פסקי דין על בדראן מחמוד | פסקי דין על בדראן חולוד | פסקי דין על פלאפון תקשורת בע''מ

3843/05 א     08/09/2005




א 3843/05 בדראן מחמוד, בדראן חולוד נ' פלאפון תקשורת בע''מ




1
בתי המשפט

א 003843/05
בית משפט השלום חיפה
8/09/2005
תאריך:
כב' הרשמת ג. ספרא - ברנע

בפני
:
1 . בדראן מחמוד

2 . בדראן חולוד

בעניין:
התובעים
עתאמני ראמי

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
פלאפון תקשורת בע''מ
הנתבעת
סונדרס יונתן

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
הצדדים הסמיכוני לפסוק בתיק לפי ס' 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

התובעים הינם קרובי משפחה של מר גרה שהיה חייב לנתבעת בתיק הוצל"פ. הנתבעת במסגרת הליכי ההוצל"פ הוציאה מבית הנתבע מערכת ניקוי שבבעלות התובעים (להלן: "המכונה").

התובעים הגישו לראש ההוצל"פ בקשה לעיכוב הליכים, שהתקבלה למשך 20 יום, והופנו לקבל

פסק דין
הצהרתי. התובעים לא עשו כן תוך 20, יום על כן חודשו ההליכים. ביום 3.8.04 הגישו התובעים תביעה ל

פסק דין
הצהרתי וקיבלו עיכוב הליכים, וביום 8.8.04 התקיים דיון במעמד הצדדים בו הסכים ב"כ הנתבעת להחזרת המכונה לתובעים, ואף הודיע כי הסכים למתן

פסק דין
עוד לפני הדיון. לאור ההסכמה ניתן

פסק דין
לפיו המכונה היא בבעלות התובעים ותוחזר להם לאלתר. כן חוייבה הנתבעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ + מע"מ.

למרות ההחלטה השיפוטית נמכרה המכונה ביום 19.8.04 על ידי לשכת ההוצל"פ, והנתבעת הציעה לתובעים את כספי המכירה בסך 1,560 ₪. התובעים דחו את ההצעה והגישו את התביעה שבפני
נו להחזר שווי המכונה לפי חשבונית רכישתה משנת 2002 בסך 10,800 ₪ הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ ועוגמת נפש בסך 3,000 ₪.

בפסיקה אני לוקחת בחשבון שני שיקולים עיקריים, האחד, על מי הוטלה האחריות לדאוג להחזרת המכונה, והשיקול השני, סכום הפיצוי המגיע לתובעים בגין מכירת המכונה.

מקריאת פסק הדין של כב' השופטת נתנאל-שרון לא ברור על מי הוטלה החובה להחזיר את המכונה. הרי יכלה כב' השופטת לקבוע כי הנתבעת תחזיר את המכונה, אף על פי כן לא עשתה זאת בעוד שקבעה מפורשת כי עליות ההחזרה יחולו על הנתבעת. הדבר עולה בקנה אחד עם הפרשנות הסבירה לפיה מי שצריך לממש את פסק הדין הינם התובעים, יוזמי ההליך שזכו. לדבר טעם מילולי אך גם טעם הגיוני. לתובעים האינטרס הרב ביותר לקבל את המכונה לידיהם ולמנוע מכירתה בהליכי הוצל"פ שנזקיה רבים: ראשית, ישארו בלי מכונה ושנית המחיר בו תמכר יהיה נמוך ממחיר השוק, ממחיר רכישתה וממחירה להיום כחדשה. אף על פי כן נקטו התובעים בחוסר מעש תמוה ביותר.

