פסקי דין על פרג חאיק | פסקי דין על ג'ורג' מוזלבט | פסקי דין על בולוס סוייד ואח' | פסקי דין על נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות בע"מ

44275-03/16 א     08/07/2018




א 44275-03/16 פרג חאיק, ג'ורג' מוזלבט, בולוס סוייד ואח' נ' נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות בע"מ








בית המשפט המחוזי בנצרת



ת"א 44275-03-16 חאיק ואח'
נ' הלאומית לתשתיות בע"מ ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




בפני
: כבוד השופטת עירית הוד



המבקשים

.1
פרג חאיק
.2
ג'ורג' מוזלבט
.3
בולוס סוייד

.4
ענאן אליאס

.5
סובחי שיבלי

.6
נביל אליאס


נגד

הנתבעת

נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות בע"מ


החלטה


רקע

לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

המבקשים הגישו תביעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)- 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות") ופקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: "פקודת הדרכים") במסגרתה עתרו לפיצויי הפקעה בגין הפקעת מקרקעין שהיו בבעלותם.

טענות המבקשים

התביעה הוגשה ב- 21.3.16, היום האחרון של תקופת המעבר שנקבעה בדנ"א 1595/06 עיזבון המנוח אדוארד ארידור נ' עיריית פתח תקווה. במועד הגשת התביעה לא כל הנתונים היו ברורים. שכן, חלק מהתובעים קיבלו פיצוי במסגרת הליכים קודמים, חלק מהם קיבלו פיצוי ישירות ממע"צ וחלק לא קיבלו פיצוי כלל. אף התובעים שקיבלו פיצוי לא ידעו עבור איזה שטח קיבלו את הפיצוי ועל סמך איזו תכנית קיבלו אותו. בנוסף, הפיצוי שולם על פי תכנית שלפיה החלק המופקע הוא בשטח של 6,333 מ"ר ולא בהתאם לתכנית ההפקעה שנציגי מע"צ מסרו לחלק מהתובעים ולפיה השטח המופקע הוא בגודל של 6,927
מ"ר. משכך, ישנו שטח מסוים אשר עבורו כלל לא שולמו פיצויי הפקעה.

בהתאם להלכת רוטמן התובעים פנו לשר התחבורה בדרישה לתשלום פיצויים מלאים בעבור ה- 25% הראשונים מהשטח המופקע. בתגובה שהתקבלה ב- 24.9.17 מטעם הלשכה המשפטית של משרד התחבורה צוין, כי דרישת התובעים תיבחן על פי הקריטריונים. עד היום לא התקבלה תשובה ממשרד התחבורה. בנסיבות אלו קם הצורך לתקן את כתב התביעה.

בית המשפט רשאי להתיר תיקון כתב תביעה בכל עת ובעיקר כשהבקשה מוגשת בשלביו המקדמיים של ההליך. אין בכתב התביעה המתוקן שינוי עילה וכל שנעשה בכתב התביעה המתוקן הוא פירוט עבור כל אחד מהתובעים כמה שולם לו ועבור איזה שטח שולם לו בפועל. דחיית הבקשה תפגע במבקשים במידה שעולה על הנדרש בזכות יסוד אשר מוקנית למבקשים- זכות הגישה לערכאות המשפטיות.

טענות המשיבה מס' 1

המבקשים פעלו בחוסר תום לב שעה שהגישו תביעה לתשלום פיצויי הפקעה מבלי שציינו, כי למעט המבקש מס' 2 נוהלו תובענות בינם לבין נתיבי ישראל והליכים אלו הסתיימו בפשרה ו/או נחתמו כתבי/הצהרות ויתור אשר מונעים מהם להגיש את התביעה בה עסקינן. בדיון שנערך ביקשו המבקשים להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה לצורך התייחסות לעובדות הרלוונטיות כגון הליכים קודמים וכתב ויתור אשר נחתם על ידי אחד מהמבקשים או מי מטעמו. אין קשר בין הבקשה בה עסקינן והבקשה כפי שהוצגה במעמד הדיון על ידי בא כוח המבקשים. מהבקשה עולה, כי הטעמים בגינם הוגשה הם פער בשטחים בין מפות ההפקעה השונות והעובדה ששר התחבורה טרם נתן החלטתו בבקשה לפיצויי סבל.

