פסקי דין על אמיר עדאקי | פסקי דין על שרון ברוק | פסקי דין על מ.ד. קמר | פסקי דין על ווטמרקט שיווק | פסקי דין על בית ארז חוות מילטין | פסקי דין על טל-גל חברה לשיווק ומימכר מוצרי מזון לחיות מחמד ואח' |

9024-09/15 תצ     03/06/2018




תצ 9024-09/15 אמיר עדאקי, שרון ברוק, מ.ד. קמר בע"מ נ' ווטמרקט שיווק בע"מ, בית ארז חוות מילטין בע"מ, טל-גל חברה לשיווק ומימכר מוצרי מזון לחיות מחמד ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"צ 9024-09-15 עדאקי ואח'
נ' ווטמרקט שיווק בע"מ
ואח'





לפני
כבוד השופטת
אסתר שטמר


המבקשים

1
.
אמיר עדאקי

2
.
שרון ברוק

3
.
מ.ד. קמר בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד תומר ברם
ועו"ד איל גולדנברג


נגד

המשיבות
1. ווטמרקט שיווק בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד זיו אברמוביץ'

2. בית ארז חוות מילטין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורית מלכא
ועו"ד לירון קופרשטיין לביא

3. טל-גל חברה לשיווק ומימכר מוצרי מזון לחיות מחמד
ע"י ב"כ עו"ד עמית עידו

4. וט-מגן לחיות מחמד (1997) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד הדס בקל

החלטה



1.
שתי בקשות לפני, במסגרת דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית: הבקשה האחת היא בקשת המשיבה מספר 4 לסילוק על הסף של בקשת האישור שהוגשה נגדה. הבקשה האחרת היא בקשת המשיבות 2 ו-3 למחיקת סעיפים והסרת מסמכים מכתב התשובה. המשיבה 1 הצטרפה לבקשת המשיבה 3 והוסיפה עליה.

2.
הבקשה לאישור תובענה ייצוגית עוסקת בטענת המבקשים כי המשיבות נוהגות שלא כדין בכך שאינן מרשות מכירת מזון לבעלי חיים, שהן מסווגות כמזון רפואי, באמצעות חנויות לממכר מזון לבעלי חיים. לטענת המבקשים, המשיבות הן קבוצת ריכוז בעלת מונופולין על שוק המזון לבעלי חיים, ובעיקר שוק המזון הרפואי לבעלי החיים, והמחיר שהן גובות הוא מחיר בלתי הוגן. כמו כן נטען כי מדובר בהסדר כובל ובהתניית שירות בשירות. לטענת המבקש, התנהלות זו גורמת הפסדים משמעותיים הן לבעלי העסקים שנמנע מהם לשווק את המזון הרפואי, הן לצרכנים עצמם.


הבקשה לסילוק על הסף
3.
המשיבה 4 טוענת כי אין בבקשת האישור כל טענה עובדתית נגדה, ואף לא ראיה רלוונטית אליה. המבקשים התייחסו אל המשיבות יחדיו, וטענו טענות כלליות שכורכות אותן יחדיו, מבלי להתייחס להתנהלותה של כל אחת מהן. ההתייחסויות היחידות בבקשת האישור הן בעמוד 2 לבקשת האישור, שם נאמר כי חלק מן התובעים, העילות והנזק, אינם רלוונטיים למשיבה 4; ובטענה שנתח השוק של משיבה 4 הוא כ-5% (סעיף 91 בבקשת האישור ובתצהירים).
לטענת המשיבה 4 חוות הדעת שצורפו לבקשה אינן בוחנות את התשתית העובדתית הנוגעת אליה. כיוון שנטען שהיא משווקת, התביעה נגדה היא של בעלי העסקים, שהמצהיר הרלוונטי בשמם הוא המבקש 3. אין בתצהיר המבקש 3 התייחסות עובדתית למשיבה 4.

4.
בתשובת המבקשים לבקשה הם הסכימו כי תביעתם מייחסת לכל המשיבות התנהלות שמפרה את הדין, אולם טענו כי רק בסיום ההליך ניתן יהיה להגיע למסקנה אם קיימת עילת תביעה נגד המשיבה 4. המשיבה 4 אמנם טענה כי סיפקה את המזון הרפואי לכל בעל חנות שביקש זאת, אך לא צירפה תצהיר לתמיכה בטענתה.