מאז פסק הדין מיום 8/8/04 לא נעשה דבר להשבת המכונה. לראשונה מופיע אזכור העניין במכתב ב"כ התובעים מיום 3.10.04 בו ציין "אמתין לתשובתכם בעניין המטלטלין" מובן כי ב"כ הנתבעת השיב לו (לאחר תזכורת מיום 18.10.04) כי המטלטין נמכרו. בכתב התביעה אין התובעים מצהירים מה פעלו הם לעניין קבלת המכונה לידיהם והדבר עולה רק ממכתב ב"כ הנתבעים מיום 27.10.04 בו הוא חוזר על שיחתו עם ב"כ התובעים, ממנה למד כי לאחר הדיון פנה התובע עם פסק הדין ללשכת ההוצל"פ אך לאחר שנדרש להציג החלטה מלשכת ההוצל"פ זנח את הטיפול בעניין.

ב"כ התובעים במכתבו מיום 7/11/04 מכחיש נמרצות את תוכן מכתב ב"כ התובעת ואינו טוען דבר לעניין פועלו של התובע או בא כוחו למימוש פסק הדין. מכאן מתבקשת המסקנה שאו שגרסת הנתבעת במכתב נכונה או שהתובע לא עשה דבר לעדכון לשכת ההוצל"פ בהחלטות ופסק הדין של כב' השופטת נתנאל, ולא דאג לקבל עם המכונה לידו.

אין לי אלא לקבוע כי מדובר בהתרשלות של התובעים בדאגה לרכושם, בהמנעותם מלהקטין את נזקם, ואין סיבה מוצדקת לכך שהובאה בפני
י, לאחר שלא הוטלה החובה על הנתבעת לבצע את ההחזרה בפועל.

הנתבעת אינה יוצאת פטורה בלא כלום, ולאור הנזק הרב והבלתי הפיך הצפוי להגרם לתובעים, בידיעתה, ניתן היה לצפות גם מבא כוחה, שנכח בדיון ושידע שהוגשה בקשה לעיכוב הליכים שהתקבלה, לוודא כי ההליכים עוכבו. עם זאת ברור שחבות הנתבעת מטבע הדברים נמוכה יותר והינה בעיקר בשל שליטתה על הליכי הוצל"פ והקלות היחסית בה יכול בא כוחה לוודא כי המכירה תעוכב.

לאחר שקבעתי כי האחריות לדאוג לעיכוב הליכים בלשכת ההוצל"פ עם קבלת הצו הזמני ביום 3.8.05 ולקבלת המכונה עם קבלת פסק הדין רובצת ברובה על התובעים, אפנה לסכום לו זכאים התובעים עקב המכירה.

המדובר במערכת ניקוי כלשהי שהיתה יקרה יחסית בעת רכישתה. עם זאת המערכת נרכשה בשנת 2002 ועוקלה בשנת 2004, כאשר ברור ששוויה ירד באופן משמעותי. אף לא בטוח כי היתה תקינה לגמרי. לפיכך המחיר שהושג ממכירתה, כ15% משוויה כחדשה בעת קנייתה, הינו סביר ועומד בכללים שעל פיהם פועלים שמאי ההוצל"פ. כשלעצמי הייתי מעריכה את שווי המכונה שנתיים אחרי, לכל היותר, במחצית.

מכיוון שגם קבעתי כי רוב האחריות לשמירה על המכונה רובץ על התובעים ומקצתו על הנתבעת, אני קובעת כי סכום המכירה, 1,560 ₪ שהתקבל הינו סכום פשרה סביר, ואני פוסקת כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום הנ"ל לסילוק התביעה.

בנסיבות העניין איני מוצאת לעשות צו להוצאות ושכ"ט, ולא לפסוק את הוצאות ההליך הקודם, אשר נפסק על ידי כב' השופטת נתנאל שרון ושולם.

לעניין הוצאות הליך זה הרי לאור התוצאה ונימוקיה לא היה כל מקום להגשת התביעה מאחר והנתבעת שלחה סכום זה לתובעים. על כן ולאור המסגרת הדיונית כל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום ד' באלול, תשס"ה (8 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים.

ג. ספרא-ברנע, רשמת
003843/05א 110 אודליה מורנו








א בית משפט שלום 3843/05 בדראן מחמוד, בדראן חולוד נ' פלאפון תקשורת בע''מ (פורסם ב-ֽ 08/09/2005)