פסקי דין על יהושע פישלר | פסקי דין על ג'י.אי.ארליך (1995) בע"מ

13934-07/17 א     18/07/2018




א 13934-07/17 יהושע פישלר נ' ג'י.אי.ארליך (1995) בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 13934-07-17 פישלר נ' ג'י.אי. ארליך (1995) בע"מ

ת"א 38720-10-15 ג'י.אי. ארליך (1995) בע"מ
נ' פישלר







מספר בקשה:25
לפני
כבוד השופטת
מיכל עמית - אניסמן


המבקש

יהושע פישלר
ע"י ב"כ עו"ד שמואל סף


נגד


המשיבה

ג'י.אי. ארליך (1995) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד צבי חוברס





החלטה

לפני בקשתו של המבקש, הוא התובע בתיק, לפסילת המותב מלדון בתיק שבכותרת ולהעברת הדיון בו למותב אחר, בהתאם להוראות סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התמש"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

רקע עובדתי וטענות הצדדים
1.
ביום 6.7.2017 הגיש המבקש תביעתו כנגד המשיבה, במסגרתה טען, כי המשיבה הפרה את החוזה שנכרת בין הצדדים, במסגרתו התחייבה לרשום פטנט על המצאה שהמציא המבקש במדינות שונות בעולם, ומשכך נגרמו לו נזקים שעל המשיבה לפצותו בגינם. במסגרת תביעתו, טוען המבקש, בין היתר, כי המשיבה לא שילמה במועד אגרת רישום של הפטנט, ומשכך רישומו בוטל.
2.
ביום 1.11.2017 הגישה המשיבה כתב הגנה, במסגרתו הכחישה את טענות המבקש וטענה, בין היתר, כי המבקש הוא שהפר את התחייבויותיו ולא שילם למשיבה בגין שירותיה, הוא זה שלא שילם את האגרה הנדרשת, חרף התראותיה, ומשכך אין בידו לבוא בטענות כלפיה.
3.
ביום 7.2.2018 התקיים בפני
קדם משפט ראשון, במהלכו נשמעו טענות הצדדים. במהלך הדיון הביע ב"כ המשיבה עמדתו, לפיה בכוונת המשיבה להגיש בקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה (ראו עמ' 6 לפרוטוקול הדיון, שורות 14-16). לאחר שהשמיעו הצדדים טענותיהם, ואף הועלו מטעם בית המשפט שאלות בנוגע לטענות הצדדים, נקבע בהחלטה שניתנה במסגרת דיון קדם המשפט, כי: "לאחר שבית המשפט שיקף לתובע הסיכויים והסיכונים בניהול התיק והצביע על הקושי הרב בניהולו, התובע יודיע עמדתו באשר להמשך ניהול ההליך בתוך 14 יום. ככל שיעמוד התובע על המשך ניהול ההליך אזי הנתבעת תהיה רשאית להגיש בהתאם להצהרתה בקשה לחיוב בערובה...".
4.
ביום 22.2.2018 הודיע המבקש כי בכוונתו להמשיך לנהל ההליך. משכך, קבעתי בהחלטתי מיום 22.2.2018, כי כאמור בהחלטתי מיום 7.2.2018, ובהמשך להצהרת המשיבה בדבר כוונתה להגיש בקשה לחיוב המבקש בהפקדת ערובה, תהיה היא רשאית להגיש בקשה כאמור תוך 30 יום.
5.
ביום 21.3.2018 הגישה המשיבה בקשה לחיוב המבקש בהפקדת ערובה להוצאותיה. לאחר שהוגשו תשובה ותגובה והצדדים הודיעו כי אינם עומדים על קיום דיון בבקשה, קבעתי בהחלטתי מיום 23.5.2018, כי דין הבקשה להתקבל ועל המבקש להפקיד ערובה בסך 50,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבה. במסגרת החלטתי קבעתי, כי אמנם ספק בעיני אם ניתן להגדיר את התובענה דנן כ"הליך סרק מובהק", אך אין להתעלם מהקשיים עליהם מצביעה המשיבה באשר לסיכויי התביעה, בהינתן העובדה כי המבקש אינו סומך תביעתו על הוראה שבדין, לפיה על נותן שירות לשלם אגרה במקומו של מזמין השירות.
6.
ביום 20.6.2018 הגיש המבקש את הבקשה דנן, במסגרתה טען, כי בנסיבות העניין קיים חשש ממשי למשוא פנים שכן משורה של אמירות של בית המשפט עולה, לטענתו, כי בית המשפט כבר גיבש דעה כנגד התביעה. לטענת המבקש, במסגרת ההחלטה מיום 7.2.2018 נכלל איום כלפיו, לפיו ככל שיחליט להמשיך בתובענה תינתן למשיבה רשות להגיש בקשה לחיובו בהפקדת ערובה. בנוסף, מעלה המבקש טענות כנגד ההחלטה לחייבו בהפקדת ערובה. לטענתו, במסגרת החלטה זו ישנן קביעות של בית המשפט לעניין סיכויי התביעה, אשר יש בהן כדי ללמד על כך שבית המשפט גיבש דעה מוקדמת באשר לתביעה, ויש בכך כדי להביא לפסלות המותב.
7.
מנגד, טוענת המשיבה, כי המבקש לא הצביע על חשש ממשי למשוא פנים או להעדפה של המשיבה על פניו, ודי בכך כדי לדחות את בקשתו. לטענתה, תפקידו של בית המשפט הינו להתרשם מכתבי הטענות של הצדדים וליתן להם תמונה כללית בהתאם להתרשמות בשלב המקדמי של התביעה, על בסיס המידע המצוי מולו נכון לשלב זה, וכך היה גם בענייננו. עוד טוענת המשיבה, כי בית המשפט לא "הזמין" אותה להגיש בקשה לחיוב המבקש בהפקדת ערובה, תוך "איום" על המבקש, אלא היא זו שהצהירה על כוונתה בדיון מיום 7.2.2018, ובית המשפט אך אפשר לה להגיש בקשה זו.
דיון והכרעה
8.
סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט קובע כי:
"

