פסקי דין על כמאל ח'טיב | פסקי דין על זהייה ח'טיב | פסקי דין על מרואן ח'טיב ואח' | פסקי דין על ג'מאל ח'טיב

4019-08/17 א     19/07/2018




א 4019-08/17 כמאל ח'טיב, זהייה ח'טיב, מרואן ח'טיב ואח' נ' ג'מאל ח'טיב








בית משפט השלום בקריות


ת"א 4019-08-17 ח'טיב ואח'
נ' ח'טיב






לפני
כבוד השופט
מוחמד עלי


תובעים
1
.
כמאל ח'טיב

2
.
זהייה ח'טיב

3
.
מרואן ח'טיב

4
.
עמראן ח'טיב

5
.
בסאם ח'טיב


נגד

נתבע
ג'מאל ח'טיב



החלטה

רקע

1.
ראשיתם של ההליכים בתיק זה, בתביעה לפירוק שיתוף שהגישו התובעים. התובעים והנתבע הם קרובי משפחה והם בעלים במשותף במקרקעין הידועים כחלקה 62 בגוש 19419 מאדמות כפר דיר-חנא (להלן: החלקה או המקרקעין).

2.
בכתב התביעה שהגישו התובעים הם עתרו למספר סעדים שהעיקרי בהם – פירוק השיתוף במקרקעין, בהתאם לתכנית חלוקה שצורפה. בנוסף לסעד זה כלל כתב התביעה סעדים נוספים שכוללים צווי עשה וצווי מניעה. בין היתר עתרו התובעים למתן הוראה לפיה כל אחד מהבעלים יחזיק את החלק שיועד לו; מתן הוראות לגבי החזקה והשימוש במקרקעין; הוראות לגבי תשלום הוצאות הכרוכות בפירוק השיתוף; ובקשה להורות על מינוי ב"כ התובעים (שהוא אחד התובעים) ככונס נכסים לצורך השלמת רישום החלוקה
אצל רשם המקרקעין.

3.
הנתבעים הגישו כתב הגנה וחלקו על החלוקה המוצעת לפי תשריט החלוקה שצורף על ידי התובעים, אך לא חלקו על עצם זכאותם של התובעים לפרק את השיתוף במקרקעין.

4.
ביום 19.3.18 התקיים קדם משפט בו שמעתי את טענות הצדדים ובסופו הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית. תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים אכן הוגשו וביום 25.6.18 התקיים קדם משפט נוסף. בקדם המשפט נדונה אפשרות מינוי מומחה-מודד מטעם בית המשפט. ב"כ הנתבע הסכים למינוי מודד ואילו התובעים התנגדו לכך. עיקר התנגדותם של התובעים נעוצה בכך כי קיימת כבר חלוקה שאושרה על ידי מספר רשויות, שמשתקפת בתשריט שצירפו, ואשר לטענתם כל הצדדים מסכימים לו, ועל כן אין צורך במינוי מודד. יודגש, כי לטענת הנתבע, על פי החלוקה המוצעת, לה הוא מתנגד, חלק מהתובעים מחזיקים בזכויות העולות על שיעור בעלותם במקרקעין, ולו יועד שטח שנופל מזכותו במקרקעין. אין חולק כי חלק מן הצדדים מחזיקים יותר מאשר שיעור חלקם והנתבע מחזיק פחות משיעור חלקו, ביחס לזכויות הקנייניות הרשומות בלשכת רישום המקרקעין. בהקשר זה התובעים טוענים כי הדבר הוא כך בשל הסכמת הצדדים שאין לערער עליה ובשל מצב קיים בשטח מקדמת דנא.

5.
לאחר שהצדדים טענו בשאלת מינוי המומחה ותוך שציינתי שאין בכך כדי לגרוע מטענת התובעים שהתשריט המחייב הוא זה שצורף לכתב התביעה, הוריתי על מינוי מומחה מודד מטעם בית המשפט כדי למסור הצעה בדבר החלוקה האופטימלית במקרקעין וכן לגבי הצורך בתשלומי איזון. באותו יום אף ניתנה החלטה נפרדת בה מיניתי את המודד מר דויד אפלבאום.

הבקשה

6.
כעת מונחת בפני
בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה ולביטול ההחלטה על מינוי מודד מטעם בית המשפט.

