פסקי דין על ארנסט אלחזוב | פסקי דין על איזוטופ בע"מ

63079-02/18 תק     08/07/2018




תק 63079-02/18 ארנסט אלחזוב נ' איזוטופ בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בקריית גת


08 יולי 2018
ת"ק 63079-02-18 אלחזוב נ' איזוטופ
בע"מ

בפני
כב' השופטת
נועה חקלאי

ארנסט אלחזוב
התובע


נגד

איזוטופ
בע"מ
הנתבע
ת


פסק דין


1.
התובע מבקש שבית המשפט יקבע כי אינו חייב לשלם לנתבעת את הסך של 932 ₪ אותו היא דורשת ממנו, עבור הביקור הנוסף.

בנוסף מבקש התובע כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בסך 5,000 ₪
בגין עגמת נפש בשל התנהלות הנתבעת כלפיו אשר לדבריו "מטרידה" אותו "בדרישת חוב מיותר".


רקע עובדתי:

2.
הנתבעת היא חברה העוסקת במתן שירותי מעבדה ובדיקות התאמה לתקן בתחום התשתיות, הבניה והסלילה ובתחומים נוספים.

3.
התובע הזמין מהנתבעת שירות בדיקות התאמה בדירה בה ביצע תוספות בניה.

4.
בין הצדדים נחתם ביום 25.5.15 הסכם במסגרתו סוכם כי תמורת סך של 1,100 ₪ תבצע הנתבעת את הבדיקות הבאות: "3 מדגמים מאצווה אחת" ו- "שרברבות". בצידה של בדיקת השרברבות צויין שהיא תבוצע בביקור אחד.
עוד צויין בהסכם כי הזמנת הבדיקות במועד היא באחריות המזמין, קרי התובע. (ההסכם צורף כנספח לכתב התביעה).

5.
בסעיף 7 בתנאי ההסכם (נ/1) צויין כי "בדיקות חוזרות או בדיקות נוספות על אלו הכלולות בהסכם, יחייבו את המזמין בתשלום תוספת מחיר על פי מחירון איזוטופ התקף במועד ביצוע הבדיקה."

6.
התובע שילם את הסך של 1,100 ₪ אשר נדרש לשלם בהתאם להסכם עליו חתם ביום 25.5.15.

7.
ביום 21.11.16 הגיע נציג הנתבעת לביקור ראשון בכתובתו של התובע וביצע את הבדיקות הבאות: "צנרת מים בתוך הדירות, צנרת נקזים ודלוחים בתוך הדירות". מהמסמך ת/1 עולה כי מי שהזמין את הביקור הראשון הוא "איציק" והוא אף מצויין
כאיש הקשר וחתום על התחייבות לשלם בגין בדיקות נוספות ו/או חוזרות בהתאם לפרטי ההסכם.

8.
ביום 8.2.17
הגיע נציג הנתבעת לביקור שני בכתובתו של התובע וביצע את הבדיקה: "קבועות שרברבות". מהמסמך ת/2 עולה כי מי שהזמין את הנתבעת לביקור השני הוא התובע עצמו, והוא זה שחתום בת/2 על התחייבות לשלם בגין בדיקות נוספות ו/או חוזרות בהתאם לתנאי ההסכם.

המחלוקות בין הצדדים

9.
המחלוקת שבפני
נוגעת אך ורק לבדיקות השרברבות, אשר בסופו של יום לא בוצעו בביקור אחד אלא
בוצעו בשני ביקורים, ואם לדייק, המחלוקת היא ביחס לעצם דרישת התשלום אשר דורשת הנתבעת בעבור הביקור השני.

10.
בכתב התביעה ובמהלך הדיון בבית המשפט טען התובע כי נאלץ להזמין את הנתבעת לביקור הנוסף משום שהנתבעת לא ביצעה את כל הבדיקות עליהן הוסכם ושאותן היתה צריכה לבצע כבר בביקור הראשון, ולפיכך אין הצדקה לחייבו בגין הביקור הנוסף.