(א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט."


9.
בהקשר זה נקבע בבג"צ 2148/94 גלברט ואח' נ' נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח(3), 763, 605 (1994) מבחן "האפשרות ממשית", שמשמעותו:
"שהשופט גיבש לעצמו עמדה (סופית) בעניין נושא הדיון השיפוטי, באופן שאין עוד טעם בהמשך רגיל של המשפט ("המשחק מכור"). משמעות הדבר הינה כי אין מקום לצפות לכך שהשופט יהא חסר פניות (
impartial
). גיבוש העמדה יכול שינבע מדעות קדומות שיש לו לשופט כלפי מי מהצדדים, או כלפי נושא המשפט, בלי שקיים סיכוי ממשי כי שכנוע (ראציונאלי) יביא לשינוי העמדה. ושוב: לא די בכך שיש לו לשופט דעה בעניין נושא המשפט. לשם פסילת

שופט צריך שתהא לו דעה קדומה, וצריך להראות כי אין כל סיכוי שדעתו זו תשתנה

במהלך המשפט. אכן, פסילתו של שופט בשל דעות (קדומות) אפשרית אפוא רק מקום שדעתו של השופט "נעולה" ואין

הוא "פתוח" לשכנוע ולשינוי
."
10.
דברים דומים נקבעו אף בע"א 7858/06 ולדהורן נ' נרקיס (פורסם בנבו, 31.7.2007):

"לא פעם מביע שופט דעה באשר לסיכויי ההליך שבפני
ו. אם דעה זו היא "לכאורית" בלבד, תוך שהשופט פתוח לאימוצה של דעה שונה, אין בעצם הבעת הדעה כדי לפסול את השופט מלשבת בדין. לא די בכך שלשופט יש דעה בעניין נשוא המשפט. לשם פסילת שופט צריך שתהא לו דעה קדומה, וצריך להראות כי אין כל סיכוי שדעתו זו תשתנה במהלך המשפט."
11.
בענייננו, כאמור, טוען המבקש כי קיים חשש ממשי למשוא פנים המחייב את פסילתו של מותב זה. אין בידי לקבל טענה זו.
12.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מעניקות לבית המשפט סמכויות נרחבות בשלב קדם המשפט. בין השאר מאפשרות התקנות לבית המשפט להורות על מחיקת התביעה מקום בו כתב התביעה אינו מגלה עילה (תקנה 100 לתקנות), או לדחות את התביעה מכל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה (תקנה 101(3) לתקנות). משכך, בית המשפט רשאי ואף נדרש לעמוד במסגרת קדם המשפט על הקשיים המשפטיים והעובדתיים העולים מכתבי הטענות של הצדדים. בהקשר זה נפסק על ידי בית המשפט העליון בע"א 10353/09 שינדלמן נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 14.2.2012), כי:

