פסקי דין על מוחמד דכה | פסקי דין על יעקב עיני סחר בינלאומי | פסקי דין על רועי עיני |

38993-12/17 סעש     07/06/2018




סעש 38993-12/17 מוחמד דכה נ' יעקב עיני סחר בינלאומי בע"מ, רועי עיני








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 38993-12-17


07 יוני 2018
לפני:
כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין


התובע
:

מוחמד דכה
ע"י ב"כ: עו"ד חן דיין שלום

-

הנתבע

ים
:
1

.
יעקב עיני
סחר בינלאומי בע"מ
2

.
רועי עיני
ע"י ב"כ: עו"ד דליה אפרת לוי

החלטה

התובע והנתבעים הגישו בקשות לגילוי מסמכים ספציפי. אילו הבקשות בהן עלי להכריע.

בקשת התובע

1.
התובע ביקש כי הנתבעים יגלו וימציאו לעיונו תלושי שכר, פנקס חופשה ודו"חות נוכחות לכל תקופת ההעסקה. מסמכים אלה, כך על פי הבקשה, נדרשים לתובע על מנת לברר את טענותיו ובכלל זה זכאותו לדמי חופשה, הבראה דמי חגים ועוד (ר' סעיף 1 לבקשה).

2.
באשר לדו"חות הנוכחות ציין התובע, כי אלו דרושים לו לאור המחלוקת הנטושה בין הצדדים בשאלה האם שולם לתובע גמול שעות נוספות אם לאו (ר' סעיף 2 לבקשה).

3.
בתצהיר גילוי המסמכים שהגישו הנתבעים צוין, כי לא מצויים בידם פנקס חופשה, פנקס שעות עבודה ודו"חות נוכחות ובתגובה שהוגשה על ידם ציינו הנתבעים, כי אינם מתנגדים לגלות לתובע ולאפשר לו לעיין בתלושי השכר ואף ציינו כי "אלה יועברו אליו" (ר' סעיף 6 לתגובה).

בקשת הנתבעים

4.
במסגרת תגובתם לבקשת התובע ביקשו הנתבעים כי התובע יגלה וימציא לעיונם את המסמכים הבאים:

4.1
תדפיסי חשבונות הבנק אליהם הופקדו השיקים ו/או המזומן אשר קיבל מהנתבעים במהלך תקופת עבודתו הנטענת אצלם
4.2
כל המסמכים וצרופותיהם אשר הגיש למוסד לביטוח לאומי ואישור על תשלומים ששולמו לתובע בגין תביעות אלה.

5.
הנתבעים ציינו בלקוניות, כי מסמכים אלה נדרשים על מנת ללמוד על הסכומים שקיבל התובע במהלך תקופת עבודתו, "ועל ידיעתו והסכמתו בנוגע לאופן העסקתו" (ר' סעיף 9 לתגובה).

6.
במענה לבקשת הנתבעים ציין התובע בתגובתו כי אף שהוא מנהל חשבון בנק, לא מצויים בידו תדפיסי חשבון וממילא הנתבעים לא פרטו מה צורך להם בתדפיסי חשבון הבנק שלו (ר' סעיף 3 לתגובה).

7.
עוד נטען בתגובה, כי "היות והנתבעים מודים בשכר ומודים בתקופת ההעסקה, ואין כל מחלוקת בסוגיה זו, לא ברור מדוע יש צורך בתדפיסי חשבון הבנק של התובע" (ר' סעיף 4 לתגובה).

8.
התובע ציין בתגובתו, כי המסמכים שצורפו לתביעת הנזיקין של התובע הם אלו שהצהיר וגילה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמו ובכך ניתן, למעשה, מענה לבקשת הנתבעים לגילוי המסמכים הרפואיים (ר' סעיף 6 לתגובה).

9.
הנתבעים השיבו לתגובת התובע וציינו, כי התובע צרף לתצהיר גילוי המסמכים מטעמו רק בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה אך לא העביר את התביעה שהגיש לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה ו/או תביעת הנזיקין שהגיש בגין הפגיעה (ר' סעיף 16 ב' לתשובה). משכך, חזרו הנתבעים על בקשתם לקבל את כל המסמכים הנוגעים לכל התביעות שהגיש התובע למוסד לביטוח לאומי בקשר לתאונות העבודה ו/או תביעות אחרות שהגיש בגין תאונת עבודה שארעה לו לטענתו בתקופת העבודה הנטענת (שם).