11.
התובע לא ידע אם במועד הביקור הראשון, כבר היו מותקנים הכלים הסניטרים ואם היה ניתן לבצע את כל הבדיקות, שכן כפי שהעיד נציג הנתבעת, את הבדיקה האחרונה ניתן לעשות רק לאחר התקנת הכלים הסניטרים.

12.
התובע לא זימן לעדות את הקבלן אשר הוא זה שעמד בקשר עם הנתבעת לגבי בדיקת השרברבות, הוא זה אשר תיזמן את מועד הביקור הראשון, הוא זה שידע לומר אלו בדיקות סוכמו בהסכם המקורי ואם התבקשו בדיקות חדשות בהמשך, והוא שיכול היה לשפוך אור על מצב הכלים הסניטרים במועד הביקור הראשון.

בהעדר עדותו של הקבלן, ובשים לב שהתובע לא ידע פרטים אלה,
לא עמד התובע בנטל הרובץ לפתחו להוכיח טענתו כי הסיבה שלא בוצעו כל בדיקות השרברבות בביקור אחד נעוצה בהתנהלות לא תקינה מצד הנתבעת.

13.
באשר לתשלום עבור הביקור הנוסף, מעדות התובע עולה כי סבר שהבדיקה שבוצעה בביקור הנוסף הייתה כלולה במסגרת הבדיקות עליהן הוסכם, כך לדבריו: "אחרי שניגשתי עם הבדיקות לעירייה, גיליתי שבדיקה
חסרה ומהנדס שלח אותי חזרה לפנות לחברה להשלמת הבדיקה. התקשרתי, אמרו כן, חסר, נעשה" (עמ' 2 ש' 6-7).

עוד עולה מעדותו כי בטרם ביצוע הבדיקה לא נאמר לו דבר על התשלום הנוסף, לא סוכם עימו מחיר
הבדיקה הנוספת ובשום שלב לא הוצג לו המחירון הרלוונטי.

עדותו בעניין זה לא נסתרה וזכתה לאמוני.

14.
לטענת נציג הנתבעת, התשלום שנדרש עבור הבדיקה הנוספת הוא על פי מחירון החברה כפי שמצויין בהסכם (נ/1 סעיף 7), והתובע חתם על התחייבות לשלם עבור הבדיקה הנוספת (ת/1).

המחירון לא הוצג לבית המשפט, לא בכתב ההגנה ולא במהלך הדיון.

דיון

15.
היקף הסעדים בהם דן בית משפט לתביעות קטנות נקבע
בסעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984:

"בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד:

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 33,800 שקלים חדשים.

(2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי העניין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1)."

16.
לבית המשפט לתביעות קטנות אין סמכות ליתן סעד הצהרתי
.
ראו בעניין זה למשל:
רת"ק (ב"ש) 12510-06-14
איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ
נ' אפראימוב
(פורסם בנבו, 22.9.14); ר"ע
571/71 (מחוזי ב"ש) קלאב הוטל ניהול בע"מ
נ' אדלר (2.9.2001);
ת"ק (ראשל"צ) 28362-08-14 אזולאי נ' איקיוטק דיגיטל וויז'ןבע"מ
ואח';

ת"ק (ראשל"צ) 59070-07-13
אבן אור ואח' נ' רשות השידור ואח'
(פורסם בנבו, 24.4.14);

ת"ק (ראשל"צ) 35374-12-13
איי קיו טק בע"מ
נ צבי עדן
(פורסם בנבו, 16.9.14);

ת"ק (רחובות) 33532-10-11
איטלמן נ' פרטנר
(פורסם בנבו, 5.6.12); ת"ק 1113/-5 לפטא יאירה נ' שושנה פפנאי.

17.
לפיכך, בית המשפט אינו מוסמך ליתן את הסעד ההצהרתי המבוקש על ידי התובע ולקבוע כי התובע אינו חייב דבר לנתבעת.

גם אם היה בית משפט זה מוסמך ליתן סעד הצהרתי כאמור, הרי משלא הובאו ראיות בדבר פירוט הבדיקות עליהן הוסכם מלכתחילה, ומצב הכלים הסניטרים בדירה במועד הביקור הראשון, לא עמד התובע בנטל ההוכחה הרובץ לפתחו להוכיח העדרו של חוב.

