פסקי דין על קופת חולים מאוחדת | פסקי דין על יקותיאל יהודה עליאש | פסקי דין על משה יעקב חברוני | פסקי דין על אברהם סבוני ואח' |

66313-12/15 פ     04/06/2018




פ 66313-12/15 קופת חולים מאוחדת נ' יקותיאל יהודה עליאש, משה יעקב חברוני, אברהם סבוני ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"פ 66313-12-15 מדינת ישראל נ' עליאש ואח'






לפני
כבוד השופטת
לימור מרגולין-יחידי


מבקשת

קופת חולים מאוחדת


נגד


משיבים

1. יקותיאל יהודה עליאש
2. משה יעקב חברוני
3. אברהם סבוני
4. אור יצחק בע"מ
5. אור שלמה שיווק והפצה בע"מ
6. מסיבי - קידום בריאות בע"מ
7. ש.ב.ר. שיווק וכח אדם בע"מ
8. א.נ. אור החסד 2005 בע"מ
9. עתיד ע.ש.ר שרותי רפואה בע"מ
10. מאיר יוסף סניור
11. סניור קפיטל בע"מ
12. אביעד לוי
13. נחמן בן דוד
14. פרדי גד פיטוסי
15.
אליהו ארוש

16. מדינת ישראל


החלטה


לפניי עתירת המבקשת לעיין בכלל המסמכים בתיק ביהמ"ש לצורך קידום הליך אזרחי שהגישה נגד נאשמים 1-6 ונתבעים אחרים (ת"א 27577-07-17 קופ"ח מאוחדת נ' עליאש (להלן: "התביעה האזרחית")).

כתב האישום שלפניי כולל 15 נאשמים ושלושה אישומים, כשהתביעה האזרחית על פי המוצהר עוסקת במעשים המיוחסים לנאשמים 1-6, או מי מהם, וזאת רק באישום הראשון מבין השלושה, כשהאישום השני נוגע לנאשם 1, ואילו האישום השלישי נוגע לנאשמים 3-15 ועיקרו עבירות מס והלבנת הון ללא קשר ישיר למבקשת.

בקשת העיון נסמכת על תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג- 2003 (להלן: "תקנות העיון") ועל מעמדה הנטען של המבקשת כנפגעת עבירה לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 2001.

במסגרת הבקשה וכן בהבהרות ובתגובות נוספות שהוגשו, הדגישה המבקשת כי קיימת לה זכות עיון כללית, כשהנטל מוטל על מי שטוען שאין הצדקה לאפשר את העיון ולא להיפך. היא הבהירה כי אמנם האישום הראשון הוא האישום שנוגע לה, אך אין הצדקה להטיל עליה מעמסה והשקעת משאבים ולחייבה לדלות מתוך כלל החומר את החומרים הנוגעים לאישום הראשון בלבד. המבקשת גם עמדה על מעמדה כנפגעת עבירה והזכויות הנגזרות ממעמד זה. עוד הובהר שאין קשר בין הליכי העיון מושא בקשה זו לבין הליכי גילוי מסמכים בהליך האזרחי כשתכליותיו והיקפו של כל הליך הם שונים.

עם הגשת הבקשה התבקשו תגובות הצדדים לתיק וחלק מהנאשמים מסרו יותר מתגובה אחת.

המאשימה הבהירה כי לאור ניהולו של התיק בדלתיים פתוחות, אין היא מתנגדת לבקשת העיון.

ב"כ נאשם 1, שהוא נתבע 1 בתביעה האזרחית, לא התנגד לעיון המבוקש.

ב"כ נאשם 2, שאף הוא נתבע בתביעה האזרחית, טען כי לא הבשילה העת לדיון בבקשה, שכן תלויה ועומדת במסגרת התביעה האזרחית בקשתו של נאשם 2 לסילוקה על הסף מחמת התיישנות, וביקש לשקול את עמדתו רק לאחר ההחלטה בתביעה האזרחית. עוד טען כי מדובר בניסיון של המבקשת לנצל את מסלול העיון הקבוע בדין, שעה שטרם הושלמו ההליכים המקדמיים במסגרת התביעה האזרחית, וכאשר למבקשת אין כל דחיפות לעיין במסמכי תיק בית המשפט בשלב זה של התביעה האזרחית, ומנגד עומדת פגיעה משמעותית בנאשמים ובפרטיותם. עוד צוין כי חלק מהדיונים התנהלו בדלתיים סגורות, ובדיונים אחרים נמסרו נתונים אישיים ביחס לנאשם 2 מבלי שנסגרו בהם הדלתות.