הטענות המשותפות כלפי המשיבות עולות מסעיפי בקשת האישור: חוות הדעת מתייחסות גם למוצרים שהמשיבה 4 מוכרת. עובדתית נטען כי "המבקש 3 פנה בפעם האחרונה למשיבה 4 בחודש יולי 2013 בבקשה לרכישת מזון רפואי, אך המשיבה 4 סירבה למכור לו מזון רפואי והסתפקה אך ורק במכירת מזון רגיל...". עם זאת הובהר כי ההתנהלות האמורה הייתה רק עד לפני כשנתיים, שלוש. הואיל והווטרינרים עברו לעבוד בעיקר עם המשיבים 1 ו- 2 במכירת מזון רפואי, המשיבה 4 נאלצה למכור מזון רפואי לחנויות רגילות שעבדו איתה באופן שוטף. המבקשים טוענים כי הדבר מעצים את התנהגותה הקודמת.
עוד נטען כי גם אם אין עילת תביעה ישירה של מי מן המבקשים כלפי המשיבה 4, ככל שתתברר עילת התביעה נגדה, ניתן יהיה להחליף את התובע.

5.
כתב תביעה צריך לפרט את העובדות המקימות את עילת התביעה. כך כמובן גם כאשר מדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ואולי אף ביתר שאת. המבקש אינו רשאי להמתין להתגלות עובדות היסוד במהלך הדיון בבקשת האישור, והדברים ברורים.
עיון בבקשת האישור מעלה כי אין התייחסות מפורשת למעשיה או למחדליה של המשיבה 4. לא רק שאין התייחסות מפורשת כזו בבקשת האישור, אלא שאין תצהיר התומך בטענות עובדתיות כלפי המשיבה 4. למעשה לראשונה נטען עובדתית כלפי המשיבה 4 בתשובת המבקשים לבקשה לסילוק על הסף של התביעה נגדה. בבקשת האישור נאמר באופן מפורש כי בשלב זה אין מבקש שעניינו מערב את המשיבה 4, וכי "ככל שיפנו אל המבקשים תובעים מתאימים בשם קבוצת הצרכנים כנגד המשיבות 3 ו-4, הרי שהמבקשים שומרים על זכותם לתקן תביעה זו ולהוסיפם כמבקשים נוספים".

6.
זהו "דיג" אסור, שכן ככל שהבקשה כוללת ראיות כלפי המשיבים האחרים, לכאורה ניתן היה להניח בסיס עובדתי דומה גם כלפי המשיבה 4. אילו נטען (בצירוף ביסוס בתצהיר) כי מתקיימים קשרים הדדיים בין המשיבים, באופן שמלמד על חלקה של המשיבה 4 במעשה העוולה הנטען – ניחא. ואולם המבקשים לא הניחו תשתית עובדתית כזו; לא טענו עובדתית לקשר בין מי מן המבקשים לבין המשיבה 4; ורק הסיקו את הקשר מטענתם המשפטית בקשר להסדר הכובל.
למעשה, המבקשים עותרים להחזיק במשיבה 4 כ"בת ערובה" לקיום הדיון כלפי המשיבות האחרות. אין להתיר זאת.

7.
יתרה מזו: בשלב זה אין מבקש בבקשת האישור שהוגשה כלפי המשיבה מס' 4. אמנם תאורטית ניתן להניח שיטה שלפיה לא נדרשת מעורבות של מבקש בהוכחת התביעה או בקשת האישור, אך במשפטנו נקבע מפורשות מיהם הרשאים להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, והם אדם, רשות ציבורית או ארגון רלוונטי (סעיף 4(א) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006) (אלון קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו – 2006 הפרקליט מט 131, 136-137 (תשס"ז – תשס"ח). הדרישה לקיומו של מבקש מייצג עולה גם מתנאי אישור התובענה הייצוגית, הכוללים "שאלות מהותיות של עובדה או משפט" שהן משותפות לכלל חברי הקבוצה, תנאי שנדרש לברר אותו, ולא ברור שניתן לברר עובדתית ללא מבקש רלוונטי (סעיף 8(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות). הדרישה לקיומו של מבקש מייצג עולה גם מן הצורך לבחון את אופן הייצוג וניהול התביעה בדרך הולמת ובתום לב (סעיף 8(א)(3)(4) בחוק תובענות ייצוגיות).

