Google

קופת חולים מאוחדת - יהודה עליאש, ג.פ.- אפיקי שיווק בע"מ, כנרת גיא רון ואח'

פסקי דין על קופת חולים מאוחדת | פסקי דין על יהודה עליאש | פסקי דין על ג.פ.- אפיקי שיווק | פסקי דין על כנרת גיא רון ואח' |

27577-07/17 א     27/06/2018




א 27577-07/17 קופת חולים מאוחדת נ' יהודה עליאש, ג.פ.- אפיקי שיווק בע"מ, כנרת גיא רון ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 27577-07-17 מאוחדת א"ת 5849-99 ואח'
נ' עליאש ואח'






לפני
כבוד השופטת
מיכל עמית - אניסמן


התובעת

קופת חולים מאוחדת



נגד


הנתבעים

1. יהודה עליאש

2. ג.פ. - אפיקי שיווק בע"מ

3. כנרת גיא רון

4. אברהם סיבוני

5. אור יצחק בע"מ

6. מסיבי - קידום בריאות בע"מ

7. אור שלמה שיווק והפצה בע"מ

8. משה חברוני

9. יניב אילוז

10. נחמן ארוש




החלטה

1.
התביעה שלפני הוגשה ביום 12.7.17 כנגד הנתבעים, אשר חלקם כיהנו כנושאי משרה בתובעת וחלקם אנשים וחברות שיווק שעבדו עמה, ובבסיסה הטענה כי במשך שנים הוציאו מקופתה כספים שלא כדין בסכום של עשרות מיליוני שקלים.
2.
ביום 27.5.2018 הוכרעו בקשות התובעת וכן בקשת צד ג' 2 להורות לנתבעים לתקן את כתבי הטענות וכתבי בי-הדין מטעמם, על דרך של הוצאת נספחים ומחיקת סעיפים, וכן בקשת צד ג' 2 לתיקון כתב הטענות מטעם התובעת. במסגרת החלטה זו הוריתי על הוצאתם מתיק בית המשפט של מסמכים הנוגעים להליך הביקורת של מבקר המדינה בעניינה של התובעת, ועל מחיקת סעיפים מכתבי הטענות וכתבי בי הדין, המצטטים ממסמכים אלה.
3.
בד בבד הגישו הנתבעים 1, 2-3 ו-8 בקשות לסילוק התביעה על הסף. דיון בבקשות האמורות נקבע ליום 2.7.18.
4.
במסגרת הבקשות לסילוק על הסף העלו הנתבעים טענות באשר למועד בו נודע לתובעת על הפעולות המיוחסות להם במסגרת התובענה דנן, וכן טענות לפיהן התובעת, או מי מטעמה, היא שקבעה או אישרה את הפעולות המיוחסות לנתבעים, ואף הרוויחה מהן.
5.
שעה שכנגד חלק מהנתבעים כאן מתנהל הליך פלילי, בקשר עם המעשים המיוחסים להם במסגרת התובענה דנן, נתבקשו הצדדים במסגרת החלטתי מיום 20.6.2018 להבהיר באיזה שלב מצוי הליך זה, וכן האם יכול שבהכרעה שתינתן במסגרת ההליך הפלילי יהיה כדי להשליך על הבקשות לדחיית התובענה דנן על הסף.
6.
התובעת והנתבעים 4-7 ו-9-10 הותירו העניין לשיקול דעתו של בית המשפט. התובעת אף ציינה בתגובתה מיום 26.6.18, כי על אף שאינה צד להליך הפלילי, מהמסמכים הבודדים שהועברו לעיונה בקשר להליך הפלילי עולה כי במסגרת כתב האישום מופנות כלפי הנתבעים טענות דומות לאלה שמועלות בכתב התביעה בענייננו, וכן כי גם במסגרת ההליך הפלילי העלו הנתבעים את טענתם, לפיה פעולותיהם בוצעו בידיעת התובעת או מי מטעמה, ובעידודה, כך שלממצאים שייקבעו בעניינים אלו בהליך הפלילי עשויה להיות רלוונטיות להליך דנן.
7.