ב"כ נאשמים 3-6, שכולם נתבעים בתביעה האזרחית, לא חלק על זכות העיון בכתב האישום, במענה לאישום ובפרוטוקולים, אך טען כי אין מקום לאפשר עיון גורף במוצגים. הוא עמד על נוסחה הגורף של הבקשה, על יכולת המבקשת להשיג את המבוקש על ידה בהליכי גילוי מסמכים במסגרת התביעה האזרחית, וכן עמד על חשיבות זכות הנאשמים לפרטיות, בציינו שזכות העיון היא יחסית ואינה חופפת במלואה לעיקרון פומביות הדיון.

ב"כ נאשם 14, אשר מואשם באישום השלישי, ואינו נתבע בתביעה האזרחית, הלין על נוסחה הגורף של הבקשה הכוללת גם חומרים הקשורים לנאשם 14. הוא התייחס לסעיפי סודיות בפקודת מס הכנסה ובחוק המע"מ, וציין שאין כל הצדקה לחשיפת מסמכים הנוגעים לאישומים 2-3, ויש להגן על האינטרסים של הנאשם שאינו צד להליך האזרחי ואף לא לאישום הראשון. ב"כ נאשם 14 הציע כי ככל שיתבקשו מסמכים שעניינם חורג מעניינו של האישום הראשון, אז יבחנו הדברים בצורה פרטנית וזאת במטרה להגן על זכויותיהם של יתר הנאשמים.

יצוין כי כל ב"כ הנאשמים שהגיבו לבקשת העיון הלינו במסגרת תגובתם על סיווגה של המבקשת את עצמה כ"נפגעת עבירה" בתיק וחלקו על הגדרה זו.

דיון והכרעה
שתי הערות מקדימות
בטרם אדרש לתקנות העיון שעליהן מושתתת הבקשה ולאופן יישומן בנסיבות הבקשה שלפניי, אני מוצאת לנכון להידרש לשני טיעונים מוקדמים: האחד, נוגע לזיקה שבין ההליך האזרחי וכן הליכי הגילוי במסגרתו לבין הבקשה שלפניי, והשני, עניינו בטענת המבקשת כי קמות לה זכויות מוגברות במעמדה כנפגעת עבירה.

אשר להליך האזרחי, מדובר בהליך עצמאי, נפרד ומובחן, שהתקדמותו ו/או ההחלטות הניתנות בו, בין לעניין טענות לסילוק על הסף, ובין לעניין הליכים מקדמיים, אינן משליכות על בקשת עיון לפי החוק. מקובלות עליי בהקשר זה כל טענות המבקשת בדבר התכליות השונות של בקשת העיון ושל הליכי גילוי, ובהתאמה מקובלות עליי טענותיה לפיהן אין סיכון להחלטות סותרות, שכן כל החלטה מקדמת ערכים ואינטרסים אחרים, ואיני רואה צורך להרחיב בכך. משכך, על אף שלצורך פרישת התמונה המלאה יתכן שהיה מקום להביא בפני
שני המותבים את המידע ביחס לנקיטת הליכים בדרכים נוספות, אין בעובדה שהליכי הגילוי והעיון בתביעה האזרחית לא פורטו בבקשה שלפניי, כמו שאין בעצם קיומם של הליכים אלה, כדי להשפיע בכל דרך על ההכרעה בבקשה.

לעניין מעמדה הנטען של המבקשת כנפגעת עבירה, מעמד שעליו חולקים כל הנאשמים, ההליך הפלילי שלפניי תלוי ועומד, הוא מצוי ערב הגשת סיכומים, ושאלת מעמדה של המבקשת כנפגעת עבירה היא סוגיה שתעמוד להכרעה במסגרת הכרעת הדין. משכך, אין בדעתי להביע במסגרת החלטה זו כל עמדה לגביה, וכפועל יוצא מכך, אין בכוונתי לבחון בעת הזו את טענות המבקשת בכשירותה הנטענת כנפגעת עבירה.

