פסקי דין על עינת נחשון | פסקי דין על מיכל נחשון | פסקי דין על איגור מוסקלב

50482-10/17 תק     01/07/2018




תק 50482-10/17 עינת נחשון, מיכל נחשון נ' איגור מוסקלב








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה


01 יולי 2018
ת"ק 50482-10-17 נחשון ואח' נ' מוסקלב




בפני

כב' הרשם הבכיר איתי רגב


תובעות

1
.
עינת נחשון

2
.
מיכל נחשון


נגד

נתבע
איגור מוסקלב



פסק דין


1.
לפני תביעה על סך כ-10,000 ₪.

מכתב התביעה (שתוקן בדיון באופן שצורפה אליו תובעת נוספת) עולה כדלקמן:
2.
דירת הנתבע נמצאת מעל לדירת התובעות. מדירת הנתבע קיימת נזילת מים (שאינסטלטור קבע שמקורה בדירת הנתבע), אולם הנתבע נמנע מלתקנה.
3.
התובעות טוענות כי בשל רטיבות בקירות חדר האמבטיה בדירתן נערכו בדיקות על ידי בעל מקצוע מטעמן שקבע כי מקור הנזילה בדירת הנתבע. הנתבע טען כי בדיקה מטעמו שללה ממצא זה, אולם כאשר המים בדירת הנתבע נסגרו בשל נסיעה שלו לחו"ל, הצטמצמה הרטיבות. בהמשך אף בוצע תיקון כלשהו בדירת הנתבע ושוב הצטמצמה הרטיבות, אולם משחזרה נערכה בדיקה נוספת על ידי התובעות שחזרה על המסקנה כי מקור הרטיבות בדירת הנתבע. במועד הגשת התביעה נמצא כי בכל שימוש במקלחת בדירת הנתבע מטפטפים מים לדירת התובעות.
4.
התובעות טוענות כי על הנתבע לפצותן בגין עלות בעלי המקצוע (2,340 ₪), אבדן ימי עבודה, עגמת נפש ונזק לא ממוני (7,500 ₪) ופיצוי בגין האיחור בתיקון הנזילה.
5.
לכתב התביעה צורפו תמונות, חוות דעת האינסטלטור וקבלות.

6.
הנתבע טען שעם קבלת התלונה בדבר הנזילה פנה לחברת הביטוח שלו, וזו בדקה ותיקנה את הנזילה כבר בספטמבר 2016. דו"חות תיקון מ-5.9.16 ומ-21.9.16 צורפו לכתב ההגנה. בדיקה נוספת, שנערכה לאחר כשנה, העלתה כי מקור הנזילה אינו עוד מדירת הנתבע. דו"ח מספטמבר 2017 צורף אף הוא לכתב ההגנה. למרות זאת, באוקטובר 2017 בוצע איטום נוסף בדירת הנתבע (דו"ח מאוקטובר צורף). הנתבע טוען כי גם סכומי התביעה מופרזים.

7.
בדיון הסכימו הצדדים למצות את ההידברות הישירה ביניהם ולנצל את הזמן העומד לרשותם לשם השלמת התיקונים הנדרשים, והדיון נדחה לשם כך. הוסכם כי במידת הצורך יעדכנו את בית המשפט לצורך כתיבת פסק הדין, ככל שלא תגובש הסכמה אחרת.
8.
הצדדים הודיעו לבית המשפט כי לא עלה בידם להגיע להסכמות.

9.
מנספחי כתבי הטענות עולה כי בעל המקצוע מטעם התובעות ביצע בדיקות בדירת הנתבע (בתאריך 24.8.16 ובתאריך 18.9.17) ומצא כי בדירה זו מקור הנזילה לדירת התובעות.
10.
נספחי כתב ההגנה מחזקים מסקנה זו – שכן בדירת הנתבע בוצעו תיקונים (כשבוע לפני הדו"ח מיום 5.9.16 – נספח א'; ב-21.9.16 – נספח ב'; תיקון רובה ב-18.10.17 – נספח ד'; ותיקון בצינור הניקוז תוך פתיחת הקרמיקה – 7.11.17, נספח ה').

11.
שוכנעתי, לפיכך, כי התובעות הוכיחו שמקור הנזילה הגורמת לרטיבות בדירתן הוא אצל הנתבע, ולא מצאתי כי עלה בידי הנתבע להראות שהתיקונים שבוצעו פתרו את הבעיה – ולראיה, נדרשו תיקונים נוספים גם עד למועד הגשת התביעה ואף לאחריה. גם העדכון שהוגש לאחר הדיון לא לימד על כך שהתיקונים הנדרשים הושלמו.

12.
ברע"א 10124/17 עבדאללה אשקר נ' פאדי סלימאן קבע בית המשפט העליון (כב' הש' הנדל; החלטה מיום 30.1.18):
"בית המשפט לתביעות קטנות נועד לפתוח את שערי המשפט בפני
"האזרח הקטן" – בין היתר, באמצעות "פישוט הליכי הדיון, תוך הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות" (רע"א 1868/16 רז נ' האפרתי, [פורסם בנבו] פסקה י (19.6.2016)). ברוח זו, נקבע כי בית המשפט לתביעות קטנות רשאי להסתמך על ראיות שאינן קבילות בערכאות אחרות (סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), ולקבוע את סדר הבאת הראיות וטענות הצדדים "בדרך שנראית לו" (תקנה 13(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976). ברם, הגמישות בכל הקשור לדיני הראיות וסדרי הדין אינה חודרת לתחומי הדין המהותי, ואינה מאפשרת לבית המשפט לתביעות קטנות לקבל את תביעתו של תובע שלא השכיל להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו.
אשר לנטל ההוכחה שמטילים דיני הנזיקין על תובע, נקבע מימים ימימה כי –
"הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי [...] נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי" (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 808-809 (1981); להלן: עניין אניסימוב).
אכן, במצבים שבהם קיים קושי – מובנה או פרטני – בהוכחה מלאה ומדויקת של שיעור הנזק, ניתן יהיה להסתמך על התשתית הראייתית החלקית שהוצגה בפני
בית המשפט לצורך עריכת אומדנה (שם, בעמ' 809; ע"א 3400/03 רובינשטיין נ' עין טל (1983) בע"מ, פ"ד נט(6) 490, 502-504 (2005)). אולם, במצבים שבהם טיבו ואופיו של הנזק מאפשרים להוכיח אותו באמצעות נתונים מדויקים, תובע שלא השכיל להרים את הנטל לא יזכה בפיצוי "על אף תחושת אי הנוחות" שבהותרתו בידיים ריקות (רע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נ' ספאלדין, [פורסם בנבו] פסקה 13 (10.9.2017); עניין אניסימוב, שם)."

13.
משכך, וכאשר שוכנעתי כי התובעות הוכיחו תביעתן באשר לאחריות הנתבע לנזקיהן, מצאתי כי הוכיחו הנזקים הכרוכים בעלות הבדיקות והפניות לנתבע ועל הנתבע לשאת בנזקים אלו. לא מצאתי כי הוכחו הנזקים שתחת ראשי הנזק של אבדן ימי עבודה, עגמת נפש ונזק לא ממוני.

14.
אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעות סך 2,340 ₪, בצירוף אגרת בית המשפט בסך 103 ₪ והוצאות משפט בסך 300 ₪ נוספים. הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידי הנתבע (ימי הפגרה במניין הימים).

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום,
י"ח תמוז תשע"ח, 01 יולי 2018, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 50482-10/17 עינת נחשון, מיכל נחשון נ' איגור מוסקלב (פורסם ב-ֽ 01/07/2018)