פסקי דין על רשות השידור/ המשרד הראשי | פסקי דין על ראובן פנחס

1551-04/16 תאמ     08/07/2018




תאמ 1551-04/16 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' ראובן פנחס








בית משפט השלום בחדרה



תא"מ 1551-04-16 רשות השידור/ המשרד הראשי
נ' פנחס


תיק חיצוני: 0506947144


בפני

כב' הרשמת הבכירה טלי מירום


התובעת

רשות השידור/ המשרד הראשי


נגד

הנתבע
ראובן פנחס







פסק דין



1.
תחילתו של הליך זה בתביעה לסכום קצוב שהוגשה על ידי הנתבעת ללשכת ההוצל"פ בטבריה, בה תבעה התובעת מהנתבע תשלום עבור אגרת הטלויזיה בהתאם לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלויזיה), התשמ"א - 1981 (להלן: תקנות האגרה) לשנים 2007 - 2012. בגין האגרה שלא שולמה ובגין קנסות על פי החוק, בהתאם לתקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדה), התשל"ד - 1974, הסתכם חובו של הנתבע, נכון למועד הגשת התביעה, בסך של 3,697.08 ₪.
2.
הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התביעה, בקשה לעדכון כתובת, בקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, בקשה להעברת הדיון לבית המשפט בחדרה וכן בקשה להסרת עיקולים.
3.
לבקשה לעדכון כתובתו צירף הנתבע העתק תעודת הזהות שלו, כולל הספח, וטען בה כי כתובתו הקודמת היתה בית הוריו, שם התגורר מאז 2006 ועד חודש מאי 2014. בבקשה להארכת המועד להגשת התנגדות טען, כי אמו משלמת את האגרה ביחס לתקופה נשוא התביעה. בהתנגדות עצמה טען התובע כי חי אצל הוריו מאז 2007 ועד 2014, לאחר גירושיו, וכי התובעת מנסה לזכות בכפל אגרה, מה גם שלטענתו, לתביעה לא צורפו מסמכים התומכים בתביעה. בבקשה להסרת עיקולים טען, כי בתקופה נשוא התביעה התגורר עם הוריו והם אלו ששילמו את האגרה ו/או קיבלו פטור מסויים מתשלומה, ובכל מקרה לו עצמו לא היה מקלט טלויזיה.
4.
התיק הועבר ע"י רשם ההוצל"פ לבית משפט זה, והתיק נקבע לשמיעת ההתנגדות והבקשה להארכת המועד להגשתה. מספר ימים טרם הדיון שנקבע הודיעה התובעת כי הינה מסכימה לתת לנתבע רשות להתגונן, וזאת מטעמי יעילות ומבלי להודות בכל טענה.
5.
בנסיבות אלו ניתנו הוראות להתאמת כתבי הטענות לסדר דין מהיר ונקבעה ישיבה מקדמית לדון בתובענה.
6.
לתצהיר התובעת שהוגש בהתאם לתקדס"א בדבר סדר דין מהיר צורפו דו"ח מצב חשבון של הנתבע, הצגת תנועות בחשבון ופירוט התקופות אותן כיסה התשלום. כן צורפו דו"ח הודעות מצב פעולות שטח לאזרח ודו"ח הערות לאזרח. בנוסף צורפו דו"ח ביצוע הרחבת רשת מיום 30.5.05 והודעה מאותו תאריך על החזקת מקלט טלויזיה, עליו חתום הנתבע ובו הינו מצהיר כי הוא מחזיק מקלט טלויזיה בכתובתו ברח' נהרונית בחדרה.