הזכות לעיין בחומרים בתיק ביהמ"ש
תקנות העיון מאפשרות לכל אדם לפנות לביהמ"ש בבקשה לעיון בתיק ביהמ"ש, ובלבד שהעיון אינו אסור על פי דין (סעיף 4 (א) לתקנות העיון). כמו כן רשאי כל אדם לעיין בהחלטות בית המשפט שהעיון בהן אינו אסור על פי דין (סעיף 2(ב) לתקנות העיון). עוד מפרטות תקנות העיון את השיקולים השונים שיש להביא בחשבון לצורך בחינת הבקשה, ובהן מעמדו של המבקש, הזיקה שלו לתיק, וסוג החומרים שמתבקשים, ומסמיכות את ביהמ"ש לקבוע תנאים שיאזנו בין הצורך בעיון לבין הפגיעה הצפויה בבעלי הדין (סעיפים 4(ד) ו-4(ו) לתקנות העיון).

הנה כי כן, צודקת המבקשת בטענתה כי באופן עקרוני הוכרה בדין זכותה לעיין בחומרים מתוך תיק ביהמ"ש, בין היתר כדי לקדם הליך אזרחי כנגד הנאשמים או מי מהם בקשר לעובדות כתב האישום. עם זאת, כידוע, אין מדובר בזכות מוחלטת, ולצד זכות עקרונית זו, הנגזרת מכללי פומביות הדיון, עומדים שיקולים נוגדים ואינטרסים אחרים, שגם אותם יש להביא בחשבון.

כך, מסויגת זכות העיון ביחס למסמכים שהעיון בהם אסור על פי דין. בגדר מסמכים אלה ניתן למנות כל מסמך המתייחס להכנסתו של אדם שהעיון בו אסור מכוח סעיף 231 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 ומכוח חובת הסודיות בקבועה בסעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975. כאמור, עניינו של האישום השלישי בעבירות מס ומואשמים בו גם נאשמים 7-15, אשר אינם נתבעים בתביעה האזרחית. בנסיבות אלה, עשויה להיות רלבנטיות לאיסורים הנזכרים.

בנוסף, נערכו דיונים ספורים בדלתיים סגורות מחמת צנעת הפרט, ובהתאם להוראת סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, נאסר ככלל פרסום דיון בדלתיים סגורות. יוער כי קיימים דיונים נוספים בהם עלו או הוזכרו אותם נושאים שבצנעת הפרט מבלי שהתבקשה ומבלי שניתנה החלטה בדבר סגירת דלתות.

סייגים אלה נלקחים בחשבון במסגרת קביעת נקודת האיזון בכל הנוגע לעיון בחומרים, לרבות בהיבט של מידת ההכבדה על המעורבים במתן זכות העיון.

בנוסף, יש לקחת בחשבון את מאפייניו של התיק שלפניי. תיק בית המשפט כולל למעלה ממאה ישיבות ולמעלה מ- 8,000 עמודי פרוטוקול, 413 מוצגי תביעה ו-267 מוצגי הגנה. חלק הארי מתוך החומר המצוי בתיק בית המשפט כלל אינו נוגע לאישום הראשון הרלבנטי למבקשת, וחלק לא מבוטל אינו נוגע לנאשמים שקשורים למבקשת. המבקשת, כפי שהוצהר על ידה, אינה חולקת על כך, אלא רק מדגישה היבטי נוחות, והכבדה שהיא מבקשת להימנע ממנה. במצב דברים זה, דומה שעיון גורף בכל המסמכים, גם אלה שאינם נוגעים לעניינה של המבקשת, אין בו כדי לקדם את ענייניה הלגיטימיים של המבקשת, ומן העבר השני הוא עלול להסב פגיעה פוטנציאלית שהיא מעבר לצורך בפרטיות נאשמים, במיוחד אלה שאינם נתבעים, ונחה דעתי כי הנאשמים שהסתייגו מבקשת העיון הגורפת צלחו את נטל השכנוע בדבר הפגיעה הפוטנציאלית הטמונה בעיון הגורף. לפיכך, יש להשקפתי במקרה זה לאפשר את העיון תוך קביעת מנגנון שתכליתו להבטיח פגיעה מעטה ככל הניתן בנאשמים שכלל אינם נוגעים לבקשה. מבלי למעט מן האמור, אני לוקחת בחשבון את העובדה שמרבית הנאשמים שאינם קשורים לתביעה האזרחית כלל לא התנגדו לעיון המבוקש, והטענות נשמעו מפי נאשם 14.

