פסקי דין על ו-3 | פסקי דין על מיכאל ג'ינו | פסקי דין על אטקה בע"מ

68798-03/18 א     24/06/2018




א 68798-03/18 ו-3, מיכאל ג'ינו נ' אטקה בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



י"א תמוז תשע"ח, 24 יוני 2018

ת"א 68798-03-18 אטקה בעמ נ' אלקטרו מתכת הנדסת חשמל בע"מ ואח'



בקשה מס'
3

בפני

כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע


מבקשים
/הנתבעים מס' 2 ו-3

1. מיכאל ג'ינו

2. פליקס ז'נו
ע"י ב"כ עוה"ד רונן שחר


נגד

משיבה
/התובעת
אטקה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גלעד ברנשטיין


החלטה


לפניי בקשה לביטול עיקול זמני, שהוטל במעמד צד אחד ביום 29/3/18.

העיקול הוטל על זכויות ונכסים של המבקשים בדירות מגורים, כלי רכב לרבות כלי שיט, וכספים בבנקים למעט חשבון עו"ש, בחברות ביטוח ועל מניות המבקש מס' 1 בחברה ג'ינו תעשיות בע"מ.

תשובות חיוביות ממחזיקים התקבלו רק ממנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ על עיקול כספי פנסיה של המבקש מס' 2 בסך 409,652 ₪ בכפוף לכל דין; ממגדל חברה לביטוח בע"מ על עיקול כספי ביטוח חיים של המבקש מס' 1 בסך 450,873 ₪; עיקולי מקרקעין נרשמו על נכסי שני המבקשים; הבנק הבינלאומי הודיע על עיקול תיק ניירות ערך בשווי 330,000 ₪ ופקדון מט"ח בסך 70,000 ₪ של המבקש מס' 2.

התביעה והבקשה הוגשו בגין חוב חברת אלקטרו מתכת הנדסת חשמל בע"מ (בכינוס נכסים) (להלן: "החברה") בסך 1,722,574.88 ₪, נגד המבקש מס' 1 על מלוא סכום התביעה ונגד המבקש מס' 2 על סך 400,000 ₪ בגין שני כתבי ערבות, עליהם חתם ביום 25/6/09 וביום 31/8/19. לטענת התובעת הנתבע מס' 1 ביקש ביום 19/7/17 את כתב הערבות ללא הגבלה בסכום, עליו חתם ביום 20/5/14, וקיבל אותה בחזרה ביום 4/12/17. התובעת טוענת כי הנתבע מס' 1 פעל במירמה, קיבל את הערבות בחזרה תוך הצגת מצג שווא של כניסת משקיע לחברה, ביודעו כי מצבה הכלכלי לקראת קריסה, רוקן את החברה מנכסיה, מכר את מניותיו לאחר, וכראיה ניתן צו כינוס לנכסיה זמן קצר לאחר מכן, ביום 8/3/18. המשיבה טוענת עוד כי הליך ביטול ערבותו של מהמבקש מס' 1 לא הושלם לפי תנאי ההסכם, ומגישה תביעתה מכח הפרת הסכם, והרמת מסך.

לעניין הצורך בעיקולים מציגה המשיבה את קריסת החברה, גובה חובה, והקביעות בתיק פר"ק 17584-03-18 (להלן: "תיק הפירוק"), ריבוי הנושים, להם חתם המבקש מס' 1 ערבות אישית, והברחת הנכסים על ידי הנתבע מס' 2. נגד הנתבע מס' 3 נטען גובה החוב והימנעותו ממענה לדרישת התשלום.

המבקשים טענו בבקשה לביטול עיקולים כי ערבויות שני המבקשים בוטלו, ובדיון אף הציג המבקש מס' 2 כתב ערבות מיום 24/12/13, שהוחזר לידיו (מב/1), ותכתובת המעידה על בקשתו להחזרת הערבות ולקבלת הודעה כי אין בידי המשיבה ערבויות נוספות. תשובה בכתב לא התקבלה, אך הערבות הוחזרה, דבר שלא בא לידי ביטוי בתצהיר, שתמך בבקשת העיקול.