8.
לנוכח האמור אני מקבלת את בקשת המשיבה 4 ומוחקת את בקשת האישור נגדה. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה 4 בגין ההתדיינות עד כה, בסכום כולל של 5,000 ₪.

מחיקת כתב התשובה או הסרת סעיפים בו
9.
שלוש בקשות מסוג זה לפני, של המשיבים
2, 3 ו-4, ואתייחס אליהן יחדיו.
משיבה 1 הצטרפה לבקשה.
המשיבים טוענים כי תגובת המבקשים לתשובת המשיבות לבקשה לאישור תובענה ייצוגית כוללת טענות חדשות, ומצורפים אליה מסמכים חדשים שלא נזכרו בבקשת האישור (30 ראיות חדשות בהן 6 תצהירים, 14 תמלולי שיחות, 2 תקליטורי
dvd
, 3 מחירונים, דו"ח חוקר פרטי). לטענתם מדובר בנסיון לשפר את הבקשה שלא נערכה כראוי, ואין להתיר זאת. ככל שיש צורך בתיקון בקשת האישור, היה על המבקשים לבקש זאת, ולא לתקן ללא נטילת רשות במסגרת תגובתם לתשובות שהגישו המשיבות. עוד נטען, כלפי המבקש מס' 3, כי במסגרת בקשה להחלפת שמו בשמה של חברת מ.ד. קמר בע"מ
, התחייב בשם המבקשים שלא לעתור לתיקון בכתב התביעה או בבקשת האישור, ובמיוחד
"לא יעתרו לכל תיקון הנובע מטענה שהועלתה במסגרת מי מתשובות המשיבות לבקשת האישור" (בקשה מיום 27.6.2016).
המבקשים השיבו כי הצורך בראיות הנוספות עלה רק מן העיון בתשובות המשיבות לבקשת האישור, שבהן נטענו טענות עובדתיות שאינן נכונות. עוד נטען, כי המשיבות לא צרפו תצהיר לבקשת המחיקה, בנגוד לדין. לגופו של ענין נטען כי בבקשת המחיקה נטען כאילו המבקשים טענו שהמזון הרפואי נמכר רק לווטרינרים, מה שלא נטען לכתחילה.

10.
במקום אחר (ת"צ (מחוזי מרכז) 40363-07-15 אורנה יוסטר נ' ד"ר דב קליין (10.8.2016) התייחסתי לבקשה דומה כך:

"13.
ראשית יש לבחון אם ניתן היה בשקידה ראויה לצרף את הראיות החדשות לבקשה המקורית. גם אם מתברר שניתן היה בשקידה ראויה לצרף את הראיות החדשות לבקשה המקורית, אין הדבר מכריע את גורל הבקשה, ועדיין יישקלו שיקולים נוספים בהם נחיצות הראיות, שיהוי, הכבדה, ופגיעה בצד שכנגד, אל מול האינטרס הציבורי.
יש להוסיף ולבחון אם אין מדובר בניסיון לתקן בקשה בלתי מבוססת שהוגשה בחפזה. כך נקבעו הכללים בפסיקה:

ברע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עו"ד אופיר נאור (19.7.2012)
קבע כב' הנשיא א' גרוניס
:

"... הדרך הדיונית הראויה לבחינת מידת הצידוק בהוספת החומר החדש, כמו גם הטענות המתייחסות לאותו חומר, הינה הגשת בקשה למתן היתר לצירוף החומר או בקשה לתיקון בקשת האישור. היה ותוגש בקשה כאמור יידרש בית המשפט לבחון האם יכול היה המשיב, בשקידה ראויה, לצרף את החומר החדש כבר לבקשת האישור"
(שם בפסקה 9).


