פסקי דין על מוחמד אבו כף | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

55500-05/17 בל     28/06/2018




בל 55500-05/17 מוחמד אבו כף נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בירושלים


ב"ל 55500-05-17


28 יוני 2018

לפני
:

כב' השופט
עמיצור איתם

ה
מערער
מוחמד אבו כף
עו"ד סופי טיקוצקי
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אלי מושונוב



פסק דין


1.
ערעור על החלטת ועד רפואית לעררים מיום 7.5.17.
2.
המערער הופיע בפני
הועדה ופירט את תלונותיו כפי שנרשמו בפרוטוקול הוועדה: "בחודש 11.16 נשברה לי הרגל והכאבים לא עוברים. כאבים ברגל ימין. בשתי הרגליים בברכיים כאבים בשניהם... נוצר לי כאבים בגב כאבים באגודל יש שמאל. מאז הנפילה לא עובר. גם בהליכה בכל פגיעה בחפץ כאבים איומים"
3.
הוועדה לא ציינה אלו מסמכים עמדו בפני
ה והותירה את המקום המיועד לכך ריק. בהחלטת הוועדה נקבע כך: "בבדיקה הליכה עם צליעה דמונסטרטיבית רגל ימין. אין נפיחות בברכים אין הבדל במבנה בין קרסול ימין לשמאל. כיפוף...כף רגל ימין מעל 10 מעלות. כיפוף פלנטרי 50 מעלות. קרסול יציב ברכיים יציבות ללא הגבלות בתנועות, אין הגבלה בתנועות גב ובצוואר כתפיים ומרפקים. הגבלה קלה ביישור מפרק הבסיסי של אגודל שמ'. כח גס תקין בגפיים ללא חסר נוירולוגי. הוועדה מקבלת את הערעור ומוסיפה 5% על הגבלה בתנועות אגודל"
4.
לאחר ששקלתי בדבר החלטתי לדחות את הערעור
. במסגרת ההנמקה אתייחס להלן בפירוט לטענות המערער:
5.
אשר לטענה לפיה היה על הועדה להתייחס לתלונות המערער על כאבים
ולקבוע האם יש בהם כדי להצדיק אחוזי נכות. אין בידי לקבל את הטענה.
6.
הוועדה דנה בפירוט בנכויותיו האורתופדיות של המערער וקבעה לו נכויות בהתאם לסעיפים ספציפיים המזכים אותו. זאת בגין קרע במיניסקוס, שבר בקרסול והגבלה בתנועות האגודל.
7.
המערער טוען כי כיוון שהתלונן גם על כאבים, היה על הוועדה לדון בתחולת סעיף 35 למבחנים ולדון בשאלה האם יש בכאבים כדי להשפיע על כושר הפעולה הכללי או התנועות. המערער תומך טענותיו בפסיקת בית הדין הארצי בנושא זה ובעיקר עב"ל (ארצי) 9947-09-12 המוסד לביטוח לאומי
- עמאד חביס (20.12.12) והפסיקה שבעקבותיו. פסיקה זו קבעה כי במקרים בהם הוועדה לא שקלה את ההשפעה על כושר הפעולה הכללי מן הראוי שתעשה כן.
8.
לטעמי אין ללמוד מפסיקה זו לענייננו. הכלל, אשר קיבל תוקף בפסיקה לא אחת, הוא כי על כאבים כשלעצמם אינם מקנים אחוזי נכות בלא שנלווית אליהם מגבלה תפקודית (למשל ברע (ארצי) 30534-12-14
שרה שוהם נ' המוסד לביטוח לאומי
).
9.


