פסקי דין על ד"ר מיכאל קלינין | פסקי דין על עיריית תל אביב – המרכז הרפואי סוראסקי | פסקי דין על מדינת ישראל – משרד הבריאות |

59886-06/17 סעש     02/06/2018




סעש 59886-06/17 ד"ר מיכאל קלינין נ' עיריית תל אביב – המרכז הרפואי סוראסקי, מדינת ישראל – משרד הבריאות








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 59886-06-17


02 יוני 2018
לפני:
כב' השופטת מירב קליימן

התובע:


ד"ר מיכאל קלינין

ע"י ב"כ: עו"ד ליאת סעדון לוי
עו"ד עופר איילון



-

הנתבעות:

1. עיריית תל אביב – המרכז הרפואי סוראסקי
עו"ד אדם קרן
2. מדינת ישראל – משרד הבריאות

ע"י ב"כ: עו"ד גדי שילה

החלטה
בפני
בקשת התובע להורות לנתבעות לגלות ולאפשר עיון במסמכים ספציפיים.

הרקע לבקשה
1.
ביום 4.1.2004 קיבל התובע כתב מינוי במדינה בהתאם לסעיף 17 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט – 1959, בתוקף רטרואקטיבי מיום 25.3.2002. החל ממועד זה בוטחו זכויותיו של התובע במסלול הפנסיה התקציבית.

2.
בין השנים 2000 – 2008 הועסק התובע בבית החולים ברזילי, תחילה כרופא מתמחה ולאחר מכן כרופא מומחה. ביום 30.4.2008 עבר התובע לעבוד כרופא מומחה בבית החולים איכילוב. ב2013 נקלט חזרה לעבוד בבית החולים ברזילי בשירות המדינה ובוּטח במסלול הפנסיה הצוברת.

3.
לטענת התובע, למרות שעד למועד קליטתו בבית החולים איכילוב הועסק בתקן קבוע בשירות המדינה ובוּטח במסלול הפנסיה התקציבית ועל אף שלא שולמו לו פיצויים עם סיום העסקתו בבית החולים ברזילי, אף אחת מהנתבעות לא מסרה לו כתב העברת זכויות, כמתחייב מהוראות הדין, והחל ממועד קליטתו בבית החולים איכילוב, ביטוחו הפנסיוני נעשה באופן שגוי ובניגוד לדין במסלול הפנסיה הצוברת.

4.
בתביעתו עותר התובע לקבלת צו עשה המחייב את הנתבעות (כל נתבעת ביחס לתקופת העסקת התובע על ידה) להשיב את התובע למסלול של הפנסיה התקציבית באופן רטרואקטיבי החל מיום 27.4.2018. לחלופין, תובע התובע פיצוי כספי בסך 633,780 ₪, בגין הנזק שנגרם לו עקב הוצאתו מהמסלול של הפנסיה התקציבית, לטענתו שלא כדין.

5.
התשתית העובדתית העומדת בבסיס התביעה פורטה ונפרשה באריכות בכתבי הטענות ולא נחזור עליה כאן. בתמצית, טיעוניו המשפטיים של התובע, העומדים בבסיס התביעה הם
אלו: בהתאם למצב המשפטי הנכון זכאי
היה התובע להמשיך להיות מבוטח בפנסיה תקציבית עם קליטתו לעבודה בבית החולים איכילוב באפריל 2008; הוראות הדין וההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים חייבו את העברתו למעמד קבוע וביטוחו בפנסיה תקציבית; התנהלות הנתבעות בעניינו פסולה ומנוגדת לכללים; בהתאם להוראות חוק הגמלאות על המדינה לראות רציפות בתקופות העסקתו של התובע ולהשיבו למסלול הפנסיה תקציבית.

