פסקי דין על חנן אדד | פסקי דין על גילה גלי לבבי

3929-12/16 תאמ     02/07/2018




תאמ 3929-12/16 חנן אדד נ' גילה גלי לבבי








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 3929-12-16 אדד נ' לבבי





לפני
כב' הרשם הבכיר
ניר נחשון


התובע:

חנן אדד


-נגד-


הנתבעת:

גילה גלי לבבי



פסק-דין

מבוא:

1.
הורתו של ההליך שלפניי בהתנגדות לביצוע שני שיקים שהוגשו על ידי התובע ביום 3.11.16 בלשכת ההוצאה לפועל בכפר-סבא במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 503687-11-16. שיק אחד, מס' 0010490 משוך על ידי הנתבעת לטובת התובע, ע"ס 3,773 ₪ למועד פירעון 15.4.16 (להלן- שיק 490)
ושיק שני, מס'
0010197 (להלן- שיק 197), אף הוא משוך על ידי הנתבעת לטובת התובע, ע"ס 2,000 ₪ למועד פירעון 5.10.16.

2.
ההתנגדות הועברה להידון בבית המשפט השלום בירושלים. ביום 4.2.17 נעתר בית המשפט להתנגדות והעניק לנתבעת רשות להתגונן.

3.
נוכח סכומה, התובענה הועברה להידון בסדר דין מהיר.
בהתאם
לתקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,
ינומק פסק הדין באופן תמציתי.


טענות התובע בקצירת האומר:

4.
התובע הוא עורך דין במקצועו. הנתבעת הינה בתו של מר כהן שהינו בעל עסק לממכר דלתות ושכן של התובע. אביה של הנתבעת שכר את שרותיו של התובע לצורך ניהול עסקיו. בהתאם נחתמו שלושה הסכמי שכר טרחה בין הצדדים, אשר התבססו על תשלום שכר טרחה לפי שעות עבודה.

5.
שיק 197 נמשך לטובת התובע כחלק מפריסת חובות עבר של מר כהן כאשר חובות אלה נצברו לחובת מר כהן בגין שעות עבודה שבוצעו על ידי התובע בגין שירותים משפטיים שניתנו לו. מר כהן צימצם את החוב עד ליום 14.10.13 לסך של 78,000 ₪. שיק זה נמסר במסגרת 39 שיקים ע"ס 2,000 ₪ כל אחד. לטענת התובע, השיקים שולמו לאחר ביצוע העבודה ולאחר בדיקת הנתבע או מי מטעמו את היקף העבודה באמצעות דוחות שעות עבודה שהוגשו לו.

6.
שיק 490 ניתן כחלק מפריסת חובות בגין הסכם שכ"ט מיום 24.10.13 על ידי הוריה של הנתבעת ובהתאם לדיווחי שעות עבודה ואישורם על ידי מר כהן והמלווה הכלכלי של מר כהן באותה עת, מר פייבלוביץ.

טענות הנתבעת בקצירת האומר:

7.
לטענת הנתבעת, נסיבות העמדת השיקים לפירעון אינן מזכות את התובע בקבלת תמורתם. התובע עושה שימוש לרעה בהליכי משפט תוך הגשת השיקים הנ"ל לביצוע והפעלת לחץ פסול ולא ראוי על הנתבעת. כמו כן, נטען לתיקון שנעשה בגוף השיק ללא רשות וסמכות וללא חתימת נותן השטר. בנוסף, טוענת הנתבעת, כי על התובע היה ליתן לאביה שירותים משפטיים והוא לא עשה כן. לתובע נשלח מכתב דרישה במסגרתו התבקש להשיב את השיקים שקיבל באופן מיידי והוא לא עשה כן. בנוסף נטען, כי בין התובע לבין אביה של הנתבעת נכרת הסכם במסגרתו התחייב התובע להגיש הגנה לתביעות בסדר דין מקוצר שהוגשו על ידי בנק מזרחי-טפחות, בסכום כולל של 700,000 ₪, כאשר על טיפולו בתביעות הנ"ל דרש התובע שכ"ט עו"ד בסך 350,000 ₪. בנוסף, התובע לא מילא תפקידו באופן נאות והסב לנתבעת ולאביה נזקים כבדים.

