פסקי דין על יצחק דהן | פסקי דין על קידי- קיט י.ד.ע | פסקי דין על יוסף יוסי בן ברוך |

26752-09/17 א     18/06/2018




א 26752-09/17 יצחק דהן נ' קידי- קיט י.ד.ע בע"מ, יוסף יוסי בן ברוך








בית משפט השלום בנצרת



ת"א 26752-09-17 דהן נ' קידי- קיט
י.ד.ע בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
רבקה איזנברג


תובע

יצחק דהן


נגד


נתבעים

1.קידי- קיט
י.ד.ע בע"מ

2.יוסף יוסי בן ברוך









פסק דין


1.
לפני תביעה כספית וכן הצהרתית על פיה עתר התובע להרים את מסך ההתאגדות בין
הנתבעת
1 (להלן: "הנתבעת"),לנתבע 2 (להלן: "הנתבע") ולחייב את שני הנתבעים בסכום החוב בתיק ההוצל"פ שנפתח כנגד הנתבעת.
ע"פ הנטען בתביעה
: כנגד הנתבעת ניתן

פסק דין
לטובת התובע, בגינו פתח התובע תיק הוצל"פ כנגד הנתבעת, אך התובע לא הצליח לגבות את החוב. הנתבע
שהיה בעל מניות יחידי ודירקטור יחידי של הנתבעת הקים כעוסק מורשה ,עסק חדש בשם "אדום ירוק" (להלן: "אדום ירוק"),במטרה להבריח כספים וזכויות של הנתבעת. לטענת התובע, הנתבע המשיך את פעילות הנתבעת באמצעות אדום ירוק, מאותו מקום, עם אותו ציוד, תוך שימוש באותו מוניטין ובאותו אתר אינטרנט, במטרה לחמוק מחובות ונושים של הנתבעת. התובע טען כי מדובר בעסק שנועד להמשיך במרמה את פעילות הנתבעת ולפיכך, יש זהות בין הנתבעת לנתבע ויש להרים את מסך ההתאגדות בינו, לבין הנתבעת. התובע הפנה הן לדיני הרמת מסך והן לעילה נזיקית, על פיה נטען כי הנתבע התרשל כלפי התובע, התנהג בחוסר תום לב והקים את אדום ירוק כאשר כל תכלית עסקו זה הינה הברחת נכסים מהנתבעת.

2.

הנתבע טען בכתב הגנתו כי הנתבעת נמצאת במצב קיפאון וללא פעילות כבר 3 שנים וכי עיקר פעילותה היה בניית מסלולי למידה חינוכיים וחווייתיים, בעוד תחום הבטיחות בדרכים וערכות יצירה בתחום זה ,היה תחום קטן ושולי בנתבעת. הנתבע טען כי במועדי התביעה שהתנהלה ע"י התובע כנגד הנתבעת, הוא היה אחד מ 3 בעלי מניות של הנתבעת ומסוף שנת 2015,נותר בעל מניות יחיד. הנתבע טען כי במהלך שנת 2016 וחלק משנת 2017, עבד כשכיר בחברת הסעות ומכר מוצרים קטנים של זהירות בדרכים לגני ילדים, שנרכשו ושולמו מכספו. הנתבע הכחיש כי הבריח כספים מהנתבעת והפנה לכך שהחשבוניות יוצאות כיום על שם אדום ירוק. לטענת הנתבע רוב פעילותו כיום הינה כנהג הסעות ונהג מונית והוא רק משלים הכנסה במכירת ערכות יצירה של זהירות בדרכים וזאת בסכומים נמוכים. הנתבע טען כי כתובת הנתבעת הייתה בקיבוץ אורטל ואילו כתובתו הינה בישוב קדמת צבי ,כי רכש את המוצרים שאדום ירוק מוכרת מכספו האישי וכי אתר האינטרנט של החברה פתוח רק מאחר שאינו יודע כיצד לסגרו.


מטעם התובע העיד התובע. מטעם הנתבעים העיד הנתבע.


דיון
3.

כבר בראשית הדברים אציין כי אין מקום ליתן

פסק דין
נוסף כנגד הנתבעת, שכן כבר ניתן נגדה בעבר פסק הדין שצורף לתביעה. אין ליתן

פסק דין
נוסף כנגד הנתבעת ביחס לסכום החוב נשוא תיק ההוצל"פ שנפתח לצורך גביית אותו פסק הדין שכבר ניתן.

4.
לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני
, שקלתי את טענות הצדדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדותם ,שוכנעתי כי דין התביעה כנגד הנתבע להתקבל וזאת הן בעילה
של הרמת מסך והן מכוח אחריותו האישית של הנתבע כאורגן בנתבעת. תוצאה זו הינה מאחר שהוכח כי הנתבע
החל לפעול באמצעות אדום ירוק ,במקום באמצעות הנתבעת לצורך הברחת כספים ונכסים מהנתבעת לנתבע ועל מנת למנוע מהתובע את האפשרות לגבות את חובו מהנתבעת
.