6.
לטענת העירייה בהליך, בהתאם להסכמי הרופאים ולכללים החלים בעירייה בנוגע לרציפות זכויות עובדים, הסכם רציפות זכויות בנוגע לזכויותיו של עובד העובר משירות המדינה לעירייה נחתם רק לאחר שהוא מתמנה כעובד קבוע בעירייה. בענייננו, התובע הועסק במעמד זמני משך כל תקופת העסקתו בה, ומכאן כי כדין לא נערך עימו הסכם רציפות זכויות על פי הסכם 1976 או 2006. עם קליטתו של התובע בעירייה, לבקשתו בוטח במסלול הפנסיה הצוברת בקרן הפנסיה "מבטחים יותר". העובדה שמוּנה לעובד קבוע במדינה אין פירושה כי היה זכאי להיחשב כעובד קבוע בעירייה ולהשתייך למבוטחי הפנסיה הצוברת כבר מיומו הראשון בעירייה. התפטרותו של התובע מעבודתו בעירייה, טרם השלים את התמחותו השנייה וטרם מינויו כרופא בכיר היא שסיכלה את העברתו למסלול הפנסיה התקציבית.

7.
עמדת המדינה בהליך היא כי שעה שהתובע הועסק בעיריית תל אביב במעמד זמני ובוטח בפנסיה צוברת, הסכם רציפות הזכויות לא חל בענייננו. בנוסף, בהתאם להוראות חוק הגמלאות, התובע מלכתחילה לא היה זכאי לשוב להיות מבוטח בפנסיה תקציבית עם קליטתו המחודשת במדינה, שכן נקלט לאחר היום הקובע והוא נופל להגדרת "עובד חדש". ההסכם הקיבוצי משנת 2006 אף הוא אינו מקנה לתובע זכאות להעסקה במסלול הפנסיה התקציבית, שכן הוא קובע כי אינו מוסיף או גורע על הסכמי רציפות הזכויות. על המדינה לא חלה החובה ליידע את התובע בדבר זכאותו, כביכול, לרציפות זכויות, שעה שהתובע התפטר מעבודתו בה בתום התקופה הראשונה ולמדינה לא היה מידע באשר למעסיק אצלו החל לעבוד.


עיקרי הבקשה
8.
התובע מבקש כי הנתבעת 1, העירייה, תעביר לעיונו את קבוצת המסמכים הבאים:
א. תיקו האישי המלא; ב. ההוראות הנוגעות לתקופת הניסיון הנזכרות במסגרת כתב המינוי מיום 6.8.2009; ג. המסמכים הנוגעים למכרז ו/או לקבלתו של התובע להתמחות שניה (טיפול נמרץ ילדים); ד. המסמכים המתייחסים להנחיות ולכללים החלים בעיריית תל אביב בכל הנוגע להעברת עובדים לקביעות, לרבות המסמכים המפרטים את התנאים לקבלת קביעות כמומחה בכיר; ה. המסמכים הנוגעים לרציפות זכויות של עובדים העוברים משירות המדינה לעירייה ולהפך בתקופה הרלבנטית לתביעה, לרבות הנחיות משרד האוצר; ו. נתונים בדבר רופאים אשר נקלטו לעיריית תל אביב לאחר שנת 2006 משירות המדינה ושויכו לפנסיה התקציבית (רשימה שאינה שמית).

9.
מהנתבעת 2, המדינה, מבקש התובע את המסמכים הבאים: א. המסמכים המתייחסים להנחיות ולכללים החלים על העברת רופא מומחה או רופא לאחר התמחות שניה למעמד קבוע; ב. המסמכים המתייחסים להנחיות ולכללים החלים במדינה בכל הנוגע להשלמת תקופת ההתמחות ולתקופת ההתמחות השנייה; ג. המסמכים הנוגעים לרציפות זכויות; ד. הכללים הנהוגים בעיריית תל אביב, הנזכרים בסעיף 27 לכתב ההגנה מטעם המדינה, לפיהם התובע לא היה זכאי להיות מבוטח במסלול הפנסיה התקציבית בתקופה הרלבנטית לתביעה; ה. נתונים בדבר רופאים שהועסקו מחוץ לשירות המדינה ששויכו לפנסיה התקציבית ונקלטו לשירות המדינה לאחר 2006 וששויכו למסלול זה גם במדינה, לרבות נתונים של רופאים שהועסקו בשירות המדינה, עברו לעיריית תל אביב לאחר שנת 2006 ושבו למדינה ושויכו למסלול הפנסיה התקציבית.