קיימים פערים גדולים בין הבקשה לתיקון כתב התביעה וטיוטת כתב התביעה המתוקן. כתב התביעה המתוקן כולל טענות רבות חדשות אשר מהוות הרחבת חזית אסורה וכן עילות חדשות. הבקשה לתיקון כתב התביעה כלל אינה מתייחסת לשינויים האמורים. בנסיבות אלו, לא ברור כיצד יהיה בידי בית המשפט להכריע בשאלה, האם יש מקום ליתן למבקשים רשות לתקן את כתב התביעה. כך לדוגמא, בכתב התביעה המקורי הבהירו המבקשים, כי זכויותיהם במקרקעין הן בהתאם לנסח המקרקעין בעוד שבכתב התביעה המתוקן הם טוענים, כי המבקשים מס' 4 ו-6 רכשו במהלך השנים זכויות ממר יוסף ומהמבקש מס' 5. במסגרת הליך משפטי שניהל מר יוסף עם המבקש מס' 1 חתמו המבקשים מס' 4 ו-6 על תצהיר לפיו הפיצוי המגיע באותה עת הוא מנת חלקו של מר יוסף. כעת הם תובעים פיצויים בגין כל מה שמגיע להם ו/או למר יוסף מעבר למה ששולם בעבר. זאת, בהסתמך על כתב המחאת זכויות עליו חתם מר יוסף כשנה וחצי לאחר הגשת התביעה. לא ברור מה הקשר בין הבקשה והנימוקים המפורטים בה לבין הטענות החדשות האמורות. בבקשה אין התייחסות להעלאת טענה חדשה שעניינה זכויות של הוזכרו בכתב התביעה המקורי.

כמו כן, אין בהמחאת זכויות בכדי לעקוף את טענת ההתיישנות. שכן, לא ניתן להמחות זכות שהתיישנה ואף אם ניתן להמחות את הזכות הרי שמדובר בזכות שחלה עליה התיישנות. בנוסף, מכתב המחאת הזכות עולה, כי הזכויות הומחו, לכאורה, למבקש מספר 6 בלבד והמבקש מספר 4 כלל איננו מוזכר בכתב המחאת הזכות. כתב המחאת הזכות ניתן, לכאורה, בהמשך להסכם מכר בין מר יוסף למבקשים מספר 4 ו-6. ההסכם האמור לא צורף לכתב התביעה המתוקן, אף שמהווה ראשית ראיה. יש בכך בכדי להבהיר, כי ככל הנראה אין בו כל המחאת זכות. לכך מצטרף חוסר תום הלב שבהסתרת מידע מבית המשפט בנוגע לתצהירים עליהם חתמו המבקשים מס' 4 ו-6 ואשר הוגשו במסגרת ת.א 31100-07-10. התצהירים האמורים עומדים בסתירה לכתב התביעה המקורי ולכתב התביעה המתוקן. מכתב המחאת הזכות עולה, כי הוא מתבסס על הסכמות שעיקרן משנת 2007. לא ברור כיצד בשנת 2011 המבקשים חתמו על התצהירים לפיהם אין להם כל זכות לפיצוי וכי זכות זו נותרה על פי ההסכם אצל מר יוסף ככל שבשנת 2007 הסכימו עם מר יוסף, כי הם זכאים לפיצויים. הטיעון העובדתי שהמבקשים מבקשים לעלות בכתב התביעה המתוקן סותר הצהרות והליכים קודמים לרבות כתב התביעה המקורי ועל כן אין להתיר תיקון זה.


במסגרת כתב התביעה המתוקן הרחיבו והוסיפו המבקשים טענות אשר לא נזכרו בשום שלב, לרבות בבקשה לתיקון כתב תביעה. כך לדוגמא, טענתם בנוגע להגנת יתרת המגרש, הטענה בנוגע לריבית והצמדה חריגה מאחר ונתיבי ישראל נמנעה מלשלם ו/או להפקיד את הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת במועד הקובע והטענות בדבר מהלך תכנון אחד. המבקשים פעלו בחוסר תום לב שעה שהגישו בקשה מוגדרת לתיקון כתב תביעה ובפועל מנסים להגיש כתב תביעה מתוקן אשר כולל טענות חדשות שזכרן לא בא בכתב התביעה המקורי ואף לא בבקשה לתיקון כתב התביעה. כמו כן, אין מחלוקת, כי היה בידי המבקשים להעלות טענות אלו במסגרת כתב התביעה המקורי, כתב תשובה או לכל המאוחר במועד הדיון. מטרתו של תיקון כתב תביעה אין משמעה הרחבת היריעה תוך העלאת עילות וסעדים חדשים. הדבר יפה מקל וחומר במקרה שבו הבקשה לתיקון כתב התביעה מוגשת בחלוף למעלה משנתיים מהמועד בו עברה תקופת ההתיישנות. אין להתיר תיקון כתב התביעה בנקודות אליהן לא התייחסה הבקשה לתיקון כתב התביעה ואשר "הוגנבו" לטיוטת כתב התביעה המתוקן.