מנגד, הנתבע 8 טוען, כי אין בהליך הפלילי כדי להשליך על בירור הבקשות לסילוק התביעה דנן על הסף, שכן לא ייקבעו במסגרת ההליך הפלילי ממצאים רלוונטיים לשאלת המועד בו נודע לתובעת על הפעולות המיוחסות לנתבעים. עוד טוען הנתבע 8, כי צפוי שייקח זמן רב עד שיעמדו בפני
בית המשפט כאן ממצאים עובדתיים קבילים מההליך הפלילי, וממילא מדובר בראיה לכאורה בלבד, ובנסיבות שבהן אף אחד מבעלי הדין לא ביקש לעכב את בירור התובענה דנן עד לאחר ההכרעה בהליך הפלילי, אין מקום לעשות כן ביוזמת בית המשפט. אף הנתבעות 2-3 טוענות כי אין בהליך הפלילי כדי להשליך על הבקשות לסילוק התובענה דנן על הסף, וניתן להכריע בה כבר בשלב זה, וכן כי עיכוב ההליך דנן עד להכרעה בהליך הפלילי יגרום להן לעינוי דין.
8.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי אכן אין מקום לעכב את בירור התובענה דנן עד לאחר שיוכרע ההליך הפלילי. יחד עם זאת, לאחר עיון בבקשות לסילוק על הסף, בתשובות ובתגובות, וכן לאחר עיון בהודעות הצדדים מיום 26.6.17 ומיום 27.7.17 מצאתי כי הטענות העובדתיות שהועלו במסגרת הבקשות לסילוק על הסף מצריכות בירור עובדתי מקיף ונרחב באשר למועד בו נודעו להנהלת התובעת העובדות המבססות את כתב התביעה שהוגש על ידה. בירור עובדתי זה נדרש ממילא לצורך בירור התביעה עצמה.
9.
כך, במסגרת בקשתו לסילוק על הסף טען הנתבע 1, כי התובעת ומנהליה הם שקבעו את מדיניות השיווק נגדה טוענת התובעת במסגרת התובענה דנן, והתובעת היא שהנחתה, הפעילה, אישרה ואישררה את כל הפעולות המיוחסות לו, והרוויחה מהן הון עתק. עוד טוען הנתבע 1, כי ה"עובדות" עליהן מסתמכת התובעת בתביעתה היו ידועות לה לכל המאוחר בינואר 2007, בעוד שהתובענה דנן הוגשה ביולי 2017.
10.
הנתבע 8 טען בבקשתו (המתוקנת) לסילוק התביעה על הסף, כי האירועים המיוחסים לו, על פי כתב התביעה, אירעו בין חודש ספטמבר 2006, לבין חודש ינואר 2007, ומשכך ברי כי התביעה, שהוגשה ביולי 2017, התיישנה. לטענת הנתבע 8 במסגרת בקשתו לסילוק על הסף, לא מתקיימים בענייננו החריגים הקבועים בסעיפים 7-8 לחוק ההתיישנות (התשי"ח-1958) (להלן: "חוק ההתיישנות"), שכן התובעת הייתה מודעת למעשים המיוחסים לו נוכח הליך משפטי שננקט נגדה כבר בשנת 2006. עוד טען הנתבע 8, כי כבר בשנים 2008-2009 הועברו לתובעת טיוטות דו"ח מבקר המדינה שעסקו במעשים המיוחסים לנתבעים במסגרת התובענה דנן, והיא אף הגיבה למסמכים אלה. אלו הן טענות עובדתיות הטעונות הוכחה, כפי שעולה גם מהחלטתי מיום 27.5.18. הנתבע 8 תמך בקשתו בתצהיר, ואף צירף לבקשתו מסמכים רבים, מהם ניתן ללמוד, לטענתו, על המועד בו נודעו לתובעת ה"עובדות" המקימות את עילת התביעה הנטענת כלפי הנתבעים.
11.