תגובות העירייה והמדינה
10.
העירייה טוענת כי מדובר בבקשה כוללנית ובלתי מסוימת ועל כן לא ניתן להיעתר לה במלואה. לגבי תיקו האישי של התובע, הרי שהעתק ממנו נמסר לו והוא מוזמן לשוב ולעיין בתיקו בכל עת ולצלם מתוכו מסמכים לפי התעריף המקובל. ההוראות בנוגע לתקופת הניסיון המוזכרות בכתב המינוי הן הוראות פרק 13.8 לתקשי"ר והוראות ההסכמים הקיבוציים בעניין תקופות ניסיון לרופאים. פרסום המכרז לאיוש משרת התובע במרכז הרפואי והחלטת ועדת המכרזים מצויים בתיקו האישי. ההוראות הנוגעות להענקת קביעות למומחה בכיר מוסדרת בסעיף 4.1 להסכם הקיבוצי מיום 20.6.94 (נספח 35 לכתב התביעה). הכללים הנוגעים לרציפות זכויות של עובדים העוברים משירות המדינה לעירייה (ולהפך) מוסדרים בהסכם הקיבוצי הכללי משנת 1976 (נספח 30 לכתב התביעה) ובפרק 85.9 לתקשי"ר. הוראות בנוגע להסדרים פנסיונים של הרופאים קבועות בהסכם הקיבוצי מיום 2.3.06 (נספח 32 לכתב התביעה).

11.
באשר לבקשה לקבלת נתונים בדבר רופאים שנקלטו לעירייה לאחר שנת 2006 משירות המדינה ושיוכו לפנסיה התקציבית, מדובר בבקשה ליצירת מסמך חדש, לא מפורט מהן הנתונים הנדרשים (כאשר נדרשה רשימה שאינה שמית, שלא ברור מה היא כן אמורה להחיל), הבקשה היא לגלות נתונים על צדדים שלישיים ומדובר בפגיעה בפרטיותם בלא כל צורך נראה לעין, מדובר בנטל כבד מאוד על העירייה. משכך, לאור כלל טעמים אלו, יש לדחותה.

12.


אף המדינה סבורה כי מדובר בבקשה כוללנית, בהיקף רחב ובלתי מסוים שיש בהם כדי להביא לדחייתה, לאור היותה בגדר "דיג ראיות". לגופו של עניין, טוענת המדינה כי הבקשה לגלות מסמכים המתייחסים להנחיות ולכללים החלים על העברת רופא מומחה או רופא לאחר התמחות שניה למעמד קבוע בטענה כי קיים פער בין התנאים למתן קביעות בעירייה ובמדינה, לא הועלתה בכתב התביעה ועל כן אין המדובר במסמכים רלבנטיים להליך. גם הבקשה לגלות מסמכים המתייחסים להנחיות ולכללים החלים במדינה בכל הנוגע להשלמת תקופת ניסיון וקבלת קביעות אינה רלבנטית לשאלות שבמחלוקת, שכן עניינו של ההליך נוגע בקבלת הקביעות בעיריית תל אביב ולא במדינה. כך או אחרת מדובר בכללים המפורסמים ומפורטים בתקשי"ר ובהסכמים קיבוציים.

13.
לגבי המסמכים הקשורים לרציפות זכויות, מפנה המדינה
להסכמי רציפות הזכויות שפורסמו ברשומות.

14.
באשר לבקשה לקבלת נתונים בדבר רופאים שעברו מסלול דומה למסלול אותו עבר התובע, הרי שגם המדינה גורסת כי מדובר בדרישה ליצירת מסמך חדש וכי הדבר יטיל עליה נטל כבד שאין לאפשרו.

