פסקי דין על חסן בן גאזי שתיוי

4101/05 פ     08/09/2005




פ 4101/05 מדינת ישראל נ' חסן בן גאזי שתיוי




14
בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה
פ 004101/05
בפני
:
כב' השופט א. שיף

תאריך:
08/09/2005
מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
פרקליטות מחוז חיפה
ע"י ב"כ
- נ ג ד -
חסן בן גאזי שתיוי
, ת"ז 066607037

הנאשם
נוכחים:
בשם המאשימה - עו"ד הגב' שונית סגל

בשם הנאשם - עו"ד מוחמד עלי
, סניגוריה ציבורית
הנאשם באמצעות הליווי

גזר דין
מכתב האישום ומהודיית הנאשם עולה, כי ביום 28/5/05 בסמוך לשעה 23:20 בעכו העתיקה, עקב הנאשם, ביחד עם אחרים, אחר המתלונן שסייר בעיר כשהוא נושא תיק שהכיל בין היתר, טלפון סלולרי וכרטיס אשראי.

כאשר הגיע המתלונן לכיכר עבוד, דחף אותו הנאשם והדף אותו לכיוון מכונית חונה. לאחר מכן משך הנאשם בחוזקה את תיקו של המתלונן בכוונה לגונבו.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נפל המתלונן על הרצפה ונחבל בכתף ימין.
מהתעודה הרפואית - ס/2 – עולה כי בעקבות האירוע נזקק המתלונן ל-3 ימי מנוחה ולמשכך כאבים לפי הצורך.

הנאשם נמלט מהמקום יחד עם התיק.

לאור האמור לעיל הורשע הנאשם בעבירת שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

הנאשם בן 21 ולפיכך הוריתי על הכנת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

בתסקיר מפורטות נסיבות חייו העגומות של הנאשם.

אליבא דהנאשם בפני
קצין המבחן, הוא נהג לצרוך סמים מסוג גראס כאשר השימוש בסם היווה עבורו כמפלט מהאווירה המשפחתית הקשה ומחוסר הקבלה החברתית. לדידו, השימוש בסם נמשך כשנתיים ומאז מעצרו בתיק זה חדל מלהשתמש בסמים.

הנאשם קיבל אחריות על חלקו באירוע נשוא תיק זה וטען כי הרקע לביצוע המעשה הנו כלכלי.
שירות המבחן העריך כי ייתכן שהעבירה בוצעה על רקע אורח חייו של הנאשם שכלל שימוש בסמים.

שירות המבחן עמד על רמת התובנה של הנאשם וציין, כי הוא בעל מודעות טיפולית נמוכה. בשל כך, ונוכח העדר מערכת משפחתית תומכת, העריך שירות המבחן כי הנאשם יתקשה להפיק תועלת מטיפול. לפיכך, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם אך ציין, כי שליחתו למאסר ממושך והמפגש עם החברה העבריינית, עלולים להביא להתדרדרות נוספת בהתנהלותו של הנאשם.

ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל ומאסר מותנה וכן להשית עליו פיצוי לטובת המתלונן, בגין הטראומה הנפשית והפיזית שנגרמה למתלונן.

ב"כ המאשימה ציינה, ברוב הגינותה, כי העבירה שבגינה הורשע הנאשם אינה מצוייה ברף הגבוה של נסיבות העבירה לחומרא, אך בקשה לשקול את הנסיבות החמורות של האירוע. היא ציינה, כי המתלונן היה אזרח של מדינה אחרת ולפיכך נפגעה איכות שהותו בישראל
ומן הסתם נגרמה לו טראומה.

עוד עמדה הפרקליטה על התכנון שקדם לשוד עת עקב הנאשם, עם אחרים, אחרי המתלונן. כמו כן, ביקשה הפרקליטה לשקול לחומרא את העובדה כי הנאשם פעל תחת השפעת משקאות אלכוהוליים, מה שמעיד על מסוכנותו.