חמישה מתוך שישה תובעים בתביעה נשוא בקשה זו ויתרו לחלוטין על כל טענה נוספת בעניין ההפקעה לרבות בגין הנזק הנותר ובגין הפקעת ה- 25% הראשונים. סוגיה זו הועלתה במסגרת הדיון בתובענה. בא כוחם של המבקשים ביקש לתקן את כתב התביעה אולם במקום להתייחס לסוגיה האמורה ממשיכים המבקשים בהתנהלותם.

לכתב התביעה המתוקן צורפה חוות דעת שמאית. זאת, אף שהאורכה אשר ניתנה למבקשים לצורך המצאת חוות דעת ערוכה כדין חלף שנה וארבעה חודשים טרם הוגשה חוות הדעת. חוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה המתוקן שונה מחוות הדעת שהציגו המבקשים בדיון ובמסגרתה התווספה עילה חדשה בנוגע לנזק לנותר בסך 243,000 ₪. אין לאפשר את תיקון כתב התביעה במטרה להאריך את המועד להגשת חוות דעת שלא הוגשה במועד ובוודאי שאין מקום להוסיף עילה חדשה. ככל שבית המשפט יאפשר את למבקשים לצרף את חוות הדעת הרי שמן הדין לחייבם בהוצאות.

לבקשה לא צורף תצהיר כמתחייב על פי התקנות בעת תיקון טענה עובדתית או הוספתה. לעניין זה טענו המבקשים במסגרת הבקשה, כי לא צורף לה תצהיר מאחר ותיקון הטענות העובדתיות מבוסס על מסמכים אשר מצורפים לכתב התביעה המתוקן. המבקשים מס' 4 ו-6 לא התייחסו בבקשתם לתיקון המבוקש בסעיף 17. מדובר בטיעון עובדתי אשר מחייב תצהיר אשר מאמת את העובדות.

באשר לצירוף שר התחבורה הרי שהמבקשים לא פעלו בהתאם למסלול הדיוני אשר נקבע בהלכת רוטמן. בהתאם להלכת רוטמן, על בעל הזכויות אשר מבקש פיצוי סבל להקדים ולפנות לשר התחבורה ורק לאחר שתינתן החלטתו של השר וככל שיבקש להשיג עליה יהיה בידו לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לצרף את השר כנתבע. המבקשים לא פנו לשר התחבורה טרם הגשת התובענה והגישו בקשתם אליו רק ביום 10.9.17, כשנה וחצי לאחר הגשת התביעה. המבקשים הגישו בקשתם לשר התחבורה בשיהוי רב ועל כן אין מקום לתלונתם לפיה שר התחבורה טרם נתן החלטתו. בפני
שר התחבורה תלויות ועומדות בקשות רבות של בעלי זכויות שהגישו בקשותיהם בשיהוי רב. כמו כן, המבקשים מבקשים להוסיף את שר התחבורה להליך כאשר לפחות חמישה מהם חתמו בעבר על מסמכים לפיהם אין להם אפשרות להגיש תביעה ו/או הליך אחר בגין הפקעת המקרקעין.



טענות המשיבה מס' 2

המשיבה מס' 2 הודיעה, כי מצטרפת להתנגדות של המשיבה מס' 1 ובפרט בכל הנוגע לצירוף שר התחבורה כנתבע בתובענה.

דיון ומסקנות

האם יש להתיר למבקשים לתקן את כתב התביעה. זו המחלוקת בה דרושה הכרעתי במסגרת הבקשה שלפניי.

לאחר שקילת טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, מהנימוקים שיפורטו.

בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984

בית המשפט רשאי, בכל עת, להתיר לצד לתקן את כתב טענותיו בכדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין הצדדים. בית המשפט נוהג בגישה ליברלית בעת שהוא דן בבקשה לתיקון כתב תביעה. המטרה היא, כי ניתן יהיה לגבש את השאלות המשפטיות האמיתיות אשר שנויות במחלקות כך שההליך יתנהל בצורה יעילה ויהיה בידי בית המשפט להכריע במחלוקות האמיתיות אשר נתגלעו בין הצדדים.