7.
בבקשתם זו מבקשים התובעים לאפשר להם להחליף את הסעדים שבכתב התביעה המקורי בסעדים אחרים שפורטו בטיוטת כתב התביעה המתוקן שצורפה לבקשה. על פי המבוקש, כתב התביעה לא יכלול עוד סעד של פירוק השיתוף במקרקעין אלא שני סעדים בלבד. הסעד הראשון נועד "לחייב את הנתבע לחתום על הבקשה לרישום פרצלציה וכן על מסמך אחר הדרוש לשם ביצוע פרצלציה, לרבות חתימה על טופס מש"ח לשם המצאת אישור מס רכוש ומס שבח, במידת הצורך וזאת בהתאם של התכנית לצרכי רישום המאושרת וזאת בהתאם להוראות חוק המקרקעין התכ"ט לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965 בהתאם לזכויות הצדדים במקרקעין... ". הסעד הנוסף נוסח כך: "ככל שיתנגד הנתבע לחתום על הבקשות שפורט לעיל, לרבות הבקשה לרישום פרצלציה וכן טופס הדיווח למיסוי מקרקעין, להורות על מינוי ב"כ התובעים, עו"ד עמראן ח'טיב, ככונס נכסים במקרקעין הנדון, לצורך השלמת רישום החלוקה אצל רשם המקרקעין, כך שיהיה מוסמך לחתום על כל מסמך עד לרישום החלוקה באופן סופי". התובעים טוענים, כי בהיעתרות לבקשה יש כדי לייעל ולפשט את המחלוקת ומפנים לגישה הליברלית שעולה מהפסיקה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות.


8.
כן מבקשים התובעים בבקשתם, להורות על ביטול ההחלטה בדבר מינוי מודד מומחה, הואיל ותביעתם לא כוללת עוד סעד של פירוק שיתוף. התובעים סבורים כי לאור הסעדים שעומדים כעת לדיון, אין עוד צורך במינוי מומחה והם מוסיפים וטוענים, כי לגבי המקרקעין קיימת תכנית לצרכי רישום מאושרת על ידי מוסדות התכנון.

9.
הנתבע הגיש תשובה, בה הוא מתנגד לבקשת התובעים. לטענתו, מדובר בבקשה שהוגשה בחוסר תום לב ובהעדר ניקיון כפיים ונועדה להטעות את בית המשפט, תוך העלמת עובדות מהותיות.

לדברי הנתבע, הסעד המבוקש בגדר התביעה המתוקנת מנוגד לדיני התכנון והבנייה ועומד בסתירה להחלטת רשויות התכנון שדנה בתשריט החלוקה שצורף על ידי התובעים, שהורו לתובעים להשיג אישור לתשריט מבית המשפט או להגיש תשריט מוסכם על כל הצדדים. לדבריו, הבקשה הנוכחית מוגשת בשל חשש התובעים כי הצעת החלוקה שמציעים לא תעמוד עוד. הנתבע הבהיר עוד כי התובעים מנסים מאז שנת 2000 לאשר את תכנית החלוקה שצירפו לכתב התביעה, אך ניסיונותיהם כשלו לאחר שרשויות התכנון התנו את אישור התכנית בהסכמת כל הבעלים או באישור בית המשפט.

10.
הנתבע מתנגד לבקשה גם משום שלטענתו, קבלת הבקשה לתיקון התביעה מהוה שינוי מהותי של בסיס התביעה המקורי לעומת זו החדשה, וכי היא נשענת ל בסיס עובדתי אחר, שונה.

דיון והכרעה

11.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה שאין מנוס מקבלת הבקשה חרף ההסתייגות מדרך התנהלותם של התובעים. נימוקיי למסקנה זו – יובאו להלן.

12.
סמכותו של בית המשפט להורות על תיקון כתב תביעה המעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 להלן: התקנות) היא רחבה ופסיקתו העקבית של בית המשפט העליון נתנה לסמכות זו פרשנות ליבראלית ורחבת לב, זאת מקום שהתיקון נדרש כדי לקדם את בירורן של השאלות האמתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 322 (מהדורה 12) (להלן: גורן); רע"א 2345/98 דנגור נ' לבני פ"ד נב (3) 427, 431 (1998); רע"א 4655/14 אפיק חברה לתעשייה ואחסנה בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו (פורסם בנבו) 7.9.14)). במקרה שלפנינו התיקון לא נועד באמת לקדם את בירור השאלות האמתיות השנויות במחלוקת, ובוודאי שלא נועד להכריע ביעילות במחלוקת. ברי כי הדרך היעילה, הראויה והנכונה לפתרון המחלוקת בין הצדדים
היא על דרך הגשת תביעה לפירוק השיתוף. כך גם עשו התובעים מלכתחילה. התיקון הנוכחי נועד לסכל אפשרות פירוק השיתוף על ידי צמצום הסעדים המבוקשים באופן שידון הסעד שנועד לחייב את הנתבע לחתום על "הבקשה לרישום פרצלציה", חלף תביעה שיכולה לחבוק את מגוון האפשרויות.
במלים אחרות, התובעים מבקשים שמה שיידון הוא הצעת החלוקה שהם צירפו.

13.
צמצום הסעדים כמבוקש על ידי התובעים והשמטת הסעד בדבר פירוק השיתוף – למרות שהוא הסעד האמיתי שעומד מאחורי התביעה – יש בו יותר מקמצוץ של חוסר תום לב. שכן הוא נועד "לסכל" את החלטת בית המשפט בדבר מינוי מודד, על ידי השמטת ההצדקה שמונחת בבסיס ההחלטה. במלים אחרות, רצונם של התובעים הוא כי בית המשפט ידון באפשרות פירוק השיתוף על פי הצעתם, ותו לא. יודגש כי בהחלטה בה הוריתי על מינוי מודד, קבעתי כי אין בהחלטת המינוי כדי "לחוות דעה כלשהי באשר לטענות התובעים כי התשריט המחייב הוא התשריט אליו הם מפנים". כלומר שאיפת בית המשפט הייתה שבפני
ו יונחו מלוא הנתונים בעת שהוא בא לדון בעניין, במיוחד כאשר נתבקש סעד של פירוק שיתוף, זאת כדי להגיע להכרעה במכלול המחלוקות בין הצדדים ולא להצטמצם לאפשרות שהתובעים מניחים בפני
בית המשפט. הדברים אמורים כמובן מבלי להתייחס לגופם של דברים ולהיתכונתה של החלוקה על בסיס תשריט כזה או אחר.

