פסקי דין על עמאד אל ביאדסה | פסקי דין על מאגד אל ביאדסה | פסקי דין על עמיד אל ביאדסה | פסקי דין על סמיר חג' אחמד | פסקי דין על זוהיר חג' אחמד | פסקי דין על אקבאל מוחמד חג' אחמד ואח' |

14314-05/16 א     17/07/2018




א 14314-05/16 עמאד אל ביאדסה, מאגד אל ביאדסה, עמיד אל ביאדסה נ' סמיר חג' אחמד, זוהיר חג' אחמד, אקבאל מוחמד חג' אחמד ואח'








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 14314-05-16 אל ביאדסה ואח' נ' חאג אחמד ואח'


תיק חיצוני:


לפני כבוד השופט אחסאן כנעאן




התובעים

1. עמאד אל ביאדסה
2. מאגד אל ביאדסה
3. עמיד אל ביאדסה

ע"י עוה"ד נאיל ביאדסי


נגד

הנתבעים
1. סמיר חג' אחמד
2. זוהיר חג' אחמד
3. אקבאל מוחמד חג' אחמד
4. מוחמד חג' אחמד
5. הבה עבד אלרחים חג' אחמד (זידאן)
6. סעיד עבד אלרחים חג' אחמד
7. זאפר עבד אלרחים חג' אחמד
8. חמדאן חג' אחמד
9. חוסאם פריד חג' אחמד
10. מוחמד האני חג' אחמד
11. סאמר חג' אחמד

נ' 8 – 12 ע"י עוה"ד אלפרד סאדר

12. עיסאם פריד חג' אחמד
13.

פהמי אבו מוך



פסק דין


לפני תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין – המורכבים
משתי חלקות סמוכות -
הידועים כחלקות 2 ו- 4 בגוש 8767. הצדדים מסכימים כי יש להורות על חלוקת המקרקעין בעין. לגבי חלקה אחת יש הסכמה לאופן החלוקה ואילו לגבי חלקה אחרת יש מחלוקת היכן ייועד חלקו של כל אחד מהצדדים הניצים. בנוסף התביעה עוסקת בסילוק ידו של נתבע מס' 13 מאחת החלקות כאשר נטען שהנתבעים השכירו לו אותה בלי הסכמה של התובעים.

רקע עובדתי וגדרי המחלוקת

1.
התובעים הם אחים והם בניו של המנוח עפיף אל-ביאדסה ז"ל (להלן:
המנוח עפיף
). נתבעים 8 – 12 הם בניו של המנוח פריד חג' אחמד ז"ל (להלן:
המנוח פריד
). על פי נסחי הרישום שהונחו לפני שטח חלקה 2 הוא 10,808 מ"ר. הבעלות בחלקה 2 רשומה כדלקמן:


לטובת המנוח פריד
רשומה 1/5.


לטובת המנוח סעיד ז"ל רשום 1/5.


לטובת התובעים רשום 3/5 חלקים.


חלקה 4 היא בשטח של 18,233 מ"ר. הבעלות בחלקה זו רשומה על פי נסח הרישום כדלקמן:


התובעים רשומים כבעלי 1/2 משטח החלקה.


על שם המנוח פריד רשום 1/4.


על שם הנתבע מס' 2 זוהיר חג' אחמד
רשום 1/4.


במסגרת התביעה נטען כי הרישום בלשכת רישום המקרקעין אינו משקף את המצב בפועל. על פי הנטען חלקו של הנתבע מס' 2 בחלקה 4 בשיעור של 1/4 אמור להיות על שם המנוח פריד. עוד נטען כי חלקו של המנוח סעיד בחלקה מס' 2 בשיעור 1/5 אמור להירשם לטובת התובעים בשיעור של 1/20 ובשיעור של 3/20 לטובת המנוח פריד.

2.
בתביעה שלפני רק יורשי המנוח פריד – שהם נתבעים 8 – 12 התגוננו. לגבי נתבע מס' 13 נטען שהוא שוכר של חלקה 4, על פי הסכם עם יורשי המנוח פריד. בישיבה שהתקיימה ביום 29/11/2017 הוסכם כי הצדדים יסכמו על סמך המסמכים כאשר התובעים לא יטענו עוד שהם זכאים לקבל את חלקו של המנוח סעיד ז"ל בחלקה מס' 2, וחלקו של מנוח זה יהיה במושאע עם החלקה שתוקצה לנתבעים 8 – 12.
כמו כן התרתי לצדדים לצרף תשריטי חלוקה על פי טענותיהם. על פי התשריטים שצורפו לסיכומי הצדדים אין עוד מחלוקת לגבי אופן חלוקת חלקה 4 כאשר חלקת התובעים תהיה בצד הצפוני של אותה חלקה ואילו חלקת המנוח פריד שהוא מוריש נתבעים 8 – 12 תהיה בחלק הדרומי של אותה חלקה, כאשר חלקו של נתבע מס' 2 יהיה במושאע ביחד עם המגרש המוקצה למנוח פריד מוריש הנתבעים 8 – 12.
להשלמת התמונה אציין כי כתב התביעה נמסר לנתבע מס' 2 לכאורה באמצעות אופוטרופסו וזה לא מצא לנכון להתגונן בפני
התביעה. בתשריטים שהוגשו על ידי שני הצדדים חלקו של נתבע מס' 2 נותר במושאע על חלקם של נתבעים 8 – 12 ובנקודה זו אין מחלוקת בין הצדדים.