5.
המסגרת המשפטית :
חוק החברות תשנ"ט 1999

(להלן: "החוק") קובע
בסעיף 6

כדלקמן:
"(א)(1)בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א)באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;

(ב)באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) ..."
אמנם
ההלכה, בוודאי לאחר תיקון
סעיף 6

לחוק, הינה כי
המדובר בסעד קיצוני שיש לעשות בו שימוש זהיר ביותר במקרים חריגים ולא כדבר שבשגרה
. יחד עם זאת, מטרת דוקטרינת הרמת המסך נותרה כשהייתה והינה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה לבעל המניות :"הרמת מסך כזו מכוונת כנגד בעלי המניות שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ ולהינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או "משבט זעמו" של החוק" (ע"א 9916/02 בן מעש נ. שולדר חב' לבניה בע"מ).

כפי שיפורט, שוכנעתי כי הנתבע, שהיה והינו בעל מניות בנתבעת, השתמש באישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעת באופן שיש בו להונות ולקפח את התובע ונושי הנתבעת ולפיכך, צודק ונכון לייחס לו את חוב הנתבעת.
בעניין זה אדגיש כי כבר נפסק שהקמתה של חברה חדשה, תחת זו שהפכה חדלה פירעון, עשויה להעיד על כוונה לקפח נושים ולחמוק מתשלום חובות החברה, ולהצדיק הרמת מסך ההתאגדות (ראה: חביב-סגל "מגמות חדשות בהלכות הרמת-מסך" בעמוד 308).

מאחר שהנתבע העביר את פעילותה של הנתבעת ואת המלאי שלה לעסק החדש שהקים
, תוך ערבוב והמשך עשיית שימוש בשם הנתבעת, במוניטין שלה, ובלקוחות שלה ,ממש בסמוך למועד מתן פסק הדין (

פסק דין
שלפי עדות הנתבע עצמו, הוא שיצר לנתבעת קושי נוכח החוב שנוצר (עמ' 6 שורות 19-20),יש הצדקה להרמת מסך במקרה זה. גם אם חלק מפעילות אדום ירוק הינה הסעות, הרי שהנתבע לא הציג כל טעם מדוע לא המשיך את פעילות מכירת מוצרי זהירות בדרכים במסגרת הנתבעת ובחר להעבירה לעסק החדש שהקים ומדוע מכר את המלאי של הנתבעת באמצעות אדום ירוק, כך שאת התמורה שלשל לכיסו ולא לתשלום חובות הנתבעת. שוכנעתי כי הטעם לפעילות הנתבע כאמור היה מתוך מטרה לחמוק מתשלום חובות הנתבעת.

עוד ובטרם אבחן את העובדות הרלוונטיות למקרה דנן, אציין כי
הלכה פסוקה היא שביחס לחברה משפחתית, יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליבראלית בהרמת מסך. ראה ע"א 4606/90 מוברמן ואח' נ. תל מר בע"מ ואח':
"מסקנה זו מתחזקת בכך שמדובר בענייננו בחברה פרטית משפחתית קטנה, אשר מעבר למעטה המשפטי המכסה אותה ניתן לראות שהיא מנוהלת כעסק פרטי הדומה לשותפות. הלכה מקובלת עלינו, שמצאה ביטויה בפסקי דין לרוב, היא, שבמקרה כגון דא יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליברלית בהרמת המסך (
ע"א 213/79

[3], בעמ'
698
;
בג"צ 397/67

[4], בעמ'
539
).
וכן:
ע"א 10582/02

ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ:
"החברה דנא היא חברה משפחתית. על פי הפסיקה, וגם על פי השכל הישר, יש בקעה רחבה יותר להרים לגבי חברה משפחתית את המסך, שהרי היא משמשת במידה רבה ככלי "פורמלי" לצורך נוחות בענייני מס ... ההתייחסות אליהן, כעולה מן הפסיקה, מעוגנת בנסיון החיים וכאמור בשכל הישר, קרי, שככל שהמדובר במבנה "משפחתי", הסיכוי לעירוב תחומין ולניהול המערב בין טובת החברה לטובת המשפחה הוא גדול יותר.

6.

