פסקי דין על אליאס אלחאזן | פסקי דין על חוסני סרחאן

2622/02 עב     04/09/2005




עב 2622/02 אליאס אלחאזן נ' חוסני סרחאן




1
בתי הדין לעבודה

עב 002622/02
בית דין איזורי לעבודה ת"א - יפו
04/09/05

כב' השופטת נטע רות

נ.צ. צבי קוסטרינסקי
נ.צ. חנה קפלניקוב
בפני
:
אליאס אלחאזן

בעניין:
המבקש
עו"ד נזאל סעיד

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
חוסני סרחאן
המשיב

ע"י ב"כ עו"ד

פסק - דין

1. בפני
נו בקשה לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה בתיק זה (להלן: "התביעה") וזאת, בשל מעשה בית דין, התיישנות וחוסר סמכות עניינית של בית דין זה.

2. במסגרת תביעתו עתר המשיב למתן

פסק דין
המורה למבקש לקיים פס"ד שניתן על ידי בית דין זה ביום 14.8.94 בתיק עב' נד/4501-15 כנגד שני תאגידים שהיו, לטענת המשיב, בשליטתו של המבקש (להלן: "פסק הדין").
יצויין כי המבקש לא היה צד להליך בתיק עב' נד/4501-15.

3. במסגרת התביעה טען המשיב כי עד למועד הגשת התביעה ביום 11.3.02, לא שולם לו הסכום שנפסק בפסק הדין (מיום 14.6.94) כאשר לגירסתו, התאגידים כנגדם ניתן פסק הדין אינם פעילים עוד ואילו המבקש, אשר היה בעל שליטה בהם, מתחמק מתשלום החוב הפסוק.
לשיטתו של המשיב, התנהלותו של המבקש כאמור מהווה מעשה מירמה ומצדיקה הרמה של מסך ההתאגדות, תוך חיובו בתשלום החוב הפסוק באופן אישי.

4. נציין כי לאחר שעיינו בטענותיהם של הצדדים ובחומר המצוי בתיק הגענו למסקנה כי אכן יש מקום לקבל את הבקשה משמע - יש מקום לדחות את התביעה על הסף וזאת מהטעמים כדלהלן:

5. כפי האמור, עיון בכתב התביעה בתיק - זה מלמד כי עילת התביעה איננה מושתת, על העילה המקורית שעל יסודה ניתן פס"ד קרי- על קיומם של יחסי עובד ומעביד ועל הפרת חובה שמקורה ביחסים אלה אלא - על עילת הפסק שניתן על ידי בית דין זה עוד ביום 14.8.94.

פסק דין
המתייחס לעילת תביעה שקמה למשיב, לכל המאוחר, בשנת 1993. קרי - יותר משבע שנים טרם להגשת התביעה בתיק זה.

יוצא אפוא כי הן העילה המקורית, שעילתה ביחסי עובד מעביד, ואף עילת הפסק התיישנו זה מכבר עובדה המצדיקה לכשעצמה את דחייתה של התביעה שבפני
נו על הסף.

6. זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי אין ניתן להגיש תביעה על יסוד עילת הפסק כנגד מי שלא היה צד להליך המקורי כאשר במקרה דנן - אין חולק על כך כי המבקש לא היה צד להליך בו ניתן פסק הדין מיום 14.8.94.

כך למשל, פסק בית הדין הארצי לעבודה, בהקשר דומה, לאמור:

"ענייננו, אם כן, במעין 'תביעה על פי הפסק'; אלא שלא מצאנו כי תביעה כזו אפשרית כנגד מי שלא היה צד להליך המקורי.

'הפרוצדורה של 'תביעה על פי הפסק' מוכרת ואפשרית כאשר מבקשים להפוך פסק בוררות או פסק חוץ לבר-אכיפה; או כאשר מבקשים לממש פסק-דין הצהרתי (דב"ע נב/3-122 בלבול סלים - מפעלי מאיר בע"מ, פד"ע כה 143). יתכנו גם מצבים נוספים בהם תתאפשר תביעה על יסוד עילת הפסק, 'אם קיים צידוק מיוחד לכך, כגון אם הפסק שאושר אינו ניתן להוצאה לפועל או שלא ניתן לאכוף ביצועו בהליכי בזיון בית המשפט' (ע"א 427/89 מקור הנפקות וזכויות בע"מ ואח' נ' מרחב ואח', פ"ד מו (4) 86, 92; נ' זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי (תשנ"א) 37). אולם כל המקרים האלה המתייחסים אך ורק לתביעת אותו בעל דין כנגדו ניתן הפסק המקורי. תביעה המבוססת על פסק-דין שניתן כנגד א', אינה מגלה עילה כנגד ב', ובהעדר עילה דינה של התביעה להמחק על הסף.