המחלוקת בעיקרה סבה על הקצאת המגרשים בחלקה מס' 2 כאשר התובעים טוענים כי הצעת החלוקה שהגישו צודקת יותר בשים לב לכך שהיא מביאה בחשבון שבבעלותם של התובעים חלקות סמוכות (חלקות 1 ו- 3
באותו גוש) וההצעה שלהם יוצרת רצף טריטוריאלי עם אותן חלקות. עוד טוענים כי בחלקה מס'
1 הם מחזיקים תחנת דלק ולכן הקצאת מגרש בחלק הצפון מערבי של חלקה מס' 2 – שסומן על ידם בסימון 2/1 - תאפשר להם לסלול חניות שישרתו את תחנת הדלק הנמצאת בחלקה מס' 1 מעבר לכביש שמפריד ביניהם. עוד נטען על ידם כי בחלקה 2 הם הניחו בחלק הצפון מערבי שלה ערימת עפר ולכן הם מחזיקים באותו חלק ויש להתחשב בכך.
לגבי חלקה 4 טוענים כי הנתבעים 8 – 12 השכירו אותה ללא הסכמתם לנתבע מס' 13, בה הוקמה חוות סוסים בחלק מהחלקה ובחלק האחר הוא מגדל ירקות המשמשים לצורכי החווה. לכן על הנתבעים 8 – 13 לשלם דמי שימוש ראויים ולכן התובעים מבקשים שאורה על פיצול סעדים דבר שיאפשר להם להגיש תביעה כספית בעתיד. כן התבקשתי להורות על סילוק ידו של נתבע מס' 13 מחלקה מס' 4.

3.
הנתבעים 8 – 12 (להלן:
הנתבעים
) מסכימים עם הצעת החלוקה לגבי חלקה מס' 4.
עוד מסכימים לפרק את השיתוף בעין בחלקה מס' 2 אך טוענים שיש להקצות להם דווקא את החלק הצפון מערבי בהתחשב בכך שהם בעלים רבים במושאע, ובעתיד הדבר יקל עליהם לחלק ביניהם
למגרשים נוספים נוכח סמיכות חלק זה לכל אורכו לכביש מנדטורית.
מאידך באם יקבלו את החלק המזרחי
הדבר יאלץ אותם להפריש חלק מהמגרשים לצורכי דרכים.

דיון והכרעה

3.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש להורות על פירוק השיתוף בחלקות הנ"ל בעין בהתאם להצעת הנתבעים.
כן הגעתי למסקנה כי יש להורות על סילוק ידו של נתבע מס' 13 מהמגרש שיוקצה לתובעים בחלקה מס' 4 בלבד וכן להורות על פיצול סעדים.


אקדים ואומר כי שני הצדדים צודקים בטענותיהם. התובעים מחד מבקשים לשמור על רצף טרטוריאלי עם חלקות אחרות סמוכות שבבעלות. מאידך הנתבעים מבקשים לשמור לעצמם את הזכות לפרק בעתיד את השיתוף בינם לבין עצמם בעין, מבלי שהדבר יצריך אותם להפריש לדרכים מתוך המגרש. אדגיש כי התובעים לא יתקלו בבעיה דומה
במידה ויקבלו את החלקה המזרחית שסומנה 2/3 בתשריטי החלוקה שכן מגרש זה צמוד לחלקה מס' 3 שבבעלות התובעים. חלקה מס' 3 צמודה לדרך רשומה כמו שמגרש 2/3 בחלקו הצפוני צמוד לאותה דרך.
לכן יצא מצב בו התובעים יכולים לחלק ביניהם את מגרש 2/3 ללא צורך להפריש לדרכים מתוך החלקה זאת בשל הרציפות עם חלקה מס' 3.


