Google

מדינת ישראל - עינבל אור גרינפלד, גרינפלד אהוד מרדכי

פסקי דין על עינבל אור גרינפלד | פסקי דין על גרינפלד אהוד מרדכי |

16550-08/14 העז     11/06/2018




העז 16550-08/14 מדינת ישראל נ' עינבל אור גרינפלד, גרינפלד אהוד מרדכי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

הע"ז 16550-08-14 מדינת ישראל
נ' אור גרינפלד ואח'





בפני

כבוד הסגנית נשיאה הדס יהלום


בעניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד רון אופיר



המאשימה


נגד


1.עינבל אור גרינפלד

2.גרינפלד אהוד מרדכי
ע"י ב"כ עו"ד סאני שייקיס



הנאשמים

גזר דין


1.
כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בעבירה של העסקת עובדת זרה שלא כדין וללא היתר בניגוד להוראות
סעיף 2(א)(1)
ו-(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991
(להלן – חוק העובדים הזרים) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז -1977 ובעבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי כדין בניגוד להוראות סעיף 2(ב)(3) לחוק העובדים הזרים בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין.

2.
מדובר בהעסקת עובדת זרה בעבודות משק בית, ללא אשרה בתוקף, במשך שנה וארבעה חודשים
ומבלי שהוסדר עבורה ביטוח רפואי באופן רציף.

3.
ביום 17.9.17 הורשע הנאשם 2 (להלן – הנאשם) על פי הודאתו בעובדות המפורטות בכתב האישום.

הנאשמת 1 (להלן – הנאשמת) הורשעה בעבירות המפורטות בכתב האישום, על פי הכרעת דין מיום 2.10.17, לאחר שזומנה כדין ולא התייצבה לדיונים, בהתאם לסעיף 240 (א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב – 1982.

4.
הנאשם ביקש להפנותו לקבלת תסקיר שירות מבחן לצורך בחינת האפשרות לביטול הרשעה. בקשתו התקבלה ונערך תסקיר, שהוגש לתיק.

5.
לאחר שהתקבל תסקיר שירות מבחן והצדדים השלימו טיעוניהם, ניתנה ביום 30.4.18 החלטה לפיה בקשת הנאשם לביטול הרשעה, נדחית.

6.
המאשימה והנאשם 2 הגישו טיעונים לעונש בכתב.

7.
טיעוני המאשימה
א.
על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, העסקת עובד זר ללא היתר הינה עבירה חמורה אשר הפכה להיות בעיה חברתית מוסרית ולפיכך אין להטיל קנס סמלי או נמוך, מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים.
ב.
ככלל, לנוכח אופיין הכלכלי של העבירות, הן מחייבות הרשעה וענישה כלכלית מוחשית.
ג.
מדובר במקרה חריג בחומרתו, במסגרתו הועסקה עובדת זרה במשך שנה וארבעה חודשים, זאת מבלי שהוסדר עבורה ביטוח רפואי.
ד.
הנאשמים הורשעו כמבצעים בצוותא של העבירה. חזקה כי מידת מעורבותם בביצועה שווה ולכן על כל נאשם לשאת בנפרד בעונשו הפרטני.
ה.
בנסיבות העניין טווח הענישה לעניין העסקת העובדת הזרה שלא כדין, נמצא בתחום של בין 30% ל-80% מן הקנס המירבי הקבוע לעבירה (העומד על 58,400 ₪). קנס בשיעור של 25,000 ₪ בגין עבירת ההעסקה הינו קנס ראוי.
ו.
אשר לעבירה של אי עריכת ביטוח רפואי, טווח העונש הראוי נמצא בתחום שבין 7,000 ל– 10,000 ₪. במקרה הפרטני קנס בשיעור של 10,000 ₪
הינו קנס ראוי.
ז.
בנוסף, נטען כי יש לחייב את שני הנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו למשך 3 שנים שאם לא כן, יישאו בתשלום הקנס המירבי.

