פסקי דין על כל בו חצי חינם בע"מ | פסקי דין על נוספת | פסקי דין על מרי בורשטייןמאיר בורשטייןרחל שבתאיטוביה בורשטייןדליה קרןעזורי עטארדני שמשגדעון שמשאילנה מאירמדינת ישראל | פסקי דין על סמירה בלס |

62564-06/17 א     28/06/2018




א 62564-06/17 כל בו חצי חינם בע"מ נ' נוספת, מרי בורשטייןמאיר בורשטייןרחל שבתאיטוביה בורשטייןדליה קרןעזורי עטארדני שמשגדעון שמשאילנה מאירמדינת ישראל, סמירה בלס








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 62564-06-17 כל בו חצי חינם בע"מ
נ' בורשטיין ואח'




מספר בקשה:
7

לפני
כבוד השופט יגאל נמרודי


התובעת:

כל בו חצי חינם בע"מ


נגד

הנתבעים










משיבה נוספת
1. מרי בורשטיין
2. מאיר בורשטיין
3. רחל שבתאי
4. טוביה בורשטיין
5. דליה קרן
6. עזורי עטאר
7. דני שמש
8. גדעון שמש
9. אילנה מאיר
10. מדינת ישראל

סמירה בלס



פסק דין


בחודש יוני 2017 הגישה התובעת תביעה לפירוק שיתוף. הצדדים הגישו עמדתם ביחס להליך (בין בדרך של כתב הגנה ובין בדרך של הודעה). ביום 31.1.2018 התקיים דיון אליו התייצבו באי-כוח הצדדים. בתום דיון ענייני חלה התקדמות משמעותיות, במסגרתה הוסכם על פתיחה בהליכי פירוק שיתוף על דרך של מכירת המקרקעין במכרז פתוח. כן הגיעו הצדדים להסכמה באשר לזהות כונס הנכסים, באשר לשיעור שכרו וכן באשר לזהות שמאי שימונה. לא ניתן צו לפירוק השיתוף במקרקעין, בשים לב למחלוקות שנותרו תלויות ועומדות ולבירור משלים שהיה מקום לערוך (ראו האמור בסעיפים 5-2 להחלטה מיום 31.1.2018).
בעוד שאחת מהסוגיות מוסיפה להתברר (שאלת צירופה של הגב' בלס להליך), הודיעה ביום 17.5.2018 התובעת כי "לאחר שיקול נוסף היא מבקשת לחזור בה מהתביעה". התובעת נתנה הסכמת לשאת בעלות השמאי ובהוצאות הצדדים.
נתבעים 9-5 אינם מתנגדים לבקשה. נתבעים 5, 9-7 מבקשים כי ייפסקו לזכותה הוצאות ושכ"ט עו"ד וכן יושבו להם הכספים ששולמו עבור עריכת השמאות. נתבע 6 הותיר את סוגיית ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט; הגב' בלס הותירה את הסוגיות לשיקול דעת בית המשפט; נתבעת 10 לא הגישה תשובה.
אשר לנתבעים 4-1: נתבעים אלו מתנגדים לבקשה. לדידם, ניתנה זה מכבר החלטה בדבר פירוק השיתוף במקרקעין, והמשמעות היא שבית המשפט אינו מוסמך לשנות את ההחלטה, ולמעשה שינויה יכול היה להיבחן במסגרת הליכי ערעור בלבד. הנתבעים כאמור טוענים כי התובעת פעלה באופן שהוביל לבזבוז זמן שיפוטי יקר, נגרמו להם הוצאות, והיא פועלת במקום בניגוד לדין, כשהפכה את המקום לחנייה. הנתבעים כאמור הוסיפו כי בכל מקרה הם מבקשים להמשיך בהליך, לרבות על דרך של צירופם כתובעים, תוך המשך ההליכים מהמקום בו הם הופסקו. התובעת הגיבה לאמור בתשובת נתבעים 4-1.


לאחר בחינה של נסיבות העניין וטענות הצדדים, אני מורה כדלקמן:
ככלל, בעל-דין שהגיש תביעה רשאי לחזור בו ממנה. לכלל זה עשויים להיות חריגים. התובעת לא נימקה במסגרת הבקשה את הטעמים לפיהם היא החליטה לחזור בה מהתביעה. בתשובתם לבקשה לא הציגו נתבעים 4-1 מניע נסתר העומד מאחורי אותה החלטה. טיעון משלים, במסגרתו נעשה ניסיון להסביר את פשר אותה החלטה, מסרה התובעת במסגרת התגובה לתשובה. לגופם של דברים, אף שהמניע שעמד ביסוד הבקשה למחיקת התביעה לא הובהר, לא מצאתי עילה למנוע מהתובעת לחזור בה מהתביעה. שני נימוקים מרכזיים עומדים ביסוד החלטתי: נימוק ראשון – לא ניתן צו לפירוק השיתוף במקרקעין. אכן, אילו היה ניתן צו כאמור, אף שמדובר בהחלטה אחרת, מנועה הייתה התובעת מלחזור בה מהתביעה. הטיעון העומד ביסוד עמדת הנתבעים 4-1 בדבר קיומו של

