פסקי דין על לאה יצחק | פסקי דין על עו"ד קרן מיידר אוגינץ | פסקי דין על הכונס הרשמי |

8380/17 בשא     21/06/2018




בשא 8380/17 לאה יצחק נ' עו"ד קרן מיידר אוגינץ, הכונס הרשמי




החלטה בתיק בש"א 8380/17



בבית המשפט העליון


בש"א 8380/17 - א'



לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך



המבקשת:
לאה יצחק



נ


ג


ד



המשיבים:
1. קרן מיידר אוגינץ
, עו"ד

2. הכונס הרשמי


בקשה להארכת מועד



החלטה




1.
לפניי בקשה למתן ארכה להגשת ערעור.


המבקשת מעוניינת להפנות את הערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אשר ניתנה במסגרת הליך פשיטת רגל אשר התנהל בעניינה. הליך פשיטת הרגל בוטל ב

פסק דין
מיום 1.12.2016, בו נקבע כי המבקשת לא הציגה אישור על הסרת מחדליה בהתאם להחלטה בעניין. המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר בפסק הדין, ובהחלטות מיום 21.1.2017 ומיום 25.4.2017 קבע בית המשפט כי ההליכים יחודשו בכפוף לקיום תנאים שקבע. אולם ההליכים לא חודשו בסופו של יום, ובהחלטה מיום 13.6.2017 נקבע "מאחר שהחייבת לא קיימה את החלטתי מיום 25/4/17 במועד, נדחתה הבקשה לחידוש הליכים".




המבקשת הגישה בקשה "לעיון מחדש" בהחלטה מיום 13.6.2017, אך בקשתה זו נדחתה בהחלטה מיום 27.6.2017, בה נקבע: "לחייבת ניתנו מספר הזדמנויות לתיקון מחדליה, אולם היא לא פעלה בהתאם להוראות הברורות של בית המשפט ולמועדים שהוקצבו לשם כך. לאור זאת, הבקשה נדחית". על החלטה זו מעוניינת המבקשת להגיש ערעור מטעמה, ומכאן הבקשה דנן.

2.
לאחר עיון בבקשה, בתגובות המשיבים - המתנגדים לבקשה (בתגובה שצורפה תחילה לא הביעה המשיבה 1 התנגדות לבקשה, אך בתגובה המופרטת שהגישה מתנגדת היא לה) - ובתשובה מטעם המבקשת, סבורה אני כי הכף נוטה לדחיית לבקשה. למסקנה זו הגעתי נוכח משקלם המצטבר של השיקולים הבאים:


ראשית, המבקשת עתרה להגשתו של ערעור וצירפה לבקשתה עותק של הודעת ערעור. בהחלטה המורה על הגשת תשובה לתגובות התבקשה המבקשת להתייחס גם לשאלת אופן ההשגה על ההחלטה, ובתשובה שהגישה ציינה כי התבקשה הגשת ערעור בזכות על ההחלטה שבמוקד ההליך "הואיל ומבחינת החייבת זוהי ההחלטה הסופית לביטול הליכי הפש"ר". ואולם, בניגוד לסברתה של המבקשת לא נתונה לה זכות ערעור על ההחלטה, שכן מבקשת היא להשיג על החלטה שהכריעה בבקשה לעיון חוזר (כמתואר - בקשה לעיון חוזר בהחלטה הדוחה בקשה לחידוש הליכים, נוכח אי קיום תנאי החלטה בבקשה לעיון חוזר בפסק הדין המורה על ביטול ההליך). החלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר היא ככלל "החלטה אחרת" עליה ניתן להשיג ברשות (אין היא "צו בפשיטת רגל" ואין היא "

פסק דין
". ראו למשל: ע"א 1970/11
בן עמי נ' עו"ד יאיר כהן
(26.5.2011) והאסמכתאות המובאות שם). לאמור יש השלכה הן על פרק הזמן שהיה נתון למבקשת להגיש הליך ערעורי מטעמה, הן על טיב ההליך (ההליך שצורף לבקשה אינו הליך מתאים), והן על סיכוייו.