בצד הדוקטרינה של הרמת מסך ,קיימת גם אפשרות להטלת אחריות אישית על אורגנים ובעלי שליטה בחברה וזאת מכח דיני הנזיקין (
ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ. קאר סקיוריטי בע"מ וא

ח' פ"ד מח

(5) 661), או מכח עקרון תום הלב (
ד"נ 7/81 פנידר נ. קסטרו

פ"ד לז

(4) 673). העמדה המקובלת היא שאף עדיפה דרך זו: "מבחינה עיונית יש להדגיש כי האחריות האישית מקיימת את העיקרון היסודי בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. הרמת המסך מכרסמת באותו עיקרון על-ידי התעלמותה ממנו. יתרונה של האחריות האישית הינו בהצלחתה להרחיב את מעגל הירבויות ולתרום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת (חביב-סגל שם בעמ' 214).
במקרה דנן וכפי שיפורט, יש לחייב את הנתבע גם מכוח אחריותו האישית ע"פ סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג
בכך שפעל בחוסר תום לב ביחס לחיוב מכוח פסק הדין והביא לכך שפעילות והכנסות של הנתבעת יועברו לעסק חדש שהקים ולכיסו הפרטי, במקום שישמשו לתשלום חוב הנתבעת. בנוסף חלה על הנתבע גם אחריות אישית מכוח עוולה נזיקית שכן, ברשלנותו, העביר את פעילות והכנסות הנתבעת לעצמו באמצעות עסק חדש שהקים. היה על הנתבע לצפות כי פעילות זו תגרום לתובע נזק שכן בכך נמנעה ממנו היכולת לגבות את החוב מהנתבעת ולפיכך יש לחייב את הנתבע באופן אישי לנזק-החוב לתובע.

7.
העובדות המקימות עילה להרמת מסך ואף להטלת אחריות אישית, כמפורט לעיל
-

פסק הדין
כנגד הנתבעת ניתן ביום 25.10.15, תיק ההוצל"פ לגביית סכום פסק הדין נפתח ביום 7.12.15. העובדה שמועד פתיחת העוסק הפטור הינו כבר ביום 1.1.16 בסמיכות למועדים הנ"ל,כשמדובר בעסק שהכנסה משמעותית ממנו,באה מאותו תחום עיסוק מדליקה נורה אדומה וכבר היא מעוררת חשד לטעם בגינו החל הנתבע לפעול כעוסק באותה פעילות שקודם בוצעה באמצעות הנתבעת. יודגש כי הנתבע אישר בחקירתו כי קריסת הנתבעת החלה ממתן פסק הדין(עמ' 6 שורות 19-23) ועל פני הדברים, העברת הפעילות של הנתבעת למסגרת עסקית חדשה מיד לאחר מתן פסק הדין, מצביעה על כך שהטעם היה הרצון להמשיך את פעילות הנתבעת ללא עמידה בתשלום החוב. בסיכומיו תאר הנתבע את המצוקה הכלכלית אליה נקלעה החברה ואולם, אין בעצם רצונו לשקם עצמו כדי להצדיק פגיעה בתובע אשר זכה ב

פסק דין
לטובתו והוא זכאי לגבותו. גם לנושים יש מחויבויות והתחייבויות ואין להעדיף את "פתיחת הדף החדש" ע"י הנתבע, על פני זכותו של התובע לקבל את כספו.
העובדה שהנתבע בחר לעבוד גם בתחום ההסעות, אינה מקימה הסבר לכך שהעביר את פעילות הנתבעת לעסק החדש שהקים.
הנתבע לא
הציג כל טעם מדוע לא ניתן היה להמשיך את פעילות הנתבעת לכל הפחות עד לתשלום חובה, כשהעסק החדש שהקים משמש להסעות בלבד. ככל שפעילות הנתבעת לא הייתה רווחית והוצאותיה היו גבוהות, כפי שטען הנתבע בסיכומיו, ניתן היה להפסיק את פעילותה. אולם העברת פעילותה תחת מסגרת אחרת, גם אם הינה זולה יותר מבחינת הוצאות, מבלי לשלם את חובה מצדיקה הרמת המסך, כמבוקש.