פסק דין
או החלטה אחרת – שגוי. צו בדבר פירוק השיתוף לא ניתן. אכן, עיקר ההסכמות הנוגעות לצו כאמור שוכללו, אלא שהצו לא ניתן, מאחר ונותרו סוגיות נוספות לבירור. ממילא, לא ניתן צו בדבר מינוי כונס נכסים. הסכמה על זהותו של כונס, כמו גם על שכרו, אינה באה בגדר מינוי כונס נכסים (מינוי שנכנס לתוקף עם הפקדת בטוחה); נימוק שני – לבד מזמן שאבד וחיסרון כיס, לנתבעים 4-1 לא נגרם נזק כתוצאה מחזרת התובעת מהתביעה. בביטוי "נזק" הכוונה ליתרון מסוים – מהותי או דיוני – שנזקף לטובת מי מבעלי הדין, שעשוי להיאבד לאותו בעל דין עם מחיקת התביעה. יתרון כאמור עשוי היה להימצא גם אם לא ניתן צו מינוי כונס נכסים. לדוגמה – אילו ביקשה התובעת לפרק את השיתוף בדרך מסוימת, בעוד שבעקבות התנגדות מי מבעלי הדין האחרים נקבע – לרבות בדרך של הסכמה – כי הפירוק יהיה בדרך שונה – מדובר ביתרון משפטי לטובת מי מהנתבעים ולחובת התובעת. לו כך הייתה תמונת המצב, ניתן היה להתנות את מחיקת התביעה בתנאי, שלפיו אם תוגש תביעה נוספת
, התובעת תהיה מושתקת מלטעון לפינוי בדרך שונה מהדרך לגביה הובעה הסכמה או שנקבע כי היא הדרך המחייבת את הצדדים. כאמור, לא כך הם פני הדברים בענייננו.
על כן, בהיעדר רצון של התובעת לנהל את ההליך שיזמה (ממילא, כאשר כונס הנכסים המוצע אינו מבקש להמשיך בהליך, ואין לכפות עליו לשמש כונס ללא הסכמה מלאה (הסכמה שנדרשת טרם המינוי)), אני נעתר לבקשת התובעת ומורה על מחיקת התביעה.
לא מצאתי מקום, במסגרת ההליך הנוכחי, להורות על צירוף נתבעים 4-1 כתובעים בהליך. אין באמור כדין לגרוע מזכותם של נתבעים אלו להגיש תביעה עצמאית.
אשר לשאלת ההוצאות
: התובעת תשיב לכל אחד מהגורמים שנשאו בתשלום שכר טרחתו של השמאי (אף שטרם מונה כונס נכסים וטרם ניתן היתר של בית המשפט להתקשרות של כונס נכסים עם שמאי) את החלק ששולם על ידו.
איני מוצא מקום לפסוק הוצאות נוספות או שכר טרחת עו"ד לזכות הגב' בלס (שטרם הצטרפה כצד להליך), לזכות נתבע 6 (שלא עמד על פסיקת שכר טרחה) ולזכות נתבעת 10 (שלא הגישה עמדתה בסוגיות שעל הפרק).
נתבעים 4-1, 9-7 זכאים שייפסק לזכותם שכר טרחת עו"ד. שיעור שכר הטרחה משקף את היקף הפעילות שנדרש מהם עד לשלב זה של ההליך (בעיקרם של דברים, הגשת כתב טענות והתייצבות לדיון אחד ממושך, ואת השיקול האם מלכתחילה עמדת הנתבעים הייתה בעד קידום הליך הפירוק או נגד הליך זה (באופן שמחיקת התביעה תואמת את הציפייה שלהם)). התובעת תישא בשכר טרחת ב"כ נתבעים 4-1 בשיעור של 18,000 ₪ ובשכ"ט ב"כ נתבעים 9-7 בשיעור של 12,000 ₪.
תשלום ההוצאות ושכר הטרחה ייעשה בתוך 30 יום.
התיק ייסגר.
המזכירות תשלח את פסק הדין אל ב"כ הצדדים.











ניתן היום,
ט"ו תמוז תשע"ח, 28 יוני 2018, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 62564-06/17 כל בו חצי חינם בע"מ נ' נוספת, מרי בורשטייןמאיר בורשטייןרחל שבתאיטוביה בורשטייןדליה קרןעזורי עטארדני שמשגדעון שמשאילנה מאירמדינת ישראל, סמירה בלס (פורסם ב-ֽ 28/06/2018)