פסקי דין על מיכאל סבג | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

40583-03/18 בל     13/07/2018




בל 40583-03/18 מיכאל סבג נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין האזורי לעבודה בנצרת


ב"ל 40583-03-18



לפני:

כב' השופטת רויטל טרנר

המערער

מיכאל סבג

ע"י ב"כ: עו"ד אלי מלול


-

המשיב


המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד מחמד גאנם




פסק דין


1.
ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 14.1.2018 (להלן: הוועדה) אשר קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער.

רקע

2.
המערער סובל ממחלת
cts
דו צדדי, אשר הוכרה כמחלת מקצוע.
בגין ליקוי זה, נקבעה למערער נכות בשיעור 19%.

3. המערער הגיש תביעה להחמרת מצב, וביום 13.8.2017 הופיע בפני
ועדה מדרג ראשון, אשר בדקה אותו וקבעה כי אין החמרה במצבו.

4. המשיב הגיש ערר על החלטה זו וטען כי היה על הוועדה לבדוק אותו לא רק לעניין ה-
cts


אלא גם בנוגע למפרק
cmcj
באגודל ימין ובאגודל שמאל, וזאת בהתאם לאמור במכתבו של פרופ' שטהל מיום 14.5.2017.

5. ביום 14.1.2018 הופיע המערער בפני
הוועדה, אשר בדקה אותו וקבעה כי הפגיעה במפרקי האגודלים אינה קשורה לליקוי ה-
cts
.
על החלטה זו נסוב הערעור שלפני.

6.
ביום 11.7.2018 התקיים דיון בערעור, ומאחר והצדדים לא הגיעו להסכמות, עבר התיק למתן

פסק דין
.

טענות הצדדים בתמצית

7.
המערער טוען כי החלטת הוועדה לקונית ללא כל נימוק המלמד מדוע אין קשר בין הפגיעה באגודלים למחלת המקצוע אשר הוכרה. עוד טוען המערער כי לא ניתן להבין מפרוטוקול הוועדה איזו בדיקה קלינית נערכה למערער ובאילו ממצאי דימות עיינה הוועדה. כמו כן, טוען המערער כי היה על הוועדה להתייחס במנומק למכתבו של פרופ' שטהל מיום 14.5.2017 אשר בדק אותו וקבע נכויות גם לגבי הפגיעה המפרקי האגודלים.

8.
מנגד, טוען המשיב כי הוועדה נימקה באופן ברור וממצה את קביעתה, שכן ערכה למערער בדיקה קלינית וקבעה במפורש כי מחלת ה-
cts
לא יכלה לגרום לפגיעה במפרקי האגודלים. עוד טוען המשיב כי מכתבו של פרופ' שטהל אינו מהווה חוות דעת רפואית וממילא הוא אינו מנמק מדוע קיים קשר סיבתי בין מחלת ה-
cts
לבין הפגיעה באגודלים.

דיון והכרעה

9.
בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, בית הדין דן בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לד 213). אחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-1318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע טו(1) 60).

10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

11. המערער הופיע בפני
הוועדה, והתלונן כי הוא סובל מכאבים מתגברים, כאבים בידיים ותחושת נימול. הוועדה בדקה את המערער וכתבה:

"מבחני פאלם וואלן חיוביים אין חולשה של
apb
או
op
, בתרשים
emg
אין החמרה במצב עצבי המדיאנוס. אין כל קשר בין הלחץ על עצב המדיאנוס בתעלה הקרפאלית וההתפתחות של אוסיוארטייטיס במפרק קרפו מטקרפל
".

12. לאחר מכן, סיכמה הוועדה וציינה כי נוכח האמור בפרק הממצאים, הערר נדחה.

13. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי אכן נפלו פגמים בהחלטתה. ראשית, ההחלטה כתובה בלשון רפואית אשר אינה מובנת למי שאינו בקיא במונחים מקצועיים. שנית, וכתוצאה מהאופן בו התנסחה הוועדה, לא ניתן להבין מהפרוטוקול איזו בדיקה נערכה למערער וביחס לאיזה איבר או ליקוי. שלישית, הוועדה כלל אינה מנמקת מדוע הפגיעה בתעלה הקרפאלית אינה יכולה להוביל להתפתחות דלקת ניוונית במפרקי האגודלים. הוועדה מסכימה למעשה כי המערער סובל מפגיעה במפרקי האגודלים, וזאת כפי שקבע גם פרופ' שטהל במכתבו מיום 14.5.2017, אולם הנמקתה לעניין הקשר הסיבתי לקונית ביותר. הוועדה אינה יכולה להסתפק באמירה כוללנית כי אין קשר בין הפגיעה בתעלה הקרפאלית לבין הפגיעה באגודלים, וזאת במיוחד נוכח המתואר במכתבו של פרופ' שטהל כי המערער מבצע במסגרת עבודתו פעולות הגורמות להפעלת כוח ולחץ על בסיס האגודלים וכף היד.

14.
אין לקבל את טענתו של המערער כי היה על הוועדה להתייחס במפורט למכתבו של פרופ' שטהל. המכתב אינו מהווה חוות דעת רפואית, וחשוב מכך, פרופ' שטהל אינו מנמק בעצמו את הקשר בין מחלת ה-
cts
לבין הפגיעה במפרקי האגודלים, אלא יוצא מתוך הנחה שגויה כי שתי ההפרעות הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי
כקשורות לעבודתו של המערער.



סיכום

15. על בסיס כל האמור לעיל, הערעור מתקבל, כך שעניינו של המערער יחזור לוועדה, באותו הרכב, על מנת שתנמק במפורט ובאופן הברור למי שאינו רופא, מדוע הפגיעה במפרקי האגודלים אינה קשורה למחלת ה-
cts
.

16. בנסיבות העניין, ישלם המשיב למערער שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום.

17. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין.



ניתן היום, א' אב תשע"ח, (13 יולי 2018
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.












בל בית דין אזורי לעבודה 40583-03/18 מיכאל סבג נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 13/07/2018)