מדו"ח ההערות לאזרח עולה, כי ביום 11.10.07 התקיימה שיחת טלפון בין נציג התובעת ובין הנתבע, כה טען כי הינו פרוד מאשתו וביקש כי יפנו אליה לגביית החוב. כמו כן סירב למסור את כתובתו. עוד עולה מדו"ח זה, כי ביום 17.12.15 מסר הנתבע טלפונית לתובעת, כי התגרש מאשתו ועבר להתגורר אצל אמו, כי כל הרכוש נשאר אצל גרושתו, וכי יציג חוזה גירושים.
7.
הנתבע הגיש כתב הגנה, בו טען כי עד לשנת 2007 שילם את האגרה כדין, אולם בשנת 2007 התגרש ולא התגורר עוד בדירה לגביה נתבע תשלום האגרה, אלא עבר להתגורר בבית הוריו ברח' הגיתית בחדרה. לטענתו, החל משנת 2007 גרושתו היא זו שהתגוררה בדירה והיתה אחראית לתשלום כל ההוצאות, כולל אגרת הטלויזיה. נטען, כי התובעת תבעה את הגרושה בערכאות משפטיות וזו שילמה את חובה. לטענתו, הסביר דברים אלו לתובעת מספר פעמים, אלא שהיא לא הסכימה לסגור את התיק. עוד ציין בכתב ההגנה, כי הודיע למשרד הפנים על השינוי בכתובתו רק בשנת 2009.
8.
לכתב ההגנה צורפו פרוטוקול של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, בדיון מזונות שהתקיים ביום 28.10.07, ממנו עולה כי הנתבע הצהיר באותו דיון כי הוא מתגורר ברח' הגיתית אצל הוריו. כמו כן צורפה תמצית רישום ממשרד הפנים, המלמדת כי תאריך שינוי מצבו האישי של הנתבע לגרוש הינו 4.8.08, וכן כי הנתבע הצהיר על כתובתו ברח' הגיתית בחדרה ביום 4.6.09.
9.
בישיבה המקדמית שהתקיימה בתובענה הודיע ב"כ התובעת, כי לא הגישה תביעה כנגד גרושתו של הנתבע בגין החוב הנתבע כאן. הנתבע, בתשובה לשאלות בית המשפט, הודה כי לא עידכן את כתובתו במשרד הפנים עד ל - 2009, על אף שהתגרש כבר ב - 2007 והחל לשלם מזונות. לטענתו, לא חי עם גרושתו כבר מ - 2006. הוא הודה גם, כי לא דיווח לתובעת כי עבר להתגורר עם הוריו. עוד הודה, כי אין ברשותו אסמכתאות לכך שהוריו שילמו את אגרת הטלויזיה, ולטענתו כלל אינו יודע אם הם משלמים אגרה, בהיותם פנסיונרים. הוא לא מסר את מועד גירושיו המדוייק וטען כי תעודת הגירושים שלו נותרה ברבנות. בתשובה לשאלת בית המשפט האם נכון שסירב למסור כתובת מעודכנת, כפי שצויין בדו"ח ההערות לאזרח, השיב הנתבע כי אינו זוכר, שכן עברו שנים, אולם אם אמר כך, זה נכון. עם זאת, באותה נשימה טען - "מי אמר את זה? אני בחיים לא יכול לסרב למסור כתובת. למה שאסרב למסור כתובת?"
ב"כ הנתבע הוסיף וטען בישיבה, כי לאחר גירושיו עזב הנתבע את הבית והבין שאשתו
ממשיכה לשלם את האגרה, כך סבר עד אשר התגלה לו עניין התביעה נגדו.
10.
לאחר ששמע בית המשפט את הנתבע ואת טענות הצדדים, הציע בית המשפט לצדדים כי יסמיכוהו ליתן