המבקשים טענו כי הבקשה מוגשת בחוסר תום לב, תוך הסתרת עובדות הידועות למשיבה, כגון בעניין העברת מניות המבקש מס' 2 למבקש מס' 1 והפסקת פעילותו בחברה בסוף שנת 2012 מפאת גילו ומצבו הרפואי; דרישת המשיבה כי המבקש מס' 1 יחתום ערבות אישית לחברה בשנת 2014 במקום ערבותו של המבקש מס' 2. לטענת המבקשים המבקש מס' 2 ביקש את ערבותו מספר פעמים מאז חתימת המבקש מס' 1 על כתב הערבות, ובשנת 2015 פנה בכתב, קיבל אחת מהערבויות, והובטח לו כי ערבויותיו בוטלו. המבקשת מפנה למכתב הדרישה למבקש מס' 2 בכל סכום התביעה, בניגוד לכתב התביעה ושני כתבי הערבות בסך 400,000 ₪ בלבד.

המבקש מס' 1 מתאר את שגשוג פעולת החברה מאז כניסתו לניהולה במקום אביו, המבקש מס' 2, וטוען כי הליך מכירת חלק ממניותיו למשקיע היה משיקולים לגיטימיים, ויעוץ עסקי ובתום לב. המבקשים טוענים כי פרשו בפני
מר עופר לבקוביץ, המצהיר מטעם המשיבה, את כל המהלכים, והחזרת ערבותו של המבקש מס' 1 נעשתה בהסכמתו המלאה, כמו גם בשיתוף נציגי אפקון. המבקש מס' 1 טוען כי במועד, בו ביקש את השבת ערבותו וביטולה לא היתה החברה חייבת דבר, וחובה היה על המשיבה לשחרר את כתב הערבות לבקשתו. המבקשים טוענים כי המשיבה הינה חברת בת של אפקון, וכי החברה יצרה לוחות חשמל עבור אפקון, והיה בין הצדדים הסכם קיזוז, כאשר חובותיה של אפקון לחברה היו גבוהים מחובות החברה למשיבה. המבקשים טוענים כי המצאת התחייבות אישית של החברה כנגד החזרת ערבותו של המבקש מס' 1 היתה בהסכמת המשיבה.

המבקש מס' 1 מכחיש את טענות המשיבה לשליחת יד בכספי החברה, משיכת משכורת גבוהה ושאר הטענות, המבססות את עילת העיקול. המבקשים מסתמכים על בדיקות הנאותות שנערכו על ידי המשקיע בחודש דצמבר 2017 כתומכות בטענותיהם וכנגד טענות המירמה של המשיבה כלפי המבקש מס' 1. המבקש מס' 1 טוען כי טענת "הרמת המסך" חסרת בסיס, וכי עד היום הוא פועל בשיתוף פעולה עם כונס הנכסים, שמונה לאכיפת שיעבוד לבנק הבינלאומי, להשאת תוצאות ההליך וקבלת מירב הסכומים על ידי הנושים.

המבקשים טוענים כי המשיבה לא התייחסה למאזן הנוחות וכי הנזק למבקשים מהעיקול הנרחב בסכום גבוה רב ובלתי הפיך, ובמיוחד למבקש מס' 2, המסתמך למחייתו על הפקדונות, שעוקלו.

דיון דחוף בבקשה לביטול עיקול התקיים לפניי ביום 7/5/18, ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב, ובשל טעות לא ניתנה על ידי החלטה עד עתה, ועם הצדדים הסליחה.

דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את בקשת העיקול מלכתחילה, כמקובל בדיון בבקשה לביטול עיקולים (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן, פ"ד נא (3) 789, 798 (1997)), החלטתי לבטל את העיקולים על נכסי המבקש מס' 2 ולהשאיר את העיקול על נכסי
המבקש מס' 1.

לצורך מתן החלטה בשאלת הטלת עיקולים זמניים, בית המשפט נדרש לבחון התקיימות התנאים המצטברים הבאים: קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה, ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר להכבדה, איזון נזקים, תום לב ומידתיות (ראו סיכום ההלכה ברע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ, 5.12.2007, מופיע בנבו).

ראיות מהימנות לזכות התביעה
התביעה נגד הנתבע מס' 2 מבוססת על הטענה, לפיה קיבל בסוף שנת 2017 בחזרה לידיו את הערבות האישית, שחתם בשנת 2014, תוך הצגת מצג שווא, לפיו החברה פעילה ואף כניסת המשקיע תועיל לה, אך תוך זמן קצר, ולאחר שקיבל תשלום עבור מניותיו, קרסה החברה, וניתן נגדה צו כינוס נכסים זמני ולאחר מכן קבוע. אני קובעת כי כתבי בי הדין בתיק הפירוק (נספחים 13 עד 17 לבקשת העיקולים) מעלים ראיות מהימנות לכאורה לטענת המשיבה כי הערבות הוחזרה למבקש על בסיס מצגים לא מדוייקים. המבקשים אינו חולקים על גובה חוב החברה יותר מ-1.7 מיליון ₪ בגין עסקאות, שבוצעו בחודשים הסמוכים להשבת הערבות, ואני קובעת כי יש ראיות לכאורה לתביעה נגדו, אף כי הערבות הוחזרה לידיו. השאלה האם הערבות בוטלה כדין דורשת בירור, ויש ראיות לכאן ולכאן.