בבר"ם 4303/12 תמר אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (22.11.2012) נדרש בית המשפט העליון פעם נוספת לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וקבע:

"שלילה קטגורית של האפשרות לתקן בקשה לאישור לשם הוספת עובדות וראיות שניתן היה לגלותן בשקידה סבירה לפני הגשת בקשת האישור – אך הן דרושות להכרעה בשאלה האמיתית השנויה במחלוקת – עלולה לפגוע באינטרס הקבוצה ובאינטרס הציבור פגיעה שאינה מידתית" (שם, בפסקה 17).


לבסוף, סיכם בית המשפט כי:
"בקשה לתיקון של בקשה לאישור תובענה ייצוגית תיבחן לפי אמת-המידה שהתוותה בפסיקתנו לתיקון כתבי טענות, תוך מתן משקל למאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגית והשלכתם על האינטרסים המתחרים: אינטרס הציבור בניהול תובענות ייצוגיות מוצדקות, בעיית הנציג המובנית, פער המידע האינהרנטי בין הצדדים, והצורך לפרוש במועד הגשת בקשת האישור את התשתית העובדתית, המשפטית והראייתית כולה. מנגד, בית המשפט יביא בחשבון את הסכנות הטמונות בניצול לרעה של מוסד התובענה הייצוגית לציבור ולנתבע: החשש מתובענות סרק שאינן מגלות עילה והחשש לשימוש בתובענה הייצוגית לצורך יצירת לחץ בלתי הוגן על הנתבע"
(שם, בפסקה 20).

ברע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' דן ברליצהיימר
פסקה 9 (30.3.2015), קבעה כב' הש' א' חיות כך:
"אכן, ככלל אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן בשקידה ראויה לצרפן לבקשה לאישור תובענה ייצוגית (ראו, רע"א 8562/06
פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ
[פורסם בנבו] (15.4.2007), בפסקה 8 (להלן: עניין
פופיק
). אך אין זה כלל בל יעבור ויתכנו מקרים בהם תהא הצדקה להתיר את הגשתן של ראיות נוספות אף שניתן היה לכאורה להשיגן טרם הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית וגם אם כבר הוגשה לה תגובה (שם, עוד ראו, רע"א 806/08
פזגז 1993 בע"מ נ' פופיק
[פורסם בנבו] (7.9.2008), בפסקה 2 (להלן: עניין
פז גז
)). בבואו להכריע האם להתיר הוספה של ראיות בהליך לאישור תובענה ייצוגית על בית המשפט לתת דעתו למספר שיקולים ובהם: מידת השתהותו של המבקש בהוספת הראיות וההצדקות לה; נחיצותן של הראיות שהוספתן מתבקשת לבירור המחלוקת בין הצדדים; והמידה בה תכביד הגשת הראיות הנוספות על ניהול הדיון בבקשת האישור. כמו כן, על בית המשפט לתת דעתו לשאלה האם הבקשה לצירוף ראיות נוספות היא ניסיון לתקן בדיעבד בקשה בלתי מבוססת לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בחופזה (שם, וכן עניין
פופיק
, בפסקאות 8-7; ורע"א 2417/08
בן בשט נ' קדמי
[פורסם בנבו] (5.4.2009), בפסקה 7; השוו, בר"ם 4303/12
אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר
[פורסם בנבו] (22.11.2012), בפסקאות 20-12 (להלן: עניין
אינסלר
), ועל בית המשפט להתחשב בפגיעה שתיגרם לצד שכנגד כתוצאה מהוספת הראיות שצירופן מתבקש ומנגד, באינטרס הציבורי שבניהול התובענה הייצוגית והנזק שייגרם במידה ולא תתאפשר הוספת הראיות (ראו והשוו: עניין
אינסלר
, בפסקה 13 ו- 18)".

(ראה גם: רע"א 1162/15 אייל אשכנזי נ'
james richardson propietary l.t.d

ׁ

ׁׁ(3.5.2015))."
ראה גם ת"צ (מחוזי מרכז) 22407-11-14 רונית גולן נ' פלאפון תקשורת בע"מ (15.12.2015);
ת"צ (מחוזי ת"א) 30678-09-14

סלקום ישראל בע"מ נ' עמית כהן
(21.2.2016).