פסק דין
על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984. התובעת הסכימה, אולם הנתבע ביקש כי התיק ייקבע לשמיעת הוכחות.
11.
לקראת ישיבת ההוכחות הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית של נציגה אבי ג'אנו, אשר בהמשך הוחלף בתצהיר עדות ראשית מאת נציגה נפתלי מזוגי. בתצהיר נטען, כי ההודעה בדבר החזקת מקלט טלויזיה מולאה על ידי הנתבע לבדו ואילו אשתו דאז לא נרשמה בה כמחזיקה נוספת, ועל כן התביעה לתשלום החוב הופנתה אליו בלבד. עוד נטען בתצהיר, כי הנתבע לא מסר לתובעת בזמן אמת דיווח על שינוי כתובתו, ומשסירב הנתבע למסור את כתובתו, לא היתה התובעת יכולה לאתר את כתובתו עד למועד בו שונתה במשרד הפנים (יוני 2009).
עוד נטען בתצהיר כי הנתבע שילם לתובעת סך של 1,100.65 ₪ עבור אגרת הטלויזיה לשנים 2013 - 2014.
12.
הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית בו טען, כי עוד לפני 2007 עזב את ביתו ברח' נהרונית בחדרה ועבר להתגורר בבית הוריו. לטענתו, התגרש רשמית ביום 28.10.07 ועידכן את כתובתו במשרד הפנים רק ב - 2009 בשל לחץ בעבודה, ומשלא ראה צורף דחוף בכך, מה גם שהתורים במשרד הפנים ארוכים. לטענתו, משעה שהתגרש בשנת 2007 ועזב את הדירה אין הוא חייב עוד בתשלום אגרת הטלויזיה.
13.
בנוסף הגיש הנתבע תצהיר עדות ראשית מאת אמו, המאשרת כי הנתבע התגורר אצלה מאז נפרד מאשתו, עוד לפני שנת 2007, וזאת עד לשנת 2015. כמו כן צורף תצהיר של גרושת הנתבע, בה הינה מצהירה כי היא גרושתו מאז 2007, וכי כבר לפני 2007 עזב הנתבע את הדירה ועבר להתגורר עם אמו ברח' הגיתית בחדרה, שם פגשה בו מידי פעם לצורך ענייני בנם המשותף. לטענתה, היא והנתבע התגרשו רשמית ביום 28.10.07.
14.
במועד הקבוע לשמיעת ההוכחות התייצבו בבית המשפט ב"כ התובעת והמצהיר מטעמה, וכן ב"כ הנתבע ואמו של הנתבע. הנתבע עצמו וגרושתו נכנסו לדיון כחצי שעה לאחר המועד הקבוע לתחילת הדיון, לאחר שזה כבר היה בעיצומו. בתחילת הישיבה, ולאחר שהמצהיר מטעם התובעת הוזהר כחוק, הודיע ב"כ הנתבע כי אין לו שאלות לעד. ב"כ התובעת הודיע, מצידו, כי הינו מוותר על חקירת הנתבע ועדיו. לאור זאת סיכמו הצדדים בעל-פה.
15.
בסיכומיו טען ב"כ התובעת, כי התצהיר מטעמה התקבל ללא עוררין, כל הטענות והמסמכים שבו מוכיחים כי הנתבע החזיק במקלט טלויזיה ואף שילם בעדו את האגרה המתחייבת, למעט התקופה נשוא התביעה, 2007 - 2012. נטען, כי הנתבע לא טען כי מסר לתובעת על העברת המקלט לאחר, כמתחייב מהוראות תקנה 6 לתקנות האגרה, וכי מדו"ח ההערות לאזרח עולה כי סירב למסור הודעה כאמור, כפי שהודה בישיבה המקדמית. לפיכך, ובהעדר כל טענה כנגד החיוב עצמו וכנגד גובה החוב, ביקש ב"כ התובעת לקבל את התביעה במלואה ולחייב את הנתבע בהוצאות ובשכ"ט עו"ד.
16.
ב"כ הנתבע טען בסיכומיו, כי הנתבע התגרש בשנת 2007 והגיש לבית המשפט את הסכם הגירושים. כמו כן טען כי הודיע בכתב לתובעת על כך שהינו גר אצל אמו מאז 2007. בהמשך תיקן דבריו ואישר כי לא נמסרו הודעות בכתב, אלא רק בשיחות טלפון. לטענתו, מאז 2007 לא החזיק הנתבע מקלט טלויזיה ולפיכך אינו חייב בתשלום האגרה ויש לדחות את התביעה נגדו ולחייב את התובעת בהוצאות משפט.
17.
בתשובה טען ב"כ התובעת, כי הטענה בדבר העברת המקלט לידי הגרושה לא נטענה מעולם, אף לא בתצהירי הנתבע וגרושתו, ומדובר על כן בהרחבת חזית אסורה.