הנתבע טען בהגנתו כי תחום הפעילות של זהירות בדרכים, תחום בו הינו עוסק בנסגרת אדום ירוק היה שולי אצל הנתבעת.
טענה זו תמוהה ולא הוכחה נוכח העובדה שעיון באתר האינטרנט של הנתבעת (נספח ב' לתצהיר התובע, אותו לא הכחיש הנתבע כפרסום מאתר הנתבעת), מעלה כי כותרת האתר הינה : "קידי קיט ידע בע"מ מחנכים לזהירות ובטיחות בדרכים". תיאור הפעילות שם הינו:"קידי קיט ידע בע"מ עוסקת בתחום הבטיחות בדרכים למעלה מעשור והנה בעלת מגוון עשיר ונרחב של אביזרי בטיחות, ערכות הפעלה ויצירה יחודיות ומוצרים נושאי מסר בטיחותי". כלומר, גם פעילות הנתבעת (היחידה המוצגת באתר כיום),הינה בתחום פעילות זהה של זהירות בדרכים.
המדובר אם, כן בעסק שהחל לפעול בסמוך למועד פס"ד שניתן כנגד הנתבעת, באותו תחום עיסוק של הנתבעת.
8.
גם אם ברשם החברות מופיעה כתובת ישנה של הנתבעת בקיבוץ אורטל, הרי עיון בנספח ב'-צילום מאתר האינטרנט של הנתבעת, מעלה כי הכתובת העדכנית המופיעה באתר הנתבעת כיום הינה כתובתו של הנתבע ועסקו אדום ירוק, בישוב קדמת צבי ואף מספר הטלפון המופיע באתר של הנתבעת הינו מספר הטלפון של הנתבע ועסקו אדום ירוק.
כתובת אתר האינטרנט של הנתבעת
שכותרתו כאמור "קידי קיט ידע בע"מ מחנכים לזהירות ובטיחות בדרכים" המופיעה בתחתית השמאלית של נספח ב' הינה

www.adomyarok.co.il
.

כתובת אתר הנתבעת, על שם אדום ירוק,
שעה שכתובת אתר זה מופיעה גם על חשבונית המס של אדום ירוק (ראה נספח ז' לתצהיר התובע), מצביעה על ערבוב וזהות בין 2 העסקים הנ"ל המפורסמים ע"י הנתבע במסגרת אותו אתר.
בתצהירו, היתמם הנתבע
וטען כי אתר הנתבעת לא נסגר,למרות שהנתבעתהפסיקה פעילותה, שכן
אין לו את הידע הדרוש לשם סגירת האתר, או האפשרות לשלם לבעל מקצוע שיסגור את האתר. אין בטענה זו ממש שעה שאתר על שם אדום ירוק שהוקמה כאמור רק ב1/16 מפנה לאתר הנתבעת ובעת שהנתבע עצמו מפנה בחשבונית המס של אדום ירוק לאתר אינטרנט זה של הנתבעת בצורה אקטיבית. וראה גם בתמלול שצורף לתצהיר התובע (ואשר עליו בחר הנתבע כלל לא לחקור,לא להכחישו, או לסתרו, באופן כלשהוא), כשנשאל הנתבע האם יוכל לשלוח פרטים שלו, הנתבע השיב: "יש לך הכל באתר" (עמ' 5 שורה 16 לתמליל). ודוק, המדובר כאמור,באתר הנתבעת,שעה שהרכישה לכאורה בוצעה מאדום ירוק. עוד ראה בחקירת הנתבע בעניין:
" תקרא את כתובת המייל שרשום בדף אינטרנט שאני מציג לך
בפלאפון
ת.
www/adomyarok/co/il
ש. מה הכותרת שמופיעה מעל כתובת האמייל
ת. קידיקיט ידע
ש. זה שלך האתר הזה
ת. זה אתר שקיים במערכת לא נעשה בה שום פעילות, שום שינוי שום כלום ,
ש. מי הזמין את האתר ממקים האתרים
ת. אני הנתבעת 1 בזמנו , האתר קיים משנת 2000" .
האתר של הנתבעת קיים, לטענת הנתבע, כבר משנת 2000,אך כאמור כתובת האתר הינה כתובת אדום ירוק ואף הכתובת ומס' הטלפון המופיעים בו הינם של הנתבע-אדום ירוק.