בענייננו נקבעו למערער מגבלות תפקודיות ונקבע כי יש לליקויו השפעה על כושר הפעולה שלו. המערער קיבל את האחוזים המגיעים לו ואת ההתייחסות למגבלותיו באמצעות שימוש בסעיפי הליקוי הספציפיים הייעודיים להם. משכך, אין לטעמי מקום לבחון שימוש חופף בסעיף 35, שהוא סעיף סל.
10.
זאת בניגוד למקרים אליהם מכוונת להבנתי הפסיקה בעניין חביס ודומותיה, בהם לא נקבעו אחוזי נכות אורתופדיים ספציפיים או שהוכרו ליקויים נפרדים שכל עניינם כאב בלבד. במקרים מעין אלו ייתכן שתידרש הוועדה לשקול את ההשפעה על כושר הפעולה הכללי.
11.
שאם לא כן, משמעות הדבר כי כמעט בכל ליקוי נטען (אשר מטבע הדברים מתבטא גם בכאבים) יהיה על הוועדה לעשות שימוש גם בסעיף הסל ולשקול הענקת נכות בגין השפעת הכאב.
12.
אשר לטענה לפיה היה על הוועדה להתייחס גם לתסמונת התעלה הקרפלית
ממנה סובל המערער לדבריו, גם טענה זו אין בידי לקבל.
13.
במסגרת הערעור הציג המערער מסמך סיכום ביקור מקופת החולים מיום 19.10.17. במסגרת זו נכתב
"9.3.17... כאב ורדימות באצבעות כף יד ימין
emg rt cts severe
" היינו, קיים לכאורה תיעוד כי המערער נמצא בבדיקה כסובל מתסמונת
cts
. לטענתו, היה על הוועדה להתייחס למסמך זה. המערער לא טען במפורש כי המסמך הוגש לוועדה ורק נטען מפי באת כוחו כי "הוועדה לא טרחה לרשום בחלק המיועד לכך ... על מסמך אחד שעמד בפני
ה לפיכך עכשיו בדיעבד לא ניתן לדעת האם עמד או לא עמד בפני
ה מסמך כלשהו מאורתופד"
14.
עיון בתיק המשיב (שהוא גם תיק הוועדה) אשר נערך במהלך הדיון בתיק, העלה כי המסמך האמור לא מצוי בתיק. לדברי ב"כ המשיב ,בפני
הוועדה עמדו סיכומי ביקור אשר המאוחר שבהם הוא מיום 22.12.16ובו לא הופיע עניין זה.
15.
אכן, הוועדה לא ציינה בפרוטוקול את המסמכים שעמדו בפני
ה. אכן עניין זה אינו תקין. עם זאת, לאור העובדה שעלה בדיון בבירור כי המסמך לא עמד בפני
הוועדה, אין לטעמי מקום להחזיר את הדיון בעניין זה.
16.
על אף שהמערער לא היה מיוצג בפני
הוועדה הרי שמדובר באדם שלא נטען שהוא נעדר כושר שיפוט או חסר כשרות משפטית. בהתייצבותו פירט במפורש את תלונותיו ואלו לא נגעו כלל ליד ימין או לאבחנה לפיה הוא סובל מ-
cts
.

בנסיבות אלו אין לבוא בטרוניה לוועדה על שלא התייחסה לעניין זה.
17.


מקובל עלי כי ייתכנו מצבים בהם וועדה לעררים תידרש להתייחס לאבחנות העולות ממסמכים שהוצגו לה אף בלא טענות המערער, אולם זה אינו המקרה. משעה שלא הוצג מסמך ולא נטענה טענה, אין כאמור מקום להחזרת העניין. (השווה בר"ע (ארצי) 10013-11-17 מילר נגד המל"ל; ב"ל (ת"א) 10887-12-16 הדר נ' המל"ל ועוד)
18.
לטעמי, גם כשמדובר בהליכים מן התחום הסוציאלי ניתן לדרוש אחריות בסיסית מאדם, שיטען את כל טענותיו וישתדל להביא את המסמכים הנדרשים. על כן אדם שלא פעל כאמור, ישלם לעתים את מחירה של התנהלותו. במקרה זה החזרת העניין לוועדה תהיה בוודאות על חשבון מבוטחים אחרים הממתינים לתורם בפני
הוועדות ואין לכך הצדקה. יש להדגיש כי הדלת על הכרה בנכות בעניין זה אינה סגורה בפני
המערער-
אשר רשאי, ככל שהוא זכאי לכך על פי דין, להגיש בקשה להיבדק מחדש.



19.
סוף דבר כאמור, הערעור נדחה. אין צו להוצאות.





ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ח, (28 יוני 2018
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 55500-05/17 מוחמד אבו כף נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 28/06/2018)