בדיון שנערך ביום 15.2.18 טען בא כוח המבקשים, כי לאחר קבלת כתב ההגנה התברר לו שהחישובים שנעשו בעבר מתייחסים לתכנית
שמוצגת על ידי מע"צ ולא בהתאם לתכנית ההפקעה שהוא הציג. לטענתו, אז ראה שיש שטח שעבורו לא שולם פיצוי. עוד טען, כי הוא ידע שלחלק מהתובעים שולם פיצוי אולם לא סבר שיש צורך להזכיר זאת בכתב התביעה. בא כוח המבקשים ביקש, כי בית המשפט יתיר לו לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את הפירוט האמור לאחר שהתבררו בפני
ו כל העובדות. במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה טענו המבקשים, כי מי מהם אשר קיבל פיצוי לא ידע בעבור איזה שטח קיבל את הפיצוי ועל סמך איזו תכנית. המבקשים שבו על הטענה לפיה התברר, כי הפיצוי ששולם להם לא שולם בהתאם לתכנית ההפקעה ולכן יש שטח אשר עבורו לא שולם להם פיצוי הפקעה כלל.

אין מחלוקת, כי התביעה הוגשה ביום האחרון של תקופת המעבר אשר נקבעה במסגרת דנ"א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה. עוד אין מחלוקת, כי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. בית המשפט לא יתיר תיקון כתב טענות בדרך של הוספת עילת תביעה חדשה שהתיישנה במועד הגשת הבקשה. שכן, תיקון כאמור ישלול מהצד השני את האפשרות להעלות את טענת ההתיישנות, טענת הגנה אשר הייתה קיימת לו אלמלא הותר התיקון. הנה כי כן, בכדי להכריע בשאלה, האם יש להתיר את תיקון כתב התביעה יש לבחון האם מדובר בעילה חדשה אם לאו. זאת, בנוסף לרלוונטיות של התיקון לשם הכרעה במחלוקות אשר נתגלעו בין הצדדים להליך.

לצורך כך יש לבחון האם התיקון המבוקש חורג מעילת התביעה המקורית והוא כולל עילת תביעה חדשה.
ברע"א 7330/17 דאוד תומא נ' רשות הפיתוח ציין בית המשפט העליון, כי
בכל הנוגע לבקשה לתיקון כתב תביעה הוגדר המונח עילת תביעה באופן רחב יחסית, כך שהוא כולל את העסקה או המעשה המובא לדיון
. בית המשפט העליון קבע, כי השאלה האם מדובר באותה עסקה או מעשה מושפעת במידה רבה מהשיקולים והטעמים הניצבים ביסוד דיני ההתיישנות. בית המשפט ציין, כי בבואו ליישם שיקולים אלו במקרה שלפניו הוא סבור, כי התיקון המבוקש אינו נסב על עילת תביעה חדשה. נקבע, כי טענותיהם הנוספות של המבקשים מבוססות על אותו מעשה- מעשה ההפקעה ועל אותם המקרקעין עליהם נסב כתב התביעה המקורי, כאשר החידוש בתיקון המבוקש הוא הטענה שהמבקשים הם יורשיהם של בעלי זכויות נוספים באותם מקרקעין מעבר לאלה שהוזכרו בכתב התביעה המקורי.

סבורני, כי טענות המבקשים באשר לשטח ההפקעה בגינו הם זכאים לפיצוי והטענה לפיה הפיצוי ששולם שולם לפי תכנית אחרת ורק בעבור חלק משטח ההפקעה אינן בגדר עילה חדשה. קביעה זו עולה בקנה אחד עם החלטת בית המשפט העליון בפרשת תומא. מדובר באותו מעשה הפקעה ובאותם מקרקעין ואין מדובר בעילת תביעה חדשה. ממילא, במסגרת התובענה שלפניי נדרשת, בהתאם לכתב התביעה המקורי, הכרעה בשאלת זכותם של המבקשים לפיצויים בגין הפקעת החלקה נשוא התובענה וקביעת שיעור הפיצויים. אין בטענת המבקשים בעניין האמור כדי להרחיב את יריעת המחלוקת. לפיכך, מתירה את התיקון בעניין זה.

