פסקי דין על כאמל קלגאווי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2509/05 בשא     14/09/2005




בשא 2509/05 כאמל קלגאווי נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי המשפט
בשא002509/05
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
14/09/2005
תאריך:
כבוד השופטת שדיאור שרה

לפני:

כאמל קלגאווי

בעניין:
מבקשת
עבד אל כרים דראושה

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
משיב
יפה רוטשילד

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה
1. בפני
בית הדין בקשה דחופה בכתב לסעד זמני שהוגשה לבית הדין ביום 5.9.05.
בבקשה זו נוספו שני מסמכים רפואיים אשר לא צורפו לבקשה קודמת (בש"א 2184/05) (להלן: בש"א קודמת) בה פורטו עילות דומות אשר לגביה נתנה החלטת בית הדין מיום 10.7.05 (להלן: ההחלטה הקודמת).
2. לבקשה זו מיום 5.9.05 הוגשה תגובת המשיב לבקשה המפרטת את נימוקי התנגדותה למתן הצו.
3. ראשית דבר המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה זו אין בהם כדי להצביע על דחיפות או על מצב רפואי בלתי הפיך למבקשת או לילדיה או על מצב שאינו יכול להיות מטופל בכל בית חולים המטפל בחולים, הן לגבי הדימום והן לגבי ניתוח קיסרי. שניים מהמסמכים היו גם בהליך הקודם ולענין המסמך מחדר המיון מיום 15.7.05 פרט לכך שהוגש לנו מסמך כמעט בלתי קריא הרי שמדובר בבית חולים של הסהר האדום והמבקשת טופלה. המסמך מטעם דר' זוהיר הינו על נייר של שירותי בריאות כללית ענין זה כשלעצמו תמוה, ואף בו אין ציון של דחיפות. גם מסמך זה הוגש בעותק שקשה לקוראו. עצם הגשת המסמכים בדרך זו מצביעה על זלזול.
לפיכך, לא מצאנו דחיפות, סכנה או הצדקה מיוחדת להעתר לבקשה בסעד הזמני. יתר על כן, לא מצאנו שיש בבקשה להוסיף דבר של ממש על הבקשה הקודמת מבחינה עובדתית בכל הנוגע לדחיפות הטיפול הרפואי והיכולת לבצעו בכל בית חולים.
4. על פי החלטת בית הדין מיום 29.6.05, לא נתבקשה כל תגובה מטעם המבקשת לעמדת המשיב. לפיכך לא היתה כל מניעה למתן ההחלטה ב-10.7.05.
[באגב יאמר כי ביום 18.7.05 שוגרה לבית הדין תגובת המבקש לאחר שההחלטה שוגרה אליו בפקס בשעות הבוקר].
1.4 בתגובה זו נאמר בסעיף 6:
"יצויין כי לבקשה לא צורף כתב ערבות מאחר ומדובר בבקשה מבוססת היטב
על החומר, סיכוייה של הבקשה טובים מאד. מה גם שמצבה הכלכלי של המבקשת ובני משפחתה לא מאפשר הפקדת ערבות כי מדובר באם ל-3 קטינים ובהריון בחודשה האחרון וצפוי לה ללדת בקרוב. על כן דרישתו של המוסד לביטוח לאומי
מוזרה היא ואינה מבוססת!!! (כך במקור ש.ש.).
גם בבקשה זו שלפנינו לא הוגשה ולא צורפה ערבות.
2.4 לצערנו ב"כ המבקשת בא לכלל טעות. תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי,
התשמ"ד -1984 קובעת כי סעד זמני ינתן רק בכפוף להמצאת התחייבות עצמית וערבות מספקת לשם פיצוי הצד אליו מופנה הצו על כל נזק שיגרם לו כתוצאה ממתן הצו, ומאפשרת לבית המשפט לצוות בנוסף גם על הפקדת ערבון על פי הצורך, וזו לשונה:

"364. ערבות ועירבון

(א) בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית
כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק המבקש או אם יפקע הצו מסיבה אחרת; בית המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערבות, אם ראה שהדבר צודק וראוי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב) בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת עירבון בנוסף לאמור בתקנת משנה
(א), אם שוכנע כי הדבר צודק וראוי בנסיבות הענין; בית המשפט לא ייתן סעד זמני במעמד צד אחד אלא בכפוף להפקדת עירבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), זולת אם שוכנע כי בנסיבות הענין צודק וראוי לפטור מהפקדת העירבון".