דיון והכרעה
18.
חוק רשות השידור, התשכ"ה - 1965
ותקנותיו מטילים חובת תשלום אגרה על מחזיק במקלט טלויזיה, שכן הינו מוחזק כנהנה מהשירותים הניתנים על ידי התובעת. החזקות שבחוק ובתקנותיו נועדו להקים חזקות כנגד האזרח על מנת להקל עם התובעת בהוכחת טענותיה לעניין ההחזקה במקלט. החזקות אינן חלוטות וניתנות לסתירה.
19.
בין החזקות הללו נכללות ההוראות בדבר חובת ההודעה, אשר נועדו על מנת לאפשר לתובעת לאתר ביתר קלות את המחזיק הנכון ולהטיל עליו את החיוב באגרה. בהתאם, תקנה 6 לתקנות האגרה קובעות:

"אדם המוכר או מעביר בדרך אחרת מקלט טלויזיה לאדם אחר, יודיע על כך בכתב למנהל, תוך שלושים ימים ממכירת המקלט או העברתו,
ויציין בהודעתו את השם המלא, המען ומספר הזהות של הקונה או מקבל ההעברה."
20.
דומה כי לא ניתן לחלוק על כך שהנתבע לא קיים את חובתו זו ומעולם לא הודיע לתובעת בכתב על העברת החזקה במקלט הטלויזיה לאדם אחר בכלל או לגרושתו בפרט, ומכאן שלא סתר את חזקת האחזקה שבתקנה 6 הנ"ל.
21.
זאת ועוד, בניגוד לטענת ב"כ הנתבע בסיכומיו, הסכם הגירושים לא הוצג מעולם לבית המשפט, ומכאן שהנתבע לא הוכיח, ראשית, את מועד הגירושים, ושנית, כי בהתאם להסכם זה נותר מקלט הטלויזיה בביתם המשותף של בני הזוג ו/או ברשותה של גרושתו.
22.
בהקשר זה אציין, כי טענת הנתבע וגרושתו בתצהיריהם כאילו מועד הגירושים הינו 28.10.07 אינה מתיישבת עם פרוטוקול בית המשפט לענייני משפחה מאותו היום, בו נידונה בקשת הגרושה והבן הקטין למזונות, ולא היה מדובר בתביעת הגירושים עצמה, אף לא ניתן בו פסק הדין המורה על גירושים; אדרבא, בפרוטוקול צויין דווקא כי בני הזוג עודם נשואים זה לזה.
23.
גם טענתו של הנתבע כאילו התובעת נקטה הליך משפטי נגד הגרושה ותבעה ממנה את חוב האגרה, וכי הגרושה שילמה חוב זה, לא הוכחה; בישיבה המקדמית הצהיר ב"כ התובעת כי אין ממש בטענה זו, ואילו ב"כ הנתבע לא ניסה להוכיח את טענתו זו או להפריך את טענתו הנגדית של ב"כ התובעת, משעה שויתר על חקירת המצהיר מטעם התובעת, עמו ניתן היה לברר עניין זה בנקל.
24.
לכך יש להוסיף את העובדה שהנתבע סירב למסור לתובעת את כתובתו העדכנית, ללא כל טעם סביר, דבר המערער את טענותיו בדבר עזיבת ביתו והמעבר לבית הוריו ובדבר לוחות הזמנים הרלוונטים.
25.
זאת ועוד, בניגוד לטענתו בתצהירו כי לא ראה "צורך דחוף" בשינוי כתובתו במשרד הפנים, הרי שבפועל מחייב סעיף 5 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה - 1965 להודיע על כל שינוי בפרטי הרישום, לרבות המען, בתוך 30 יום; אלא שהנתבע לא מילא חובה זו שבחוק.
26.
משהנתבע, שהצהיר על עצמו כמחזיק היחיד במקלט, לא הודיע לתובעת בכתב על העברת המקלט לאחר, לא הוכיח כי המקלט נשוא דרישת האגרה נותר בביתו הקודם ו/או כי גרושתו שילמה את האגרה עבורו בעצמה, סירב למסור את כתובתו העדכנית ולא פעל על פי חובתו במסירת הודעה על שינוי כתובתו, הרי שלא עלה בידו לסתור את חזקת ההחזקה לפיה הוא זה שממשיך להחזיק במקלט הטלויזיה. חזקה זו פועלת, איפוא, כנגדו.
27.
יובהר, כי עצם הגירושים ועזיבת הבית, גם לו היו מוכחים לפרטיהם כדבעי, אין בהם כדי לסתור את חזקת החזקת המקלט, משלא נמסרה הודעה בכתב על העברת החזקה ולא הוצג הסכם גירושים לפיו נותר המקלט בדירת הגרושה, כמפורט לעיל.
28.
כפועל יוצא, על הנתבע לשאת בחוב התביעה.
29.
לאור האמור לעיל אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע במלוא החוב הנקוב בתיק ההוצל"פ ומורה על שפעול ההליכים שם.
30.
הנתבע יישא בהוצאות ההליך כאן בסך של 1,500 ₪, אשר יתווספו לחוק בתיק ההוצל"פ.
31.
הפיקדון שהופקד בקופת בית המשפט יועבר לתיק ההוצל"פ.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ואלו יעבירו העתק ללשכת ההוצל"פ
.


ניתן היום,
כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 1551-04/16 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' ראובן פנחס (פורסם ב-ֽ 08/07/2018)