ברור שלא כל הצדדים יצאו ומלוא תאוותם בידם. בשים לב לכך, הצעת החלוקה של הנתבעים מטיבה יותר עם שני הצדדים. במסגרת הצעה זו התובעים יקבלו את מגרשים 2/3, 2/2 – כפי שסומנו בתשריט הנתבעים - שהם צמודים אחד לשני וצמודים לחלקה מס' 3 שבבעלותם. מקבץ זה של חלקות אף צמוד למגרש 4/1 שבחלקה 4 - כאשר אין חולק שהתובעים יקבלו מגרש זה - ולכן הצעת חלוקה זו ממקסמת טוב יותר את נושא הרצף הטרטוריאלי.


בהקשר זה אני דוחה את טענת התובעים לפיה משהניחו ערימות עפר במגרש שסומן
2/1 הדבר מקנה להם עדיפות בקבלת מגרש זה לידיהם. הדבר לא הוכח וגם אם הוכח הוא אינו דומה כלל ועיקר למבנה מגורים שנבנה במיקום מסוים. כפי שהונחה ערימת עפר במקום מסוים ניתן להעבירה ללא טרחה רבה וללא שיגרם נזק למי מהצדדים. לכן אם הטענה נכונה (ועל כך לא הובאה שום ראיה או הוכחה לנכונותה) היא אינה משפיעה של שיקולי החלוקה בעין. גם הטענה שהעלו התובעים לפיה במגרש 2/1 ניתן לסלול חניות לתחנת דלק הנמצאת מעבר לדרך בחלקה מס' 1 ושייכת לתובעים אין בכוחה להפוך את התוצאה. בין מגרש 2/1 לבין חלקה 1 עוברת דרך מנדטורית ולכן אין רצף טרטוריאלי ממשי בין שטחים אלו. לא הובאו ראיות כלשהן מה היא תפוסת החניה בתחנת הדלק עצמה, האם יש צורך בחניות נוספות, האם מבחינה תכנונית ניתן למקם חניות אלו בחלקה סמוכה כאשר כביש מפריד ביניהם והאם תוכנית המתאר מאפשרת סלילת חניות במקום זה. לכן טענה זו – ככל שהיא נראית מפתה- לא הוכחה כדבעי ודינה להידחות. יתרה מכך, השיקול לפיו יש לאפשר לנתבעים לפרק את השיתוף ביניהם בעתיד ללא שיפרישו לדרכים גובר על השיקול שיש להקצות לתובעים שטח על מנת שיסללו חניות לצורכי תחנת הדלק,
בהתחשב ובדגש על העובדה כי שיקול זה כבר הובא בחשבון בעת הקצאת מגרשים 2/2 ו- 2/3 לתובעים.


מכל הנימוקים לעיל אני סבור שתוכנית החלוקה שהציעו הנתבעים מאזנת נכונה יותר בין הצדדים וממקסמת את אפשרויות הניצול העתידיות של בעלי הדין למגרשים שיוקצו להם.

4.
באשר לחלקה 4 כאמור לעיל החלוקה מוסכמת. נתבע מס' 13 קיבל את כתב התביעה לידיו אך לא התגונן בפני
התביעה. צודקים התובעים שהנתבעים לא יכולים להשכיר את הקרקע ללא הסכמתם. יחד עם זאת, משהוריתי על פירוק השיתוף בחלקה 4 יש להורות לנתבע מס' 13 לסלק את ידו רק מחלקם של התובעים קרי ממגרש 4/1. לכן אני מורה לנתבע מס' 13 לסלק את ידו ממגרש 4/1 בתשריט החלוקה מטעם הנתבעים המסומן על ידי לצורך הנוחות והבהירות
בש/1. כמו כן, מבלי להביע עמדה לגופו של עניין אני נעתר לבקשת התובעים ומורה על פיצול סעדים כך שהם יכולים לתבוע סעדים כספיים בגין השימוש שעשה נתבע מס' 13 בחלקה מס' 4.


התוצאה

5.
בשים לב לאמור לעיל אני מקבל את התביעה ומורה על פירוק השיתוף בעין בחלקות 2 ו- 4 בגוש 8767 בהתאם לתשריט החלוקה של הנתבעים שסומן על ידי בש/1, כל זאת בכפוף להוראות סעיף 143 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965. כמו כן, אני מורה לנתבע מס' 13 לסלק את ידו ממגרש 4/1, חלקה 4 בגוש 8767 כפי שסומן בתוכנית בש/1 בתוך 60 יום מהיום ולפנות ממנו כל חפץ או מבנה השייכים לו. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות. אני מאפשר לתובעים לפצל את סעדיהם כאמור לעיל.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מפסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום,
ה' אב תשע"ח, 17 יולי 2018, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 14314-05/16 עמאד אל ביאדסה, מאגד אל ביאדסה, עמיד אל ביאדסה נ' סמיר חג' אחמד, זוהיר חג' אחמד, אקבאל מוחמד חג' אחמד ואח' (פורסם ב-ֽ 17/07/2018)