15.
במסגרת תשובת המבקש עומד הוא על כך שכל מסמך שלא גולה על ידי העירייה יגובה בתצהיר ערוך כדין מטעמה, לפיו אין הוא ברשותה. כן עומד הוא על זכותו לקבל רשימה שניתנת להפקה, ללא הכבדה ניכרת, של הנתונים הרלבנטיים לגבי רופאים שנקלטו לעירייה לאחר שנת 2006 משירות המדינה ושויכו לפנסיה התקציבית.
לגבי תגובת המדינה סבור התובע כי כלל המסמכים שהתבקשו ממנה הינם רלבנטיים לבירור המחלוקות בתיק. אף בהקשר של המסמכים שנדרשו מהמדינה ביחס לרופאים שהועסקו בשירותה, עברו לעירייה ושבו לשירותה, טוען התובע כי מדובר ברשימות הקיימות במדינה, אשר להבנתו ניתנות להפקה באמצעות המערכות הממוחשבות במדינה.

דיון והכרעה
16.
בע"ע (ארצי) 28222-05-10
מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י
(2012) נקבע לענין זה:

"הוראת תקנה 46 (א) נועדה להבטיח
"משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. עמד על כך בית המשפט העליון, בהתייחס לתקנה זו ובהדגישו כי בכל הנוגע למתחם של דיון בפני
ערכאה שיפוטית הפועלת על פי דין הרי ש"נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת".

17.
עלינו לשאול את עצמנו, אם כך, מהו מידע "רלוונטי". בע"ע (ארצי) 494/06
מדינת ישראל נציבות המים – קלרק אבנצ'יק
(2007) ניסח בית הדין הארצי לעבודה את המבחן הנוהג בבואו של בית הדין לבחון רלוונטיות של מסמכים שגילוים מבוקש:

"
שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות.

אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי.

בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו. בשלב השני, יבחן בית הדין ב"מבט על" וישקול את מכלול האינטרסים והאיזון ביניהם, של מבקש הגילוי מחד, ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי, וכל זאת, על רקע נסיבותיו של המקרה הספציפי".

18.
בפרשת פלצ'י, אותה אזכרתי לעיל, חזרה כבוד השופטת וירט ליבנה (כתוארה דאז) על האיזון הנדרש כאשר מדובר בבקשה לחשיפת מידע מצד להתדיינות הנוגע לגורמים זרים להליך:

במקרה בו המידע המבוקש הוא של צד שלישי, שאינו צד להתדיינות, ינתן צו המורה על גילוי מסמכים רק "בנסיבות נדירות ביותר"
[1]
. על הלכה זו חזר בית המשפט העליון גם בפרשות מאוחרות יותר
[2]
וניתן לה ביטוי גם בפסיקתו של בית דין זה
[3]
שעליה יורחב הדיבור להלן

. ...


א. מלאכת האיזון בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לגילוי ועיון תעשה על פי אמות מידה של מידתיות: בהתייחס למבחן הרלוונטיות
[4]
ותוך בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, היקפו, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע; כן ינתן משקל לחשיבות המסמכים המבוקשים לצורך גילוי האמת ומתן הזדמנות לתובע להוכיח את תביעתו, לרבות השאלה
האם
קיימת דרך חלופית להוכיח את עילת התביעה לרבות קיומו של נוהג או קיומה של אפליה;

ב. בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב"קלפים פתוחים";

ג. בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים, יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות, כאשר במשפט העבודה זו גלומה – בין היתר – בזכות לצנעת הפרט בכל הנוגע לתנאי העסקה, שכר עבודה ולתנאי פרישה;

ד .אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי מסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות כפי שפורטו בפסקה 23 דלעיל;


לאורה של פסיקה זו, אבחן כעת את בקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים.

19.