10.
הנתבעים ציינו, כי מסמכי תאונת העבודה רלוונטים להליך, מאחר ו"יש בהם כדי ללמד על אופן ודרך ההתקשרות בין הצדדים, מודעותו של התובע לכך והשימוש שעשה בכך, יוזמתו בענין, הצהרותיו, המסמכים שהיו בידיו לצורך כך, אותם הוא מכחיש כיום, על טענותיו בנוגע לגובה שכרו ואופן השתכרותו, על סכומים נוספים שקיבל (סכומי כפל) שקיבל התובע, ככל שקיבל, על האופן שבו הציג עצמו לגורמים זרים ושלישיים והתועלת שהיתה לו מכך" (ר' סעיף 19 לתשובה).

20.
באשר לתדפיסי החשבון טענו הנתבעים, כי אלה רלוונטים להתדיינות מאחר וקיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשכרו ולתשלומים שקיבל התובע בתקופת ההתקשרות. לדידם של הנתבעים, תדפיסי החשבון עשויים ליתן מענה בסוגיה המרכזית של התשלומים שקיבל התובע בתקופת העסקתו (ר' סעיף 20 לתשובה).

21.
הנתבעים ציינו כי התובע מסתיר תשלומים שקיבל במהלך תקופת עבודתו מהנתבעים, כי ה"נתבע 2 מסר לו ו/או הפקיד ישירות לחשבונו מעת לעת סכומי כסף נכבדים בהתאם לבקשותיו/דרישותיו" (שם), סכומים שקיבל ממעסיקים אחרים ו/או בעבודות פרטיות במהלך תקופות עבודתו עליהם ניתן יהיה ללמוד מתדפיסי חשבון הבנק של התובע ואף לחשב את זכויותיו ככל
שיקבע כי הוא זכאי להן (ר' סעיף 21 לתשובה).

22.
התובע השיב לתשובת הנתבעים וציין, כי הנתבעים לא פרטו מדוע יש להורות לו לחשוף את פרטי חשבון הבנק שלו שעה שהם מודים בגובה הסכומים ששולמו לו ובשיטת התשלום. עוד ציין התובע, כי בכתב ההגנה הודו הנתבעים ששכרו של התובע שולם במזומן ושיקף את מכפלת שעות עבודתו בגובה השכר עליו הוסכם, כלומר: 600


ש"ח ליום עבודה בימי חול ו-500 ש"ח ביום ו' (ר' סעיפים 6-5 לתגובה לתשובה).




דיון והכרעה

23.
טרם דיון לגופן של הבקשות תובאנה להלן, על קצה המזלג, טענות הצדדים כפי שמשתקפות בכתב ההגנה ובכתב התביעה ואשר יש בהן כדי לשפוך אור על בקשות הצדדים.

24.
בכתב התביעה טען התובע, כי החל לעבוד אצל הנתבעים בחודש ינואר 2009 ואולם בשנתיים הראשונות להעסקתו לא הנפיקו הנתבעים תלושי שכר ולא שילמו בגינו דמי ביטוח לאומי. לאחר שהמוסד לביטוח לאומי פנה לתובע בדרישה לתשלום חובו, הסדיר הנתבע 2 את החוב והנתבעת 1 החלה מנפיקה לתובע תלושי שכר. אלא מאי, טוען התובע כי תלושי השכר שיקפו שכר נמוך מהשכר ששולם לו בפועל (ר' סעיפים 19-1 לכתב התביעה).

24.
עוד ציין התובע, כי השתכר 600 ש"ח ליום עבודה בימי חול ו-500 ש"ח עבור עבודה בימי ו'

(ר' סעיף 27 לכתה התביעה), לא שולמו לו דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, דמי חגים, לא בוצעו בגינו הפקדות לקופת גמל ועוד (ר' סעיף 31 לכתב התביעה).

25.
התובע סיים עבודתו אצל הנתבעים על רקע תאונת עבודה קשה וכאשר ביקש לממש את זכויותיו אל מול המוסד לביטוח לאומי נודע לו כי הנתבעת 1 ולא הנתבע 2 בבית העסק שלו עבד, היא שמנפיקה את תלושי שכר, בסכומים שאינם תואמים את השתכרותו בפועל (ר' סעיפים 18-14 לכתב התביעה).

26.
הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי בין השנים 2011-2009 שימש התובע כקבלן משנה של הנתבע 2 וביצע עבורו עבודות גבס, כאשר הצדדים חלקו ביניהם את התמורה מהעבודה (ר' סעיפים 7-6 לכתב ההגנה).