שלב זה של הדיון לא נועד לבירור מלא של הטענות ויהיה מקום לבחון את טענות המבקש מס' 1 בעניין גובה חוב החברה לעומת החוב, נשוא טענת הקיזוז כנגד חובה של אפקון לחברה, לפי הזמנים הרלוונטיים למצגים השונים.

לצורך הדיון בבקשה לביטול עיקול על המבקש לטעת בלב השופט ספק בצדקת התביעה, הנתמכת לכאורה במסמכים (ע"א 275/74 קלש ואח' נ' ווקסלמן ושות', פ"ד כח
(2) 722 (1974).
יש האומרים כי המבקש נדרש לטעת ספק ניכר: "בבוא בית המשפט להחליט כלום יש לתביעה סיכוי שתתקבל, עליו להתייחס בעיקר לנטען בכתב התביעה, אלא אם כן יש בכתב ההגנה טענות המעמידות את הנטען שם בספק ניכר" (ר"ע 490/86 יונה יונה ואח' נ' דן מקמילן ואח', פ"ד מ (4) 115 (1986)).
אני קובעת כי המבקש מס' 1 לא הטיל ספק של ממש בעילת התביעה נגדו, והמבקשת הציגה די ראיות מהימנות לכאורה, כולל מסמכים טענות צדדים שלישיים (בנק הבינלאומי והמשקיע), בעוד טענותיו מבוססות על מסמכים, שנוצרו על ידו או על ידי החברה.

המבקש מס' 2 הטיל ספק ניכר בעילת התביעה נגדו, וטענתו לפיה ערבויותיו בוטלו נתמכת בשלב זה במספר ראיות. ראשית, התעלמות המשיבה מהחזרת הערבות משנת 2013 לידי המבקש, לפי בקשתו בשנת 2015, מלמדת על אי גילוי מלא של עובדות, כנדרש בבקשה לסעד מן היושר. גם ההפנייה במכתב ההתראה מיום 25/3/18 (נספח 2 לבקשה לעיקולים), שנשלח אל המבקש מס' 2, ובו נזכרה הערבות ללא הגבלה בסכום, בעוד שבידי המשיבה היו רק שתי ערבויות בסכום מוגבל, והשלישית מצויה בידי המבקש מס' 2,
מלמדת על הסתרת עובדות. החזרת הערבות המאוחרת והבלתי מוגבלת בסכום מהווה חיזוק לטענת המבקשים כי המשיבה ויתרה על ערבויות המבקש מס' 2 כנגד מתן הערבות על ידי המבקש מס' 1. המצהיר מטעם המשיבה הודה בחקירתו כי ערבות המבקש מס' 2 הוחזרה לו לאחר שנחתמה ערבותו של המבקש מס' 1 (פרוטוקול, עמ' 6, שורות 11-15). העובדה שאין תשובה של המשיבה למכתב מיום 4/11/15, בו ביקש המבקש מס' 2 קבלת אישור כי אין לו יותר ערבויות, והשבת הערבות המאוחרת בפועל, מתיישבת טוב יותר עם טענות המבקשים מאשר עם טענת המשיבה כי ערבויותיו המוגבלות בסכום משנת 2009 נותרו בתוקף לאחר החזרת הערבות משנת 2013 ללא הגבלה בסכום.

ראיות מהימנות לכאורה להכבדה
אני קובעת כי ההכבדה ביחס למבקש מס' 1 נתמכת בראיות מהימנות לכאורה, בראש וראשונה ההליכים נגד החברה, גובה חובותיה לנושים השונים, הליכי כינוס הנכסים, והודאתו כי הינו ערב אישית לגופים שונים, ובמיוחד בסך 4 מיליון ₪ לנושה המובטח, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ. המבקש טען בחקירתו כי חלק מהערבויות אינן נושאות סיכון ממשי, אך לא הציג על כך מסמכים. פרנסת המבקש מס' 1 בשנים האחרונות התבססה על פעילות החברה, אליה חזר מעיסוקים אחרים, כפי שהעיד (פרוטוקול, עמ' 14, שורות 25-27). המבקש מס' 1 גם אישר בחקירה הנגדית כי הוגשה נגדו תביעה ע"ס 9 מיליון ₪ ועיקולים על ידי המשקיע (שם, עמ' 17, שורות 16-17).

