פסקי דין על שרה סטרוגנו | פסקי דין על מאיה חדד

48995-05/18 תאח     15/07/2018




תאח 48995-05/18 שרה סטרוגנו נ' מאיה חדד








בית משפט השלום בקריות



תא"ח 48995-05-18 סטרוגנו נ' חדד


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
מוחמד עלי


תובעת

שרה סטרוגנו
ת.ז. 57671018


נגד

נתבעת
מאיה חדד
ת.ז. 034945634



פסק דין


לפניי תביעתה של התובעת, שהוגשה לפי פרק טז4 לתקנות הסדר האזרחי, תשמ"ד -
1984, לפינוי הנתבעת מנכס שהושכר לה –
דירת מגורים בת 4 חדרים ברח' משה שרת 44 א' בקרית חיים (חיפה) הידועה כחלקה 30 בגוש 11582 (להלן: המושכר).

הנתבעת שכרה את המושכר מהנתבעת בהתאם להסכם שכירות שנערך ביום 4.3.18 (להלן: הסכם השכירות). לפי הסכם השכירות, תקופת השכירות היא מיום 11.3.18 ועד 10.3.19 (בהסכם השכירות נפלה טעות סופר ונרשם בטעות 2018 במקום 2019). עוד
הוסכם בהסכם השכירות, כי דמי השכירות לחודש יהיו 3,400 ₪. בנוסף הוסכם, כי הנתבעת תישא בתשלום צריכת חשמל, מים וגז וכן מיסי עירייה.

התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את הסכם השכירות בכך שדמי השכירות לחודשים אפריל ומאי לא שולמו וגם דמי השכירות בגין חודש מרץ שולמו באיחור וחולקו למספר תשלומים, בניגוד למוסכם.

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה.

ביום 15.7.18 קיימתי דיון בתובענה במעמד הצדדים. מהדיון עולה, כי למעשה בפי הנתבעת אין טענת הגנה של ממש. הנתבעת לא חולקת על חובתה לשלם דמי שכירות מדי חודש בחודשו. הנתבעת מאשרת, כי שילמה דמי שכירות עבור חודש אחד בלבד ומתרצת זאת בכך שלאחר חתימת הסכם השכירות פוטרה מעבודתה וכך גם אביהם של ילדיה שתמך בה, ועל כ ידה לא הייתה משגת לשלם את דמי השכירות. הנתבעת הוסיפה וציינה כי היא חזרה לעבוד חודשיים, פנתה לתובעת להגיע להסדר, אך זו האחרונה עמדה על פינוי המושכר.
במהלך הדיון ציינה הנתבעת כי אין ביכולתה לפרוע את דמי השכירות שהצטברו עד כה ויכולתה מתמצת בתשלום של 1,000 ₪ בגין חוב השכירות. למעשה הנתבעת אינה חולקת על כך שהפרה את ההסכם וכי עליה לפנות את המושכר, אך לדבריה בשלב זה היא מחפשת דירה והיא "מאמינה" שתוך חודש-חודש וחצי כבר לא תהיה במושכר.

לשלמות התמונה יצוין, כי הנתבעת מלינה על כך שיום אחד, לדבריה,
זוגה של התובעת נכנס למושכר שלא בהסכמתה, כשהיא במקלחת ואף תקף אותה. ברי, כי במסגרת הליך זה אין מקום לדון ולהכריע בטענות הנתבעת בעניין זה, ואין בדברים כדי להשליך על השאלה אם הנתבעת קיימה את ההסכם אם לאו וסעד הפינוי הנגזר מכך.

כפי שניתן להתרשם, לנתבעת אין כל הגנה בפני
התביעה ועל כן, דין התביעה להתקבל. כפי שצוין, הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות המתחייבים ממנה על פי ההסכם ודי בכך כדי להוביל למסקנה, כי הנתבעת הפרה את הסכם השכירות. זאת אף מבלי להידרש לטענות הנוספות לפיהן הנתבעת לא שילמה את הוצאות המושכר שמוטלות עליה על פי ההסכם. במסגרת זו אינני נדרש גם ליתר טענותיה של התובעת, בין היתר טענתה כי הנתבעת נוהגת לשכור דירות ולא לשלם דמי שכירות; ואינני רואה גם להידרש להפניות להליכים משפטיים נוספים – דומים לאלו- בהם הנתבעת הייתה מעורבת.

אשר על כן, אני מחליט לקבל את התביעה ומורה לנתבעת לפנות את המושכר (דירת מגורים המצויה ברח' משה שרת 44 א' קרית חיים (חיפה) הידועה כחלקה 66 בגוש 11582), וזאת תוך 14 ימים מהיום. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 3,000 ₪.

התובעת תמסור את פסק הדין לנתבעת במסירה אישית תוך 5 ימים מהיום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום,
ג' אב תשע"ח, 15 יולי 2018, בהעדר הצדדים.













תאח בית משפט שלום 48995-05/18 שרה סטרוגנו נ' מאיה חדד (פורסם ב-ֽ 15/07/2018)