תקנה 365 מפרטת את אופן הגשת הבקשה לסעד זמני וצירוף ההתחייבות לפיצוי מי שאליו מופנה הצו:

"365. הגשת בקשה לסעד זמני

(א) בקשה לסעד זמני תוגש והדיון בה יתנהל כאמור בסימן א' של פרק כ',
ובכפוף להוראות פרק זה.

(ב) לבקשה תצורף התחייבות של המבקש לפיצוי מי שאליו מופנה הצו, בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני, אם תיפסק המבקשנה או יפקע הצו מסיבה אחרת.

(ג) בתצהיר המצורף לבקשה יפרט המבקש את כל העובדות הנוגעות לבקשה".
לא מצאנו כי מחסור כלכלי הוא סיבה מספקת לפטור את המבקשת ממתן ערבות על פי התקנות.
3.4 תקנה 519 לתקנות סדר הדין מסמיכה את בית הדין לצוות על המבקש לתת
ערובה לתשלום אם נראה לו הדבר ומתוך נסיבות מסוימות (רע"א 2241/01 נינה הופ נ. ידיעות תקשורת בע"מ ו-4 אח' (לא פורסם) ניתן ביום 17.4.01), ואולם תקנה 364 לעיל קובעת כי הערבות מהווה תנאי למתן הצו המבוקש.
לפיכך, מטעם זה בלבד יש לדחות את בקשת המבקשת.
4.4 אמנם בתי המשפט מקפידים על איזונים בשמירת זכות הגישה לערכאות (רע"א
2146/04 מ.י. נ. עזבון באסל נעים איברהים ניתן ביום 30.5.04, דב"ע לג'/31-3 יוסף בתי סבאח נ. פרץ בן גיאת חב' להנדסה ובנין בע"מ ד' 309).
אולם, במקרה בו הנתבעת הנה מדינת ישראל או תאגיד סטטוטורי אי יכולת לגבות החזר הוצאות שהוצאו מהווה פגיעה בקניין הציבור כולו (רע"א 2146/04 הנ"ל סע' 6 לפסה"ד).
5.4 בענינה של המבקשת בסעד הזמני עולה שאלת התושבות, והיא המחלוקת
העיקרית בתיק. דהיינו איננו יכולים להניח תושבותה כשם שאיננו יכולים להניח בשלב זה העדרה של תושבות, ומשספק בענין תלוי זה, יפים דברי בית המשפט:
"בתי המשפט דנו ופסקו זה מכבר בשאלת מעמדם של תושבי השטחים בהקשר זה, כי מעמדם כשל תושבי חוץ, וכי עליהם להצביע על נכסים שבבעלותם המצויים בארץ :
"במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר המבקש מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, באופן אשר יקשה על המשיבלגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לטובתו (ראו למשל, רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ (לא פורסם)). הלכה זו הוחלה גם על תושבי הרשות הפלשתינית, אשר נחשבים לצורך הענין כמבקש המתגורר בחו"ל. "
(רע"א 2146/04 - מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח'. סע' 5 לפסה"ד).
הספק עצמו מצדיק דרישת ערובה (ראה מסמכי הנתבע בדבר מגוריה בשכונת הדואר) (דב"ע נה/94-3 חסן עבד אל רחמן נ. רביוטקס בע"מ כח' 221, ניתן ביום 21.3.05).

5. בנוסף כאמור לפי סעיף 3 א(ה) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד 1994 תהא זכאית להחזר תשלומים אם יקבע שהיא תושבת, כך שמדובר בסעד כספי שניתן יהיה לקבלו בדיעבד.

6. מצאנו כי במאזן הנוחות יש לפעול לטובת המשיב נוכח הספק ונוכח העובדה כי לא נמצאה כל דחיפות של ממש בבקשה זו ובנספחיה הרפואיים כזו אשר תצדיק מתן הסעד המבוקש.
הטיפולים המבוקשים אפשריים בכל בית חולים לרבות ניתוח קיסרי, ואין בהם בהילות המצדיקה מתן הסעד.
לאור האמור הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.
ההליך ידון בתובענה רגילה.
ניתנה היום י' באלול, תשס"ה (14 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים.

שדיאור שרה
, שופטת








בשא בית דין אזורי לעבודה 2509/05 כאמל קלגאווי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 14/09/2005)