9.
מהתמלול שצרף התובע עולה כי בשיחה שהתקיימה עם הנתבע במס' הטלפון של הנתבע ,זה המופיע ,הן באתר האינטרנט של הנתבעת והן בחשבונית של אדום ירוק, אישר הנתבע לפונה כי הגיע ל"קידי-קיט"-דהיינו לנתבעת (עמ' 1 שורות 19-20 לתמלול). משיחה זו עולה כי הנתבעת עדיין פעילה ומוכרת ערכות יצירה כמתואר ע"י הנתבע בעמ' 2 לתמלול. וראה לדוגמא גם התייחסות מפורשת של הנתבע לכך שהנתבעת-החברה, היא ששולחת את המוצרים בעמ' 2 שורה 13, כשמסביר שהמוצרים מגיעים דרך שליח של "החברה".למרות זאת וכעולה מהשיחה השניה המתומללת ומהחשבונית שהנפיק הנתבע בגין אותה רכישה,הרי שהתשלום משולם לאדום ירוק לחשבונו הפרטי של הנתבע (ראה פרטי החשבון ע"ש הנתבע המופיעים בהודעת ווטסאפ שצורפה לתצהיר התובע ואשר ניתנו על מנת שרוכשת המוצרים מהנתבעת תעביר אליו את התשלום). הטעם לכך ברור,הרי במסגרת תיק ההוצל"פ הוטלו עיקולים על הנתבעת וכל הכנסה שתועבר אליה, תעוקל.
10.
הנתבע טען כי את כל המוצרים שאדום ירוק מוכרת הוא קונה מכספו ולצורך כך צירף כנספח ב' לתצהירו חשבונית מס שהופנתה לאדום ירוק. אלא שהמדובר בחשבונית יחידה ע"ס 1,498 ₪ בלבד ,כאשר כעולה מדוח הכנסותיו להנהלת חשבונות (צורף לתצהיר התובע), הכנסותיו ממכירת מוצרים אלו מגיעה בכל שנה לעשרות אלפי ₪ (כ40,000 ₪). אם כך מדוע לא צירף הנתבע את יתר החשבוניות המצביעות על רכישת כל המוצרים הרבים שמכר בשנים אלו,על מנת להוכיח כי רכש אותם מכספו והסתפק בחשבונית יחידה על סך זעום?!!.
התשובה לכך מצויה בתשובה שהשיב הנתבע בחקירתו, עת אישר תחילה כי פנה ללקוחות של הנתבעת וביקש לשנות את ההתקשרות מהנתבעת לאדום ירוק ולאחר מכן תיקן וטען כי אנשים פנו אליו. מכל מקום מייד בהמשך תשובתו,
אישר הנתבע כי למעשה
מכר במסגרת אדום ירוק מלאי של הנתבעת(!!!
)
ומכאן ברורה הסיבה מדוע לא יכול היה הנתבע להציג אלא חשבונית רכישה אחת שבוצעה ע"י אדום ירוק. אדום ירוק המשיכה למעשה ומכרה את מלאי הנתבעת,אלא על מנת שמלאי זה, או ההכנסות ממכירתו, לא יעוקלו,נעשתה המכירה במסגרת אדום ירוק .כך נטל הנתבע את התמורה עבור מכירת המלאי של הנתבעת לכיסו הפרטי,חלף תשלומו ע"ח החוב הפסוק ,לתובע :
"ש. פנית ללקוחת וביקשת מהם לשנות את ההתקשרות מהנתבעת לאדום ירוק
ת
. כן למספר לקוחות פניתי, אני מתקן לא פניתי פנו אליי וברגע שפנו אליי לא עשיתי שיווק ישיר שלי, אנשים פנו אליי ושאלו אותי, לי היה מלאי מסוים אצל הנתבעת שהייתי צריך להיפטר ממנו וכך עשיתי". (עמ' 7 שורות 6-8). הנה כי כן, הנתבע, מכר
מלאי של החברה תוך ביצוע עירוב נכסים ברור בין פעילות הנתבעת לפעילות אדום ירוק.
לפיכך,גם אם לטענת הנתבע (סעיף 6 לסיכומיו),לנתבעת
לא היו מכונות,נכסים או ציוד,עדיין היה לנתבעת מלאי עסקי,אותו העביר הנתבע לעסקו הפרטי,במקום למכרו ולשלם את התמורה שהתקבלה על חשבון החוב לתובע.
מחקירתו של הנתבע אף עולה, כי אדום ירוק רוכשת מוצרים מאותם ספקים שמהם רכשה בעבר הנתבעת (עמ' 7 באמצע).
11.
הנתבע טען כי לא היה בעל מניות יחיד בנתבעת ובסעיף 2 לסיכומיו טען, כי הפך בעל מניות יחיד רק בסוף שנת 2017. טענה זו לא רק שעומדת בסתירה לכתב הגנתו ולתצהירו (ראה סעיף 3 לתצהיר),שם טען כי נותר בעל מניות יחיד מסוף שנת 2015(!),אלא שהנתבע אף אישר בחקירתו כי בעל המניות הנוסף מלבדו ומלבד גרושתו עזב למעשה 3 שנים לאחר שנכנס ב2006-2007.(עמ' 4 שורות 20-26), דהיינו כבר מ2010 לא היה שותף זה פעיל. ודוק,ההליכים נשוא פסק הדין החלו רק ב2011,פסק הדין כנגד הנתבעת ניתן בשנת 2015 והנתבע החל לפעול במסגרת אדום ירוק בראשית שנת 2016,כשבכל התקופות הנ"ל השותף השלישי כבר לא היה בחברה.
הנתבע אישר כי גם השליש של גרושתו עבר אליו.
הפעולות להעברת פעילות הנתבעת והכנסותיה לעצמו במסגרת אדום ירוק לצורך קיפוח התובע ומניעת אפשרותו לגבות את החוב נעשו בעת שהנתבע היה כבר בעל מניות יחיד או לחילופין בעל המניות היחיד שהיה פעיל בנתבעת.
הנתבע אישר בחקירתו כי רואה החשבון שהיה לחברה,הוא אותו רואה חשבון של אדום ירוק וכי הנתבע הוא זה שהיה מורשה חתימה ואחראי על הנפקת חשבונות בנתבעת והוא אף מורשה החתימה ומנפיק החשבוניות באדום ירוק.
רשימת הלקוחות שמופיעה באתר הנתבעת (נספח ב' לתצהיר התובע) הינה רשימה של לקוחות מסוג עיריות ומועצות כשהנתבע אף אישרם בעדותו ביחס ללקוחות הנתבעת:
" רשימת הלקוחות התבססה בתחילת הדרך, עבדנו בעיקר עם עיריות ומועצות, כי זה קשור למשרד החינוך, איתם למעשה היה הקשר העסקי".
כשהנתבע נשאל האם אדום ירוק עובדת עם אותם לקוחות,טען כי 95% מפעילות והכנסות אדום ירוק הינה מהסעות ורק 1% או 5% הינה מלקוחות מזדמנים שמתקשרים להזמין ערכה כזו או אחרת (עמ' 5 שורות 2-3). בתשובה זו אין אמת והיא חלק מהטעמים שהביאו להתרשמותי מעדות הנתבע כעדות בלתי מהימנה: עיון בדוח הכנסות להנהלת חשבונות של הנתבע (צורף לתצהיר התובע) מעלה ראשית כי אין המדובר ב"לקוחות מזדמנים" אלא במכירה
לעיריות מועצות וביה"ס, רשימת לקוחות דומה להפליא ללקוחות הנתבעת (ראה לדוגמא בשנת 2016- ביה"ס במטולה,מועצה אזורית משגב,עירית אשקלון ,עירית כפר סבא, ביה"ס עומרים, מועצה מקומית כפר כנא,עירית אשדוד,עירית קרית מלאכי,עירית צפת, עירית קרית אונו,ביה"ס היובל ובאופן דומה גם בשנת 2017).
שנית,אין המדובר בהכנסה שולית או מזערית מהכנסות הנתבע-אדום ירוק
. הנתבע אישר בחקירתו כי הכנסתו החודשית מהסעות הינה כ-7,000- 8,000 ₪ לחודש. אם כך הכנסה של כ40,000 ₪ לשנה ממכירת מוצרי זהירות בדרכים אינה מהווה אחוז בודד או מס' אחוזים בודד מהכנסות עסק זה.