בנוסף, במסגרת בקשת התיקון ביקשו המבקשים לפרט לגבי כל אחד מהם ובין השאר איזה פיצוי שולם לו ובעבור מה. במסגרת כתב התביעה המתוקן פירטו המבקשים לגבי חלקו של כל אחד מהם בקרקע, ההליכים שניהל והפיצוי שקיבל. סבורני, כי מלכתחילה היה על המבקשים לכלול את הפירוט האמור בכתב התביעה. אף אם נפל פגם בהתנהלות המבקשים בעת שלא פירטו פרטים רלוונטיים ולא ציינו דבר לגבי הפיצוי אשר שולם לחלקם הרי שאין בכך בכדי ללמד, כי דין הבקשה לתיקון האמור להידחות. התנהלות המבקשים בעניין זה תישקל בעת קביעת הוצאות בתום ההליך. מצאתי, כי מדובר בפירוט אשר דרוש לשם קביעת גדר המחלוקת ולשם הכרעה במחלוקות האמיתיות שנתגלעו בין הצדדים.

באשר לטענת המבקשים מספר 4 ו-6 בנוגע לרכישת זכויות בקרקע והמחאת זכויות הרי שאף התיקון האמור אינו בגדר עילת תביעה חדשה בהתאם לקביעות בית המשפט העליון בפרשת תומא. במקרה שלפני בכתב התביעה המתוקן מדובר בפיצויי הפקעה בגין אותו מעשה ואותה חלקה אליהם התייחס כתב התביעה המקורי. את טענותיה בנוגע לתצהירים עליהם חתמו המבקשים מס' 4 ו-6 במסגרת הליך אחר יכולה המשיבה להעלות לשם תקיפת טענותיהם אולם אין די בטענות אלו בכדי לדחות את הבקשה לתיקון כתב תביעה.

עם זאת, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי הרי שתיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. במקרה שלפני, לא צורף תצהיר לבקשה ובין היתר לשם תמיכה בטענות המבקשים מס' 4 ו-6 בעניין האמור. כתב המחאת הזכויות שצורף לכתב התביעה המתוקן (נספח ד') מתייחס למבקש מס' 6 בלבד ואין בו בכדי לתמוך בטענת המבקשים בעניין זה ככל שהיא מתייחסת למבקש מס' 4. לפיכך, מתירה את תיקון התביעה בדרך של הוספת פירוט לגבי חלקו של כל אחד מהמבקשים, ההליכים שניהל והפיצוי שקיבל. זאת, למעט הטענות בנוגע למבקש מספר 4 בנוגע לרכישת זכויותיו של מר יוסף והמחאת זכויותיו.

במסגרת כתב התביעה המתוקן נטען, כי ההפקעה פיצלה את החלקה לשלושה חלקים- החלק שהופקע, חלק נותר מזרחי וחלק נותר מערבי. בנוסף, המבקשים טענו בכתב התביעה המתוקן, כי הם זכאים לפיצויים בגין הפגיעה בשטח הנותר בחלקות והתייחסו לטענת הגנת יתרת המגרש. דרישתם של המבקשים לפיצוי בגין החלק הנותר עלתה כבר במסגרת כתב התביעה המקורי- סעיפים 12 ו- 17. לפיכך, אין מדובר בתיקון אשר במסגרתו מבקשים המבקשים להוסיף עילת תביעה חדשה שלא נזכרה בכתב התביעה המקורי. הפירוט אשר מופיע בכתב התביעה המתוקן בעניין זה הוא פירוט רלוונטי ודרוש לצורך הכרעה במחלוקות שבין הצדדים ואין בתיקון האמור בכדי לפגוע במשיבה ובזכויותיה הדיוניות. על כן, מתירה את התיקון בעניין זה.

לכתב התביעה המתוקן צורפה חוות דעת שמאית חדשה שלא הוגשה קודם לכן על ידי המבקשים. במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה לא התייחסו המבקשים לסוגיה זו. עם זאת, מצאתי להתיר את הגשת חוות הדעת האמורה בשים לב לשלב בו מצוי הדיון בתובענה. התנהלות המבקשים בעניין זה תילקח בחשבון בעת קביעת ההוצאות בתום ההליך.

בנוסף, במסגרת הבקשה לתיקון התביעה העלו המבקשים טענות בנוגע לפיצויי סבל וביקשו להוסיף את שר התחבורה כנתבע נוסף. לטענתם, הם הגישו לשר התחבורה בקשה לתשלום פיצויי סבל וטרם התקבלה החלטתו בבקשתם.

