פסקי דין על ש.שלמה רכב בע"מ | פסקי דין על מוריה חגי צוקר | פסקי דין על יו.טי.אס יוניברסל פתרונות תחבורה |

18867-09/17 תאמ     08/07/2018




תאמ 18867-09/17 ש.שלמה רכב בע"מ נ' מוריה חגי צוקר, יו.טי.אס יוניברסל פתרונות תחבורה בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 18867-09-17 ש. שלמה רכב בע"מ
נ' חגי צוקר ואח'



לפני
כבוד השופט נצר סמארה


תובעת

ש. שלמה רכב בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד לירון אוליאל



נגד



נתבעות

1. מוריה חגי צוקר
2. יו.טי.אס – יוניברסל פתרונות תחבורה בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד
אנארה אבשלומוב







פסק דין



1.
לפניי תביעה, בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעות בפיצויי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 09.01.2017 בין כלי רכב, מ"ר 76-746-78 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 39-587-38, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ובבעלות הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.
התובעת טוענת כי במהלך נסיעה כדין של רכב התובעת התפרץ לפתע רכב הנתבעות לנתיב נסיעתו של רכב התובעת, תוך ביצוע סטייה חדה ותוך ללא מתן זכות קדימה לרכב התובעת, ונהגת רכב הנתבעות גרמה ברשלנותה לקרות התאונה. כמו כן, טוענת התובעת כי בגין התאונה נגרמו לרכבה נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב מטעמה ועתה תובעת התובעת נזקיה והוצאותיה בגין כך.


מנגד טוענות הנתבעות בכתב הגנתן כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג רכב התובעת, זאת מאחר שעת רכב הנתבעות חצה את הצומת בזהירות וכחוק, הגיח לפתע רכב התובעת בחוסר זהירות מבלי שנהג רכבו נותן דעתו לרכב הנתבעות, התפרץ לצומת לא פנוי ופגע ברכב הנתבעות וגרם ברשלנותו לתאונה. כמו כן, מכחישות הנתבעות את שיעור הנזק הנטען שנגרם לרכב התובעת בגין התאונה.

3.
למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה ובשאלת היקף הנזק.

4.
נערכה לפני ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה טופס הודעה על התאונה מטעם התובעת (מוצג ת/1), תמונות נזק לרכב התובעת (מוצג ת/2) וטופס הודעה על התאונה מטעם הנתבעת (מוצג נ/1).

כמו כן, העיד נהג רכב התובעת בלבד. יוער כי נהגת רכב הנתבעות לא התייצב לישיבת ההוכחות הגם שב"כ הנתבעות טענה כי העדה מטעמה קיבלה זימון כדין. יש לציין כי ב"כ הנתבעות ציינה כי מצבה הנפשי של נהגת רכב הנתבעות לא מאפשר לה להעיד בבית המשפט לא במועד הישיבה ואף לא בעתיד (עמ' 1, שורות 10-8 לפרוטוקול).

5.
עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6.
על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעד מטעם התובעת במהלך חקירתו בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה וטופסי ההודעה על התאונה מטעם הצדדים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהגת רכב הנתבעות תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 70% ואילו נהג רכב התובעת יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 30%, מהנימוקים הבאים:

6.1.
תקנה 64(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") קובעת:


"
נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר."

תקנה 65 לתקנות התעבורה קובעת:

"
לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור.
"


הוראות תקנות אלו קובעות חובת זהירות החלה על נוהג ברכב המבקש להיכנס לצומת שבכיוון נסיעתו הוצב תמרור מכוון תנועה.


ברי כי נוהג רכב המפר הוראות אלו עשוי לחוב ברשלנות כלפי משתמשי דרך אחרים שהתנהגותו הביאה לגרימת נזק.

6.2.
אני מאמין לנהג רכב התובעת כי בכיוון נסיעתו של רכב הנתבעות הוצב תמרור (עמ' 2, שורה 1 לפרוטוקול). לא ברור מעדותו על איזה תמרור מדובר, אולם ניתן להסיק, כי מאחר שדובר על מפגש בין כבישים, מדובר בתמרור עצור או בתמרור האט ותן זכות קדימה.