8.
הנתבעת צירפה להתנגדותה תצהיר ערוך על ידי אביה, מר אליהו כהן חדד, במסגרתו פירט מר כהן את טענות ההגנה. לטענת מר כהן, הקשר העסקי בין הצדדים החל במהלך שנת 2010 עת הוגשה נגדו תביעה בבית הדין האזורי לעבודה ע"י שני עובדים שהועסקו על ידו בסך של 60,000 ₪. מר כהן שכר שירותיו של התובע. בגין ייצוגו של התובע בתביעות אלה שולם שכ"ט בסך 78,000 ₪. סכום, שלטענת הנתבעת, אינו עומד "ביחס ישר" לסך התובענות. דא עקא, כי הואיל ומר כהן אינו בקיא בהליכים משפטיים, טיבם וטבעם, הרי שלא ידע בתחילה את היקף הסכומים שיהיה עליו לשלם לעו"ד בגין הייצוג ועל כן, שילם לו את הסכום הנ"ל.

9.
לאחר מכן, במהלך חודש אוקטובר 2012 שכר
מר כהן את שירותיו של התובע לצורך הסדרת סכסוך עסקי שהתעורר מול בנק מזרחי טפחות. ביום 7.2.13 חתמו מר כהן ואשתו על יפוי כוח לטובת התובע על מנת שזה ירשום משכנתא מדרגה שניה על בית המגורים לטובת הבנק וזאת לצורך העמדת הלוואת משכנתא בנסיבות בהן כבר רבצה על הנכס משכנתא מדרגה ראשונה לטובת בנק לאומי, כאשר שירותיו של התובע נשכרו לצורך מתן הסכמתו של בנק לאומי לרישום משכנתא נוספת. פעולות התובע לצורך רישום המשכנתא עלו בתוהו ובסופו של יום הוגשו נגד מר כהן שתי תביעות כספיות על ידי בנק מזרחי-טפחות בהיקף של 700,000 ₪. מר כהן נקלע למשבר כלכלי חמור וביקש את עזרתו של התובע לשם חילוצו ממשבר זה ומשך לטובתו שיקים דחויים בסך כולל של 78,000 ₪ לפירעון חובותיו כלפיו שנצטברו עד ליום 14.10.13. חוב זה נוצר בעקבות שכר הטרחה עבור תביעות העובדים בבית הדין האזורי לעבודה ועוד חוב בגין הטיפול בסכסוך עם הבנק.

10.
התובע העמיד בפני
מר כהן מספר אפשרויות לתשלום שכר טרחתו עבור הייצוג בתביעות הבנק כאשר מר כהן העדיף את החיוב לפי שעות עבודה בתעריף של 160 $ (דולר ארה"ב) לשעת עבודה בצירוף מע"מ, זאת, הואיל והיקף העבודה נאמד על ידי התובע בין 100 ל- 150 שעות עבודה שבערכים כספיים נאמד היקף העבודה בין סך של 16,000 $ (דולר ארה"ב) לסך של- 24,000 $ (דולר ארה"ב).