8.
טיעוני הנאשם 2
א.
הנאשם נעדר עבר פלילי, לקח אחריות מלאה על מעשיו, הודה במיוחס לו וחסך מזמנו של בית המשפט. ממועד ביצוע העבירות נשוא כתב האישום (בשנים 2012-2013) אין כנגד הנאשם אישומים פליליים נוספים.
ב.
הנאשמים העסיקו את העובדת הזרה במשך ארבע שנים, מתוכם שנה וארבעה חודשים הועסקה ללא היתר. העובדת לא לנה בביתם והועסקה על ידם שלא במסגרת עסקם או משלח ידם.
ג.
העבירות לא נבעו מהתנהלות מכוונת של הנאשם ומן המניעים אותם ביקש המחוקק למגר:
העובדת הועסקה תקופה ארוכה על פי היתר כדין, היא נישאה לאזרח ישראלי ואף נולד להם ילד, עובדות שגרמו לעירנות מופחתת מצדו של הנאשם.
הביטוח הרפואי של העובדת בוטל עקב החלפת כרטיס האשראי והנאשם לא זכר לחדשו. במקביל החליף הנאשם כתובת מגורים והתזכורת נשלחה ככל הנראה לכתובתו הישנה.
ד.
יש לשקול את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו בהרחבה בתסקיר שירות המבחן ובבקשה להימנע מהרשעה.
ה.
נטען כי עונש המינימום על עבירה של העסקה שלא כדין הוא 10,000 ₪ ובאשר לעבירה של העסקת עובד זר ללא ביטוח רפואי, עומד הרף התחתון על 5,000 ₪.
ו.
נטען כי בהיעדר עבר פלילי, מבלי שהוטל קנס מנהלי כהרתעה ראשונית וכן לאור נסיבות ביצוע העבירה, ראוי היה לגזור את ענשו של הנאשם ברף התחתון ואולם נסיבותיו הפרטניות מצדיקות הטלת קנס נמוך מהרף התחתון, זאת לצד התחייבות להימנעות מביצוע העבירות.


9.
ההכרעה
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין
שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, היינו:
"יחס הולם ומידתי בין חומרת העבירה ומידת האשם לבין סוג ומידת העונש המוטל" (
סעיף 40ב לחוק העונשין
).

10.
בהתאם להוראת
סעיף 40ג לחוק העונשין
– גזירת עונשו של נאשם שהורשע בדין נעשית בשני שלבים:
בשלב הראשון – יש לקבוע מתחם ענישה הולם למעשה העבירה, בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות:
"בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה" (
סעיף 40ג(א) לחוק העונשין
).

בשלב השני – יש לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה ההולם, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, נטילת אחריות, שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, עברו הפלילי של הנאשם ועוד.

עוד יש לציין כי סעיף 40יב' לחוק העונשין מקנה לבית המשפט סמכות לשקול נסיבות נוספות בבואו לגזור את העונש המתאים לנאשם.
סעיף 40 יב' קובע:
"אין בהוראות סעיפים 40ט ו-40יא כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות הקשורות בביצוע העבירה לשם קביעת מתחם העונש ההולם, וכן נסיבות נוספות שאינן קשורות בביצוע העבירה לשם גזירת העונש המתאים לנאשם".

11.
על פי הפסיקה, העסקת עובדים זרים שלא כדין פוגעת במדיניותה הכלכלית של הממשלה ובתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים ויש בה להשליך על עליה ברמת האבטלה מחד גיסא והפחתה ברמת השכר מאידך גיסא.
ע"פ 57160-01-14
מדינת ישראל
נ' חדוות הורים בע"מ ואח'
, מיום 8.11.14.

כן נקבע לגבי העסקת עובד זר, כי מדובר בעבירה חמורה המחייבת ענישה מרתיעה.
ע"
ע (ארצי) 27/07

מדינת ישראל
נ' טסה יבוא ושיווק עץ בע"מ, מיום 17.7.08 וההפניות שם.

12.
בשים לב לערך החברתי המוגן, לתקופת ההעסקה הממושכת, למדיניות הענישה במקרים דומים ומאידך גיסא לכך שההעסקה בוצעה שלא במסגרת משלח ידם של הנאשמים, מתחם הענישה ההולם שיש לקבוע הינו כדלקמן:

13.
עבור עבירת העסקת עובד זר ללא היתר, הרף הנמוך הינו 10,000 ₪ בהתאם לתיקון 15 לחוק העובדים הזרים החל בענייננו, הקובע כי
הקנס המינימלי לעבירה

של

העסקת

עובד

ללא

היתר

הנו

כפל

הקנס המינהלי.

הרף העליון עומד על 50% מהקנס המירבי, דהיינו 29,200 ₪.



14.
עבור עבירת ההעסקה ללא ביטוח רפואי כדין, מתקבלת עמדת המאשימה כי מתחם הענישה הראוי הינו בין 7,000 ₪ ל – 10,000 ₪.