11.
הדרך הראויה להוסיף ראיות חדשות היא להגיש בקשה לתיקון בקשת האישור (עניין אינסלר, בפסקה 15), מה שלא נעשה בענייננו. תחת זאת, צירפו ב"כ המבקשת את הראיות הנוספות לתגובת המבקשים לתשובות המשיבות לבקשת האישור.
גם בענין יוסטר הוגשו הראיות הנוספות בתשובת המבקשת לתגובת המשיבים לבקשת האישור, אך להבדיל מענייננו הוגשה גם בקשה לצירוף אותן ראיות. להלן אבחן את הראיות שצורפו, בהתיחס להסברי הצדדים.

12.
ככל שמדובר בראיות שהיו בידי המבקשים לפני הגשת בקשת האישור, או שהמבקשים יכולים היו בשקידה ראויה לצרפן לבקשת האישור – אין להתיר את צרופן לתגובת המבקשים שמוגשת לאחר תשובת המשיבות, אלא אם הן נחוצות לבירור השאלה שבמחלוקת; הן אינן מכבידות על ניהול ההליך; לא היה שיהוי בהגשתן; ואין מדובר בנסיון בדיעבד לתקן בקשה בלתי מבוססת.


13.
המשיבה 3 הוסיפה להתייחס גם ל"קלישותה של בקשת האישור", או לכך שחלק מן הטענות בתגובה סותרות את הטענות בבקשת האישור (כגון שלכתחילה נטען כלפיה כי מכרה את המזון המדובר רק לחנות עם ווטרינר או לווטרינר, ואילו בהמשך נטען כי המשיבה 3 מכרה למבקש 3 את המזון הרפואי, כדי לקדם מותג אחר שלה, מוצרי הדברה שהמבקש 3 נדרש לרכוש כתנאי לרכישת המזון הרפואי. בשים לב לדברים שנאמרו לעיל, לא ראיתי לתת את מרכז הכובד לטיעון זה.

14.
כמו כן נטען להכבדה משמעותית על ניהול ההליך. אכן, תוספת ראיות מכבידה על בירור ההליך, אך ככל שהן חשובות לגופו של ענין, וצרופן עונה על המבחנים האחרים – הגשתן בשלב התשובה לתגובה לבקשת האישור היא בשלב מוקדם יחסית, שעקרונית אין בו משום הכבדה יתרה.

15.
המבקשים טענו כי הצורך בראיות הנוספות עלה מתשובת המשיבות. לענין זה אין למבקשים להלין אלא על עצמם: משלא חידדו כבר בבקשת האישור את טענתם, וטענו כי המשיבות מוכרות מזון רפואי רק ל"רופאים ווטרינריים ולא באמצעות חנויות לממכר מזון לבעלי חיים (שלא עובדות בשיתוף פעולה עם ווטרינריים)" (סעיף 37 בבקשת האישור, והערה מס' 1 באותו עמוד, וביתר שאת סעיף 2 שבו נטען כי המשיבות "...מספקות אותו [את המזון הרפואי לכאורה – א"ש]) אך ורק לווטרינרים אשר משמשים כערוץ הפצה ייחודי ובלעדי למזון זה"). אמנם נכון שבמקומות אחרים כתבו כי מדובר בחנויות שעובדות בשיתוף פעולה עם וטרינרים (סעיף 42, 57, 65 בבקשת האישור), אך אין פלא שהמשיבות בחרו להדגיש בתשובתן כי אינן מוכרות לווטרינרים בלבד, כי אם לחנויות שעובדות בשיתוף פעולה עם וטרינרים.
למרות האמור, והגם שהטענה לא היתה חד משמעית בבקשת האישור, ברי שהמשיבות הבינו כי מדובר לא רק במכירה על ידי וטרינרים אלא גם ע"י חנויות שעובדות בשיתוף פעולה עם וטרינר. כך עולה מכתב התשובה של המשיבה 3, ומחוות הדעת של גב' מרב בארי מטעמה, שצוטטה בסעיף 22 לתגובת המשיבה 3 לבקשת האישור.