27.
בשנת 2011 בעקבות חוב שנוצר לתובע לביטוח לאומי בתקופת עבודתו כעצמאי, דרש התובע כי הנתבע 2 ישא במלוא עלות החוב וכי יונפקו לו תלוש שכר תחת מתכונת ההתקשרות שנהגה עד אותה עת. בנסיבות אלה והיות והנתבע 2 לא היה עוסק מורשה, הונפקו לו, לבקשתו, תלושי שכר מחברה בבעלות אביו של הנתבע 2 היא הנתבע 1 (ר' סעיפים 10-9, 28-27 לכתב ההגנה).

28.
עוד טענו הנתבעים, כי התובע הוא שביקש כי בתלושי השכר ירשם סכום נמוך מן הסכום אותו השתכר בפועל על מנת שלא לפגוע ב"נטו" המשולם לו, כך בלשון הנתבעים (ר' סעיף 29 לכתב הההגנה). משכך הוסכם בין הצדדים כי תלושי השכר "כוללים הכל" ורק חלק מהשכר, כפי בקשת התובע, ירשם בתלוש (שם).

29.
טוענים הנתבעים כי מעת לעת ולדרישת התובע, העבירו הנתבעים לתובע סכומי כסף נוספים מעבר לשכרו, אשר היה גבוה פי שתיים ויותר מהשכר התעריפי בענף הבנין אף ביחס לעובד בדרגה הרביעית (ר' סעיף 33 לכתב ההגנה).

30.
עוד טוענים הנתבעים, כי התובע נטש את העבודה וכי מעולם לא נטען כי ארעה לו תאונת עבודה והוא אף לא הציג בפני
הנתבעים מסמכים כלשהם אודות אי מסוגלותו לעבוד. יתרה מכך. לטענת הנתבעים התובע חזר לעבודה לאחר החלמתו מן הפציעה הנטענת וסמוך לאחר מכן נטש את עבודתו (ר' סעיפים 37-36 לכתב התביעה).

ולגופן של הבקשות

31.
ברע"א 9322/07

gerber products company
נ' חברת רנדי בע"מ
(2008) נקבע:

"הליכי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים כידוע בתקנות 122-112 לתקסד"א.


הליכים אלו ניזונים מהתפיסה כי החתירה לגילוי האמת עומדת ביסוד ההליך המשפטי וכי על הליך זה להתקיים "בקלפים גלויים" ...תנאי ראשון וברור מאליו לקיומה של חובת הגילוי הינו כי המסמכים יהיו רלוונטיים לעניין נשוא התביעה. תנאי זה עולה מלשונה של תקנה 120(ב) לתקסד"א,

הקובעת כי לא יינתן צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים אלא אם יש צורך בכך "כדי לאפשר דיון הוגן, או כדי לחסוך בהוצאות".

32.
את בקשות הצדדים לגילוי מסמכים ספציפים יש לבחון, איפוא, בהתאם לאשר הורתנו הפסיקה, במשקפי הרלוונטיות. וכפי שנקבע בע"ע (ארצי) 494/06
מדינת ישראל נציבות המים – קלרק אבנצ'יק
(2007):

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות.

אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי.

בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו. בשלב השני, יבחן בית הדין ב"מבט על" וישקול את מכלול האינטרסים והאיזון ביניהם, של מבקש הגילוי מחד, ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי, וכל זאת, על רקע נסיבותיו של המקרה הספציפי".

33.
באשר לבקשת התובע – בהתאם להלכה הנוהגת, חובת גילוי המסמכים חלה רק על מסמכים המצויים בידי צד זה או אחר ולא ניתן לחייב את הצדדים להמציא מסמכים שאינם מצויים תחת ידם. ובלשון הפסיקה
:

"חובת גילוי המסמכים חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו. חובת זו אינה משתרעת מטבע הדברים על מסמכים אשר טרם נוצרו. לשון אחר: חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים; אין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים מסוימים במיוחד לצורכי המשפט (
p. matthews, h.m. malek disclosure, at pp. 108-109
(להלן –
disclosure [15
])). במסגרת הליך גילוי המסמכים נדרש בעל הדין להצביע על המסמכים אשר נמצאים ברשותו או בשליטתו, הא ותו לא. אין זה מתקבל על הדעת כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב, במטרה לייצר מסמכים הדרושים לצד השני לשם ביסוס תביעתו או הגנתו. הטלת נטל שכזה, ותהא תרומתם של המסמכים לביסוס התביעה גדולה ככל שתהא, אינה עולה בקנה אחד עם המטרה העיקרית העומדת בבסיס הליך גילוי המסמכים – קידום ההגינות והיעילות הדיונית – ונראה שהיא אף נוגדת את עקרונות שיטת המשפט בעניין נטל ההוכחה וחובתו של תובע (למעט במקרים חריגים) לשאת בו".

