פסקי דין על עו"ד יצחק הוס | פסקי דין על מנחם אבן חן

435/05 א     11/09/2005




א 435/05 עו"ד יצחק הוס נ' מנחם אבן חן




1
בתי המשפט

א 000435/05
בית משפט השלום הרצליה
11/09/2005
תאריך:
כב' הש' אירית מני-גור

בפני
:

עו"ד יצחק הוס

בעניין:
תובע

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
מנחם אבן חן
נתבע

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין

בסדר דין מהיר

1. 1. התובע הינו עו"ד במקצועו, אוחז בשיק נשוא הדיון שנמשך על ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") במסגרת יחסי עו"ד - לקוח. השיק נמשך ונמסר כפי שעולה מהחשבונית מספר 466 ביום 30.4.96, אלא שתאריך פרעונו נרשם 12.10.96.

2. 2. לב"כ הנתבעים טענה מקדמית, הן בענין התיישנות והן בענין העילה כנגד נתבעת 2 אבן חן יפה (להלן: "הנתבעת"). באשר להתיישנות, טוען ב"כ הנתבע כי השיק הוגש לאחר 7 שנים ולפיכך חלה התיישנות. תאריך פתיחת תיק הוצל"פ כפי שנרשם במחשב הוצל"פ הינו 19.10.03, ולפיכך לכאורה חלה התיישנות לגבי מועד הגשת השיק. בהתאם לכך, הגיש עו"ד שאולי בקשה לדחייה על הסף בבש"א 532/05, באותה בקשה השיב התובע וטען כי ראשית התקיימה שביתה בכל לשכות הוצל"פ בארץ באותה תקופה שהחלה ביום 29.9.03. כאשר מתקיימת שביתה ניתן למסור מסמכים בדואר רשום, וכך עשה התובע ושלח את בקשת הביצוע בדואר רשום ללשכת הוצל"פ. לטענת התובע, המשלוח לתיק הוצל"פ לפי החתימה הנחזית עליו, היה ביום 8.10.03. על מנת לאמת את תאריך המשלוח של בקשת הביצוע, צרף התובע את חותמת ההוצל"פ שהוטבעה על המכתב עם קבלתו, ביום 12.10.03 (שהוא המועד האחרון להתיישנות).

3. 3. כמו כן, השיב התובע, כי ימי השביתה לפי תקנה 5 לתקנות השביתה, לא יבואו במנין הימים לצורך חישוב מועד או זמן לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג שנקבע בחיקוק.

4. 4. ביהמ"ש, מפי כב' השופט דותן, קבע ביום 2.6.05 בבש"א 435/05 כי די במסמכים שצרף התובע לתצהירו, ובו הוא מצהיר כי שלח את בקשת הביצוע ביום 8.10.03 כדי להימנע באותו שלב מסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. כמו כן, ציין כב' השופט דותן בהחלטתו, כי לא ראה שבפי הנתבע מענה לטענה כי תקופת השביתה האריכה את מנין הימים עד 22.10.03.

5. 5. אמנם כב' השופט צבי דותן קבע באותה החלטה, כי בשלב זה אין מקום לסלק את התביעה מחמת התיישנות, ולכאורה ניתנה הזדמנות נוספת לנתבע להעלות את טענותיו המקדמיות בהליך העיקרי. ואולם, בהליך העיקרי שהתנהל בפני
י לא ראיתי כל תשובה מספקת לענין שתי הטענות שהעלה התובע בתגובתו. לא הוכח בפני
י ולא נסתרה הטענה כי בקשת הביצוע נשלחה ב- 8.10.03. אמנם בדבר הדואר הרשום לא צויין מה נשלח, אולם די בראשית ראיה זו כדי להעביר את נטל הראיה (להבדיל מנטל השכנוע) על כתפי הנתבע להראות כי המסמך שצרף התובע איננו מתייחס לבקשת הביצוע הנדונה. התובע לא נחקר ולו בשאלה אחת לענין הזה בחקירה הנגדית, וגירסתו לא נסתרה. זאת ועוד, אין לי אלא לחזור על דברי כב' השופט דותן בהחלטתו מיום 2.6.05, כי לנתבע לא היה כל מענה לענין ימי השביתה שלא באים כאמור במנין ימי ההתיישנות, וחוסר מענה זה אף נשאר בהליך העיקרי.

6. 6. אין מנוס איפוא אלא מלדחות את טענת ההתיישנות, אם כי שיהוי ניכר בהגשת השיק לביצוע אכן קיים ללא כל הסבר המניח את דעתי. התובע טען בתצהירו וחזר על כך בחקירה הנגדית, כי לאור המחלוקת הכספית שנתגלעה בינו לבין הנתבע, החליט שלא להתדיין איתו בביהמ"ש על שכה"ט נשוא השיק, וחשב לתומו כי בכך יבוא הקץ לויכוחים. אלא משהחליט הנתבע להגיש תביעה נגד התובע ע"ס של חצי מיליון ₪ בגין רשלנות מקצועית, סבר התובע כי אין מקום יותר לוותר על שכה"ט והגיש את השיק לביצוע מיד לאחר מכן.

7. 7. בכך אכן פעל התובע בשיהוי ניכר אשר ללא ספק פגע ביכולת הבאת הראיות מטעם הנתבע. הנתבע סבר לתומו כי לאחר שנים של אי הגשת השיק לביצוע, כי התובע מן הסתם ויתר על שכר טירחתו נשוא השיק, ולא ציפה לקבל תביעה שטרית על סף תקופת ההתיישנות.

8. 8. בבוחני את עילת התביעה השטרית וטענות ההגנה של הנתבע, בחנתי זאת לאורה של טענת השיהוי ולאורה של הטענה כי קיים קושי בהמצאת הראיות. התובע כאוחז בשיק, נהנה מחזקת התמורה ומחזקת תום הלב. על הנתבע הטוען לכשלון תמורה מלא, מוטל נטל השכנוע לשכנע את ביהמ"ש כי אכן לא קיבל כל תמורה בגין השיק נשוא הדיון, ואין זאת אלא שהתובע מבקש לגבות את סכום השיק למרות שלא מסר כל עבודה בגינו. כמו כן, התחשבתי בטענת השיהוי הניכר בכל הקשור בפסיקת ריבית והפרשי הצמדה על קרן סכום השיק כפי שנכתב בסוף פסק הדין.

9. 9. לגירסת הנתבע, השיק נשוא התביעה כפי שעולה מהחשבונית 466, ניתן בגין שני תיקים מתוך עשרות תיקים בהם טיפל התובע בענייניו של הנתבע. בענין תיק מ.ו. השקעות בע"מ (להלן: "תיק הפינוי") והן בענין תביעה שטרית ע"ס 50,000 דולר (להלן: "תיק קפילוביץ"). לגירסת הנתבע, הוא היה נוהג לשלם לתובע את שכר טירחתו מראש וכך אף עשה בתיק הפינוי ובתיק קופלוביץ. לנתבע לא היו חשבוניות להציג בפני
ביהמ"ש לגבי תשלומים נוספים, למעט החשבוניות שצרף לתצהירו בסך 2,340 ₪ בתיק הפינוי מיום 27.10.93, וסך של 2,340 ₪ בתיק קפילוביץ ביום 1.11.93.

10. 10. במהלך חקירת התובע, הציג ב"כ הנתבע עו"ד שאולי קבלה נוספת שמספרה 1721 הכוללת בתוכה סכום משותף הן לתיק בינלאומי ליסיניג (שאיננו קשור לשיק נשוא התביעה) ותביעת קפילוביץ. לטענת התובע, אין לייחס לחשבונית זו יותר מסך של 3,000 ₪ וזאת כפי שעולה מעדותו של הנתבע עצמו בהליך אחר שמתנהל בביהמ"ש השלום בכ"ס.

11. 11. עיקר טענתו אם כן של הנתבע, כי השיק נשוא התביעה ניתן כשיק לבטחון לאחר שהתובע הפעיל עליו לחץ ואיים כי יפסיק לייצג אותו בכל התיקים אם לא ישלם לו תוספת שכ"ט בגין אותם שני תיקים שכאמור שילם עבורם מראש. בלית ברירה, הסכים הנתבע למשוך את השיק נשוא הדיון ומאחר ומשך אותו עבור עבודות עתידיות שמתעתד התובע לעבוד, ביקש שהתאריך יהיה מעותד לחצי שנה מיום משיכת השיק, על מנת שעד אז יספיק התובע לבצע את מלאכתו. גירסת התובע היא שונה לחלוטין, לטענתו קיבל את השיק לאחר פניות חוזרות ונישנות שנענו "בלך ושוב", ועבור עבודות שכבר ביצע בשני התיקים הנדונים ולא עבור עבודות עתידיות. משלא הסכים הנתבע לשלם בגין העבודות שכבר בוצעו, אכן התובע התרה בו כי לא יוכל להמשיך ולייצגו. בתגובה הסכים הנתבע למשוך את השיק הנדון, ואולם מפאת מצבו הכלכלי ביקש אשראי לחצי שנה והתובע הסכים.

12. 12. השאלה העובדתית אליה אני נדרשת, האם אכן השיק ניתן כשיק בטחון עבור עבודות עתידיות שתהיינה, או שמא השיק נמשך עבור עבודות שבוצעו בעבר ועוד לפני מועד משיכת ומסירת השיק. שני הצדדים לא יכלו להמציא לביהמ"ש דיוני פרוטוקולים באותם התיקים על מנת להיווכח באופן ברור בכמה דיונים ייצג התובע את הנתבע. מחד - נטל השכנוע כאמור מונח על כתפי הנתבע, מאחר ואנו עוסקים בעילה שטרית והתובע אוחז בשיק והנתבע טוען לכשלון תמורה מלא. מאידך - קיימת כאמור טענת שיהוי שטעמה עימה, התובע אחז בשיק במשך כ-7 שנים, כמעט על סף ההתיישנות ובנתונים אלה קשה לבוא בטענות לנתבע כי לא המציא ראיה.

13. 13. יחד עם זאת, יש להתפלא על כך כי אף צד לא עשה את המאמץ הראוי לקבל פרוטוקול דיונים, הן מהמערכת הממוחשבת של אתר האינטרנט והן לבקש העתקי הדיונים מעוה"ד שהחליף את התובע או לחילופין לבקש ממזכירות ביהמ"ש להזמין את התיק מהארכיב ולצלם מבעוד מועד את הדיונים הלרבנטיים. בהיעדר נתונים אלה, ביהמ"ש יצטרך להסיק את מסקנותיו על סמך החומר המצוי בפני
ו.

14. 14. מעיון בתדפיס שהמציא התובע מאתר האינטרנט, עולה בבירור כי בתיק קפילוביץ קויימו מספר דיונים ולא דיון מקדמי אחד כפי שמצויין בחשבונית המס. הדיון הראשוני היה כאמור בבר"ל, ולאחריו קויימו עוד שני דיונים מקדמיים וישיבת הוכחות. כך גם בתיק הפינוי, נקבעו שתי ישיבות הוכחות, האחת אצל כב' השופטת אלמגור והשנייה אצל כב' השופטת דיסקין. הנתבע עצמו, מודה בתחילת חקירתו, כי מערכת היחסים בין התובע לנתבע נותקה באופן סופי בסוף שנת 96 תחילת שנת 97. השיק כאמור נמסר על פי החשבונית באפריל 96, זמן מה לפני ניתוק היחסים. אם נעיין בחשבונית אותה הציג התובע בתיק קפילוביץ, עולה כי תחילת התיק והתשלום הראשון ניתן ב- 1.11.93. מאז כאמור קויימו מספר ישיבות עד ניתוק היחסים. כך גם בתיק הפינוי, עולה מהחשבונית כי התשלום הראשון שניתן על חשבון, היה באוק' 93 ואילו מועד ההוכחות היה ביוני 95 ונדחה לאוק' 96.

15. 15. אין ספק, כי בוצעה עבודה כלשהי נוספת לאחר התשלום הראשוני שניתן בתיקים. אין גם כל הגיון לחשוב שהתובע היה עובד בעבור שכר של 2,000 ₪ + מע"מ בלבד עבור כל תיק (מדובר כאמור בתיק פינוי במקום העסק ובתביעה שטרית של 50,000 דולר). אף מהחשבוניות עולה כי מדובר בתשלום על חשבון.

16. 16. כאמור, על השיק נשוא הדיון לא נכתב מאומה בענין היותו שיק בטחון, ואף על החשבונית שקיבל הנתבע מהתובע לא מצויין מאומה בדבר היות התשלום מתייחס לעבודות עתידיות.

17. 17. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים, מקובלת עלי גירסת התובע כי השיק נשוא הדיון לא שולם כבטחון עבור עבודות עתידיות, אלא שולם עבור עבודות שכבר בוצעו ועבור ישיבות נוספות שהיו בתיקים הנדונים, ואין זה אלא שהתובע הסכים לתשלום במועד דחוי מפאת קשייו הכלכליים של הנתבע.

18. 18. באשר לטענה המקדמית הנוספת לחיובה של גב' אבן חן, טוען התובע כי יש לחייבה מכח דיני השליחות לאור הלכת רינסקי. סבורני, שהתובע נתפס לכלל טעות. העובדות בהלכת רינסקי אינן זהות ואף אינן דומות לעובדות במקרה דנן. הגם שמדובר בעסק שנוהל בידי שני הנתבעים כבעל ואשה, העילה כנגד הנתבעת היא עילה שטרית. משמעיין ביהמ"ש בבקשת הביצוע בפרק ו' שבו, שם מצוייות העובדות המשמשות עילה לבקשה, עולה כי התובע מציין שהעילה היא בגין חתימת החייבים על גבי השיק. מעיון בשיק, עולה כי קיימת חתימה אחת בחתימת המושך. התובע לא כתב בעובדות המשמשות עילה בפרק ו' בבקשת הביצוע, כל טענה בדבר יחסי השליחות בין הנתבע לנתבעת. על התובע היה להדגיש מהי עילת התביעה כנגד הנתבעת, האם הנתבע חתם בהרשאה עבור הנתבעת, האם חרג מהרשאתו, ואם כן מדוע יש לחייב את השולח והשלוח? מדוע יש לראות בנתבע ובנתבעת יחסי שלוח ושליח? מר אבן חן לא חתם בשם רעייתו ואף לא כתב על גבי השיק כי הוא מושך שיק זה בשמה של רעייתו. לא בכל עת בהם מנהלים בעל ואשה חשבון משותף, גם אם מדובר בחשבון של עסק, מדובר ביחסי שליח שלוח. לטעמי, עובדות אלה צריכות להעלות על פי הלכת רינסקי מתוך השיק עצמו. ובמקרה שלנו, למעט העובדה כי מדובר בחשבון משותף לא עולה מאומה. אין מדובר במיופה כח כפי שנעשה בהלכת רינסקי אלא בשני בעלי חשבון כשלכל אחד מהם זכות חתימה בנפרד. בנסיבות אלה, יחסי השליחות שבהלכת רינסקי אינם חלים בענייננו, ויש לחייב על פי סעיף 22 לפקודת השטרות את מושך השיק בלבד, היינו את הנתבע.

19. 19. זאת ועוד, עיסקת היסוד שבגינה נמשך השיק נעשתה אך ורק עם הנתבע ולא עם התובעת. אמנם התובע טיפל במספר רב של עניינים הקשורים לכל משפחת אבן חן, אך מאידך אין מחלוקת כי סיכום שכה"ט בין הנתבע לתובע נעשה אך ורק עם הנתבע, כשלנתבעת אין יד ורגל בסיכום זה.

20. 20. משכך, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבע אבן חן מנחם ודוחה אותה כנגד הגב' יפה אבן חן. התובע ישלם את הוצאותיה של הגב' אבן חן בסך של 2,500 ₪ + מע"מ בגין דחיית התביעה נגדה. שמה של הגב' אבן חן יפה יוסר מתיק ההוצל"פ.

21. 21. התביעה כנגד מנחם אבן חן
מתקבלת, ואולם מאחר והתובע בחר לממש את זכותו בשיק על סף ההתיישנות ללא כל נימוק משכנע, אינני סבורה שיש לפסוק ריבית והפרשי הצמדה בגין השיק נשוא הדיון, ותיק ההוצל"פ ייפתח על קרן סכום השיק בלבד. אני מחייבת את הנתבע אבן חן מנחם בגין הוצאות דיון זה בסך 2,500 ₪ + מע"מ. הליכי הוצל"פ כאמור ימשיכו כסידרם בגין קרן חוב של סכום השיק ללא ריבית והצמדה, אלא מהיום ואילך.
המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לבאי כח הצדדים עם אישור מסירה.

ניתן היום ז' באלול, תשס"ה (11 בספטמבר 2005) בהיעדר באי כח הצדדים

מני-גור אירית,שופטת
קלדנית: שרה נחמני








א בית משפט שלום 435/05 עו"ד יצחק הוס נ' מנחם אבן חן (פורסם ב-ֽ 11/09/2005)