אם כן, הטענה העיקרית של המשיבות, שלפיה לכאורה מדובר בטענה חדשה, שלא עלתה בבקשת האישור –לא תעמוד.
אבחן להלן את המסמכים והטענות עצמם לנוכח הנחיות הפסיקה.

16.
תמלול שיחה עם ד"ר איל נחמיאס
וד"ר איתי שטרן (נספחים א' וג' לתשובת המבקשים לתשובת המשיבות לבקשת האישור) וסעיף 30 בתגובת המבקשים:
בסעיף 30 לכתב התשובה צורף תמליל שיחה שהתקיימה עם ד"ר אייל נחמיאס זמן רב טרם הגשת בקשת האישור. למרות הטיעון הברור בענין זה, נפקד מקומה של תשובה ראויה בתשובת המבקשים. אדרבא, לדעת המבקשים תשובות המשיבות תומכות בטענתם העיקרית של המבקשים כי אין מדובר ב"מזון רפואי" של ממש. אם כך, מתאים וראוי היה לצרף את השיחות לבקשת האישור לכתחילה. מכל מקום, משהחליטו המבקשים שלא לצרף את התיעוד לבקשת האישור – מסתמא לא סברו שהן נחוצות. נחיצותן לא גברה בשל תשובת המשיבות.
משהוברר כי מדובר בשיחה שהתקיימה טרם הגשת בקשת האישור, וניתן היה לצרף את התמליל לבקשה, ומשלא הוברר מדוע לא עשו המבקשים כן – אני מקבלת את בקשת המשיבות ומוחקת את סעיף 30 בכתב התשובה ואת תמלילי השיחות שנערכו עם ד"ר איל נחמיאס ועם ד"ר איתי שטרן.
המשיבה 3 טוענת גם כי בניגוד לנטען ד"ר נחמיאס אינו הווטרינר הראשי שלה; וכי מעולם לא הציגה את המזון כמזון שמכיל תרופה. לא אדון בשתי טענות אחרונות אלה שאינן נושא למחיקה על הסף, כי אם לדיון עובדתי.

17.
תמלול שיחה עם טל כרמי (נספח ב' לכתב התשובה)
וסעיפים 31 ו-93 בתגובת המבקשים:
השיחה המצוטטת עם מר טל כרמי נערכה אף היא לפני הגשת בקשת האישור, ומשום כך יש למחוק גם אותה ואת הסעיפים המתיחסים אליה, כמבוקש.
אבהיר, כי העדר האפשרות להציג את התמלילים בשלב זה של הדיון אינו מלמד כי לא ניתן יהיה לעשות בו שימוש בשלבים אחרים.

18.
סעיפים 39, 40 בתגובת המבקשים: הרחבת חזית?
המשיבה 3 טוענת כי העילות שהמבקשים 1 ו-2 טוענים להן מתייחסות לקבוצת הצרכנים בלבד, ואינן מופנות כלפיה.
אין לקבל את הטענה: בסעיפים אלו מתארים המבקשים כי לאחר הגשת בקשת האישור הורידה המשיבה 3 את אתר האינטרנט שלה, וכי הדבר מלמד על נסיון לתקן את המעוות ולהשמיד ראיות. הטענה היא טענה ראויה, ומיקומה בתגובת המבקשים נכון, בשל התרחשות מאוחרת למועד הגשת הבקשה. ככל שטענה זו לא חוזקה בתצהיר, ולא תוכח באופן אחר - משקלה יהיה בהתאם.
על כן אני דוחה את הבקשה למחיקת סעיפים 39 ו-40 מתגובת המבקשים.

19.
סעיפים 80-74 בתגובת המבקשים ונספח ח': שינוי חזית וטענות סותרות?
המשיבות טוענות כי בסעיפים אלה שינה המבקש 3 את הטיעון, ובמקום לטעון שהמשיבה 3 סירבה למכור לו "מזון רפואי" נטען עתה כי הסכימה למכור, אך התנתה את המכירה ברכישת מוצרי הדברה אצלה. כלומר, נתווספה טענת התניית שירות בשירות.
גם לטענה זו אין תשובה ראויה בדברי המבקשים. אדרבא, לא היתה שום מניעה מלטעון לכתחילה אותן עובדות, אלא שהמבקשים הציגו עמדה חד משמעית בבקשת האישור, שלא איפשרה טענה נוספת כזו