12.

כל הסימנים שפורטו לעיל:אתר אינטרנט משותף,כתובת פעילה זהה,מס' טלפון זהה, בעלות ניהול ומורשה חתימה שנותרו גם בעסק החדש,מועד הקמה בסמוך לכניסת הנתבעת לחובות בשל מתן פסק הדין,תחום פעילות זהה,לקוחות וספקים זהים,שימוש במלאי של הנתבעת תוך גריפת תמורתו לנתבע במקום להשתמש בו לתשלום החוב,כל אלו מעידים כי הנתבע לא הפריד בין אישיותו הפרטית לבין האישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעת. שוכנעתי כי קיימת זיקה חזקה בין הנתבעת לעסק החדש שהקים הנתבע על מנת להמשיך את פעילות הנתבעת ,תוך התחמקות מתשלום חובותיה ויש בכך להצדיק הרמת מסך ויחוס חוב הנתבעת לנתבע.וראה בא 27665/00 דקורית אביזרי וילונות ודקורציה בע"מ נ.זלצברג אבי וטקסטיל 7 בע"מ:

"משמעות הדברים הינה כי "טכסטיל 7" אינה אלא אמצעי להמשך פעילותו של העסק
הקודם. דומני כי המקרה שבפני
י הינו בדיוק המקרה המתאים להרמת מסך ההתאגדות של "טכסטיל 7".שוכנעתי כי הקמת "טכסטיל 7" נועדה אך ורק כדי לאפשר לאבי להתחמק מתשלום חובות לנושים. כבר נאמר בע"פ
4606/90

, מוכרמן נ' תל-מר בע"מ, פד"י מו(5), 353, 362:" אמור מעתה שהרמת המסך מוכרת ואפשרית בהיקף זה או אחר, הכל לפי טיבו של הענין, הן כדי למנוע מבעלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה, הכרוכה ממילא בפגיעה בזולת בקיפוחו או הסבת נזק לו והן לשם "עשיית הצדק והיושר ושמירה על טובת הציבור".
אוסיף ואעיר כי בתי המשפט נוטים להקל בהרמת מסך בחברת מעטים משפחתית. כאשר ברור כי בפועל אין הבדל בין השותפות שנוהלה לבין ההתאגדות בחברה, יטה בית המשפט לזהות בין השניים (
ע"א 4606/90

הנ"ל בעמ' 363)". (
הדגשה שלי ר.א).