הנתבעות 2-3, בבקשתן לסילוק התביעה על הסף, טענו גם כן כי התביעה נגדן התיישנה, שעה שהמעשים המיוחסים להן אירעו בשנים 2004-2008, וכי לא ניתן לקבל את טענת התובעת, לפיה העובדות המהוות את עילת התובענה נודעו לה רק במועד מאוחר יותר, בין היתר נוכח הקבוע בדו"ח מבקר המדינה, ממנו עולה, לטענתן, כי הטענות המועלות במסגרת כתב התביעה היו ידועות לתובעת כבר בשנת 2006.
12.
בתשובתה לבקשות לסילוק התובענה על הסף טענה התובעת, כי
התביעה לא התיישנה, נוכח החריגים הקבועים בסעיפים 7-8 לחוק ההתיישנות, שעה שהעובדות המקימות את עילת התביעה כנגד הנתבעים לא היו ידועות לה, עד לשנת 2015 אז הוגשו כתבי אישום כנגד חלק מהנתבעים. לטענת התובעת, הנתבעים לא הביאו ראיות לתמיכה בטענותיהם, לפיהן העובדות המקימות את עילת התביעה היו בידיעת התובעת עוד קודם לכן. לטענת התובעת האמור בכתבי הטענות של ההליך המשפטי שנפתח נגדה בשנת 2006, אליו מתייחס הנתבע 8, לא מלמד על כך שהעובדות הנטענות במסגרת התובענה דנן היו בידיעתה, ואף לא ניתן לבסס ממצאים כלשהם על טיוטות דו"ח מבקר המדינה או מסמכים אחרים הקשורים להליך הביקורת, נוכח הוראות סעיף 30 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958.
13.
לטענת התובעת בתשובתה, בקשותיהם של הנתבעים מתבססות על שלל טענות עובדתיות בדבר ידיעותיה ופעולותיה באופן המונע את האפשרות לקיים דיון מקדמי בטענת ההתיישנות כטענת סף, והמצריך בירור עובדתי מורכב, שיכלול אף ניהול דיוני חקירות והבאת מסמכים נוספים. בירור עובדתי כזה ממילא יהיה נחוץ לצורך בירור התובענה עצמה, שעה שטענת הגנה שמעלים כל הנתבעים הינה הטענה כי מעשיהם נעשו בידיעת התובעת. תשובת התובעת נתמכה בתצהירו של רו"ח יניב קורן, מנהל הכספים של מחוז ירושלים בתובעת.
14.
בתגובתו לתשובת התובעת, טען הנתבע 8, כי הנטל להוכחת החריגים לתקופת ההתיישנות מוטל על התובעת, אלא שהיא, במקום להביא תצהיר של מי מחברי הדירקטוריון שלה, הובא תצהיר של פקיד בתובעת, שאינו חבר דירקטוריון ומעולם לא היה כזה, שאין לו כל ידיעה אישית בעניינים נשוא התביעה, ואין ביכולתו להעיד אל ידיעה או חוסר ידיעה של דירקטוריון התובעת באשר למעשים המיוחסים לנתבעים.
15.
בדומה, טענו הנתבעות 2-3 במסגרת תגובתן לתשובת התובעת, כי התצהיר שהוגש מטעם התובעת אינו רלוונטי, כיוון שלא הוגש על ידי אחד מהגורמים להם מייחסים הנתבעים את הידיעה בדבר הפעולות הנטענות במסגרת כתב התביעה.
16.
הנתבע 1 הצטרף לטענות הנתבעות 2-3, וציין כי בתצהיר אשר צורף מטעם התובעת לתמיכה בתשובתה רב הנסתר על הגלוי והוא אינו מצביע על ידיעת העובדות הרלוונטיות הנטענות בו.
17.
אכן, כטענת הנתבעים, "טענת ההתיישנות היא טענה דיונית המשרתת תכליות דיוניות חשובות, בהן עיקרון סופיות הדיון והיציבות המשפטית, ולכן כאשר ההכרעה בטענה כטענת סף תוביל לסיום התביעה כולה, יש לדון בה בשלב המקדמי". אולם, "כאשר ההכרעה טעונה בירור עובדתי ונדמה על פי כתב התביעה כי יש לה פנים לכאן ולכאן, יש להימנע מלדון בה כטענת סף"
[
רע"א 7948/16