רוב המחזיקים השיבו כי אין בחזקתם יתרות זכות של המבקש מס' 1, והוא לא פירט כיצד יעלה בידו לפרוע את סכום פסק הדין או חלק ממנו, ככל שינתן. גובה סכום התביעה כשלעצמו, מהווה ראייה להכבדה (רע"א 903/06 דלק חברת הדלק הישראלית נ' אטיאס
, 19.3.2006, פורסם בנבו)
.

הטענות, שהועלו נגד המבקש מס' 1 על ידי המשיבה כאן ועל ידי הצדדים בתיק הפירוק, בעיקר סמיכות הזמנים לקבלת הערבות בחזרה, מכירת מניות המבקש בחברה וכניסתה להליך כינוס נכסים, מעלה תמונה של חשש סביר כי אם לא ישמר המצב, כפי שהוא, יעשה המבקש מס' 1 לשינויים ברכושו.

שונה המצב ביחס למבקש מס' 2. כאמור קבעתי כי האחרון הטיל ספק ניכר בתביעה. כובד משקלם של השיקולים השונים להשארת העיקול על כנו משפיעים אלה על אלה, ואני קובעת כי נימוקי ההגנה מטים את הכף לזכות המבקש מס' 2. סירוב לשלם עקב מחלוקת אמיתית אינו מהווה הכבדה במובנה בפסיקה (רע"א 6614/06
כפרית נ'
icc industries inc
,
4.1.2007, פורסם בנבו
, רע"א 10076/07 בנק דיסקונט נ'
icc industries inc
,

28.11.2007,
פורסם בנבו).

השיקולים הינם מצטברים, ואני קובעת כי משלא התקיים המרכיב של ראיות מהימנות לכאורה לתביעה נגד המבקש מס' 2, הוא זכאי שלא יוטל עיקול על נכסיו, על בסיס אותה עילת תביעה. ראו להלן גם בפרק איזו הנזקים.

איזון נזקים, מידתיות ותום לב
בע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ד נב (1) 193 (1998), נקבע כי בשלב זה של הדיון זכותו של המבקש עדיפה.

ביחס למבקש מס' 1, לא יכולה להיות מחלוקת, כי אי שמירת המצב הקיים תביא לנזק בלתי הפיך למשיבה, כפי שארע עת ויתרה על כתב הערבות האישית שלו על בסיס המצגים, שהציג לה, והחברה נכנסה לחדלות פרעון. המבקש בעצמו הדגיש כי נתן גם לבנק הבינלאומי התחייבות לא לבצע דיספוזיציה בנכסיו (פרוטוקול, עמ' 17, שורות 22-25). על כן אני קובעת כי אינטרס המשיבה גובר על זה של המבקש מס' 1.
המבקש מס' 2 הצהיר, וטענתו לא נסתרה, כי הוא מסתמך על הכספים, המופקדים בבנק לפרנסתו, הוא אדם מבוגר ואינו בקו הבריאות, וזה מקור הבטחון הכלכלי שלו. בשילוב עם הגנתו אני קובעת כי עניינו גובר על זה של הנתבעת, ואין הצדקה פגיעה בקניינו על בססי הראיות, שהוטל בהן ספק.

אני קובעת כי לא היה שיהוי בהגשת הבקשה, בהתחשב בדברים, שעלו רק במסגרת תיק הפירוק, וקובעת כי התובעת גילתה את מלוא העובדות ביחס לנתבע מס' 2, אך הסתירה עובדה רלוונטית ומשמעותית ביחס להחזרת ערבות מאוחרת לנתבעת מס' 3, ובכך נכשלה.

אין מסקנות נוספות, שהמקום לדון בהן כעת לעניין תום ליבם של הצדדים, ואני משאירה עניין זה לדיון לגוף התביעה.

הסיכום הינו כי אני דוחה את הבקשה לביטול העיקול הזמני על נכסי המבקש מס 1, הנתבע מס' 2, ומקבלת את הבקשה לביטול העיקול הזמני על נכסי המבקש מס' 2, הנתבע מס' 3.

מאחר והבקשה התקבלה בחלקה ונדחתה בחלקה, אין צו להוצאות ושכ"ט בגין הבקשה.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים, ותבטל את העיקולים על זכויות הנתבע מס' 3 ועל נכסיו.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ח, 24 יוני 2018, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 68798-03/18 ו-3, מיכאל ג'ינו נ' אטקה בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/06/2018)