15.
גזירת העונש מתוך המתחם שנקבע

ל
חובת הנאשמים עומדת העובדה כי העסיקו עובדת זרה בעבודות משק בית, לתקופה ממושכת, ללא ביטוח רפואי רציף ומבלי שהתקיימו נסיבות חריגות הקשורות בהעסקה.

איני מקבלת את טענת הנאשם כי
יש להפחית מחומרת העבירות בשל כך שלא נבעו מהתנהלות מכוונת אלא מ"עירנות מופחתת". אציין כי לא הובאו ראיות לתמיכה בטענות אלה.

16.

על אף שמדובר בהעסקה משותפת, על ידי שני הנאשמים, יש להטיל על כל אחד מבני הזוג קנס נפרד ההולם את נסיבותיו המיוחדות.
על פי הפסיקה, ככל שהיה מדובר בשני נאשמים באותו תא משפחתי ובאותה יחידה כלכלית, ניתן היה להתחשב בכך בגזירת העונש הראוי לכל אחד מהם. אולם, משהובהר כי הנאשמים גרושים ואינם מתגוררים עוד יחד, נסיבה זו אינה מתקיימת בעניינם.
ע"פ (ארצי) 33166-09-15
מדינת ישראל
נ' ערגה מן ואלי מן
, מיום 1.2.17.

17.
לגבי הנאשם, שקלתי לקולא את הדברים הבאים:

א.

הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו, ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.
ב.
הנאשם נטל אחריות מלאה על ביצוע העבירות והביע נכונות לשאת בענישה קונקרטית.
ג.
כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם נעדר עבר פלילי. בחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות לא הוגשו כנגדו כתבי אישום נוספים בגין עבירות דומות.
ד.
בנוסף, ואף זאת כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם מתמודד עם משבר אישי ומשפחתי והינו הורה משמורן והמטפל העיקרי של שלוש בנותיו.
ה.
התרשמתי כי הנאשם הפנים את המעשה, כי מדובר במעידה חד פעמית מצדו וכי תכלית ההרתעה האישית בעניינו הושגה בעצם הגשת כתב האישום וניהול ההליך הפלילי.

18.
בשים לב למכלול השיקולים המובאים לעיל ובהצטברם, אני סבורה כי באשר לנאשם, ניתן להסתפק בגזירת קנס ברף התחתון של מתחם הענישה שנקבע.


בהתאם לכך אני גוזרת על הנאשם כדלקמן:


קנס בסך 10,000 ₪ בגין העסקה שלא כדין וקנס בסך 7,000 ₪ בגין העסקה ללא ביטוח רפואי.

19.
אשר לנאשמת אציין כי הנאשמת לא התייצבה לדיונים בתיק. ההחלטה המורה לצדדים להגיש טיעונים לעונש בכתב, נשלחה לכתובתה אך לא התקבלה על ידה ולא הוגשה התייחסות כלשהי מצידה.

גזר הדין ניתן בהתאם להוראות סעיף 240(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח חדש) תש"ל – 1970.

אני גודרת את עונשה של הנאשמת בהתאם לעמדת המאשימה כדלקמן:

קנס בסך 25,000 ₪ בגין העסקה שלא כדין וקנס בסך 10,000 ₪ בגין העסקה ללא ביטוח רפואי.

20.
כל אחד מהנאשמים ישלם את הקנס בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון תוך 30 יום מהיום.

21.
בנוסף לאמור לעיל, בתוך 30 יום מהיום יחתום כל אחד מהנאשמים על התחייבות להימנע מביצוע עבירה על
חוק עובדים זרים,
לתקופה של שלוש שנים, שאם לא כן יחויב כל אחד מהם בקנס המקסימלי הקבוע בחוק בסך 58,400 ₪.

22.
הנאשמים יפנו למזכירות בית הדין על מנת לחתום על התחייבות כאמור תוך 14 יום מהיום על מנת לחתום על התחייבות כאמור ועל מנת לקבל שוברים לתשלום הקנס.


ניתן היום,
כ"ח סיוון תשע"ח, 11 יוני 2018, בהעדר הצדדים.




הדס יהלום
, סגנית נשיאה









העז בית דין אזורי לעבודה 16550-08/14 מדינת ישראל נ' עינבל אור גרינפלד, גרינפלד אהוד מרדכי (פורסם ב-ֽ 11/06/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים