פסקי דין על דבורה רפאל | פסקי דין על אמיר יוסיפוב

60884-02/18 הפ     19/06/2018




הפ 60884-02/18 דבורה רפאל נ' אמיר יוסיפוב








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 60884-02-18 יוסיפוב נ' רפאל ואח'







מספר בקשה:6
לפני
כבוד השופטת
עינת רביד


מבקשת

דבורה רפאל
ע"י ב"כ עו"ד סמואל

ועו"ד לוי



נגד


משיב

אמיר יוסיפוב

ע"י ב"כ עו"ד קלוג




החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת למחיקת התביעה ולחילופין להעברתה למסלול של תביעה רגילה.
רקע
1.
המשיב הגיש את התביעה הנדונה כהמרצת פתיחה במסגרתה עתר לקבוע כי הוא זכאי להירשם כבעלים של 7/12 חלקים מזכויות החכירה בנכס הידוע כחלקה 34/3 בגוש 6974 המהווה דירת מגורים בקומה שניה ברחוב קיבוץ גלויות 107 תל אביב (להלן בהתאמה : הדירה), וכן להורות על מחיקת שמה של המבקשת הרשומה כבעלים של 7/12 מהזכויות בדירה.
2.
בהמרצת הפתיחה נטען כי המשיב הכיר את גדעון רפאל ז"ל (להלן: המנוח) עת התגורר בשכנות לבית מגוריו של המשיב ולבית העסק של אבי המשיב, ובו עובד המשיב עד היום.
3.
בשנת 2008 פנה המנוח אל המשיב וציין כי נקלע לחובות שהוא אינו יכול לפרוע והציע למשיב לרכוש 7/12 מהזכויות בדירה בה התגורר, ואשר היוו את זכויות המנוח בדירה (להלן: זכויות המנוח). בהתאם להסכם שנחתם בין המשיב למנוח מיום 30.11.08 תמורת זכויות המנוח בדירה ישלם המשיב סך של 210,000 ₪, 100,000 ₪ שולמו במועד החתימה וכן סך של 6,000 דולר במזומן, ואת היתרה בסך של 87,200 ₪ אמור היה המנוח לקבל במועד מסירת החזקה בדירה כעבור 7 שנים ממועד חתימת החוזה, ובקיזוז סך של 1,000 ₪ לחודש תמורת דמי שכירות על פי הסכם המכר. עוד טען המשיב כי המנוח אמר לו כי הוא מבקש להוריש לו את כל עזבונו ובכוונתו לחתום על צוואה לטובתו, ואכן במועד בו נחתם הסכם המכר ביום 30.11.08, חתם המנוח על צוואה בה הוריש למשיב את כל עזבונו.
4.
לטענת המבקש שילם למנוח את התשלום הראשון ואף דיווח על העסקה למיסוי מקרקעין ושילם מס רכישה, בנוסף ביקש לרשום הערת אזהרה על העסקה, אך מאחר ובאותו מועד מצב זכויות הוריו של המנוח, היה כזה שחוזה חכירת המשנה פג לא ניתן היה לרשום את ירושת המנוח.
5.
לטענת המשיב פעל במשך השנים לצורך רישום זכויותיו, אך בשל בעיות בהוצאת צווי ירושה על שם הוריו של המנוח, לא ניתן היה לקדם הטיפול בנושא.
6.
לאחר שחלפו 7 שנים בהן שכר המנוח את הדירה פנה אליו המבקש בקשר עם קבלת החזקה בדירה ותשלום יתרת חובו בגין דמי השכירות. היות ומצבו הבריאותי של המנוח היה קשה, ביקש המנוח, והמשיב נתן הסכמתו, כי המנוח ימשיך להתגורר בנכס וימשיך לשלם דמי שכירות בסך של 1,000 ₪ לחודש, וכן יפעל להשגת הכסף אותו עליו לשלם למשיב.
7.
לאחר שהמשיב ראה כי אין התקדמות בהליכי הרישום פנה לרשום משכון על הזכויות נשוא עסקת המכר.
8.
לאחר פטירת המנוח פנה המשיב למבקשת ולבעלה, שהיו בקשר צמוד עם המנוח כבני משפחה קרובה,