יובהר, כי אין מדובר בתביעה, על בסיס העילות המקוריות, שבה מבקש התובע להשתמש ב

פסק דין
קודם כהשתק פלוגתא. בתביעה כזו יתכנו מצבים, בהם מכיר הדין בהשתק פלוגתא גם כנגד מי שלא היה צד ישיר להליך הראשון (ראו נ' זלצמן, בספרה הנ"ל, בעמ' 367 ואילך).
אולם בענייננו עילת התביעה הינה פסק הדין עצמו והוא בלבד...
למעשה מטרתו של המערער הינה להשיג תיקון של פסק-הדין מ-1986, באופן שלנתבעים, אשר חויבו באותו פסק-דין, יוספו המשיבים 3-1.

סמכותו של בית-הדין לתקן

פסק דין
מתמצית בנסיבות המפורטות בסעיף 81
לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החל מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. אין צורך לומר כי המקרה שלפנינו אינו נכנס לגדר התיקונים המותרים לפי סעיף זה." (ר' דב"ע נו/235-3 אריה צוויג נ' רוקונט תעשיות (1986) בע"מ פד"ע ל' 425 להלן: "עניין צוויג").

7. אם לא די באמור הרי שסבורים אנו כי יש לדחות את התביעה על הסף אף בשל חוסר סמכות של בית דין זה לדון בה. זאת משום שהתביעה על פי עילת הפסק מושתתת על טענה בדבר התחמקות בלתי ראויה מתשלום חוב פסוק - עילה זו איננה באה בגדר הסמכות העניינית של בית דין זה לפי סעיף 24(א) (1) לחוק בית הדין לעבודה.

נזכיר כי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה מקנה לבית הדין סמכות ייחודית לדון - "בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות, השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד"

משמע- על מנת שבית הדין ירכוש סמכות עניינית צריך שיתקיימו שני תנאים: הראשון - הלגיטימציה של הצדדים, והשני - העילה הנעוצה בקיומם של יחסי עובד ומעביד (דב"ע מב/3-14 מישאל שחם - חב' קו צינור אילת אשקלון בע"מ, פד"ע יג 309).

אלא שבמקרה דנן עולה, על פני הדברים, כי עילת התביעה שבפני
נו קרי עילת הפסק איננה נעוצה בקיומם של יחסי עובד ומעביד אלא - ביחסי נושה, חייב כפי שנפסק בעניין צוויג ובהקשר דומה כאמור לאמור:

"אין מדובר עוד ב"סכסוך עבודה", אלא בסכסוך בין נושה לחייב שעניינו התחמקות מבצוע פסק-דין... כאן הסתיים ההליך המקורי לחלוטין, וטענותיו של המערער בענין הברחת נכסים.
ובמקרה דנן הטענה בדבר התחמקות מביצוע פסק הדין] אינן מתחום סכסוכי העבודה, ואין להן כל קשר להליך המקורי. למעשה, בשלב זה אין המערער שונה מכל נושה אחר של המשיבות 4 ו-5, ואין עניינו קשור ליחסי עובד-מעביד כלל וכלל".

8. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים אפוא כי יש לסלק את התביעה על הסף. משכך, אנו מחייבים את התובע בתשלום הוצאות משפט לנתבע בסך כולל של 1,500 ₪.

9. המזכירות שלח העתק מ

פסק דין
זה לצדדים בדואר.
ניתן היום ל' באב, תשס"ה (4 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים.
________________ _____________ _____________
נ.צ. צבי קוסטרינסקי נ.צ. חנה קפלניקוב נטע רות
, שופטת
002622/02עב 720 נטע רות

ציפורה דוידי








עב בית דין אזורי לעבודה 2622/02 אליאס אלחאזן נ' חוסני סרחאן (פורסם ב-ֽ 04/09/2005)