באשר למסמכים שהתבקשו מהעירייה
– לעניין מלוא התיק האישי, הרי שנוכח הסכמת העירייה לאפשר לתובע לעיין בכל מסמך מתוך תיקו האישי ,אין מקום להידרש אליה. באשר למסמכים הנוגעים לתקופת הניסיון (סעיף 2.1.2 לבקשה) לאור תגובת העירייה ותשובת התובע, אין מקום להכריע בבקשה.

20.


באשר למתבקש בסעיפים 2.1.4
ו – 2.1.5 לבקשה – הנחיות וכללים החלים בעירייה בכל הנוגע להעברת עובדים לקביעות
- אין ספק כי מדובר במסמכים רלבנטיים להליך לאור הפלוגתאות העולות הימנו. לפיכך, ככל שישנם כאלה, מעבר לאמור בסעיפים 7 ו – 8
לתגובת העירייה, יש לגלותם ולאפשר עיון בהם.

21.
בהקשר זה אעיר באופן כללי, במענה לבקשת התובע בבקשה ובתשובה מטעמו, כי לא מצאתי לנכון להורות לעירייה להצהיר בתצהיר ערוך כדין, כי מעבר למסמכים אליהם הפנתה בתגובתה, אין בידה מסמכים נוספים (שפורטו בסעיפי המשנה 2.1.2 – 2.1.5 לבקשה). נמצאים אנו בשלב המקדמי של גילוי מסמכים בהליך, כאשר בקשת הגילוי שבפני
עניינה בחשיפת מסמכים רבים הנוגעים לאופן העסקתו של התובע ובכלל זה קבלתו למכרז/ אי מתן קביעות / אי החתמה על הסכם רציפות זכויות והוראות והנחיות וכללים הקשורים באלה. בנסיבות אלו, די לטעמי בהפניית התובע להוראות ולהסכמים עליהם הסתמכה העירייה, כאשר, כאמור, ככל שאכן אין ברשות העירייה הוראות, כללים או הנחיות פנימיות נוספות, עליהן הסתמכה בהתנהלות למול התובע, די באמור בתגובתה בהקשר זה.

22.
באורח זה, אך ברור הוא כי בהמשך ההליך, קרי, בשלב ההוכחות לא תוכל העירייה להסתמך על כל מסמך אותו לא הציגה בפני
התובע בשלב הגילוי.

23.
באשר לדרישת התובע לקבל נתונים באשר לרופאים אחרים, כמפורט לעיל, הרי שהעירייה טוענת, כאמור, כי לא קיים אצלה מסמך כזה וכי מדובר בדרישה ליצירת מסמך חדש באופן שיש בו להטיל עליה נטל כבד מאוד. בהתאם להלכה הפסוקה חובת הגילוי אינה משתרעת על מסמכים שטרם נוצרו, כאשר במסגרת הליך הגילוי נדרש בעל דין להצביע על המסמכים אשר נמצאים ברשותו או בשליטתו, הא ותו לא (ר'

רעא 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג, פ"ד ס
(3) 264)).

24.


ככל הנראה, עד כמה שהבנתו של בית הדין מגעת, מבקש התובע מסמך בו מפורטת רשימת רופאים (לא שמית) עם מועד תחילת העסקתם בעירייה, מועד תחילת העסקתם במדינה וזהות מסלול הפנסיה בו הם מבוטחים.

25.
ככל שאין בידי העירייה רשימה כזו 'מן המוכן', לא מצאתי לנכון להורות לה להפיק מסמך כזה (התובע עצמו סבור כי מדובר ברשימה הניתנת להפקה, ר' סעיף 16 לתשובה). מעבר להלכה אותה הבאתי לעיל באשר לגבולות הגילוי בשלב זה, מדובר בהטלת נטל כבד בריכוז הנתונים ובעריכת הטבלה הנדרשת, שאף ייתכן שיהיה בו כדי לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים, אף אם מדובר ברשימה שאינה שמית, שכן ייתכן והפרטים שיובאו ברשימה יביאו לזיהוי הפרט בו מדובר, כך שתנאי העסקתו/ פרישתו יהיו חשופים ויפגעו בפרטיותו.