(
רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – איזנברג , פ"ד ס
(3) 264, (2005))

34.
באשר לבקשת הנתבעים – לא מצאתי להעתר לבקשת הנתבעים להורות לתובע להמציא לעיונם את דפי חשבון הבנק שלו, מכמה טעמים:

הראשון
– הנתבעים טענו, כי הנתבע 2 מסר לתובע ו/או הפקיד ישירות לחשבונו מעת לעת סכומי כסף נכבדים בהתאם לבקשותיו/דרישותיו. משמע, הנתבע 2 יכול בקלות לאתר את ההמחאות שהוצאו על ידו והופקדו בחשבונו של התובע ואולי אף את הכספים שנמשכו על ידו ונמסרו או הופקדו על ידו בחשבון התובע במזומן, וזאת מבלי שיהיה צורך להורות לתובע לחשוף את פרטי חשבונו הפרטי.

אפנה בהקשר זה לפסק דינו של בית המשפט העליון בהליך בו התבקש בית המשפט להורות על מכירה כפויה של מניות חברה בה החזיקו שני בעלי מניות שלא שורר ביניהם עוד אימון והאחד, כך לטענת השני, פעל ופועל באופן שיטתי לריקונה של החברה המשותפת. על מנת להוכיח טענתו זו ביקש בעל המניות האחד כי יחשפו הדוחות הכספיים של חברה אחות של אחת מן החברות המחזיקות במניות החברה המשותפת. וכך נקבע:
"דו"חות כספיים של אוניפארם לשנים 2015-2011 – בבקשה נטען כי החל מחודש דצמבר 2011 פעלה אוניפארם באופן שאינו עולה בקנה אחד עם טובתה של תרימה, בדרך של קיזוז חד צדדי של כספים המגיעים לתרימה וניוון פעילותה שאינה נוגעת למוצרי אוניפארם, וזאת במטרה להשתלט על תרימה. נטען כי חשיפת הדו"חות הכספיים חיונית על מנת ללמוד על צמיחתה ורווחיה של אוניפארם, שמקורם בקיזוז כספים המגיעים לתרימה, בד בבד עם שחיקת רווחיותה של תרימה, על אף שהיא זו המייצרת עבור אוניפארם כמעט את כל מוצריה.


מוקשית בעיני הטענה כי על מנת להוכיח את ניסיון ההשתלטות הנטען על תרימה נדרשים דוחותיה הכספיים של אוניפארם, והקיבוץ לא הראה מדוע על קיזוז הכספים הנטען ועל הפעולות שעשתה לכאורה מוטיבן בתרימה לא ניתן ללמוד ממסמכיה של תרימה עצמה, שהרי אם קיזזה אוניפארם כספים המגיעים לתרימה על פי חשבונותיה, הדבר משתקף במסמכי תרימה. גם הטענה בדבר הקשר בין רווחיותה של מוטיבן לדשדוש ממנו סבלה חברת תרימה נטענה בעלמא, ואין בכך כדי לשכנע שהדוחות רלוונטיים לבירור טענתה לגופה".

(
רע"א 8571/16
מעברות נכסים-אגודה שיתופית חקלאית בע"מ – מוטיבן בע"מ


דהיינו: על התשלומים ששילם הנתבע או שילמה הנתבעת לתובע יכולים הנתבעים לעמוד בקלות באמצעות המידע המתקבל מחשבונות הבנק שלהם המשקפים את התנועות שביצעו בחשבונותיהם.

השני
- הנתבעים טענו, כי חשיפת דפי החשבון תסייע בידם להראות אילו סכומים שולמו לתובע ממעסיקים אחרים ו/או בעבודות פרטיות במהלך תקופות עבודתו. ואולם, טענה זו שנזכרה בבקשת הנתבעים, אין לה זכר בכתב ההגנה. נהפוך הוא. בסעיף 70 לכתב ההגנה ציינו הנתבעים, כי התובע "עבד לרוב בימים א'
-
ה' החל מהשעה 8:45/9:00 ועד השעה 16:30-16:45 ובמסגרת שעות זו אף שהה בהפסקה של חצי שעה, לכל הפחות. וכי "לא עבד כל יום ו' בשבוע, וככל שעבד הלה זה בין השעות 08:45-9:00 ועד 14:00 לכל היותר". הקף שעות עבודה זה ספק אם הותיר בידי התובע זמן לעבוד אצל מעסיקים אחרים במקביל לעבודתו עבורם.

