פסקי דין על ליז אלמוג | פסקי דין על יעקב אלמוג | פסקי דין על הוט - מערכות תקשורת בע"מ

20937-07/17 תק     05/07/2018




תק 20937-07/17 ליז אלמוג, יעקב אלמוג נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בקריות


כ"ב תמוז תשע"ח, 05 יולי 2018

ת"ק 20937-07-17 אלמוג ואח' נ' הוט
- מערכות תקשורת בע"מ

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשמת הבכירה יונת
הברפלד-אברהם


תובעים

1
.
ליז אלמוג

2
.
יעקב אלמוג


נגד


נתבעת

הוט
- מערכות תקשורת בע"מ




פסק דין


התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעת, ע"ס של 15,000 ₪.

על פי כתב התביעה, הוגשה התביעה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים כתוצאה מקלקול ממירים, פיצוי בשל אי הגעת טכנאי, גביית יתר, בעיות באינטרנט וחיובי סרק.
התובעים טענו כי מגיע להם סך של 600 ₪ עבור אי הגעת טכנאי, שלמרות הבטחות הנתבעת, לא שילמה לתובעים סכום זה, גם לא באמצעות זיכוי. כמו כן טענו כי במהלך החודשים סבלו מקלקולים רבים של הממירים , כך מדי שבוע, הובטח לתובעים כי יוחלפו הממירים אולם לא בוצע דבר. התובעים עותרים לפיצוי בשל מצבם הנפשי הירוד לאור הבעיות אל מול הנתבעת והעובדה כי הם משלמים לנתבעת ללא קבלת תמורה.

הנתבעת טענה כי אם היו תקלות זמניות באספקת השירותים, הרי שתקלות אלו יכולות היו להיגרם כתוצאה ממגוון רב של אירועים
שאינם בשליטת הנתבעת ולכן אין הנתבעת חבה בתשלומם. מכל מקום, תקלות אלו תוקנו על ידה
והיא מפעילה צוותים במשך כל שעות היממה לתיקון תקלות מסוג זה. הנתבעת טענה כי התובעים ביקשו כי טכנאי יגיע לביתם ואכן תואם מועד ליום 13/2/17, אולם ביום 12/2/17, בוטלה הגעת הטכנאי על ידי התובעים. טכנאי נוסף תואם ליום 19/3/17 , ואז הלינה התובעת כי הטכנאי אמור היה להגיע ביום 17/3/17 ולא הגיע. למרות שתיאום הטכנאי בוצע ליום 19/3/17 ולא כפי שטענה התובעת, פיצתה הנתבעת את התובעים בסך של 600 ₪, באמצעות קיזוז חשבונית יוני 2017 (עבוד חודש מאי 2017) והעברת תשלום לחשבון הבנק.

הנתבעת הכחישה כי חייבה את התובעים בתשלומי יתר. עוד טענה הנתבעת כי לאור תלונות התובעים ולפנים משורת הדין, פיצתה את התובעים באמצעות זיכויים שונים. הנתבעת טענה כי בניגוד לטענותיה של התובעת ניסתה ליצור עימה קשר להחלפת הממירים אולם ביום 6/7/17 לא נענתה שיחת הנתבעת והתובעת מבחינתה בחרה שלא לחזור לנתבעת וכי חשבוניות נשלחו לתובעת באמצעות המייל, למרות טענותיה.

דיון והכרעה:

1. התובעים טענו למעשה שלוש טענות עיקריות:

א. חויבו בחיובי יתר.
ב. לא קיבלו פיצוי בשל אי הגעת טכנאי.
ג. הינם זכאים לפיצוי בשל תקלות ומכשירים תקולים.

2. מקריאת התביעה, היה קושי להבין בעיקר את הטענות בדבר חיובי היתר. לתובעת ניתנה אפשרות להסביר את חיובי היתר בדיון, אולם היא לא הצליחה לעשות כן.
היא אישרה כי לא ביצעה תחשיב ולא בדקה מהו למעשה הסכום בו חויבה ביתר (עמוד 1 לפרוטוקול למשל שורות 19,21).

3. התביעה כולה הינה ע"ס של 15,000 ₪, מלבד הסכום של 600 ₪ בגין אי הגעת טכנאי, אין הסבר ליתרת סכום התביעה ובעיקר לעניין גביית היתר, סכום אותו ניתן לחשב חישוב פשוט, תוך הפניה לחשבוניות.

4. התובעת הפנתה באופן כללי לחשבוניות השונות וצירפה קובץ של חשבוניות בלי לפרט מהו החיוב שנגבה ביתר בכל חשבונית וחשבונית. היא לא פרטה מה היה הסכום אותו היתה אמור לשלם כל חודש, מה שולם על ידה בכל חודש ולפיכך מהו ההפרש החודשי ומהו הסכום הכולל אותו היא תובעת עבור כל חודש. גם כאשר צרפה את החשבוניות בדיון, ומרפרוף בחשבוניות, נשאלה התובעת, מהן טענותיה ביחס לכל חודש, בשים לב לכך כי בכל חודש קיימים חיובים נוספים
עבור הזמנת ערוצים (כגון "האח הגדול"), הזמנת סרטים , הזמנת ספריות וכדומה.
מעיון באותן חשבוניות עולה כי זיכויים שונים, להן טענה הנתבעת כי ניתנו לתובעים, אכן מופיעים באותן חשבוניות.

5. משלא הוכח כי קיימת גביית יתר ובאיזה שיעור , אין מקום לקבל את טענות התובעים לעניין זה.