26.
אומר אף זאת. אף כאשר נשאלת שאלת הרלבנטיות, העומדת בבסיס בחינת הגילוי הנדרש, באשר לחשיפת הרשימה המבוקשת, זו אינה מטה את הכף לעבר הגילוי הנדרש, שכן וודאי שכל רופא נבחן עם נתוניו האישיים הייחודיים, בעת יישום הוראות ההסכמים/ ההוראות החלות בקשר עם שיוכו למסלול הפנסיה התקציבית או הצוברת. לפיכך, אין לקבל בקשה זו של התובע.

27.
באשר למסמכים שהתבקשו מהמדינה
– בנוגע למסמכים שהתבקשו בסעיף 2.2.1 – הנחיות וכללים החלים על העברת רופא מומחה או רופא לאחר התמחות שניה למעמד קבוע, הרי שאף אם נכונה טענת המדינה בתגובתה ואכן יש בה טעם,
אין בכך, לטעמי, כדי לגרוע מהאפשרות כי מדובר במסמכים רלבנטיים להבנת התמונה המשפטית המלאה וייתכן כי אלו יידרשו לצורך דיון מלא והכרעה בכלל הסוגיות העולות בהליך. משכך, תגלה המדינה את המסמכים המבוקשים.

28.
הדברים נכונים אף באשר למסמכים שהתבקשו בסעיף 2.2.2 לבקשה, זאת, בין היתר, בשים לב לטענות העירייה באשר לאופן הענקת קביעות לרופא מומחה בהתמחות שנייה בעירייה, ביחס לנהוג במדינה. משכך, אף בקשה זו מתקבלת.

29.


באשר למסמכים הנוגעים לרציפות זכויות, הפנתה המדינה למסמכי רציפות הזכויות שפורסמו ברשומות. בנסיבות אלה, לא מצאתי לנכון להורות לה להצהיר בתצהיר ערוך כדין על אילו מסמכים נסמך האמור בסעיף 27 לכתב הגנתה, וזאת מהטעמים עליהם עמדתי בסעיף 21 לעיל.

30.
באשר להפקת רשימה ללא פירוט שמי בנוגע לרופאים שעברו מסלול דומה לזה של התובע, מצאתי לקבל את טיעוני המדינה, כשם שקיבלתי את טיעוני העירייה ומכל אותם הטעמים המנויים לעיל, באשר לפגיעה אפשרית בפרטיות צדדים שלישיים, היות המסמך 'ניתן להפקה' ולא מסמך מן המוּכן והטלת נטל כבד, שאף עולה שאלה באשר לרלבנטיות שלו להליך בסופו של דבר.
סוף דבר ומתן הוראות בנוגע להמשך ניהול ההליכים
31.
המדינה והעירייה יעבירו לידי התובע את המסמכים (או יפנו אותו להוראות ולכללים לפיהם נהגו) שהוריתי על גילויים כאמור לעיל, תוך 21 יום מהיום.

32.


התובע יגיש תצהירים מטעמו עד ליום 10.8.2018. הנתבעות יגישו תצהירים מטעמם עד ליום 10.10.2018.

33.
דיון הוכחות
ייקבע בפני
מותב. הודעה על מועד הדיון תישלח לצדדים
.


ניתנה היום, י"ט סיוון תשע"ח,
(
02 יוני 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.















[1]


עא 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון, פ"ד מב
(1) 563, 565 (1988).
[2]

ראו, למשל:
רעא 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז
(5) 764, 774 (1993).
[3]

עניין אבנצ'יק, פסקה 13.
[4]
עניין טמבור
, פסקה 11; עניין אבנצ'יק.






סעש בית דין אזורי לעבודה 59886-06/17 ד"ר מיכאל קלינין נ' עיריית תל אביב – המרכז הרפואי סוראסקי, מדינת ישראל – משרד הבריאות (פורסם ב-ֽ 02/06/2018)