פסקי דין על אולגה שפורוסטוב

39851-01/16 פ     18/09/2017




פ 39851-01/16 מדינת ישראל נ' אולגה שפורוסטוב








בית משפט השלום בקריית גת - בשבתו בבימ"ש אשקלון

ת"פ 39851-01-16 מדינת ישראל
נ' שפורוסטוב





בפני

כבוד השופטת
נועה חקלאי


בעניין:
מדינת ישראל



המאשימה


נגד


אולגה שפורוסטוב



הנאשמת

גזר דין


כתב האישום
1.
הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בכתב אישום המייחס לה עבירות של גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב, עבירות בניגוד לסעיפים 16 ו- 17 לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו-1986.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשמת עבדה מטעם חברת כח אדם, כמטפלת סיעודית של המתלוננת, קשישה ילידת 1938. ביום 7.9.15 גנבה הנאשמת מחדרה של המתלוננת את כרטיס החיוב של המתלוננת.
בין התאריכים 7.9.15-28.10.15 השתמשה הנאשמת בכרטיס החיוב בכוונה להונות בכך שבשישה מועדים שונים משכה סכומי כסף מהבנקט בסכום כולל של 14,400 ₪.

טיעוני הצדדים
2.
ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת הנסיבות, לכך שהנאשמת ניצלה את האמון שניתן בה בהיותה מטפלת של קשישה סיעודית בביתה. המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד ל-3 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועתרה להשית את הרף העליון במתחם.
בשים לב שהסכום שנגנב הוחזר למתלוננת לא עתרה המאשימה לפיצוי או לקנס.

3.
ב"כ הנאשמת הפנה לחלוף הזמן מביצוע העבירה, לכך שהנאשמת לקחה אחריות מיידית והחזירה הגניבה, להיותה נעדרת עבר פלילי, לכך שפוטרה מעבודתה ללא פיצויים, לכך שעובדת בעבודות ניקיון למרות גילה, לכך שהעבירה בוצעה על רקע הסתבכות כלכלית וחובות לשוק האפור. ב"כ הנאשמת עתר להימנע ממאסר ולהימנע מרכיב כלכלי לאור מצבה הכלכלי ובשים לב שהחזירה את סכום הגניבה (כפי שאף עולה מהמסמכים נ/2-נ/3).

4.
הנאשמת ביקשה לומר דברים. לדבריה זו הייתה פעם ראשונה ואחרונה בחייה, ביצעה העבירה על רקע המצב הכלכלי הקשה, ביקשה סליחה, ציינה כי באוקראינה עבדה במשטרה ומעולם לא עשתה דבר כזה. ציינה כי סובלת ממחלת הסכרת.

דיון
5.
כתב האישום מתאר שישה שימושים בכרטיס חיוב של אותה המתלוננת, שימושים שנמשכו על פני תקופה של כחודש וחצי. עסקינן במסכת עבריינית אחת, על כן אתייחס אליה כאירוע אחד, הגם שאירוע מתמשך, ויקבע מתחם עונש הולם אחד.

קביעת מתחם העונש ההולם
6.
הערכים החברתיים
אשר נפגעו הם שמירה על רכושו של אדם ועל הליכי המסחר התקינים.

7.
מידת הפגיעה בערכים המוגנים
היא ברף הבינוני זאת בשים לב מחד לריבוי השימושים שבוצעו בכרטיס החיוב, שימושים אשר נפרסו על פני כחודשיים, לכך שסכום ההונאה הסתכם בסך של
14,400 ₪, ומאידך לכך שהכסף הושב למתלוננת.

8.
באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, עסקינן בנסיבות מחמירות בשים לב שהנאשמת עבדה כמטפלת סיעודית של המתלוננת, ותוך ניצול תפקידה גנבה את כרטיס החיוב מחדרה של המתלוננת, והשתמשה בו 6 פעמים על פני תקופה של כחודש וחצי. לקחתי בחשבון כי העבירות בוצעו על רקע קושי כלכלי, כי הסכום הכולל של השימושים בכרטיס החיוב הינו
14,400 ₪. אין מדובר בעבירות שבוצעו בתחכום רב, אך קדם תכנון לביצוע העבירות של השימוש בכרטיס פעם אחר פעם. לקחתי בחשבון כי מלוא סכום הגניבה הושב למתלוננת.
9.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד למאסר ממושך. ראו למשל:

רע"פ 1579/16

ספיאן נ' מדינת ישראל

(28.02.16), המבקש הורשע בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, התחזות לאחר, זיוף, הונאה בכרטיס חיוב, ניסיון לקבלת דבר במרמה וקבלת דבר במרמה. המבקש ביצע רכישות שונות ממספר בתי עסק בערים שונות תוך שימוש ב-7 כרטיסי חיוב של אחרים. המבקש נדון ל-24 חוד' מאסר בפועל, מע"ת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.
ע"פ (מחוזי חיפה) 19483-11-15

קיזדרמן נ' מדינת ישראל

(18.01.16), המערערים הודו והורשעו בעבירות של הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה וזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר. המערערים עשו שימוש (בצוותא) בכרטיס אשראי ב-3 הזדמנויות שונות בסכום כולל של כ-800 ₪ וכן זייפו חתימת בעלת הכרטיס. המערערים נדונו למע"ת, של"צ וענישה נלווית. בית המשפט קמא דחה בקשתם להימנע מהרשעה. ערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי על ההחלטה להותיר ההרשעה על כנה נדחה.
עפ"ג (מחוזי מרכז) 34485-06-14