11.
לאחר מכן, ביום 24.10.13 נחתם הסכם שכר טירחה נוסף בין הצדדים. על פי תנאי ההסכם התחייב מר כהן לתשלום שכ"ט התובע כדלקמן: בגין קבלת התיק לטיפול סך של 20,000 ₪, בגין למידת התיק עיון במסמכים ושליחת מכתבים סך של 140 דולר ארה"ב לשעת עבודה בהיקף של
11 שעות עבודה ובסה"כ 1,540 דולר ארה"ב אשר ישולמו בסמוך לחתימת ההסכם. מיום חתימת ההסכם סך של 160 דולר בצירוף מע"מ לכל שעת עבודה או חלק ממנה ומחצית הסכום בגין ביטול זמן. על פי סעיף 5 להסכם, התחייב מר כהן לשאת בתשלום התעריף השעתי בהתאם לדוח שעות שיועבר לו במהלך ניהול התיק וכתנאי להמשך הייצוג בתיק. בנוסף הוסכם כי שער החליפין לצורך חישוב הסכומים לא יפחת מסך של 3.8 ₪ לדולר ארה"ב. מאותו יום החל התובע לעשוק את מר כהן ולגבות ממנו סכומים מופרכים ומופרזים תוך ניצול מעמדו לרעה. התובע לא בחל בשום דרך מלנפח את שעות העבודה ובכך את דרישות התשלום. כך, למשל, בגין 25 דקות של תכתובת עם ב"כ הצד שכנגד והגשת בקשה משותפת לבית המשפט גבה המבקש סכום דמיוני של 18,080 ₪ סכום העולה כדי עושק של ממש. כך, ניפח התובע את שעות העבודה באופן שפגישה שארכה כשעתיים חוייבה בפועל כאילו ארכה 9.5 שעות. בנוסף, התובע חייב את מר כהן בריבית גובהה של 7.5% בגין תשלומי שכר טירחה בתשלומים. בסך הכול מסרו, הוא ובתו, לתובע 156 שיקים אשר האחרון שבהם עתיד להיפרע בחודש אוגוסט 2018. סך כל השיקים שנמסרו לתובע עמד ע"ס 350,002 ₪ מהם נפרעו עד כה שיקים בסך של 119,102 ₪.

12.
מצבו הכלכלי של מר כהן לא השתפר והתובע החל בנקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדו בגין השיקים שלא כובדו תוך שהפסיק את הטיפול בעניין בנק המזרחי או אז פנה מר כהן באמצעות עו"ד ראובן וייס לבנק המזרחי ובעזרת גורמים נוספים סולק החוב לבנק בסך של 60,000 ₪ בלבד.

דיון ומסקנות:


13.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי עדויות וטענות הצדדים ולאחר שעיינתי בראיות שהוצגו ושקלתי השיקולים הצריכים לעניין, נחה דעתי, כי דין התביעה להתקבל. להלן נימוקיי.

13.1
ראשית ועיקר, התיק שבפני
י נוגע לעילה שטרית בלבד להבדיל מעילה חוזית ומשכך, טענות ההגנה נבחנות רק בהתאם לטענות ההגנה השטריות.

13.2
אין חולק, כי בין הצדדים נחתמו הסכמי שכר טרחה בכתב, לפיהם, נשכרו שירותי התובע כעורך דין כדי שיפעל מול בנק מזרחי טפחות ליישוב הסכסוך הכספי שנתגלע בין הצדדים ולטיפול משפטי במידת הצורך. במסגרת ההסכמים הנ"ל נקבע, בין היתר, מנגנון חיוב שכר הטרחה על בסיס שעות עבודה שהושקעו, כשהתעריף לשעה הועמד על סך של 160 דולר ארה"ב לפי שער חליפין של 3.8 ₪, בתוספת מע"מ. עוד נקבע בהסכמים, כי במקרה של אי תשלום שכ"ט במועד, יישא הסכום ריבית פיגורים.

13.3
התובע פעל בהתאם להסכם וסיפק שירותים משפטיים לאביה של הנתבעת, על כך, לא היה חולק, כאשר טענות באשר לטיב העבודה לא הוכחו כדבעי באופן שלא הוגשה על ידי הנתבעת חוות דעת מקצועית התומכת בטענות אלה. כמו כן, אין חולק, כי מעת לעת נשלחו לנתבע דוחו"ת מסודרים של שעות שכ"ט אותן ביצע התובע בטרם תשלום השיקים. כלומר, השיקים נמשכו לטובת התובע רק לאחר ביצוע העבודה והצגת פירוט כדבעי ורק לאחר שאלה נבדקו על ידי אביה של הנתבעת או מי מטעמו. עובדות אלה, מחזקות את חזקת התמורה הקיימת לאוחז בשיקים על פי ההלכה הפסוקה וביתר שאת, כאשר השיקים, כאמור, נמשכו רק לאחר ביצוע העבודה.