שנית, המבקשת טוענת כי הארכה נדרשת לה בשל פנייתה ללשכה לסיוע משפטי לשם הרחבת הייצוג להגשת ההליך הערעורי. פניה ללשכה לסיוע משפטי בבקשה לסיוע בייצוג מצדיקה לא אחת מתן ארכה ויש ליתן לנתון זה משקל משמעותי. יחד עם זאת, עצם הפניה ללשכה לסיוע משפטי אינה מהווה, כשלעצמה, "טעם מיוחד" להארכת מועד, ובכל מקרה נתון על בית המשפט להפעיל שיקול דעת בהתחשב בכלל הנסיבות והשיקולים הרלבנטיים. בין היתר יש לבחון בהקשר זה האם בעל הדין פעל בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת, ובהקשר זה יש רלבנטיות הן למועד הפניה ללשכה לסיוע משפטי והן לשאלה האם הוגשה מבעוד מועד בקשה להארכת מועד באופן שיצמצם את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד (בש"א 8359/11
פלונית נ' פלונית
(25.12.2011)). כמו כן, לאחר שהוסדר הייצוג המשפטי הדרישה לשקידה סבירה ולהתנהלות מהירה מקבלת משנה תוקף.


בענייננו קיים קושי בהתנהלותה של המבקשת. תחילה אציין כי המבקשת התבקשה לפרט בתשובתה את מועד המצאת ההחלטה אך לא התייחסה לכך בתשובה שהגישה. עיון באתר "נט המשפט" מלמד בא-כוח המערערת צפה בהחלטה יום לאחר הינתנה, ובהיעדר טענה אחרת יש להניח כי יש למנות את הימים מאותו מועד.


הקושי המרכזי נעוץ בעיתוי הגשת הבקשה, אשר הוגשה ביום 29.10.2017, דהיינו כשלושה וחצי חודשים לאחר הגשת הבקשה לסיוע משפטי; למעלה מחודש וחצי לאחר שאושר הסיוע המשפטי; וכחודש וחצי לאחר חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי. אעיר בהקשר זה כי לא נעלם מעיני שלטענת המבקשת פנתה היא תחילה להגשת ההליך ביום 2.10.2017, אך בשל אי תשלום אגרה לא התקבל הוא לרישום. אולם גם אם נתייחס למועד זה כמועד הרלבנטי, הרי שגם באותו מועד חלף המועד להגשת ההליך (ובמאמר מוסגר אעיר כי גם לשיטתה של המבקשת, דהיינו אף לו נתונה היתה לה זכות ערעור ואף אם נראה כמועד ההגשה הרלבנטי את יום 2.10.2017, נערכה הפניה לבית המשפט לאחר חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי).



איני סבורה כי המבקשת הצביעה על "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה חרף האיחור האמור - בפני
ה ללשכה לסיוע משפטי אין כדי ליתן הצדקה לכך שכן ההיתר לייצוג ניתן לפני חלוף המועד להגשת ההליך, ולא היתה כל מניעה להגיש באותה עת לפחות בקשת ארכה על מנת להעמיד את המשיבים על העובדה שהמבקשת לא השלימה עם החלטת בית המשפט קמא; וגם בטענה בדבר חגי תשרי אין כדי להועיל שכן המועד להגשת ההליך חלף לפני שחלו אותם חגים.


לכל האמור אוסיף כי ההתרשמות העולה מן החומר שלפניי - ובהתחשב גם בכך שמדובר בהשגה על החלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת, אשר אף היא ניתנה במסגרת בקשה לעיון חוזר - היא כי סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת אינם תומכים במתן הארכה (ואציין כי התרשמות זו נותרה בעינה גם לאחר עיון בפסק הדין אשר צורף לבקשה למתן החלטה).

מטעמים אלו סבורה אני כי הכף נוטה לדחיית הבקשה, ומשכך הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין ובהתחשב במהותו של ההליך, לא ייעשה צו להוצאות.





ניתנה היום, ח' בתמוז התשע"ח (21.6.2018).





ליאת בנמלך
, שופטת


ר ש מ ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


17083800_p03.doc

מש
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






בשא בית המשפט העליון 8380/17 לאה יצחק נ' עו"ד קרן מיידר אוגינץ, הכונס הרשמי (פורסם ב-ֽ 21/06/2018)