ׁ(הטענה שלפיה כלל לא מכרו אלא באמצעות ווטרינרים). אין להתיר שינוי חזית מסוג שמוסיף עילת תביעה נוספת, ללא הצדקה. על כן אני מקבלת את הבקשה ומוחקת את הסעיפים 79-74 ואת נספח ח' מתגובת המבקש.
למרות האמור, אין מקום למחוק את סעיף 80 למרות שהמבקשים לא הפרידו בינו לבין הסעיפים האחרים, מן הסיבה הפשוטה שהוא מתייחס להתפתחות שלאחר הגשת בקשת האישור.


20.
נספח י' לתגובת המבקשים:
מדובר בתצהיר מר יהונתן פינסון שטען כי עבד בחנות המבקש 3 בין השנים 2005 עד 2008, שהן שנים שחלה עליהן התיישנות של עילת התביעה שהוגשה ב-2015. המבקשים טוענים כי אין חשיבות לכך שמר פינסון עבד בחנות בשנים שעליהן חלה התישנות, כיוון שהמשיבות אינן טוענות לשינוי התנהלותן. אני סבורה שאין מקום להכריע בשלב זה של הדיון בשאלת ההתיישנות, ויש לקבל את התצהיר בכפוף לכל טענה שתועלה בענין זה.

21.
נספחים י"א עד ט"ו לכתב התשובה;
סעיף 90 ונספחים י"ז עד כ' בתגובת המבקשים:
נספחים י"א-ט"ו הם שישה תמלולי שיחות שערך המבקש 3 עם בעלי חנויות לאחר הגשת בקשת האישור. המשיבה 3 טוענת כי אינם מוכיחים דבר, אינם נוגעים אליה ומתוארת בהן התנהלות שונה של כל אחת מן המשיבות, באופן שמוכיח כי לא היה כל תיאום ביניהן.
נספחים י"ז – כ' הם תצהירים מבעלי חנויות שונים שמתארים את סירוב המשיבות לספק להם מזון רפואי. לטענת המשיבות ניתן היה להשיג תצהירים אלו טרם הגשת בקשת האישור.
המשיבה 3 טוענת כי לפחות שני תצהירים (נספחים י"ז וי"ט) אינם מתייחסים אליה כלל, בתצהיר נספח ט"ז נטען כי המשיבה 3 סירבה למכור מזון רפואי ללא מרשם מווטרינר, ובתצהיר י"ח נטען כי המשיבה 3 "משכה" את בעל החנות
כל הזמן.
המשיבה 3 טוענת שלכתחילה סירבה לספק את המזון לחנויות מסוימות שאינן מקיימות שיתוף פעולה עם ווטרינרים.
זאת ועוד, טענה של שני בעלי חנויות כי נתקלו בסירוב לספק את המזון, אינה מלמדת הסדר כובל.
אני סבורה כי מדובר בתגובה ראויה לטענות המשיבות בתשובתן לבקשת האישור, שאינה בבחינת הרחבת חזית
(רע"א 1494/15 עמוסי – נגר יבוא ושיווק עוגן בע"מ נ' עמית הר פז (15.7.2015)).
המשקל הראייתי של הנספחים ומשמעותן לעילת התביעה יתבררו כמובן בדיון עצמו.
לפיכך אני דוחה את הבקשה הנ"ל.

22.
סעיפים 91 ו-92 בתגובת המבקשים ותמלול נוסף של שיחה עם טל כרמי (נספח כ"א):
גם שיחה זו נערכה לפני הגשת התביעה. הסבר המבקשים כי לא היה להם נוח להביא את התמליל מראש לאו הסבר הוא, כשעסקינן בעילת התביעה העיקרית. משום כך, יש למחוק את הנספח ואת הסעיפים הנ"ל מן התגובה.


23.
סעיף 94 בתגובת המבקשים ותמלול שיחה עם ניסים דניאל (נספח כ"ב):
גם כאן מדובר בשיחה שנערכה סמוך להגשת התביעה, ולא ניתן הסבר מדוע לא הובאה בבקשת האישור, ועל כן אני נעתרת לבקשה למחוק את הנספח ואת סעיף 94 לתגובת המבקשים.