13.4
הואיל ועסקינן בעילה שטרית, הרי שעל הנתבעת ואביה היה להוכיח טענותיהם בעניין כישלון תמורה מלא או חלקי קצוב. לאחר ששמעתי הצדדים ועניינתי בראיות הצדדים לא שוכנעתי כי עלה בידי הנתבעת להניח תשתית ראייתית מספקת לצורך הוכחת טענות אלה. הנתבעת ואביה העלו טענות כלליות ולא תמכו אותן באסמכתאות למעט שתי דוגמאות שהוצגו ואולם, אין באלה, אף לו אקבלן, כדי להוות טענות הגנה כנגד השיקים נשוא תיק זה שכן, שעה שאין חולק, כי ניתנו שירותים על ידי התובע מכוח ההסכמים הרי שברי, כי לא ניתן לקבל טענה לכישלון תמורה מלא ובנסיבות שפורטו לעיל, לא ניתן אף להצביע על כישלון תמורה חלקי קצוב.

13.5
כאמור, השיקים נמשכו לטובת התובע במסגרת הסכמים שנכרתו בין הצדדים, לפיהם הוסכם על אופן החיוב בשכ"ט לפי שעות. קיים קושי, איפוא, לטעון לעניין מהימנות הדיווחים שח התובע לגבי היקף השעות משנמשכו השיקים רק לאחר קבלת הדוחו"ת על ידי אביה של הנתבעת ובדיקתם. נוכח האמור לעיל, ובשים לב לעובדה, כי תביעה זו נוגעת אך לעילה השטרית בעוד שקיימת תביעה מקבילה התלויה ועומדת בין הצדדים בעילה החוזית הרי שדי באמור כדי לדחות טענות הנתבעת בעילה השטרית.

13.6
אשר לטענות העושק והאילוץ נקבעה הלכה בע"א 357/72 , שנסי עזיז נ' סוראיה בצלציוני (פורסם בנבו), כי צד לחוזה הטוען "טענת אילוץ" חייב להוכיח טענתו, ומוטל עליו נטל השכנוע ולא נטל הבאת ראיות בלבד כאשר בטענות אלה דרושה מידת הוכחה גדולה יותר מאשר בתביעה אזרחית רגילה. במקרה דנן, סבורני, כי לא עלה בידי הנתבעת ואביה להוכיח טענות אילוץ או עושק בכל הנוגע למשיכת השיקים הנ"ל.
ביהמ"ש
העליון
ב

פסק דין

מיום 28/3/2004
בע"א 9609/01

מול
הים
(1978) בע"מ נ' עו"ד ד"ר יוסף שגב ואריה דגן תק – על 2004 (1) 2819 הרחיב לגבי עילת ה"עושק" בסעיף 28 לפסה"ד, שם נאמר:


"... הלכה היא כי ביטולו של הסכם, או תנאי בו, מחמת שההתקשרות בהסכם היתה נגועה בעושק, מותנה בקיומם של שלושה: "חולשתו של אחד המתקשרים – הבאה לכלל ביטוי במצוקה, בחולשה שכלית או גופנית, או בחוסר נסיון, מודעותו של המתקשר ל"חולשה" זו, וניצולה לצורך קביעת תנאים בהסכם הגרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל (סעיף 18 לחוק החוקים [חלק כללי], התשל"ג – 1973). עילת הביטול קמה בהצטרפותם אינם רק יסודות מצטברים, הם גם "שלובים זה בזה ככלים שלובים" (ראו דברי השופט י. טירקל בע"א 403/80
סאסי ואח' נ' קיקאון, פ"ד ל"ו
(1) 762, 767). תנאים גרועים במיוחד עשויים לעורר חשש בדבר שלמות הרצון של המתקשר הנפגע.
"חולשה" חמורה שלו מחייבת בדיקה קפדנית של סבירות התנאים שנקבעו בהסכם. ניצול קיצוני של חולשה מטיל אף הוא צל על ההסכם ומחייב הארה קפדנית של התנאים שנכללו בו. קיומו הברור ואופיו החמור של כל אחד מן היסודות האלה עשוי לשמש סימן וראיה לכך כי נתקיימו בו. בהסכם היסודות האחרים. המקימים את עילת העושק (ראו פרידמן וכהן, חוזים, הוצאת אבירם, 1992, בע"מ 976, ו- 980, ג.
שלו, דיני חוזים
, מהדורה שניה, בעמ' 261 – 253,
ע"א 3156/98 יצחק בן ישי נ' אלכס ויינגרטן ואח', פ"ד נ"ה
(1) 939).
כבר נקבע כי כל אחד מן היסודות האמורים צריך להתקיים במלוא תוקפו קיומן של מצוקה קשה של המתקשר או "חולשה" חמורה אחרת שלו – אינן גורעות מן הצורך להצביע על קיומם של תנאים – "הגרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל".
תנאים חמורים במיוחד אינם מייתרים את הצורך בקיומם של מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר נסיון, כבדי משקל, ואינן פוטרות את הטוען לעושק להוכיח את מודעותו של הצד האחר לחולשותיו או למצוקתו. מקום בו אחד מיסודותיה של העילה מוצא לו ביטוי חמור במיוחד, מוטל לעתים הנטל הראיתי הרובץ על המבקש להוכיח את קיומם של היסודות האחרים.
אך בכך אין כדי
להמעיט את הדרישה, כי גם היסודות האחרים יתקיימו במלואם, כי מצוקת המתקשר תהא מצוקה חמורה וכי תתקיים מודעות מלאה לה אצל המתקשר האחר...
אין די בעובדה, שהמתקשר נתון ללחץ חברתי משפחתי וללחץ אישי פנימי המעמידים אותו במצב רגשי ונפשי לא קל (ראה דברי השופט י. קדמי בע"א 4839/92
גנז נ' כץ פ"ד (4) 749 בעמוד 756...)".

13.7
במקרה דכאן, לא הוכחו לטעמי, במידה הנדרשת בהליך אזרחי, טענות העושק או האילוץ. הנתבעת ואביה לא הוכיחו שסבלו חלילה מחולשה שכלית או גופנית. הגם וברי, כי אביה של הנתבעת היה נתון בלחץ שנבע ממשבר כלכלי עמוק. לא כל לחץ עולה כדי לחץ ומצוקה מסוג יסודות עוולת העושק וברור, כי לא ניתן לפסול כל הסכם שכר טרחה שנכרת בין עורך דין ללקוח בעטיים של לחצים כאלה ואחרים בהם נתון היה הלקוח.

13.8
בנוסף, התנאים שנקבעו
בסעיף 18 לחוק החוזים,
הם תנאים מצטברים. במקרה דנן, לא הוכח, כי אביה של הנתבעת חתם על הסכמי שכר הטרחה באופן מיידי וללא שיקול דעת, שכן, הסכמי שכר הטרחה נחתמו במועדים שונים ובפרקי זמן ארוכים האחד מהשני ובנוסף, אביה של הנתבעת חתם עליהם יחד עם אשתו. כמו כן, הואיל ועסקינן בחיובים שעתיים ובדוחו"ת שהועברו מעת לעת לאישורו במשך תקופה ארוכה בת שנים ספורות, יכול היה אביה של הנתבעת בכל רגע נתון להפסיק את הייצוג אך לא עשה כן במשך כל התקופה הרלוונטית. יש בעובדות אלה, שאינן שנויות במחלוקת, כי לסתור גירסת הנתבעת.

14.
סוף דבר- דין התביעה להתקבל במלואה. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,762.45 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פתיחת ההליך ועד למועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך 5,500 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום,
י"ט תמוז תשע"ח, 02 יולי 2018, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 3929-12/16 חנן אדד נ' גילה גלי לבבי (פורסם ב-ֽ 02/07/2018)