35.
הנתבעים טענו חזור ושנה בכתב ההגה, כי בין הצדדים הוסכם כי "השכר כולל הכל". טענה זו על הנתבעים להוכיח ודפי חשבון הבנק של התובע שיהיה בהם כדי להצביע על הסכומים ששולמו לו על ידי הנתבעים, אין בהם כדי לסייע בידם בהוכחת הטענה.

36.
באשר למידע אודות התביעות לקבלת דמי פגיעה שהגיש התובע – טוענים הנתבעים, כי בחשיפת טופס התביעה לקבלת דמי פגיעה שמילא התובע יהיה כדי להוכיח מה היה גובה ההשתכרות עליו דיווח התובע למוסד לביטוח לאומי, אילו מסמכים צורפו על ידו לתביעה לאור טענתו, כי נותרו בידיו מספר בודד של תלושי שכר וכיוב'.

37.
לא ניתן לומר, כי בקשת הנתבעים נעדרת כל רלוונטיות, שכן האופן בו מלא התובע את החלק הייעודי בטופס התביעה לדמי פגיעה בו הוא נדרש לפרט את הקף ההשתכרות שלו יכול להשליך על טענות הצדדים בתיק, כלומר: האם התובע דיווח על "השכר האמיתי" ששולם לו על מנת שדמי הפגיעה שישולמו לו ישקפו את הפסד ההשתכרות ה"אמיתי" או שדיווח על השכר כפי שהשתקף בתלושי השכר והיה נמוך, לגרסת שני הצדדים, מן השכר האמיתי ששולם לו.

38.
ברי, כי ככל שלמסמכים אלה יכולת להשליך על יעילות הדיון וחשיפת האמת, יגבר הצורך בחשיפתם. מאחר והתובע צרף לתצהיר גילוי המסמכים מטעמו מסמכים רפואיים כאלה ואחרים, לא מצאתי כי יהיה בחשיפת טופס התביעה שהגיש כדי לפגוע בפרטיותו מעבר למה שהיה מוכן לחשוף בפני
נו.

39.
זאת ועוד. בטופס תביעה לתשלום דמי פגיעה נדרש התובע, ככל שהוא עצמאי לצרף אישור מהגורם עבורו ביצע את העבודה ובכלל זה חשבוניות, הזמנות עבודה ועוד. מכאן, כי חשיפת התביעות שהגיש התובע בשנים הרלוונטיות לתובענה, ובכלל זה בין השנים 2009 ל-2011, בהן נטען על ידי הנתבעים כי התובע שימש כקבלן משנה של הנתבע 2 במתכונת של עצמאי, היא רלוונטית להבנת מתכונת ההתקשרות בין הצדדים.

40.
היה והתובע הגיש תביעת נזיקין כנגד חברת ביטוח או גוף אחר, ביחס לאותן תאונות עבודה, אזי אף למידע שניתן על ידו במסגרת אותה תובענה, ביחס לשכרו אגב תביעה לאבדן השתכרות, למשל, יש רלבנטיות לחשיפת האמת וקיום דיון יעיל.

41.
לפיכך, אני מורה לתובע להמציא לנתבעים העתק כל התביעות לדמי פגיעה שהוגשו על ידו למוסד לביטוח לאומי בין השנים 1/2009-9/2017 על כל צרופותיהן וכן העתק כל תביעת נזיקין שהוגשה על ידו לערכאות המשפטיות או לועדה רפואית של מבטח/קופת גמל זו או אחרת, בשנים הנזכרות בגין אותן תאונות עבודה נטענות.

42.
התובע ימציא את המסמכים על גילוים הוריתי בתוך 20 ימים מהיום, על מנת שבמועד ישיבת קדם המשפט יעמדו בפני
הצדדים ובפני
כל המסמכים הרלוונטים להליך. ככל שלא מצויים בידי התובע העתקי תביעות דמי הפגיעה שהוגשו על ידו, יודיע בתוך 7 ימים ממועד המצאת החלטתי זו לידיו וינתן צו למוסד לביטוח לאומי אשר יורה לו להמציא את המידע המבוקש.

43.
בנסיבות ענין לא מצאתי מקום לחייב מי מהצדדים בהוצאות הבקשות.




ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ח,
(
07 יוני 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.























סעש בית דין אזורי לעבודה 38993-12/17 מוחמד דכה נ' יעקב עיני סחר בינלאומי בע"מ, רועי עיני (פורסם ב-ֽ 07/06/2018)