יצויין כי גם במקרה שבפני
,הנתבעת היתה למעשה מעין חברה משפחתית של הנתבע וגרושתו (השותף השלישי פרש לאחר 3 שנים ובסופו של דבר,גם הגרושה העבירה חלקה לנתבע).לאור כל האמור, יש לזהות בין הנתבעת לבין הנתבע שהחל להפעיל את אדום ירוק
תוך שימוש בלקוחותיה, במוניטין, במלאי ולמעשה העביר את כל פעילותה לעסק החדש, על מנת לחמוק מתשלום חובות הנתבעת.

עוד ראה לדוגמא גם ה"פ 151/07
לוזון ואח' נ' לוי
שם התבקש סעד הצהרתי ע"י בני זוג שהיו בעלים ומנהל בחברה
אשר נגדה ניתן

פסק דין
, על פיו יוצהר כי הרכוש שבביתם שייך להם ולא לחברה החייבת. יצוין כי המבקשת שם פעלה טרם הקמת אותה חברה וכן לאחר שהחברה חדלה לפעול ,באמצעות עוסק מורשה בתחומי עיסוק שברובם חופפים. ביה"מ דחה את התביעה וקבע:
"לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושקלתי את עדויות הצדדים, אני מקבלת את עמדת המשיבה, כי התמונה שמצטיירת מהראיות היא של עירוב בין עסקה של המבקשת, כעוסק מורשה, לבין העסק של החברה. במילים אחרות, לחברה לא היה למעשה קיום כלכלי ועסקי עצמאי ונפרד מהעסק של המבקשת, ועל כן אין המבקשים יכולים להשתמש לרעה - שימוש "פורמאלי" - באישיות המשפטית הנפרדת של החברה ולחסות מאחוריה, בניסיון לחמוק מתשלום החוב למשיבה
"
(הדגשה שלי ר.א).

ובה"פ 35496-11-09
מדוקס
בע"מ ואח' נ' כהן ואח'
:
"אף איני רואה מקום לאבחן את הלכת גל יעד או הלכת רשף מענייננו.טוענת המבקשת כי שם דובר במצב של פתיחת חברה אחת במקום חברה אחרת, להבדיל מהמקרה דנן, בו עוסק מורשה פתח חברה.איני רואה כל אבחנה ברציונאל של פסקי הדין באשר למקרה שבענייננו.הרציונאל הוא ברור: הדין ותחושת הצדק לא יאפשרו לחייבים להתחמק מחובם באמצעות הקמת גופים משפטיים שונים וחדשים.אחת היא, אם מדובר במעבר מחברה אחת לחברה אחרת, במעבר משותפות לחברה, או במעבר מחברה לשותפות. כל קונסטרוקציה משפטית שבמהלכה נאלץ הנושה לשבת ולצפות באין אונים באותו חייב עצמו, כאשר הוא ממשיך לנהל באין מפריע עסקים תחת כסות חדשה,
ומבלי שחובו של הנושה ייפרע, היא בלתי צודקת וביהמ"ש לא יתן לה את ידו.".

13.

כפי שפורט לעיל,הרי במקרה דנן,יש הצדקה לחייב את הנתבע,שהיה בעל מניות ומנהל הנתבעת, גם באמצעות הטלת אחריות אישית מכוח דיני החוזים (מחמת הפרת חובתו כאורגן בנתבעת לנהוג בתום לב בביצוע חיוב שהוטל על הנתבעת במסגרת פסק הדין), ומכוח דיני הנזיקין (בגין ביצוע עוולת רשלנות בכך שהיה צריך לצפות כי העברת פעילות ,מלאי והכנסות הנתבעת לעצמו, ימנעו מהתובע את האפשרות לגבות את החוב).
מתאימים מאוד לענייננו דברי ביה"מ ב
ת.א. 2290/04 בריטש ירון נ. דנירן חברה לשיווק מזון בע"מ ואח':
"...אין טעם טוב שבעטיו תוגבל הילכת פנידר לשלב המשא ומתן. אין גם טעם טוב להגביל תחולתו של עקרון תום הלב על מנהל חברה רק לקיום חיובים ושימוש בזכויות הנובעות מחוזה. לנוכח הוראת
סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי

), ניתן עקרונית להטיל אחריות גם בגין פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה. בענייננו מדובר בחיוב מכח

פסק דין
. על קיומו חל עקרון תום הלב, מכח
סעיף 61(ב).