עזבון המנוח בנימין שמואלי ז"ל נ' משולם
(פורסם בנבו, 13.11.2016);
רע"א 7473/14

עלומים, קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' זרובבלי
(פורסם בנבו, 12.1.2015); רע"א 5337/17 כץ נ' כץ (פורסם בנבו, 31.7.2017)].
18.
בענייננו, כפי שעולה מטענות הצדדים עצמם, קיימות מחלוקות מורכבות בין הצדדים וההכרעה בשאלה אימתי החל מרוץ ההתיישנות מורכבת משאלות המערבות עובדה ומשפט. הכרעה בשאלה באם ידעו נושאי המשרה הרלוונטיים בתובעת בזמן אמת על המעשים המיוחסים לנתבעים דורשת חקירה ודרישה מעמיקה. בירור עובדתי זה ממילא יידרש לצורך ההכרעה בתביעה גופה. טענת הנתבעים באשר לתצהיר שצורף על ידי התובעת אך מחזקת את מסקנתי, לפיה נדרש בירור עובדתי בשאלת המועד בו הובאו המעשים המיוחסים לנתבעים לידיעתה של התובעת.
19.
לאור האמור, לא מצאתי לדון בטענת ההתיישנות כטענת סף וההכרעה בשאלת
ההתיישנות
תידחה לשלבים מתקדמים יותר בהליך.
20.
זאת ועוד, מקובלת עלי טענת התובעת, כפי שבאה לידי ביטוי במסגרת תשובתה לבקשות לסילוק התובענה על הסף, לפיה סילוק על הסף הוא סעד קיצוני שיינתן במקרים חריגים ביותר, בפרט כאשר עילת הסילוק הנטענת היא התיישנות, ואף בשל כך סבורתני כי אין לדון בטענות ההתיישנות שמעלים הנתבעים כטענות סף. כך, בע"א 7547/99 מכבי שירותי בריאות נ' דובק בע"מ , פ"ד סה(1) 144 (2011) נקבע כי: "הכרעה בגורל התביעה בטרם נשמעו ראיות וטיעונים לגופן של עילות התביעה מהווה אמצעי קיצוני, שיש בו כדי להגביל את נגישותם של תובעים לערכאות. לכן, יש לנקוט בו בזהירות המתחייבת, ולהפעילו רק מקום שנעלה מספק שאין סיכוי, ולו קלוש ביותר, לקבלת התביעה, אם תישמע לגופה". איני סבורה כי בענייננו, ניתן לקבוע כבר בשלב זה של ההליך, כי אין סיכוי, ולו קלוש ביותר, לקבלת התביעה.
21.
משכך, כאמור, אין בידי לדון בטענת ההתיישנות שמעלים הנתבעים כטענת סף.
22.
לכך יש להוסיף את העובדה, כי מהודעת הנתבעים 4-7 ו- 9-10 מיום 26.6.2018 במענה להחלטתי מיום 20.6.2018, עולה כי הסתיים הליך שמיעת פרשת ההגנה בהליך הפלילי. ברי כי שאלת ידיעתם של נושאי המשרה בתובעת על המעשים הנטענים נדונה אף במסגרת ההליך הפלילי ומשכך, יתכן שיהא בהכרעות בהליך הפלילי כדי להשליך על התובענה. אף הנתבע 8 טוען, בהודעתו מיום 26.6.18, כי אם ייקבע במסגרת ההליך הפלילי שנושאי המשרה בתובעת ידעו על המעשים נשוא כתב אישום בזמן אמת, משמעות הדבר לשיטתו היא כי התובענה דנן התיישנה.
23.
עוד יצוין, כי במסגרת בקשותיהם לסילוק התובענה על הסף העלו הנתבעים 1 ו-8 טענה, לפיה התובענה הוגשה תוך שיהוי ניכר, ודי בכך על מנת לדחות התובענה על הסף. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, משקבעתי כי שאלת המועד בו נודעו לתובעת העובדות הנטענות המקימות את עילת תביעתה דרושה בירור עובדתי, אין בידי לקבוע בשלב זה את הטענה כי התובענה הוגשה תוך שיהוי ניכר. שנית, בפסיקת בתי המשפט נקבע לא אחת, כי טענת שיהוי תתקבל במקרים חריגים בלבד, וכי הנטל על המבקש לסלק תביעה על הסף מחמת שיהוי הוא כבר ורב [ראו למשל: ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433 (2003)]. נוכח המפורט לעיל, איני סבורה כי בנסיבות העניין ניתן לקבוע כי מדובר במקרה חריג במיוחד המצדיק את דחיית התובענה על הסף בשל שיהוי בהגשתה.
24.
לאור האמור, התייתר הצורך בדיון הקבוע ליום 2.7.2018, ואני מורה על ביטולו.
25.
בהמשך להחלטתי מיום 25.10.17, הנתבע 8 יגיש הודעת צד ג' מטעמו תוך 30 יום.
26.
הצדדים ישלימו ההליכים המקדמיים ביניהם תוך 60 יום לאחר שיוגשו מלוא כתבי הטענות בתיק. ימי הפגרה לא יכללו במנין הימים.

קובעת לקד"מ ליום 23.1.2019 בשעה 09:00.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ח, 27 יוני 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 27577-07/17 קופת חולים מאוחדת נ' יהודה עליאש, ג.פ.- אפיקי שיווק בע"מ, כנרת גיא רון ואח' (פורסם ב-ֽ 27/06/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים