פסקי דין על אריאלה שמעון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

22321-10/17 בל     17/06/2018




בל 22321-10/17 אריאלה שמעון נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

ב"ל 22321-10-17



לפני
כב' השופט טל גולן
נציג ציבור (עובדים) מר עאטף טאטור
נציג ציבור (מעסיקים) גב' מאירה בן דרור
התובע
ת:

אריאלה שמעון
ע"י ב"כ: עו"ד שגב נסים






-

הנתבע

:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: הלשכה המשפטית

ה ח ל ט ה

1.

עניינה של התביעה שלפנינו הינו בהכרה בדליות ברגליים, ממנה סובלת לטענתה התובעת, כפגיעה בעבודה, וזאת לאור הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. תביעת התובעת להכיר בליקויים מהם היא סובלת כנובעים מתנאי עבודתה נדחתה על ידי הנתבע. מכאן התביעה שבפני
נו.

2.
ביום 15.5.2018 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת לבית הדין, ולפיה הם מסכימים למינוי מומחה בתחום מחלות כלי הדם, על מנת שזה ידון וישקול האם התובעת אכן סובלת ממחלה כלשהי, ובמידה והתשובה לכך הינה חיובית – לגבי הקשר הסיבתי בין המחלה לבין תנאי עבודתה של התובעת, והכל בהסתמך על התשתית העובדתית הבאה –

א.
התובעת הינה ילידת שנת 1969, נשואה ואם ל-3 ילדים.

ב.
התובעת החלה לעבוד כעצמאית ביום 1.7.2000.
ג.
התובעת עובדת כעצמאית בעצמה ברציפות, כ-17 שנים וכספרית נשים בלבד.
ד.
התובעת עובדת 6 ימים בשבוע, ושעות עבודתה הינן כדלקמן: בימים א' – ה' משעה 10.00 בבוקר לערך ועד השעה 19.00 לערך ברציפות, כמעט ללא הפסקות; בימי ו' משעה 10.00 בבוקר לערך ועד השעה 15.00 לערך ברציפות, כמעט ללא הפסקות.
ה.
התובעת מבצעת מגוון של פעולות במהלך עבודתה: תספורת, פן, צביעת שיער, גוונים, החלקות, תוספות שיער, תסרוקות, איפור, גבות.
ו.
רוב עבודתה של התובעת מבוצעת בעמידה, התובעת עומדת זמן ממושך ורציף ליד הלקוחה היושבת על הכיסא בעת ביצוע הפעולות הנדרשות, לעתים מבצעת תזוזות קטנות מצד לצד לכיסא במהלך ביצוע הפעולות או הליכה קצרה לעמדת החפיפה או לקופה וחזרה.

3.
אשר על כן, ולצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי-רפואי בין הליקוי ממנה סובלת התובעת לטענתה לבין תנאי עבודתה כמתואר לעיל, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את פרופ' רפאל אדר, כמומחה רפואי בתחום כירורגית כלי דם.

4.
לתשומת לב המומחה, כי כאשר המדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:

ראשית
– האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח/ת לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.

שנית
– ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע הבהרה זו, הנך מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
א.
מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת ברגליה?
ב.
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקוייה של התובעת עקב עבודתה נגרמו על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד.
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה של התובעת? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5.
על מצבה הרפואי של התובעת ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים: תיק רפואי משירותי בריאות כללית.

6.
כב' המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום מקבלת החלטה זאת.

7.
עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 21 ימים לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 ימים להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 ימים להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן

פסק דין
בהתאם.

8.
תשומת לב הצדדים מופנית לכך שצד אינו רשאי לפנות באופן ישיר אל המומחה בכל עניין שהוא, ובכלל זה אינו רשאי להמציא למומחה מסמכים באופן ישיר. ככל שצד מסוים סבור כי יש מקום לפנות למומחה בעניין מסוים או להגיש לו מסמכים, עליו להגיש תחילה בקשה מנומקת לבית הדין, תוך המצאתה לצד שכנגד, וכל פניה אל המומחה ובכלל זה המצאת מסמכים, תיעשה על ידי בית הדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת. ככלל, המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, אינו בודק את בעל הדין שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

9.
מותב בית הדין מסמיך את אב בית הדין לנסח ולהפנות למומחה שאלות הבהרה, וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, והכל כפי שהדבר יידרש.

10.
שכר טרחתו של המומחה ישולם על ידי בית הדין, כמקובל.

11.
להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ח
(
17 יוני 2018), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.




נציג ציבור (עובדים)



טל גולן
שופט

נציג ציבור (מעסיקים)







בל בית דין אזורי לעבודה 22321-10/17 אריאלה שמעון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 17/06/2018)