14.
על רקע התנהלות התובעים שקלתי לדחות את הבקשה. ייאמר כי לגישה הליבראלית בכל הקשור בתיקון כתבי הטענות, קיימים חריגים, אשר המשותף להן "כאשר לקבלת הבקשה יהיה משום פגיעה בהוגנות הדיונית או בעיקרון תום הלב" (עניין אפיק). אלא שחרף התנהלות התובעים ועל אף הביקורת על התנהלותם, מצאתי בסופו של דבר להיעתר לבקשה.

15.
הבקשה שהוגשה על ידי התובעים נוגעת לעיצוב "דמותה" של התביעה. התובע הוא אדון לתביעתו ורשאי לנסח את תביעתו, לרבות הסעדים הכלולים בה, כרצונו. התובעים יכלו
מלכתחילה להגיש את תביעתם לפי הנוסח שהם בוחרים ולכלול בה את העילות והסעדים שהם מבקשים שיוכרעו על ידי בית המשפט. כשם שבית המשפט אינו יכול למנוע את התובעים לטעון לסעדים שהם מבקשים להעמיד להכרעה מלכתחילה, כך המדיניות צריכה להיות, בהתאמה, ככל שמדובר בתיקון הסעדים לאחר הגשת התביעה (הכל כמובן בכפוף לדין ולכללי הסמכות העניינית) (השוו: גורן, עמ' 329; רע"א 2784/18
בית אלנבי 13 בע"מ נ' אמיר חסיד, (בנאמנות) (פורסם בנבו, 29.4.2018).לפיכך, משמבקשים התובעים לצמצם את יריעת המחלוקת, אינני סבור שראוי בנסיבות מקרה זה שבית המשפט יכפה עליהם התדיינות שאינה כרצונם.

16.
התביעה לפירוק שיתוף היא תביעה מורכבת שבירורה אינו פשוט והיא דורשת מידה רבה של שיתוף פעולה בין הצדדים ועם מומחה בית המשפט. לרוב אלו הנתבעים שנגררים את ההליך, אינם נרתמים להליך ועורמים קשיים. במקרה הנוכחי, התובעים מגלים את דעתם שאינם מעוניינים בפירוק השיתוף. דחיית בקשתם לתיקון תיצור מצב בו הם יגררו להליך שאינם חפצים בו. על אף שהתובעים עצמם הם שיצרו את הסיטואציה, אינני סבור כי יש מקום לגרור אותם להליך שאינם חפצים בו, על אף היתרונות הרבים הגלומים בו ועל אף החסרונות העצומים בהליך המצומצם שמבקשים עתה לנהל. לבסוף, נתתי את דעתי לכך שהנתבע לא הגיש מצדו תביעה לפירוק שיתף ולא הודיע בתגובתו כי בכוונתו להגיש תביעה שכזו.

17.
אכן, התובעים התנהלו בחוסר עקביות בניהול ההליך ולנתבע נגרמו וייגרמו הוצאות בגין התנהלות זו. אולם התרופה למצב זה אינו דחיית הבקשה אלא פסיקת הוצאות, בבחינת "על כל [החטאים] יכסה התשלום הכספי"
(רע"א 7466/17 אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון, פסקה 9 (20.12.2017)).

18.
קצרו של דבר, שאני מקבל את הבקשה ומתיר לתובעים לתקן את כתב התביעה לפי הנוסח שצורף לבקשה. כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 15 ימים מהיום. כפועל יוצא מההיתר לתיקון כתב התביעה, אני מחליט לבטל את מינויו של המודד מטעם בית המשפט. אני מחייב את התובעים לשלם לנתבע הוצאות הבקשה (ללא קשר בתוצאת המשפט) בסך כולל של
5000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים, שאם לא כן – יישא הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום המלא בפועל.

19.
אני קובע את התיק לשמיעת ראיות הצדדים ולסיכומים בעל פה ליום 11.2.2019, שעה 11:30.

20.
הצדדים יהיו רשאים להגיש תצהירי עדות ראשית משלימים, התובעים לא יאוחר מיום 2.10.2018, והנתבע לא יאוחר מיום 2.12.2019, ללא קשר בהגשת תצהירים מטעם התובעים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ח, 19 יולי 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 4019-08/17 כמאל ח'טיב, זהייה ח'טיב, מרואן ח'טיב ואח' נ' ג'מאל ח'טיב (פורסם ב-ֽ 19/07/2018)