביא לפסלות יו"ר הוועדה. פסילה בנקל של יו"ר מלכהן בוועדה במצבים אלו
עלולה לחתור כנגד הניהול היעיל של הוועדה על פי חוק חיילים משוחררים ולפגוע בציבור מגישי הבקשות בהתאם לו.
בנסיבות המקרה כאן, הוועדה נושא הערעור היא הוועדה היחידה במחוז חיפה, וב"כ המערער מייצג לקוחות בפני
אותה וועדה במינוי של משרד הביטחון ( פר: עמ'3:ש'1-5). במצב דברים זה, כשב"כ המערער והן יו"ר הוועדה מועסקים במשרדים המונים מספר לא מבוטל של עורכי-דין
- אין למנוע מראש מיו"ר הוועדה לדון בכל הבקשות המוגשות באמצעות עורכי דין המייצגים כנגד מי מלקוחות המשרד בו מועסק יו"ר הוועדה.
28.
לאור האמור, לא מצאנו להתערב בהחלטת הוועדה בשאלת ניגוד העניינים.
29.
בהקשר זה נציין עוד, כי איננו סבורים ש"קרבה ממשית" מתייחסת למצב של שני עורכי דין אשר מופיעים בשני צידי המתרס בתיק משפטי שבו הם מייצגים לקוחות.
30.
כן לא מצאנו להתערב בהחלטת הוועדה שהורתה על דחיית הבקשה גם בשל שיהוי בהגשתה.
סעיף 26א (ה) קובע לעניין מועד העלאת בקשה לפסילת אחד מחברי הוועדה כלהלן:
(ה)
לא תישמע טענה של בעל דין כי חבר ועדת תעסוקה מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, אלא אם כן נטענה בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לבעל דין עילת ניגוד ענינים.

במקרה דנן, בקשת הפסלות הוגשה לוועדה ביום 30.5.17, לאחר שהתקיימו שני דיונים בפני
הוועדה (דיון מוקדם ודיון הוכחות) וכן לאחר הגשת הסיכומים מטעם המערער.
המערער טען כי נודע לו על עילת הפסלות רק ערב הגשת הסיכומים מטעמו, שהוגשו ביום 16.5.17, ועל כן הוא הגיש את הבקשה "מיד לאחר שנודעה לו עילת ניגוד העניינים".
31.
עיון
בבקשת הפסילה כפי שהוגשה לוועדה מעלה כי המערער לא טען במסגרתה כי נודע לו אודות עילת הפסלות בסמוך להגשת הסיכומים מטעמו, ולא צוין בבקשה כל נימוק או הסבר בנוגע לעיתוי הגשת הבקשה. טענות עובדתיות אלה נטענו לראשונה בהליך בבית הדין.
גם אם נקבל את טענתו העובדתית של המערער בעניין זה, הרי שלא יהא בכך כדי לרפא את הפגם. ב"כ המערער נחשף לעילת הפסלות כששותף במשרדו "עבר" על טיוטת הסיכומים טרם הגשתם. חלף הגשת בקשת הפסלות באופן מיידי, פעל המערער להגשת הסיכומים ורק כשבועיים לאחר מכן הגיש את הבקשה. מכאן, שהמערער לא פעל בהתאם להוראות הדין באשר למועד הגשת הבקשה, ולא נפל פגם בהחלטת הוועדה שקבעה כי יש לדחות את הבקשה בשל שיהוי בהגשתה.

סוף דבר
32.
הערעור נדחה.
המערער יישא בהוצאות משפט וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ח, (14 מאי 2018
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






נציגת עובדים
גב' חוה טרטקובסקי-שמשי

אילת שומרוני-ברנשטיין
, שופטת

נציג מעסיקים
מר עמירם אלון








עלח בית דין אזורי לעבודה 57006-06/17 סלע שפי נ' הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (פורסם ב-ֽ 14/05/2018)