"כידוע, קדם המשפט נועד לשם בירור נושא הריב ודרכי הדיון בו במגמה לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו או כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין. במסגרת קדם המשפט רשאי בית המשפט להפנות את תשומת ליבו של צד לקשיים בתובענתו ואף להפנות אליו שאלות מכוונות במידת הצורך. בהקשר זה, יש להבין את התבטאויות בית המשפט, אשר הועלו על הכתב, במסגרת הבעת דעה לכאורה על סיכויי התביעה וההגנה, וזאת בהתאם לשלב השמיעה שבו נתון ההליך המשפטי (ע"א 1150/09 צבי צילקר נ' השבוע באשדוד (לא פורסם, 22.3.2009). כאן, מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם שמיעת ההוכחות, ואין בדעה שהושמעה על ידי בית המשפט, כדי להעיד כי "ננעלה" דעתו וכי תוצאות הדיון ידועות מראש."
ההדגשה אינה במקור.
13.
נוכח האמור לעיל, הרי שאין בהבעת דעה על ידי בית המשפט כדי להביא לפסלות שופט מלשבת בדין. כאמור לעיל, תפקידו של בית המשפט במסגרת קדם המשפט הינו, בין היתר, לפעול לייעול הדיון, ובתוך כך, רשאי הוא להפנות את תשומת לב בעלי הדין לקשיים בעמדתם, כך פעל גם מותב זה בתובענה דנן. אין לומר כי בנסיבות העניין דעתו של בית המשפט "נעולה" ולא ניתנת לשינוי לאחר הגשת הראיות מטעם הצדדים. כל שנאמר על ידי בית המשפט נאמר על בסיס כתבי הטענות וחומר הראיות המצוי בתיק בית המשפט בשלב מקדמי זה של ההליך, ואין להבינו כגיבוש עמדה סופית לגופו של עניין.
14.
אף את הטענה כי בית המשפט "הזמין" את המשיבה להגיש בקשה לחיוב המבקש בהפקדת ערובה אין בידי לקבל שעה שאיננה עומדת בקנה אחד עם אופן התנהלות הדיון. המשיבה היא אשר הביעה את כוונתה להגיש בקשה כאמור במסגרת קדם המשפט, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון (עמוד 2 לפרוטוקול מיום 7.2.18 בשורה 31), ומשכך, ניתנה לה אפשרות להגישה, לאחר שהודיע המבקש כי הוא עומד על ניהול התביעה. ברי כי אין בכך נקיטת עמדה כנגד המבקש או "איום" עליו.
15.
בניגוד לטענת המבקש, בית המשפט לא הביע עמדתו במסגרת ההחלטה בבקשה לחיוב המבקש בהפקדת ערובה (סעיף 35 להחלטה), כי "סיכויי התביעה קטנים", אלא אך ציין כי מחד אין מדובר בהליך סרק מובהק ומנגד לא ניתן להתעלם מהקשיים שהעלתה המשיבה באשר לסיכויי התביעה. אין לראות באמירה זו משום גיבוש עמדה כנגד המבקש.
16.
יתר טענותיו של המבקש באשר לקבוע בהחלטה מיום 23.5.2018, שניתנה במסגרת בקשת המשיבה לחיובו בהפקדת ערובה, הינן בעלות אופי ערעורי, ואין מקומן במסגרת בקשה לפסלות שופט.

סוף דבר
17.
נוכח כל האמור לעיל הבקשה נדחית.
18.
הצדדים יודיעו עמדתם באשר להמשך ניהול ההליך לענין השלמת ההליכים המקדמיים והגשת תצהירים וזאת תוך 15 יום.
19.
ת.פ. ליום 2.8.2018.


המזכירות מתבקשת לשלוח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.


ניתנה היום, ו' אב תשע"ח, 18 יולי 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 13934-07/17 יהושע פישלר נ' ג'י.אי.ארליך (1995) בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/07/2018)