בנסיבות שבהן נוקט מנהל חברה בפעולות על מנת להימנע מהתשלום כאשר לו אינטרס אישי בנקיטת פעולות כאמור, סבורה אני כי יש מקום להטיל אחריות אישית על מנהל חברה מכח עקרון תום הלב. קשת התרופות בגין הפרת תום הלב הינה רחבה וכוללת תשלום פצויים בגין הנזק שנגרם (ר' ר
בג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע נ. בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לה
(1), 828, בעמ' 838-839).
הנזק בענייננו הינו סכום פסק הדין.
גם מכח עוולת הרשלנות ניתן להטיל אחריות על הנתבע 3 כלפי התובע. שאלת האחריות האישית בנזיקין של בעל תפקיד בחברה נדונה בהרחבה על יד הנשיא שמגר בע"א 407/89
צוק אור בע"מ נ. קאר סקיוריטי בע"מ ואח',
פ"ד מח

(5), 661. ב

פסק דין
זה נקבע כי "פעולתו העוולתית של האורגן מקימה אפוא אחריות אישית כפולה. ראשית, אישית של החברה. שנית, אחריות אישית של האורגן". (שם, עמ' 697).
...בענייננו נקט הנתבע 3, בכושרו כמנהל הנתבעת 1 בפעולות שתכליתן הפסקת פעילותה של הנתבעת 1, וריקונה מכל נכסיה.
זאת עשה כאשר היה לו אינטרס כלכלי אישי בהעברת פעילותה ונכסיה של הנתבעת 1 לנתבעת 2 בה הוא בעל המניות והמנהל היחיד. הנתבע 3 נקט בפעולות אלו בעקבות פסק הדין שניתן לטובת התובע. מדובר במערכת נתונים החורגת מגדר פעילותו הרגילה של נושא משרה בחברה, היה על הנתבע 3 לצפות את הנזק שייגרם לתובע בעקבות פעולות אלו, וכמדיניות משפטית ראוי לחייבו אישית בנזק שגרם. כעולה מהדיון לעיל הנתבע 3 התרשל (לפחות) במעשיו, והוכח במידה מספקת קיומו של קשר סיבתי בין התרשלות זו והנזק שנגרם"
.(
הדגשות שלי ר.א)
.

14.

לאור כל האמור,אני מקבלת את התביעה במובן זה שיש לחייב את הנתבע 2 בחוב הנתבעת ע"פ פסק הדין שניתן כנגדה לטובת התובע.
יחד עם זאת אינני מוצאת לחייב את הנתבע בסך של 97,248 ₪ ,לו עתר התובע. המדובר בסכום שהוא גובה החוב בתיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגד הנתבעת בלבד נכון ליום 11.9.17. הנתבע לא היה בעל דין בתביעה הקודמת וממילא לא היה חייב בהוצאה לפועל ולכן לא קיימת הצדקה לחייב אותו בהוצאות חריגות נוספות (מלבד הקרן), החלות בלשכת ההוצאה לפועל, דוגמת שכ"ט א' וב', וריביות חריגות. היגיון זה נלמד על דרך של היקש גם מהתיקון
לחוק ההוצאה לפועל
בו נקבע כי משעה שזוכה משתהה בפתיחת תיק הוצאה לפועל, זכאי הזוכה לריבית בשיעור מופחת בלבד (

סעיף 6(ב2)(1) לחוק ההוצאה לפועל

). קל וחומר בעניינו כשכלל לא נפסק עד היום חיוב כנגד הנתבע עצמו ולא נפתח תיק כנגד הנתבע
ולכן אין הצדקה לחייב בריבית פיגורים.

לאור האמור,
יש לחייב את הנתבע 2 לשלם לתובע את
סכום פסק הדין כנגד הנתבעת וכאמור בפסק הדין שם (בת"א 24175-01-11 ),אני מחייבת את הנתבע 2 לשלם לתובע סך של 56,606 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה שם (13.01.11) ועד מועד התשלום בפועל.


מובן שחיוב זה הינו ביחד ולחוד עם הנתבעת נגדה כבר ניתן פסק הדין כאמור ולפיכך,כל סכום שכבר נגבה, אם נגבה, מחוב זה,יופחת מחובו של הנתבע 2 ע"פ

פסק דין
זה.
בנוסף,אני מחייבת את הנתבע 2 בהוצאות התובע ,לרבות שכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

אני מאשרת את העיקול שהוטל ע"י התובע כנגד נתבע
2
וזאת עד לסכום החוב שנפסק .
כמו כן אני
מורה על השבת העירבון שהופקד לצורך הטלת העיקול ,לתובע.












ניתן היום, ה' תמוז תשע"ח,18 י
וני 2018
, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 26752-09/17 יצחק דהן נ' קידי- קיט י.ד.ע בע"מ, יוסף יוסי בן ברוך (פורסם ב-ֽ 18/06/2018)