במקרה שלפניי מדובר בהפקעה מכוח פקודת הדרכים. בהתאם לסעיף 7 לפקודת הדרכים, הנפקע אינו זכאי לפיצוי בעבור הפקעת חלק הקטן מרבע מהחלקה. עוד נקבע בפקודת הדרכים, כי שר התחבורה מוסמך לשלם פיצויי הפקעה בעבור החלק האמור אם מצא שנגרם לבעל הקרקע סבל בשל אי תשלום הפיצויים. בע"א 8622/07 אהוד רוטמן נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ נקבע, כי במקרה בו הופקעה קרקע מכוח פקודת הדרכים לטובת שימוש שאינו קהילתי מבלי שהושבחה יתרת החלקה הרי שסמכותו של שר התחבורה להורות על פיצוי מלא היא סמכות שבחובה. הסמכות לקבוע, כי נפקע זכאי לפיצויי סבל מסורה לשר התחבורה. לאחר ששר התחבורה מכריע בבקשתו של נפקע בעניין זה יכול הנפקע להגיש השגה.

הסמכות להעניק פיצויי סבל מסורה לשר התחבורה. בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת השר בעניין זה (ע"א 3159/09 חברת רכבת ישראל בע"מ נ' סבח בית עדה). במסגרת התביעה הנדונה בפני
ו נדרש בית המשפט, מכוח סמכותו הנגררת, אף לטענות באשר לאופן הפעלת סמכותו של שר התחבורה בסוגיה הרלוונטית. זאת, לאחר ששר התחבורה הפעיל את סמכותו ונתן את החלטתו. אין מחלוקת, כי במקרה שלפניי הבקשה לתשלום פיצויי סבל הוגשה לשר התחבורה כשנה וחצי לאחר הגשת התובענה. כן אין מחלוקת, כי טרם ניתנה החלטתו של השר בבקשת המבקשים לתשלום פיצויי סבל. הלכת רוטמן התוותה מסלול דיוני אשר מעוגן בפקודה ולפיו על מבקש הפיצוי לפנות תחילה לשר התחבורה בבקשה לפיצוי בעבור הרבע הראשון של החלקה המופקעת. משנקבעה דרך כאמור הרי שיש ללכת בה ויש למצות את ההליך המנהלי טרם פנייה לבית המשפט. רק לאחר שתינתן החלטת השר פתוחה בפני
המבקש הדרך להגיש תביעה אשר מתמקדת בביקורת שיפוטית על הליך הפעלת שיקול דעתו המנהלי של שר התחבורה. מאחר וטרם ניתנה החלטת השר בבקשה לתשלום פיצויי סבל הרי שעדיין לא הגיע השלב במסגרתו בידי המבקשים להשיג על החלטת השר. לפיכך, אין מקום להיעתר, בשלב זה, לבקשה לצירוף שר התחבורה כנתבע נוסף בתובענה.

עם זאת, אין להתעלם מהעובדה, כי חלפו כעשרה חודשים מהמועד בו הוגשה בקשתם של המבקשים לשר התחבורה. מדובר בתקופה ארוכה ומשמעותית ואף על פי כן שר התחבורה טרם נתן החלטתו בבקשה. סבורני, כי במקרה שבו נפקע פנה לשר התחבורה בדרישה לקבל פיצוי סבל והחלטתו של השר לא ניתנה אף שחלף פרק זמן משמעותי הרי שניתן לראות בבקשה כאילו נדחתה על ידי השר. על אף הטענה בדבר העומס המוטל על שר התחבורה בשל ריבוי הבקשות אשר הוגשו אליו בסוגיה הרלוונטית הרי שראוי, כי השר לא ישתהה עם החלטתו כך שניתן יהיה להתקדם בדיון בתובענות האמורות.

בנסיבות אלו מצאתי לקבוע, כי ככל שלא תתקבל החלטת השר תוך 60 ימים ממועד מתן החלטה זו יראה בית המשפט את השר כאילו דחה את בקשת המבקשים לפיצויי סבל והבקשה לצירוף השר כנתבע נוסף בהליך תידון בשנית.

התוצאה

הנה כי כן, הבקשה לתיקון כתב תביעה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט לעיל. המבקשים יגישו, תוך 7 ימים, כתב תביעה מתוקן התואם את האמור בהחלטה זו.

בשלב זה איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 44275-03/16 פרג חאיק, ג'ורג' מוזלבט, בולוס סוייד ואח' נ' נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/07/2018)