במכתב בו פירט את זכויותיו ודרישה כי לא תבוצע כל פעולה בנוגע לנכס, אשר תפגע בזכויותיו, כאשר בסמוך לאחר מכן הוציא נסח והופתע לגלות כי המבקשת רשומה כבעלת מלוא זכויות החכירה בדירה. על כן הוגשה תביעת המשיב להצהיר כי הוא הבעלים בזכויות המנוח בנכס.
9.
המבקשת הגישה כתב תשובה במסגרתו טענה כי המנוח היה דודה, וכי המנוח היה בעל 7/12 זכויות בנכס וכי אביה ז"ל, אחיו של המנוח, היה בעל 5/12, זכויות אותן ירשה המבקשת.
10.
לטענת המבקשת בחודש דצמבר 2016 ערך המנוח הסכם עם המבקשת לפיו העביר לה את חלקו
ללא תמורה. בחודש פברואר 2017 במהלך הטיפול ברישום הזכויות, התברר לבאי כוחה כי בשנת 2008 דיווח המנוח על מכירת זכויותיו במשרדי מס שבח. כאשר ביררה את העניין מול המנוח השיב זה כי העסקה כלל לא מומשה וכי כל שקיבל בזמנו מהמשיב היה סך של 5,000 דולר.
11.
לטענת המבקשת מהמסמכים שהוצגו על ידי המשיב עולה כי המדובר בעסקה חשודה שכן מחיר העסקה נמוך משמעותית ממחיר השוק; לא נרשמה שום הערה; המשכון נרשם רק 8 שנים לאחר עריכת העסקה ללא שהובא לידיעת המנוח; התשלום הראשון אינה מלווה בכל ראייה; בעת עריכת ההסכם ערך המנוח גם צוואה ללא שברור הצורך בעריכת צוואה בה ציווה על דירה שכבר אינה שלו כטענת המשיב. כאשר לכל אלו מתלווה שתיקתו של המשיב לאורך שנים, וכי נקיטת ההליך דנן נעשתה כשלושה שבועות
לאחר פטירת המנוח.
12.
לטענת המבקשת נסיבות העניין, לרבות מצבו וחולשתו של המנוח, אשר היה ערירי, בודד, שקוע בדיכאון, ובמצב גופני ונפשי רעוע, מצוקתו הכספית וכן חוסר ניסיונו של המנוח, מביאים למסקנה כי נסיבות חתימת ההסכם עולות כדי עושק, המצדיקים את ביטולו.
13.
בד בבד עם הגשת כתב התשובה הגישה המבקשת את הבקשה מושא החלטה זו, לסילוק התביעה או לחילופין להעברת התביעה למסלול של סדר דין רגיל.
בקשת המבקשת
14.
לטענת המבקשת הליך המרצת הפתיחה מעניק למשיב יתרון דיוני שכן הוא קצר ומונע מהמשיב לו הצגת ראיות שאינן בידיעתו האישית אלא באישור בית המשפט. זאת בשונה מתביעה רגילה במסגרתה הנתבע רשאי להביא כל ראיה ויכול להסתייע בבית המשפט לצורך הוצאת צווים לגורמים שונים לצורך הצגת מסמכים.
15.
לטענת המבקשת ההליך דנן אינו מתאים להתברר בהמרצת פתיחה, שכן עסקינן בהסכם מכר משנת 2008, בו הרוכש ישן על זכויותיו, בהנחה שהיו לו זכויות, במשך תקופה של 10 שנים. אומנם באוגוסט 2016 רשם משכון אך זאת כשניתן כבר היה לרשום הערת אזהרה, וללא שרישום המשכון הובא לידיעת המנוח.
16.
המשיב המתין עד למותו של המנוח ורק לאחר מכן פנה למבקשת שהפכה בינתיים לבעלים הרשום של כל הדירה, אשר 5/12 ירשה מאביה ו- 7/12 קיבלה במתנה מהמנוח.
17.
המשיב ידע כי אם ינקוט בהליך נגד המנוח בעודו בחייו הוא יידרש להתמודד עם עדותו של המנוח אשר ככל הנראה לא ראה את הסכם המכר כמחייב וראה עצמו בן חורין להעביר הנכס למבקשת.
18.
בהליך זה אשר הוגש לאחר פטירת המנוח יקשה על המבקשת להתגונן, שכן לא תוכל להביא את המנוח כעד, ובית המשפט יצטרך להכריע על פי עדים, אשר לא היו צד ישיר להתקשרות בין המשיב למנוח. בנוסף על מנת שתוכל לפרוש את מלוא היריעה בפני
בית המשפט יהיה עליה להביא עדים אשר יסבירו את נסיבות ההתקשרות בהסכם, יהיה צורך בגילוי מסמכים מטעם המבקש ואף צורך בפני
ה לבית המשפט לצורך מתן צווים לגופים שונים לרבות לעניין מצבו הבריאותי הנפשי והפיננסי של המנוח. בנוסף תידרש חוות דעת שמאי מומחה אשר ייקבע האם המדובר בעסקה סבירה.
19.
בנסיבות אלו יש צורך בבירור עובדתי אשר ניתן להיעשות רק במסגרת הליכים מלאים מבלי שתוגבל זכותה של המבקשת להציג בפני
בית המשפט את מלא הראיות הרלבנטיות.
תשובת המשיב
20.
המשיב הגיש תשובתו וטען כי יש לדחות הבקשה, שכן הבקשה מעלה טענות עובדתיות ללא שנתמכו בתצהיר, ודי בכך כדי לדחות הבקשה.
21.
לטענת המשיב המבקשת מציגה מצג לפיו המדובר בתיק מורכב ועמוס בראיות ועדים, טענה אשר נטענה בעלמא, וכי למבקשת יש את הזכות לפרוס מלא ראיותיה וכי אין למשיב כל יתרון דיוני על פניה.
22.
המשיב דוחה את הטענה לפיה חיכה למותו של המנוח לצורך הגשת כתב התביעה.
23.
עוד טוען המשיב כי המבקשת קיבלה אורכה להגשת כתב תשובתה, אליו צירפה תצהיר הנפרש על פני 7 עמודים ו- 5 נספחים בלבד, וכי אין בהם כדי להעיד כי המדובר בתיק מורכב שאינו ראוי להתברר בהמרצת פתיחה. בהתאם לפסיקה עצם קיומה של מחלוקת עובדתית אינה שוללת ההצדקה לניהול ההליך כהמרצת פתיחה. כאשר על פי הפסיקה בית המשפט יכול להתיר הבאת ראיות נוספות מעבר לתצהירים וכן להעיד עדים הקשורים לבירור המחלוקת.
24.
לטענת המשיב המדובר בתובענה פשוטה ותמציתית אשר יכולה להתברר על פי תצהירים, וכי המבקשת מנסה לסבך את הסוגיה העובדתית שלא לצורך ולקרוא לתוכה נתונים שאינם נחוצים. מקריאת כתב התביעה והתשובה הרי שרוב העובדות המהוות את התשתית של התביעה מגובות במסמכים כך שהחלק העובדתי ברור ונהיר. עוד נטען כי מתוכן התשובה שניתנה עולה כי חלק נכבד הימנה הוא תיאור מצב כביכול של החלק המשפחתי שיכול לקבל ביטוי בתצהיר אדם אחד.
25.
על כן טוען המשיב כי בעניינו אין מקום להורות על מחיקת התביעה וגם לא על העברתה לסדר דין רגיל. עוד נטען כי גם אם יתברר בהמשך כי המדובר בתיק מורכב הרי שלבית המשפט הסמכות בכל שלב להעבירו למסלול של תביעה רגילה וזאת בהתאם לתקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).
תגובת המבקשת לתשובת המשיב
26.
המבקשת הגישה תגובה לתשובה וטענה כי בתשובת המשיב אין התייחסות לטענתה העיקרית לפיה תביעה זו אינה יכולה להתברר בהמרצת פתיחה שכן המדובר בתביעה הנוגעת לאדם שהלך לעולמו, כאשר יש צורך לבחון נסיבות בהן הוחתם על מסמך משנת 2008.
27.
באשר לטענה כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר נטען כי זו מתבססת על טיעונים משפטיים והעובדות שנטענו בה מתבססות על המרצת הפתיחה שהגיש המשיב, וכי לא הועלו בבקשה עובדות חדשות אשר יש לתמכן בתצהיר.
דיון והכרעה
28.
תקנה 258 לתקנות קובעת כדלקמן:

"בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות."
29.
בפסק הדין בעניין רע"א 10227/06 משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג (05.02.2007), התייחס בית המשפט העליון סיכם בית המשפט את המקרים בהם תועבר המרצת פתיחה לסדר דין רגיל וציין הדברים הבאים היפים לעניינו :

"השאלה האם תובענה ראויה להתברר על דרך המרצת פתיחה תוכרע על יסוד המורכבות העובדתית של ההליך, הצורך לשמוע עדים רבים והחשש לפגיעה דיונית במשיב (למשל, ע"א 137/74 פורת נ' סולומינסקי, פ"ד כח(2) 602; ע"א 610/81 נוטקוביץ נ' נוטקוביץ, פ"ד לו(3) 495). אכן, כאשר מדובר בטענות של תרמית או אי-חוקיות, צפוי שהעניין יהיה מורכב מבחינה עובדתית. ברם, אין מקום לקביעה אפריורית שכאשר אלה הן הטענות לעולם לא יתנהל ההליך על דרך המרצת פתיחה (ראו, ע"א 594/79 פאקא תעשיות בע"מ נ' רוטנברג, פ"ד לו(3) 309). הכרעה בשאלה האם עסקינן במחלוקת עובדתית מורכבת ומסובכת תלויה במידה מכרעת בטענות שבתצהיר התומך בתשובה. כאשר השופט מעמיד זה מול זה את התצהירים מטעם בעלי הדין הניצים, יכול הוא לקבוע האם אמנם לא ניתן לטפל בסכסוך במסגרתה של המרצת הפתיחה."
30.
בענייננו העלתה המבקשת בכתב התשובה טענות לעושק וניצול מצבו של המנוח, וכן העלתה טענות רבות באשר לנסיבות חתימת ההסכם והצוואה, השתכללות ההסכם בפועל, המועד בו עמד המשיב על מימוש ההסכם, וכן על כך שהתביעה הוגשה רק לאחר פטירת של המנוח.
31.
בנוסף טענה המבקשת בבקשתה כי לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתביעה דנן, יש לפרוש תמונה מלאה בדבר נסיבות חייו של המנוח בדגש לגבי התקופה בה נערך המסמך בין המבקש למנוח, המצריכה קבלת מידע ממוסדות רפואיים שטיפלו במנוח, מידע מהביטוח הלאומי ומוסדות פיננסים ביחס למצבו הכלכלי של המנוח, מסמכים אשר לשם קבלתם יהיה צורך בהוצאות צווים שכן הללו אינן מוחזקים בידי המבקשת. בנוסף טענה המבקשת כי יהיה צורך בהעדת עדים אשר יעידו על נסיבות חייו של המנוח וחוו"ד ביחס לחוסר כדאיות של העסקה, וכן לקיים הליכים מקדמיי

.
32.
ראשית אציין כי אין די בטענות המבקשת לפיהן שעה שהמדובר בתביעה נגד עזבון, די בכך כדי להצדיק העברת התביעה למסלול של סדר דין רגיל, שכן בשגרה מתבררות בבית המשפט תביעות בהמרצת פתיחה במסגרתן מבוקש בית המשפט להצהיר על בעלות על נכסים אשר בעליהם הלכו לעולמם.
33.
על אף האמור, הנני סבורה כי בנסיבות אלו, ושעה שקיימות טענות עובדתיות סותרות באשר לרצונו וכוונתו של המנוח, ונוכח הטענות שהעלו על ידי המבקשת, לרבות טענת העושק, הרי שאלו טענות אשר יקשה לבררן במסגרת הליך המרצת פתיחה, הן בשל דרישת המבקשת לקיומם של הליכים מקדמיים, וכן בשל טענתה בדבר הצורך בהוצאת צווים לקבלת מסמכים מצדדי ג' וכן זימון עדים נוספים לתצהירים אשר צורפו על ידי הצדדים לכתבי טענותיהם, לרבות בקשתה להגשת חוות דעת ביחס לשווי של הנכס.
34.
יוער, כי בנסיבות העניין היה מקום כי המבקשת תתמוך טענותיה בתצהיר מטעמה, אך שעה שמורכבות ההליך וכן טענות המבקש באשר להתנהלותו של המשיב עולה מכתבי הטענות אשר הוגשו בתיק, לא היה מקום לדחות את בקשת המבקשת אך מנימוק זה.
35.
על כן אני מקבלת את בקשת המבקשת ומורה על העברת הדיון בתובענה לפסים של סדר דין רגיל.
36.
כתב התשובה מטעם המבקשת ייחשב ככתב הגנה מטעמה.
37.
הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים באופן בו דרישות לגילוי מסמכים ושאלונים יישלחו עד ליום 14.7.18, וייענו הדדית תוך 30 יום לאחר מכן.
38.
המזכירות תעדכן את "סוג ההליך" במערכת נט-המשפט בהתאם.
39.
הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסוף ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ח, 19 יוני 2018, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 60884-02/18 דבורה רפאל נ' אמיר יוסיפוב (פורסם ב-ֽ 19/06/2018)