פסקי דין על עומר ניר הוד | פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ | פסקי דין על כדורי (מילניום) השקעות ונכסים | פסקי דין על הבנק בינלאומי הראשון לשיראל ואח' |

11781-12/10 פשר     11/07/2018




פשר 11781-12/10 עומר ניר הוד נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ, כדורי (מילניום) השקעות ונכסים בע"מ, הבנק בינלאומי הראשון לשיראל בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים



פש"ר 11781-12-10 כדורי (מילניום) השקעות ונכסים בע"מ
נ' ניר הוד ואח'










מספר בקשה:
37

לפני
כבוד השופטת
מרים אילני


המבקש

עומר ניר הוד
– החייב

משיבים

1. בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ
2.
כדורי (מילניום) השקעות ונכסים בע"מ
3. הבנק בינלאומי הראשון לשיראל בע,מ
4. עו"ד יגאל ויינשטיין - הנאמן




החלטה

1.
לפניי בקשה לאישור מתווה לתשלום אגרה לצורך ניהול תביעה במסגרת תיק פשיטת הרגל של החייב.

2.
החייב הופטר מחובותיו ביום
27.12.2010. בהחלטת ההפטר הוחרג "נכס" של החייב המוקנה
לקופת הכינוס, והוא זכות תביעה שיש לחייב כלפי גורמים שונים שלטענתו גרמו לקריסתו הכלכלית (להלן: התביעה). נקבע כי במידה ולאחר מתן ההפטר יתקבלו כספים כתוצאה מן התביעה ישולמו תחילה החובות לנושים ובמידה ותישאר יתרה, היא תועבר לחייב.

3.
מדובר בתביעה בסך של למעלה ממאה מיליון ₪ ובקשה לפטור מתשלום אגרה
(מעבר לסך של
200,000 ₪ שהועברו לקופת הכינוס על ידי החייב בסיוע צדדים שלישיים), נדחתה על ידי ערכאות שונות, כולל בית המשפט העליון.
בנסיבות שנוצרו, ולאחר שהתברר כי הנושים
אינם מוכנים
לשלם מכיסם עבור יתרת אגרת בית משפט (למעט אחד, שלו ממילא תביעת חוב בסכום נמוך ביותר ביחס לאחרים), על הנאמן להפחית את סכום התביעה באופן ניכר.

4.
משכך הם פני הדברים פנה החייב בבקשה לאפשר לו לשלם סכום נוסף בגין האגרה (להלן: הסכום הנוסף) ובכך להגדיל את סכום התביעה ובלבד שהסכום שיתקבל כתוצאה מתוספת האגרה יחולק כך שהוא יקבל 90% וקופת הכינוס תקבל 10%.

5.
בדיון שהתקיים בפני
י ביום 10.6.2018 הסכימו הנאמן והחייב להצעתי לפיה פירות התביעה בגין הסכום הנוסף, יחולקו בין החייב וקופת הכינוס שווה בשווה ולא כבקשתו של החייב. הנושים, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ והבנק הבינלאומי הראשון בע"מ (להלן: הנושים) התנגדו למתווה והסכימו לקבלת הצעת החייב לתשלום הסכום הנוסף רק אם פירות התביעה בגין הסכום הנוסף יחולקו כך שהחייב יקבל 25%-30% מפירות התביעה, והיתר יועבר לקופת הכינוס. הכנ"ר לא מסר את עמדתו עד היום, למרות חלוף המועד שהוקצב לכך ולכן מונח כי הוא אינו מתנגד למתווה שהוצע בדיון.

6.
החייב הבהיר בדיון כי הסכום הנוסף יועבר על ידי צדדים שלישיים שהסכימו להשקיע בתשלום האגרה בתנאי שהם יקבלו 25% מפירות התביעה שיתקבלו בגין הסכום הנוסף. החייב בתיאום עם אותם צדדים שלישיים, מסכימים למתווה שהוצע על ידי בית המשפט. ככל שהמתווה לא יאושר, הצדדים השלישיים לא יעבירו את הסכום הנוסף ומשמעות הדברים היא שהתביעה תוגש על סך של כ- 5 מיליון ₪ במקום על סך של כ- 20 מיליון ₪.

7.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי בנסיבות העניין, למרות התנגדות הנושים,
נכון וראוי לאשר את המתווה שהוצע בדיון, והוסכם על ידי הנאמן והחייב.

8.
אין כל ספק כי התביעה ופירותיה הם נכס
של קופת הכינוס ולכן יש להתחשב בטענות הנושים
בעת שבאים להעביר חלק מפירות התביעה לחייב. עם זאת בנסיבות שנוצרו, קבלת עמדת הנושים תביא לכך שגם קופת הכינוס וגם החייב יאבדו את הסיכוי לזכייה בסך של כ-15 מיליון ₪ בבחינת "גם לי גם לך לא יהיה".
תוצאה זו נוגדת את האינטרס של כלל נושי החייב ולכן אין לקבלה.

9.
אני מקבלת את טענת הנושים כי התנגדותם איננה בבחינת "שימוש לרעה בזכות" וכי היא אינה לשם נקם אלא היא נובעת מתוך התחשבות באינטרס הציבורי ומתוך חשש למסר שלילי לציבור בכל הנוגע לטיפול בתיקי פשיטות רגל. לטענתם, אין להלום מצב שבו אדם מקבל הפטר ולאחר מכן הוא עושה שימוש בנכסי הנושים על מנת לקבל רווח אישי. לטענתם מדובר באדם שצבר חובות של מיליוני שקלים ובכל זאת קיבל הפטר לאלתר ללא ששילם דבר לקופת הכינוס. הוא הסתיר נכסים וכעת הוא חי ברמת חיים
גבוהה. החייב קיבל הפטר לאלתר בתנאי שהתביעה תוחרג מן ההפטר ופירות התביעה כולם יועברו לקופת הכינוס וכעת הוא מבקש לשנות את התנאים שעל בסיסם ניתן לו ההפטר.

10.
מבינה אני לליבם של הנושים שתמהים על כך ששנים מספר לאחר ההפטר, החייב מציע מאות אלפי שקלים כתשלום נוסף לשם אגרת בית המשפט. עם זאת, החייב טוען כי הסכום הנוסף יועבר לו מאת צדדים שלישיים שלהם אינטרס בתוצאות התביעה וטענה זו לא נסתרה. מכל מקום הנושים לא הגישו בקשה
לביטול ההפטר והם גם
לא הציגו ראיות להוכחת הטענות בדבר חוסר תום ליבו של החייב.

11.
לנוכח כל האמור, חלוקת פירות התביעה כתוצאה מהתשלום הנוסף, בחלקים שווים, בין החייב (כאשר חלק מן הסכום מועבר לצדדים השלישיים המממנים את התשלום הנוסף) ובין קופת הכינוס, הינה איזון ראוי בנסיבות העניין ולכן
אני מאשרת את הסכמת הנאמן והחייב כמפורט בהצעה שפורטה
בדיון (עמ' 26 שו' 17-27).

12.
ככל שנדרשת שהות לשם ביצוע המתווה שאושר, הנאמן יגיש בקשה
להארכת מועד לתשלום האגרה,
לבית המשפט המוסמך.






ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ח, 11 יולי 2018, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 11781-12/10 עומר ניר הוד נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ, כדורי (מילניום) השקעות ונכסים בע"מ, הבנק בינלאומי הראשון לשיראל בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 11/07/2018)