6.3.
אני מקבל את גרסתו של נהג רכב התובעת כי רכב הנתבעות הגיח מימינו מכיוון תחנת הדלק שהייתה ממוקמת מימין לדרך (עמ' 1, שורות 24-23 לפרוטוקול), כפי שניתן להבין גם מטופס ההודעה על התאונה מטעם הנתבעות (נ/1).

6.4.
בנסיבות אלו, היה על נהגת רכב הנתבעות לעצור או, לכל הפחות, להאט את נסיעתה, לוודא כי הצומת פנוי ורק אז להיכנס לצומת.


מעיון בטופס ההודעה על התאונה מטעם הנתבעות (נ/1) עולה כי הטעם העיקרי לקרות התאונה הוא אי תשומת לב של נהגת רכב הנתבעות בדבר נוכחותו של רכב התובעת, כפי שקיבל ביטוי מפורש בטופס ההודעה מטעם הנתבעות: "רציתי לפנות שמאלה, פתאום הגיע הרכב השני לא שמתי לב אליו והתנגשנו אחד בשניה. אני לא זוכרת מה קרה כ"כ אבל אני לא ראיתי אותו מגיע."

6.5.
הואיל ונהגת רכב הנתבעות לא התייצבה לישיבת ההוכחות, הגם שזומנה כדין לטענת באת כוחה, והואיל ועל פי טענת ב"כ הנתבעות עולה כי לא ניתן יהיה להביאה לעדות לאור מצבה, והואיל וטופס ההודעה על התאונה מטעם הנתבעות מציג סיבות שונות לקרות התאונה ממה שמציג כתב ההגנה, אני סבור כי הוכח כי התאונה נגרמה, בין היתר, בשל חוסר תשומת לבה של נהגת רכב הנתבעות, נהיגה בקלות ראש, אי מתן זכות קדימה לרכב התובעת וכניסה לצומת לא פנוי.

מכאן, שעיקר האחריות לקרות התאונה חל על נהגת רכב הנתבעות.

6.6.
יחד עם זאת, איני פוטר את נהג רכב התובעת מכלל אחריות לקרות התאונה.


סבורני, כי נהג רכב התובעת לא נתן דעתו לאפשרות כניסת רכבים לצומת מכיוון נסיעתו של רכב הנתבעות, ול"קונפליקט" העלול להיווצר, כתוצאה מכך.


משכך, היה על נהג רכב התובעת לנקוט משנה זהירות בעת כניסתו לצומת, ובכלל זה לבחון היטב אם אין כלי רכב המגיח מימינו.


בהקשר זה יוער כי גרסתו של נהג רכב התובעת בדבר חוסר שדה הראייה לכיוון ממנו הגיח רכב הנתבעות, כתוצאה מהשיפוע הקיים בכביש (עמ' 2, שורות 15-7 לפרוטוקול) שמנע ממנו להבחין ברכב הנתבעות טרם כניסתו לצומת, אינה מקובלת עליי כלל ועיקר. דווקא מאחר שלא היה לנהג רכב התובעת שדה ראייה לכיוון ממנו הגיח רכב הנתבעות, משמעות הדבר כי כניסה לצומת מכיוון נסיעתו של רכב התובעת הוא ככניסה לצומת בלתי פנוי. היה על נהג רכב התובעת להאט את מהירות נסיעתו, עד כדי שיוכל להבחין במצב הצומת, ורק לאחר שווידא כי הצומת פנוי, רק אז רשאי היה להיכנס אליו. משלא פעל כן, נושא נהג רכב התובעת גם הוא ברשלנות, אם כי במידה פחותה ממידת רשלנותה של נהגת רכב הנתבעות.

6.7.
באשר למחלוקת בעניין היקף הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

7.
על כן, דין התביעה להתקבל חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 6 לעיל.

8.
הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעת את הסכומים:

8.1.
סך של 28,479 ₪, שהינו 70% מסכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

8.2.
הוצאות משפט (ובכלל זה אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד) בסך של 5,000 ₪.

8.3.
שכר העד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

9.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.




ניתן היום,
כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 18867-09/17 ש.שלמה רכב בע"מ נ' מוריה חגי צוקר, יו.טי.אס יוניברסל פתרונות תחבורה בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/07/2018)