24.
משיבה 1 הצטרפה
לבקשת המשיבה 3, והוסיפה ובקשה
למחוק את צילומי המסך של דפים מתוך אתר האינטרנט שלה, שהובאו בעמ' 7 בכתב התשובה, אשר הופקו לפני הגשת בקשת האישור. כמו כן למחוק תמלול שיחה מוקלטת של המבקש 3 עם מנהל המכירות הארצי של המבקשת 1, שנערכה לפני הגשת בקשת האישור. בהתאם בקשה למחוק את הסעיפים 36- 98 מכתב התשובה.
המבקשים לא השיבו לבקשה זו לגופה, אלא טענו כי המבקשת 1 לא היתה זכאית להגיש "תגובה", וכי לא הגישה בקשה מטעמה. אכן, תגובת המשיבה 1 מתיחסת להסכמה לבקשת המשיבה 3, ואילו בקשת המבקשת 1 הובלעה בתוך אותה תגובה, ואין מקום להתיחס אליה.

25.
המשיבה 2 הוסיפה ובקשה למחוק מסמכים נוספים, והמבקשים לא התיחסו לבקשה זו בנפרד. למרות זאת, בחינת הבקשות הנוספות לגופן מביאה לדחיית הבקשה הנוספת:

26.
צלומי מסך בעמ' 8 ו-9 בתגובת המבקשים:
צלומי המסך מאתרי המרשתת של המשיבות תומכים בטענת המבקשים כי המשיבות כינו את המזון "רפואי". על כן ראוי להותיר את הצלומים על כנם.

27.
דו"חות ביקור של חוקרים פרטיים במרפאות וטרינריות:
הכוונה היא לנספחים ד' ו-ה' לתגובת המבקשים, ולסעיפים 64-55 בתגובת המבקשים לתשובת המשיבות לבקשת האישור. עיקר ההתיחסות בהם למומחה מטעם המשיבה, ולמרפאות שבהן נהגה פרקטיקה דומה. המקום הראוי להצגת נתונים אלו הוא התגובה, ועל כן אני דוחה את הבקשה למחיקה.

28.
מחירונים של המשיבה 2 – נספח ו' לתגובת המבקשים, שאוזכרו בסעיף 73:
אמנם לטענת המבקשת המחירונים נכנסו לתוקף לפני הגשת בקשת האישור, אך השימוש בהם נדרש בשל טענה שהועלתה בתשובת המשיבה לבקשת האישור (כעולה במפורש מפרק ו' בתגובה, סעיפים 69 ואילך). לכן אני דוחה גם בקשה זו.

לסיכום
29.
בקשת המשיבות התקבלה בחלקה, ואני מורה על מחיקת הסעיפים והנספחים הבאים:
סעיפים 30, 31, 93, 79-74, 91, 92, 94, בתגובת המבקשים לבקשת האישור.

בהתאם נמחקים גם נספחים א' וג' לתשובת המבקשים לתשובת המשיבות לבקשת האישור (תמלול שיחה עם ד"ר איל נחמיאס
וד"ר איתי שטרן),
נספח ב' לכתב התשובה (תמלול שיחה עם טל כרמי), נספח ח' מתגובת המבקש, נספח כ"ב( תמלול שיחה עם ניסים דניאל), שצורפו לאותה תגובה.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה 4 בסכום של 5,000 ₪, ובהוצאות משיבה 3 בגין החלק שנתקבל מבקשתה, בסכום נוסף של 3,000 ₪.



ניתנה היום, כ' סיון תשע"ח, 3 ביוני 2018, בהעדר הצדדים.







אסתר שטמר
, שופטת







תצ בית משפט מחוזי 9024-09/15 אמיר עדאקי, שרון ברוק, מ.ד. קמר בע"מ נ' ווטמרקט שיווק בע"מ, בית ארז חוות מילטין בע"מ, טל-גל חברה לשיווק ומימכר מוצרי מזון לחיות מחמד ואח' (פורסם ב-ֽ 03/06/2018)