בית המשפט פנה לתובעים בדיון
והסביר להם כיצד אמורים הם לפרט את חיובי היתר, ניתנה לתובעים האפשרות להגיש תביעה בה יפורטו חיובי היתר, לאחר שבעל פה לא הצליחו לעשות כן, אולם התובעים בחרו שלא לעשות כן.

6. גם דין טענות התובעים ביחס לפיצוי המגיע להם עבור אי ביקור טכנאי להידחות. התובעים טענו בתוקף, גם בכתב התביעה וגם בדיון כי הנתבעת לא פיצתה אותם עבור אי ביקור הטכנאי (ראו למשל עמוד 2 שורות 12-25). התובעת טענה בתוקף כי לא קיבלה מהנתבעת דבר – "לא קיבלתי מהם אגורה", אולם כאשר עומתה אל מול דף החשבון ממנו ניתן ללמוד כי חשבונה זוכה, וכן לחשבונית חודש מאי (שנשלחה בחודש יוני)

על פיה לא חויבה במאומה לאור הזיכוי, לא היתה בפיה של התובעת
תשובה.

7. התובעת טענה כי הזיכוי היה אמור להיות במזומן, אולם סעיף 18 א (ה) לחוק הגנת הצרכן אינו קובע כי הפיצוי אמור להיות רק במזומן אלא כי ניתן לשלמו גם בטובין ובשירותים, כפי שעשתה הנתבעת , ובמקרה כזה על נותן השירות לאפשר ללקוח לבחור את הדרך בה יקבל את הפיצוי. משבמקרה דנן בכלל הכחישה התובעת כי קיבלה פיצוי כלשהו (דהיינו לא הודתה שקיבלה את הפיצוי אלא שחלקו באמצעות זיכוי) , אני קובעת כי הזיכוי בוצע כדין והוא התקבל אצל התובעים במלואו ולכן גם טענתם בעניין זה להידחות.

8. הטענה השלישית הינה למעשה טענה כללית של עוגמת נפש שנגרמה לתובעים בשל כך שלא הצליחו ליהנות משירותי הנתבעת, עקב ניתוקים, ממירים תקולים וכדומה.

9. בעניין זה טענה הנתבעת טענה כללית כי אם היו כאלה אירועים, אלו לא באחריותה. היא לא הכחישה כי היו טכנאים בבית התובעים ואף כי אמורים היו להחליף להם את הממירים . מסעיף 18 ניתן להבין, למרות חוסר הבהירות בו, כי לו היתה יוצרת התובעת קשר עם הנתבעת, לאחר שנעשתה שיחה אחת אליה שלא נענתה, היו מוחלפים הממירים. בניגוד לפירוט שנעשה לגבי שאר טענות התובעים , בכתב ההגנה, לרבות צירוף פירוט שיחות ופניות, לעניין התקלות, הניתוקים והממירים אין תיעוד לביקורי
טכנאים אצל התובעים וסיבת הביקורים. עוד יצוין כי הנתבעת פיצתה את התובעים מדי פעם, כך שייתכן שהיה ממש בטענות התובעים בדבר הכשלים השונים בצפייה וגלישה. לא היתה התייחסות מספקת ועניינית של הנתבעת לטענות אלו, ולכן אני מקבלת את טענות התובעים לעניין זה.

ניתן היה לצפות מהנתבעת כי אם התובעת לא משיבה לשיחה אחת מטעמם, תדאג ליצור עימה קשר שוב ולדאוג לכך כי התקלות יתוקנו לשביעות רצון התובעים. עוד ניתן היה לצפות כי הנתבעת תפרט את התקלות בבית התובעים ותציין מה מתקלות אלו לא היה בשליטתה וכיצד קרו אותן תקלות. התובעת לא עשתה כן , לא הביאה עדים שיכולים היו להעיד לעניין זה (כגון טכנאים שהיו בבית התובעים
או תיעוד ביקורים
המעידים על אופי התקלות) והדבר ישמש לחובתה.

10. למרות זאת, הפיצוי הנתבעת על ידי התובעים בעניין זה הינו מוגזם ומופרז ואין לקבלו. התובעים קיבלו פיצוי חלקי עבור התקלות השונות וניכר כי גם להם אחריות תורמת לכך כי התקלות לא תוקנו בזמן סביר מבחינתם, לאור התנהלותם למשל לעניין ביטול ביקור הטכנאי . בקביעת סכום הפיצוי נלקחת בחשבון גם ההגזמה הכללית העולה מטענותיהם של התובעים, כגון ביחס לגביית היתר שלא הוכחה שבא לידי ביטוי בהגשת תביעה בשקלול הנסיבות, הגזמה ממנה ניתן היה להתרשם גם משמיעת התובעת בדיון לפני . כן נלקחה בחשבון העובדה כי התובעים פוצו באמצעות זיכויים, ובשים לב לטענותיהם השונות של התובעים שעיקרם נדחה בתביעה זו, מצאתי מקום להעמיד את הפיצוי המגיע לתובעים בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם, כתוצאה מבעיות גלישה וצפייה, בסך של 500 ₪.

לאור האמור לעיל , אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 500 ₪ תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. בשים לב לכך כי רק חלק קטן מהתביעה התקבלה, איני עושה צו להוצאות כנגד מי מהצדדים.


רשות ערעור תוך 15 יום.







ניתן היום,
כ"ב תמוז תשע"ח, 05 יולי 2018, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 20937-07/17 ליז אלמוג, יעקב אלמוג נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/07/2018)