ב"כ המאשימה עמדה על כך שחרף גילו הצעיר לחובת הנאשם עבר פלילי בגין עבירות רכוש, אלימות והחזקת סמים. בתי המשפט שדנו בעבר בענייניו של הנאשם הלכו לקראתו ובשני מקרים הוחלט לקבוע שעבר העבירות, אך לא להרשיעו. הנאשם לא שינה את דרכיו ואליבא דהתביעה הפעם יש להחמיר עמו.

ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם ולהוסיף לה תקופת מאסר שתרוצה בעבודות שירות.

הסניגור ביקש לשקול לקולא את הודיית הנאשם הן במשטרה והן בביהמ"ש, מה שמעיד על חרטה כנה ואמיתית. יתר על כן, הסניגור הפנה את תשומת הלב ל-ס/1 מממנו עולה, כי בעת שפגש הנאשם את המתלונן במשטרה, התנצל בפני
ו, לאחר שביקש מחוקרו לומר לו איך אומרים באנגלית סליחה.
לדבריו, היה הנאשם במצוקה נפשית ועקב כך מצא מפלט בשתיית אלכוהול והתדרדר למעשיו. הסניגור גרס, כי נסיבות העבירה ותוצאותיהן, אינן חמורות. הוא ציין, כי הנאשם הביא להחזרת תיקו של המתלונן והמסמכים שהיו בתיק, לידי המתלונן.

עוד הפנה הסניגור לנסיבותיו האישיות הקשות ביותר, כמפורט בתסקיר שירות המבחן וביקש ליתן להם משקל לקולא. בהקשר זה ציין כי הנאשם עומד להתחתן.

הסניגור טען כי עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד, שכן נסיבות ביצוע העבירות היו מיוחדות ולא חמורות.

לסיכום, ביקש הסניגור, לאפשר לנאשם להשתקם ע"י גזירת עונש מתון.

כל אחד מב"כ הצדדים הגיש לעיוני פסקי דין התומכים לדעתו בטיעונו לעניין העונש.

בדברו האחרון הביע הנאשם את צערו.

עבירת השוד היא עבירה חמורה שפגיעתה רעה, הן בנפשו של הנשדד והן ברכושו. פוטנציאל הפגיעה שלה הוא חמור גם לגבי גופו של הנשדד וגם לגבי הסדר הציבורי.

למרבה הצער, הפכו ארועי השוד לנפוצים במקומותינו ושומה על בתי המשפט לתרום תרומתם לביעור הנגע.

לנגד עיני עמדו טיעוני ב"כ המאשימה, כמפורט לעיל, ובפרט ההפניה לעברו הפלילי של הנאשם שלא למד את לקחו ופגע בעובר אורח תוך סיור תיירותי. מנגד, התחשבתי לקולא בטיעוני הסניגור, בפרט אתחשב לקולא בגילו הצעיר של הנאשם, בעובדה שמעולם, חרף עברו הפלילי, לא ריצה עונש מאסר בפועל, בנסיבותיו האישיות הקשות כמפורט בתסקיר שירות המבחן, בהודייתו ובחרטתו.

בהתחשב בכל הנסיבות, אני גוזר על הנאשם 30 חודשי מאסר, מתוכם 18 חודשים לריצוי בפועל ומניינם מיום מעצרו 29.5.05. 12 חודשים יהיו על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה של שליחת יד ברכוש הזולת.

כמו כן, אני מטיל על הנאשם לפצות את המתלונן מר הוגו וילנואבה בסך של 2,000 ₪.

ניתן היום ד' באלול, תשס"ה (8 בספטמבר 2005) במעמד הצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.
א. שיף
, שופט
יהודית ד.









פ בית משפט מחוזי 4101/05 מדינת ישראל נ' חסן בן גאזי שתיוי (פורסם ב-ֽ 08/09/2005)