ואחרון, בכל הנוגע לשיקול ההכבדה הקבוע בסעיף 4(ד) לתקנות העיון, שעניינו סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם ההיענות לבקשה, יש לקחת בחשבון את העובדה שמוצגי הצדדים טרם נסרקו למערכת נט המשפט, וזאת בשל היקפם החריג, העובדה שבמהלך הטיפול בתיק יש צורך קבוע שהמוצגים יהיו זמינים לצדדים ולביהמ"ש והזמן הרב שלוקחת מלאכת הסריקה של מוצגים בהיקף חריג זה. במצב דברים זה העמדת המוצגים להעתקה של המבקשת, וכל פעולות מיון של המוצגים כדי לאפשר למבקשת לעיין ולהעתיק את החומרים, עלולות להכביד מאד על הצדדים בתיק ועל ביהמ"ש מבחינת יכולת השימוש הפיזית במוצגים, ושמירה על מצב המוצגים וסדר המסמכים, וגם נתון זה יש בו כדי להשפיע על סוגיית העיון.

בהתחשב בשיקולים דלעיל ובאיזון ביניהם, הגעתי למסקנה כי תנתן למבקשת זכות עיון במתכונת שלהלן:

המבקשת תהא זכאית לעיין ולהעתיק באופן מיידי את כתב האישום.

המבקשת תהא זכאית לעיין ולהעתיק את התשובות לאישום של נאשמים 1-6, ותהא זכאית לעיין בתשובות לאישום של יתר הנאשמים שאינם נתבעים ואינם קשורים לתביעה האזרחית.

אשר לפרוטוקולים וההחלטות השיפוטיות, טרם העמדת הפרוטוקולים שאינם בדלתיים סגורות לעיון, אני מאפשרת למי מהנאשמים שסבורים כי יש בפרוטוקולים מקטעים שיש בהם פגיעה בפרטיותם או נתונים אחרים שראוי שלא יגולו, לפנות בבקשות מתאימות עד ליום 5.7.18. בחלוף התקופה האמורה, ככל שלא ינתנו החלטות משלימות, רשאית המבקשת לעיין בכל הפרוטוקולים ובהחלטות שאינם בדלתיים סגורות וכן להעתיקם.

למען הסר ספק, בהעדר החלטה קונקרטית אחרת, פרוטוקולים שמסירתם אסורה על פי דין, לא ימסרו.

לעניין המוצגים בתיק, ביחד עם העמדת הפרוטוקולים לעיון, תועבר למבקשת רשימה של כלל המוצגים בתיק שערכה המאשימה ללא קשר לבקשה הנוכחית, ולאחר עיון בפרוטוקולים וברשימת המוצגים, תודיע המבקשת אלו מוצגים דרושים לה, ותנתן לנאשמים שהות להגיב להודעה טרם העמדתם לעיון והעתקה.

מסירת כל החומרים תהא כפופה לחתימה על הצהרה מצד גורם מוסמך מטעם המבקשת, כי השימוש שיעשה בחומרים יהיה מוגבל לתביעה האזרחית ולא יעשה בהם שימוש אחר.

תז"פ 8.7.18.

ההחלטה תשלח לצדדים.
ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ח, 04 יוני 2018, בהעדר הצדדים.












פ בית משפט מחוזי 66313-12/15 קופת חולים מאוחדת נ' יקותיאל יהודה עליאש, משה יעקב חברוני, אברהם סבוני ואח' (פורסם ב-ֽ 04/06/2018)