פבלוביץ נ' מדינת ישראל

(21.09.14), הנאשם הורשע בעבירות הונאה בכרטיס חיוב, שימוש בכרטיס חיוב מזויף, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה. המדובר היה במספר מקרים בהם נכנס הנאשם לחנויות ורכש טובין באמצעות כרטיסי אשראי מזויפים בהיקף כולל של 11,445 ₪. נדון ל- 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 9,000 ₪. הערעור נדחה
.
עפ"ג (מחוזי י-ם) 56116-06-14
קשקוש נ' מדינת ישראל

(13.11.14), הנאשם גנב במציאה נרתיק עם אישור כניסה לאוניברסיטה , כרטיס אשראי ומסמכים נוספים, השתמש בכרטיס האשראי בסך של 217 ₪, זייף אישור כניסה לאוניברסיטה בכך שהדביק את תמונתו שלו על הכרטיס. נדון למע"ת ושל"צ.
עפ"ג (מחוזי מרכז) 12105-01-13
מסיקה נ' מדינת ישראל

(10.03.13), המערער הורשע על פי הודאתו בשמונה אישומים שעניינם גניבת כרטיסי חיוב, ביצוע עסקאות באמצעות הכרטיסים הגנובים ועבירות נוספות. נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעורו נדחה.
עפ"ג (מחוזי מרכז) 48029-06-12

דהן נ' מדינת ישראל

(4.09.12), המערער הורשע בשבעה אישומים בגין ביצוע 71 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, 71 עבירות של קבלת דבר במרמה, וכן עבירות של גניבת כרטיס אשראי. נדון ל- 24 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעור במחוזי נדחה בהסכמה לאחר שקוזז מהמאסר תקופת המעצר.

עפ"ג (מחוזי י-ם) 7360-04-13 לוגסי נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם), הנאשם הורשע בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב, גניבה ועוד. הנאשם ביצע רכישות בכרטיס החיוב הגנוב בסך של 1,760 ₪. נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעורו נדחה.
ע"פ (מחוזי ב"ש) 24419-07-14 ערגי נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם), הנאשם הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף והונאה בכרטיס חיוב. נגזרו על הנאשם 8 חודשי מאסר על תנאי, קנס משמעותי והתחייבות. ערעור נמחק לאחר שמיעת דברי בית המשפט.
ראו גם
ע"פ (חיפה)
6240-11-08 מדינת ישראל
נ' אברהמי (5.02.09);
ע"פ (מחוזי נצ') 1132/07
אבו חמיס נ' מדינת ישראל

(11.09.07); ת"פ (עכו) 45189-04-12 מדינת ישראל
נ' טונס (12.6.13); ת"פ (י-ם) 17880-11-10 מדינת ישראל
נ' ישראלי (16.09.13); ת"פ (נת') 28709-08-11 מדינת ישראל
נ' דבש (13.05.13);
ת"פ (י-ם) 31492-11-14
מדינת ישראל
נ' לוי
(20.07.16);
ת"פ (ת"א) 13863-12-12 מדינת ישראל
נ' דניאל (15.09.13); ת"פ (ראשל"צ) 50564-12-12 מדינת ישראל
נ' ברוק

(09.10.13);


תפ (כ"ס) 20098-05-12 מדינת ישראל
נ' רותם ציאני (24.3.13).
10.
לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר. (אין בידי לקבל את עמדת המאשימה כי הרף העליון של מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה עומד על 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות).

שיקולים לגזירת עונשה של הנאשמת בתוך מתחם העונש ההולם
11.
בנסיבות שבפני
אין הצדקה לסטייה לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם.

12.
בבואי לגזור את עונשה של הנאשמת בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

את היותה נעדרת עבר פלילי.

את נטילת האחריות על מעשיה. הנאשמת הודתה ולקחה אחריות בהזדמנות הראשונה.

את העובדה שחלפו שנתיים ממועד ביצוע העבירות.

את העובדה שהנאשמת השיבה למתלוננת את מלוא הסכום שגנבה.

את נסיבותיה האישיות של הנאשמת כפי שהציג ב"כ הנאשמת והנאשמת בעצמה, את מצבה הבריאותי.

את
פגיעת העונש בנאשמת וביכולת התעסוקה שלה.
הנאשמת, בשנות ה-60 לחייה, נשואה, מתפרנסת מעבודת ניקיון על אף מצבה הבריאותי, נאלצת לעבוד בשל מצב כלכלי קשה.

את שיקול
הרתעת היחיד והרבים בגדרו של המתחם.



13.
לאחר ששקלתי את כל השיקולים שלעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לגזור את עונשה של הנאשמת ברף התחתון של מתחם העונש ההולם. לא יוטל על הנאשמת עונש מאסר בפועל, גם לא לריצוי בעבודות שירות, אך כן יוטל מאסר מותנה מרתיע על מנת שיהווה תמרור אזהרה מפני מעידה נוספת בעתיד.

לאור עמדתה העונשית של המאשימה לא יוטל על הנאשמת תשלום פיצוי למתלוננת.

בשל מצבה הכלכלי הקשה, הקנס יהיה סמלי.



עונשה של הנאשמת
14.
אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.
4 חודשי מאסר על תנאי, לבל תעבור הנאשמת במשך שלוש שנים מהיום את העבירות בה הורשעה או כל עבירת רכוש.
ב.

הנאשמת תחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה או כל עבירת רכוש וזאת למשך שנתיים מהיום.
ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא תחתום הנאשמת כאמור, תיאסר למשך 15 יום.
ג.
קנס בסך 600 ₪ או 6 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 90 יום.

ככל שיש מוצגים – יושמדו בחלוף תקופת הערעור.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תשע"ז,
18/09/2017
במעמד הנוכחים.















פ בית משפט שלום 39851-01/16 מדינת ישראל נ' אולגה שפורוסטוב (פורסם ב-ֽ 18/09/2017)