18.
באשר לסעד הפיצויים שביקש התובע:

לא מצאתי הצדקה לחייב את הנתבעת בפיצויים בגין עוגמת נפש לטובת התובע, עגמת נפש שלדבריו נגרמה לו בכך שהנתבעת "הטרידה" אותו "בדרישת חוב מיותר", בוודאי לא בנסיבות שבפני
, לאחר שלא הוכח כי החוב הוא מיותר.

כאמור, אין מחלוקת כי נציג הנתבעת הגיע לכתובתו של התובע פעם נוספת לבצע בדיקה על פי הזמנתו, והתובע אף חתם על התחייבות לתשלום עבור הבדיקה הנוספת. לפיכך עצם דרישת התשלום אינה בבחינת "מטרד" המצדיק פיצוי בגין עגמת נפש.

19.
לאור כל האמור לעיל דינה של התביעה להידחות
.

20.
ויודגש, משמעות דחית התביעה הינה שבית המשפט אינו מוסמך ליתן הסעד הקובע העדרו של חוב, ושבנסיבות העניין תביעת התובע לחייב הנתבעת בפיצויים נדחית.

אין בדחיית התביעה כדי לקבוע כי התובע חייב לשלם לנתבעת את הסכום אותו היא דורשת ממנו.

כאמור, לא הוצג בפני
מחירון הנתבעת.

חשוב להדגיש כי גובה התשלום אותו דורשת הנתבעת, אינו עניין אשר דינו להיות מוכרע בתביעה שבפני
, שכן לא הוגשה מטעם הנתבעת תביעה נגד התובע לחייב אותו בתשלום האמור.
ככל שהנתבעת תגיש תביעה לתשלום החוב הנטען, תתברר תביעתה בפני
המותב אליו תוגש התביעה.

21.
למעלה מן הצורך ועל מנת שהצדדים ישקלו פעם נוספת את האפשרות להגיע ביניהם להבנות, בטרם יפנו בשנית לערכאות המשפטיות בגין המחלוקת נשוא תביעה זו, מצאתי לנכון להעיר מספר הערות:

בהסכם מיום 25.5.15 עולה הרושם כי התובע שילם עבור כל בדיקות השרברבות הנדרשות, ובלבד שיבוצעו בביקור אחד. אין בהסכם החתום מפרט מפורט של בדיקות השרברבות עליהן סוכם, אלא בחוזה נכתב "בדיקות שרברבות" כמקשה אחת.

בסעיף 7 בתנאי ההסכם (נ/1) צויין כי יש לשלם עבור בדיקות חוזרות או בדיקות נוספות על אלו הכלולות בהסכם.

ספק בעיניי אם הבדיקה שבוצעה בביקור השני היא בדיקה חוזרת, שכן השם שניתן לבדיקה זו בת/2 שונה מהשם שניתן בת/1 לבדיקות בביקור הראשון.

ספק אם עסקינן בבדיקה נוספת לזו שהוזמנה בהסכם מיום
25.5.15. שכן בהסכם האמור הוזמנו "בדיקות שרברבות", ונדמה כי בשני הביקורים הבדיקות שנערכו הן בדיקות הכלולות בקטיגוריה "בדיקות שרברבות".

יכול ובנסיבות הנ"ל יש מקום לבחון אפשרות לחייב את התובע בגין "ביקור נוסף" להבדיל מ"בדיקה נוספת".

לכך יש להוסיף כאמור, את טענת התובע, אשר זכתה לאמוני,
כי בטרם הביקור הנוסף לא נאמר לו כי עליו לשלם עבור ביקור זה, ולא סוכם עימו מחיר הביקור.

טוב היתה עושה הנתבעת אם היתה מיידעת את התובע בעלות הביקור הנוסף מבעוד מועד, ולא לאחר מעשה.

22.

בנסיבות שבפני
, ועל אף דחיית התביעה, לא מצאתי לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת. כל צד ישא בהוצאותיו.


23.
הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.


המזכירות תשלח לצדדים העתק מפסק הדין.

ניתנה היום,
כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 63079-02/18 ארנסט אלחזוב נ' איזוטופ בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/07/2018)